לאחרונה כתבתי מאמר קצר, בו מחיתי על הקריאות החוזרות ונשנות בכל אמצעי התקשורת והרשתות, לכולם – גברים ונשים – לעלות להר הבית.
הגדרתי זאת כחוצפה המאפיינת את עיקבתא דמשיחא, והסברתי שאם כי העולים מסתמכים על דעות רבנים בודדים, המתירים לעלות, אל להם להסית את כולם לעשות נגד רוב רובם של רבני ישראל; והוספתי מכתב ששלחתי להרה"ג דב ליאור שליט"א, ובו שתי נקודות מרכזיות:
א. הוא בעצמו אמר שלא מצייתים לפסקיו בנושא, כגון: עוברים את הגבולות המותרים לשיטתו, ונשים העולות בניגוד לדעתו.
ב. ישנה התדרדרות וכשלונות רבים שלא פירטתי, וממשיכים להיתלות באילן הגדול - הגר"ד ליאור שליט"א. לפיכך קראתי לכב' הרב: לשקול לבטל את הוראתו, שהולכת ותופסת תאוצה לכיוון לא טוב, ואחריתה מי ישורנה.
קיבלתי כמה תגובות, ובהן מכתב של ידידי הגדול הרב ישראל אריאל שליט"א ראש מכון המקדש. והנני להתיחס לדבריו בכתב, ויש עוד להוסיף בעל פה.
מודה מקרב לב על האיחול (בסעיף ט') להתכבד ככהן ראשון בקודש. בשמחה רבה אני מוכן להיות הכהן האלף.
כבודו קורא לפגישה בין קבוצות רבנים שמשני עברי המתרס בנושא הנידון. אציע לכבודו לקרוא בעיון את מאמרי הראשון נגד המגמה לעליה להר הבית, שנכתב מתמצית ליבי ופורסם בחוברת "ומקדשי תראו" גיליון מס' 1, ויבין שאין בכלל על מה לדבר.
באותו עניין. אשאל בתמימות, רב שיוצא נגד 136 רבנים (במכתב שהתפרסם בי"ד באב תש"פ), ואחת מטענותיו שרבים מהם בבחינת "כל שאינו יודע בטיב עיניני המקדש וקודשיו - לא יהיה לו עסק עמהם", ועוד טענות מטענות שונות כגון ש"נעלם מעיני העדה", ונראה כאילו רובם בעיניו כקליפת השום – האם יתכן בכלל שיקבל הכרעה של פורום כזה?!
כבודו כותב שהפורום הנ"ל יחליט, ע"פ 'אחרי רבים להטות'. ואני שואל: מי בחר אותנו להכריע בכך? וכי חברי סנהדרין אנו? ועוד: לשם מה צריך להושיב פורום כזה, אחרי שהרבנות הראשית לדורותיה, וכל גדולי הדור, מאז שהנושא עלה לדיון, שהם בוודאי רבים רבים, הכריעו שאסור לעלות!
אציין, לא רק אתם! כולנו הולכים בעקבות ענקי הדורות – משה, דוד ,שלמה, עזרא, נחמיה, רבן יוחנן בן זכאי, (שפירטת במכתבך הראשון) ורבן גמליאל ור' יהושע ואלעזר בן עזריה ור' עקיבא והרמב"ם ור' יחיאל מפריז (שהוספת במכתבך אלי). גם אנו מצפים וכמהים שבמהרה יבנה המקדש, ומתפללים על כך יום יום, אך כל זה אינו רלוונטי לנידון.
כבודו ציטט בתחילת דבריו מתשובת הרמב"ם בסימן ש"י דבר חשוב מאד, אבל פירשו בצורה מסוכנת ביותר, המבטלת כל סמכות החכמים. שמשמעות דבריו כביכול שאם לא תבין הסברם, דעתם בטלה ותוכל לעשות ככל העולה על רוחך.
מאד רלוונטי מה שציטט מדברי הרמב"ם בהלכות ממרים, שבכל ספק "בשל תורה – הלך אחר המחמיר". ואשאלה: אם כן מדוע אינכם מקיימים כלל ברזל זה? ואף אם היה דיוננו בענין דרבנן, הרי ברור שכאשר רבים רבים פוסקים נגד רבנים המצדדים בעמדתכם, עליכם ללכת אחר כל החכמים.
מעולם לא אמרתי או חשבתי שהרבנים הבודדים המורים לעלות להר, הנם בגדר "קטלי קני באגמא", כפי שמשתמע מדברי כב'.
כבוד ידידי הרב ישראל אריאל שליט"א, איש רב זכויות כרימון. מחד גיסא, אני מלא הערכה לחזון, להשתוקקות, ואף לעשיה (כל עוד מדובר על לימוד בגדלות והתכוננות, בלי עליה להר) לבנין בית המקדש.
מאידך גיסא, אני מתפלא מאד על ההצגה הדמיונית שכאילו בית המקדש כבר בידינו, והדבר תלוי בעליה ההמונית להר הבית, והמעכבים את העליה, כביכול, מונעים ח"ו את בניית המקדש.
ותמיהה גדולה מאד על ההעזה לצאת חוצץ במכתבו הגלוי לכל, בצורה כל כך בוטה - נגד כל כך הרבה גדולים. בצפיה לישועה ובנין בית הבחירה וחידוש העבודה בטהרה בב"א.
