הרשות הפלסטינית מחזירה את שיתוף הפעולה הביטחוני. ההסבר הרשמי לכך הוא גניזת רעיון הסיפוח עם תום כהונת דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, אולם חבר הכנסת עוזי דיין רואה את הדברים אחרת לחלוטין. "שיתוף הפעולה חשוב להם הרבה יותר מאשר לנו", הוא קובע. "זה חשוב להם כי הם מתמוטטים כלכלית ומדינית. אף אחד לא סופר אותם. רואים את זה במדינות ערב שמצביעות על זה בגלוי. הרשימה המשותפת מצביעה נגד ההסכמים כי בעיניהם זו בגידה בפלשתינים כלומר שבעיניהם מדינות ערב בוגדות בפלסטינים". "מגיע לפלסטינים שיבגדו בהם כי הם עשו מתהליך השלום תהליך 'עליו השלום'. שיתוף הפעולה חשוב להם כי ם צריכים לשלם משכורות ולכן זה לא בגלל גניזת רעיון הריבונות, להיפך, אנחנו בתקופה של הזדמנות להחלת ריבונות, אלא מבחינתם זה תירוץ טוב. מה הם יגידו, שכל המדינות לא מתייחסות אליהם? אז הם אומרים שכאילו אין ריבונות". דיין מוסיף וקובע כי "ברגע שהריבונות נמצאת בתכנית המאה של טראמפ היא על השולחן כמו ההצהרות לגבי הגולן וההתיישבות ביהודה ושומרון". האם יתכן שבגלל שעדיין לא נעשו צעדים מעשיים בנושא זה, הממשל החדש יכול להחזיר את הגישה הקודמת ולקדם את רעיון שתי המדינות? דיין סבור שאכן זה אחד הסיכונים הקיימים, "אם כי הסיכון העיקרי בממשל החדש הוא ההתגרענות של איראן, אבל בנושא יהודה שומרון ובקעת הירדן אנחנו לא זזים אחורה בשום דבר. הישובים נשארים וצריך לפעול להסדרת עשרות המאחזים וההתיישבות הצעירה ואנחנו הולכים לקראת זה ולא צריך לחכות לשם כך לממשל החדש". "זה דבר שהוא בידינו. נכון שלא הלכנו לצעד של ריבונות מלאה שמשמעותה החלת המשפט החוק והמנהל הישראליים, ואת זה צריך לעשות, ולטעמי קודם כל בבקעת הירדן כי היא קובעת את קו הגבול לדורות. זה קו גבול לאומי עוד לפני שהוא ביטחוני. צריך לראות שהפלסטינים לא תופסים אומץ רב מדי ולא בונים תקוות גבוהות מדי מהאמריקאים". להערכתו של דיין לאמריקאים יש די נושאים פנים אמריקאיים לעסוק בהם, כך שהנושא הישראלי אינו עומד בראש מעייניהם, "אנחנו מספיק חזקים כדי לקבוע דברים בשטח. צריך לעשות את זה בצורה מושכלת. זו גם תקופת מעבר שהיא תקופה עדינה כי בעשרים בינואר יתחלפו כמה אלפי אנשים והם צריכים למוד את הדברים. צריך לשים לב מי המינויים ולוודא שלא הולכים אחורה בעיקר בנושא האיראני ולא חוזרים להסכם הגרוע, ולגבי הפלשתינים רוב המנופים והכוח בידינו וגם אם יהיו הצהרות כאלה ואחרות רוב הדברים נקבעים בשטח". על קביעתו לפיה תקופה זו היא תקופת הזדמנות להחלת ריבונות, שאלנו את דיין אם נכון לראות זאת כך כאשר נראה שישראל מעדיפה להקפיא את המצב על מנת שלא להכעיס את הנשיא הנכנס ואנשיו. "אגיד זאת בעדינות כדי שלא לשפוך שמן על מדורה שלא קיימת, תקופת העברת הממשל היא תקופה רגישה, זו תקופה של לימוד וחיזוק קשרים, אבל יש דברים שלא צריך לחכות בהם. בזהירות אומר במקרו מה ניתן לעשות: ריבונות היא החלת החוק האדמיניסטרציה והמשפט הישראליים כי ביהודה ושומרון אין שטח כבוש. הריבונות היא שלנו. לכן, מכל המרכיבים האלה הייתי עושה את מה שאפשר כמו פיתוח הביקעה, שבה יש היום רק 5000-6000 ישראלים במדינה שהולכת להיות עשרים מיליון אזרחים ב-2048, אין בבקעה בית מלון או מרכז מבקרים למרות שמדובר באחד המקומות המעניינים בעולם ואין בה אף מסעדה למעבר לארבעים אורחים. זה הזמן לפתח את בקעת הירדן, ובכך לא אמרתי שום דבר שנוי במחלוקת או דוקרני". עוד הוא מזכיר את הצורך בהשלמת הליכי ההסדרה של ההתיישבות, מה שיאפשר להעניק להם את מרכיבי הביטחון שנקבעו כבר לפני שנים רבות, עוד כשדיין עצמו היה אלוף פיקוד מרכז, "ואחר כך משפטנים הלכו ושחקו אותם ודיברו על קו כחול ועל נושאים משפטיים, אבל זה לא עניין משפטי אלא נושא ביטחוני. צריך לקחת את התקופה הזו ולהסדיר את כל הישובים, השלטון הנוכחי לא יתנגד והשלטון הבא עוד לא כאן".
