בשורת החיסונים לקורונה אומנם נותנת מקום לאופטימיות, אבל במשך שמונת החודשים האחרונים מתמודדים שירותי הבריאות בישראל עם אחד מתרחישי הקיצון הבריאותיים שהמדינה נתקלה בהם מאז הוקמה. בקופת החולים 'מאוחדת' יכולים אחרי פרק הזמן שעבר מתחילת המשבר להסתכל על הפעילות ולהיות מרוצים.
יו"ר מאוחדת אייל גבאי, מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בין השנים 2009־2011 וכיהן גם כמנהל רשות החברות הממשלתית, הביא מניסיונו המשמעותי ומהראייה הייחודית שלו ליישום מוצלח מאוד של הרפואה בקהילה שהוכיחה את עצמה דווקא בעיתות משבר.
"צריך להגיד שהקורונה תמיד מפתיעה ומשתנה. מבוטחי מאוחדת מהווים 13 אחוזים מהאוכלוסייה, אך מבחינת חלקנו בחולים היינו קרוב ל־25 אחוזים. זאת בעיקר בשל החלק היחסי הגבוה שלנו בפריפריה הדמוגרפית של ישראל – יישובים כמו ביתר עילית, בית שמש, רהט וטירה", מספר גבאי בריאיון ל'בשבע'.
לדבריו, "הדבר הזה דרש מצידנו היערכות משמעותית הרבה יותר. לאחרונה נעשו סקרים שגילו שהמערכת התפעולית שהעמדנו נתנה מענה מקסימלי לכל חולי הקורונה שנשארו בקהילה. צריך לזכור ש־95 אחוזים מחולי הקורונה מאושפזים בקהילה – רובם המכריע בביתם ומיעוטים בבית מלון – ואלה שבבית זוכים לליווי וקשר רציף בהתאם להוראות משרד הבריאות. הם לא נשארים לבד וחסרי אונים בבית ואחד הדברים החשובים במצב כזה הוא שיש מישהו שעומד מאחוריך, מנטר את מצבך ויכול לתת לך מענה לשאלות ובעיות שמתעוררות".
אחת הבשורות הגדולות הייתה המפגשים הווירטואליים עם הרופאים שהפכו לחלק אינטגרלי מהטיפול.
"מערכת הבריאות עשתה מהפכה אדירה בתחום הרפואה מרחוק ומאוחדת הובילה זאת. כשהגעתי למאוחדת לפני ארבע שנים לקחנו על עצמנו להקים את כל המערך של רפואה מרחוק, מה שנקרא 'מאוחדת היברידית' ומאפשר לך לפגוש את הרופא שלך ולא רופא אחר באמצעות וידאו. בקורונה זה הפך לכלי מרכזי שצובר תאוצה ומקנה יכולת לטפל במי שנמצא בבית ומקנה ביטחון לאנשים לקבל מענה שוטף".
"זה מגיע עד לקרוב לרבע מכלל המגעים בין רופא וחולה, וזה מאוד משמעותי. המספרים הבינלאומיים והניסיון מראה שאפשר להגיע לכ־50 אחוזים. אני חושב שזה שדרג את מערכת הרפואה בישראל באופן משמעותי ואצלנו זו הצלחה מסחררת. השקנו שירות של ניהול היברידי בשעות הערב – שעולה מולך רופא בווידאו או בטלפון, בוחן את מצבך ושוקל אם להפנות אותך למיון או לתת טיפול אלטרנטיבי. זה חוסך לעיתים המתנה של שעות בחדר המיון ומאפשר בבוקר לקבל את הטיפול המומלץ באופן המהיר ביותר. אנחנו גם מרחיבים את מגוון הרופאים שנותנים מענה באמצעים הללו. אם התחלנו עם רופאי משפחה, היום נותנים מענה גם רופאים מקצועיים, והשירות יכול להתרחב לכל תחומי הרופאה. לדוגמה, נושא ליווי ההיריון מאוד קריטי והרבה מהנשים ההרות חוששות להגיע למרפאות בגלל הקורונה. הדבר הזה נותן להן שקט נפשי. זו תקופה שיש בה ילודה גבוהה מאוד ולנו חשוב מאוד הליווי האישי הזה", מסביר גבאי.
