ההסכם עם סודן מחזיר לשיח הציבורי את סוגיית השבתם של המסתננים מסודן למולדתם. האם אכן צפוי שינוי במדיניות הישראלית או שהטענות על סכנה שאורבת להם שם תגברנה? על כך שוחחנו עם יונתן יעקובוביץ, מנהל המרכז למדיניות הגירה בישראל.
הטענה לסכנה שבהחזרת מרבית המסתננים מסודן היא לא שהם פליטים או שמסוכן להם אלא שאין לנו קשרים עם סודן. טוענים שהם ייענשו על הכניסה לישראל שנחשבת למדינת אויב. הטענות הללו כבר לא רלוונטיות", אומר יעקובוביץ'.
על הטענות שנשמעות ביממה האחרונה ולפיהן החזרת המסתננים תסכן את חייהם ואף שכאלה שכבר הוחזרו נעלמו או נרצחו, הוא אומר כי "צריך לקחת בעירבון מוגבל את מה שאומרים המסתננים שלא רוצים לחזור, וגם את מה שאומרים ארגוני הסיוע שיצאו בקמפיין אפילו נגד החזרה לפיליפינים, אז בוודאי שהם יתנגדו להחזרה לסודן. הם גם התנגדו להעברה לרואנדה שאליה גם מדינות האיחוד האירופי העבירו אנשים", מזכיר יעקובוביץ'.
בדבריו דוחה יעקובוביץ' את הטענה לפיה התנאים בישראל הם שהביאו לשובם של מסתננים לסודן ושם הם נרצחו או הועלמו. הוא מציין כי מספרם של החוזרים לסודן הוא מעל 5000 איש, כך שאין מדובר בטפטוף מקרי אלא בנהירה שלא הייתה מתרחשת לו באמת הייתה סכנה לחייהם. לא בגלל תנאי החיים במתקן חולות או בגלל ש-20 אחוזים משכרם עובר להמתנה הם ישובו לסכנת מוות. "זו טענה מגוחכת", הוא אומר. "פליטים אמתיים היו משוועים להגיע למדינה כמו ישראל שלקחה עשרים אחוז מהשכר או להיות במתקן כמו חולות".
יצויין כי לבד מאותו מספר של למעלה מ-5000 ששבו לסודאן, כ-3000-4000 הועברו למדינה שלישית ומספר מאות בודדות הגיעו למדינות מערביות.
עוד הוא מציין כי עד כה נאסף מספר ספוראדי של עדויות על חקירה של סודנים שנחשדו כמתנגדי משטר, אך לא מעבר לכך, וזאת, הוא מציין, בהתבסס על דיווחי ארגונים שאמינותם מוטלת בספק.
להערכתו בתקופה הקרובה נשמע לא מעט זעקות התנגדות מכיוונם של ארגוני הסיוע, אך יש לזכור שמדובר בארגונים הרואים גם ברואנדה ובאוגנדה מדינות מסוכנות על אף שנתוני האו"ם מתייגים אותן כמדינות מקבלות פנים ובעלות מדיניות המקלט הטובה ביותר.
בדבריו מציין יעקובוביץ' כי בתקופה הקרובה תגענה תלונות וטענות למערכת המשפט, ואכן טענותיהם של פליטים שהגיעו מאזור דארפור תצטרכנה להישמע באופן פרטני, "אבל צריך להדגיש שמדינות מעבריות כמו בריטניה צרפת ועוד מחזירות גם יוצאי האזורים הללו. יש למעלה מיוצאי דארפור שחיים באזור חרטום בירת סודן בביטחה ולעמים הם חלק מהמשטר והצבא. ההסכם הזה יאפשר להחזיר גם את יוצאי האזורים הללו. יכולים להיות מקרים פרטניים בודדים של אנשים שהם אכן מתנגדי משטר בולטים ואם הם יוכלו להוכיח זאת לא ניתן יהיה להחזיר אותם לשם. עם זאת, צריך לזכור שהמצב הפוליטי שם משתפר באופן דרמטי ומהיר, כך שגם מי שהיה מתנגד משטר עד לפני שנה לא בטוח שיוגדר כך גם היום. לכן ניתן לקבוע די בביטחה שמרבית המסתננים יכולים לחזור".
על מה שצפוי בזירה המשפטית בתקופה הקרובה מספר יעקובוביץ' על מה שנראה כמו מסלול ארוך עד לתחילת השבתם של המסתננים לארץ מוצאם: "כל אחד מהמורחקים יוכל להגיע לבית משפט ולהשמיע את טענותיו, הליך שיכול להימשך שנים עם כל הערעורים. לכן אני לא צופה שיעלו מיד על מטוסים ויוחזרו, אבל אם יהיו תשובות טובות של המדינה והבקשות יידחו, נראה יציאה מוגברת יותר, אבל הממשלה צריכה לגבש מדיניות אחידה ותקיפה ולעמוד על שלה".
"המציאות המצערת היא שלא רק שכל אחד יכול להגיש בקשה אלא גם להגיש ערעור ובקשה לדיון מחדש, בהמשך גם ערעור מחדש, ערעור למחוזי ואחר כך לעליון ואחרי שהכול נדחה אחרי כמה שנים הוא מגיש בקשה הומניטארית ואם זה נדחה אז הוא מגיש ערעור רפואי והלאה. בנוסף צריך לזכור שבית המשפט העליון קבע שמילת נשים היא עילה לפליטות ולכן גם הטענה הזו תוכל לעלות כי 70 אחוז מהנשים בסודן עוברות מילה. לכן לא נראה שיהיה פתרון והסדר מהירים לסוגיה הזו. יהיה מאבק, אבל במקרו, היו 17,000 סודנים והיום יש 7000 וגם אם זה ייקח שנה או שנתיים, אם הממשלה תגבש מדיניות יעילה וטובה משלה עם תשובות טובות לבית המשפט כולל אולי אפילו מענקי עידוד אפשר יהיה להביא להחזרתם של מרבית הסודנים. זה לא יקרה תוך חודש אבל יש מקום לאופטימיות".