רפואה בהתאמה אישית
קופת חולים מאוחדת נחשבת פעילה מאוד במגזר הדתי והחרדי, אבל לא רק בהם. "היתרון היחסי שלנו הוא היכולת 'לפגוש את הנער באשר הוא שם'. אנחנו לא נותנים טיפול גנרי, אלא מספיק חזקים בשביל לתת שירות רפואי איכותי ומספיק קטנים בשביל להעניק שירות רפואי אישי. יש אצלנו מענה תפור ומדויק לכל אוכלוסייה שאנחנו באים איתה במגע. אם זו האוכלוסייה החרדית היא מקבלת מענה מסוג אחד, אם זו אוכלוסייה ערבית בגליל המענה מסוג שני, ולאוכלוסייה הכללית מענה אחר. זה אפשרי אצלנו בגלל העובדה שאנחנו לא גדולים מדי. כשאתה גדול מדי הטיפול הופך להיות גנרי, וכשאתה קטן מדי אתה בחוסר של יכולות ולוגיסטיקה", אומר גבאי.
כך בעצם, מה שנראה מבחוץ אולי כחיסרון, הופך ליתרון. "החלטנו לקחת את העובדה שאנחנו לא הקופה הכי גדולה והפכנו אותה לנקודת חוזק שמפתחת אותנו עם כל מיני אוכלוסיות. עשינו בשנים האחרונות מהלך גדול עם האוכלוסייה בנגב, עם האוכלוסייה הדתית בבני ברק, גבעת שמואל ופתח תקווה. אנחנו מרחיבים את היכולות שלנו למקומות נוספים ואנחנו זוכים להבעת אמון מכל קהל באזורים הללו. רואים הצטרפות גדולה ושהמוצר שאנחנו מציעים, ששונה מיתר הקופות, מתקבל באהדה. זה מאוד מספק לראות את זה, כי בסופו של דבר אנחנו נמצאים כאן בשביל חברי הקופה ובשביל לתת שירות".
אתם מתגאים בהגעה לפריפריה. עד כמה גדולה הפריסה שלכם ביהודה ושומרון?
"הפעילות שלנו לא חזקה מספיק ביהודה ושומרון. אנחנו נמצאים באריאל, במעלה אדומים ובעוד מקומות, אבל זה לא מספיק משמעותי".
גבאי תולה את המצב, בין היתר, בהתנהלות המדינה. "אחת הבעיות במערכת התמריצים שמדינת ישראל נותנת וקבועים בחוק בריאות ממלכתי, ואנחנו מתריעים נגד מצב זה, הוא שהמדינה לא מתמרצת יצירת תחרות ברפואה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. מי שכבר נמצא שם מקבל תמיכה, אבל אין תמריצים לגורמים חדשים להיכנס. אם יש יישוב של 5,000 איש ויש בו סניף של קופה אחת – לפתוח סניף נוסף של קופה אחרת מבחינת יכולת כלכלית זה בעייתי, ובלי תמריצים מהמדינה זה כמעט לא ייעשה".
"כל חוק הבריאות הממלכתי מבוסס על יצירת תחרות בין הקופות, והמדינה מחויבת להביא את התחרות הזאת גם למקומות שאינם גדולים יחסית. קל ליצור תחרות בתל אביב ובירושלים, אבל הרבה יותר קשה ליצור תחרות ביישובים גדולים כמו בית אל ועפרה. היכן שאנחנו יכולים מרגישים אותנו. אנחנו מטפלים בחלק גדול מהאוכלוסייה בקריית ארבע ובגוש עציון והיינו רוצים לפתח את זה למקומות נוספים. יש נוכחות של מאוחדת ביהודה ושומרון ואנחנו יודעים לכוון ולתת למטופלים את הטיפול הכי מדויק".
הקורונה הדגישה מאוד את הצורך ברפואה חזקה בקהילה.
"מערכת הבריאות בישראל מאוד חזקה, יעילה וטובה. השאלה היא לא תמיד לגבי עוד תקציב אלא לגבי ניצול מקסימלי שלו. ההתמודדות עם הקורונה בקופות החולים מדגישה את חשיבות הטיפול בקהילה. בסופו של דבר פעמים רבות היה אפשר למנוע או להחליף את השהייה בבית חולים בליווי בבית בתוך הקהילה. אבחון וטיפול מוקדם מונעים הגעה לבית חולים שצריכה להיות מוצא אחרון. בית חולים זה לא מקום בריא לשהות בו, בוודאי לא לאורך זמן. אנחנו חושבים שחיזוק הקהילה במדינת ישראל הוא נושא דרמטי ודורש הגדלת משאבים ומיקוד של מערכת הבריאות".
"אנחנו נמצאים בנושא הזה בעימות עם בתי החולים כי עוד מיטות מביאות תקנים, רופאים ומנהלי מחלקות ודברים ששכרם בצידם. אבל בסופו של דבר הטיפול בקהילה הוא הקו הראשון ואליו מערכת הבריאות צריכה לשים לב. השיח צריך להיות איך אנחנו נותנים את הרפואה הטובה ביותר לאזרחי מדינת ישראל ולא שיח של תשומות והקצאות, זו מחשבה שהתנערתי ממנה גם כשהייתי מנכ"ל משרד ראש הממשלה. המטרה שלנו צריכה להיות מתן טיפול איכותי בקהילה. תוספת מיטות בבתי החולים היא לא מה שיבטיח את הרפואה הטובה ביותר לאזרחי מדינת ישראל. בסופו של דבר רוב הטיפול נעשה בקהילה, והשאלה אם הצלחתי לעשות MRI בזמן והקדמתי אבחון קריטית הרבה יותר מהשאלה אם יש לי עוד מיטה לטפל במישהו שאובחן מאוחר".
"הממשלה לא הייתה ערוכה לנהל אירוע לוגיסטי כה מורכב"
ניסיונו הרב של גבאי בניהול, כולל הובלת משרד ראש הממשלה, מאפשרת לו לספק זווית מעניינת במיוחד על ניהול משבר הקורונה. "אין ספק שבמבט לאחור תמיד נגלה שעשינו דברים לא נכון וקל לבוא ולהגיד שהיו דברים שצריכים להיעשות אחרת. באירוע הזה חוסר הוודאות והשינוי הוא משמעותי. למדינת ישראל הייתה בשלב הראשון הצלחה ויכולת להתארגן מוקדם יחסית, ואז הייתה תחושה מסוימת של הישג וקבוצות לחץ העבירו את הדגש מעניין הבריאות לנושא הכלכלי והמטוטלת נעה חזק מדי לצד השני. בתקופה הנוכחית האיזון בין הכלכלה לבריאות נכון יותר".
"מדינת ישראל הייתה צריכה להכיר בכך שיכולת הביצוע של הממשלה היא אפסית. הממשלה לא ערוכה לנהל אירוע לוגיסטי מורכב, והניסיון לנהל את זה בתקופה הראשונה בתוך משרד הבריאות היה בעיניי לא במקום", הוא מוסיף.
יש לו גם דוגמה שממחישה את דבריו. "כשהאפיפיור ביקר בשנת 2000 בישראל - מי ניהל את האירוע מבחינה לוגיסטית? חברת החשמל. הייתה לכך סיבה וההחלטה הזאת הייתה מתוך ידיעה שהממשלה כבר לא מכילה בתוכה כוחות ביצוע ולא יודעת לשלוח דחפור לשטח או לפרוש פעילות. היכולות הללו עברו למחוזות אחרים, בעיקר למגזר הפרטי, מתוך ידיעה שהוא עושה את זה באופן מהיר וטוב יותר. כשהגענו לקורונה, לממשלה אין את הכוחות לנהל את זה. משרד הבריאות הוא משרד מטה שלא מסוגל לעשות דברים כאלה והתוצאה לא הייתה מיטבית. המקום היחיד שנשארה לו יכולת זה הצבא ופיקוד העורף, שההפעלה שלו הייתה במקום וניתן היה לעשות זאת מוקדם יותר. זה גורם שערוך להתמודד עם אירועים כאלה והשילוב שלו עם השלטון המקומי הוא מיטבי במדינת ישראל".
לדעת גבאי, "אנחנו צריכים להיות במקום שהממשלה היא שמנחה ופיקוד העורף יחד עם ראשי הרשויות המקומיות הם הגורם המבצע וקופות החולים אחראיות לבדיקות וליווי החולים בבית. ברגע שזה מתנהל בצורה הזאת, יכולת הבדיקה של מדינת ישראל גם גבוהה ומנוצלת היטב".
אנחנו שומעים על כך שהחיסונים שכבר בדרך אלינו. אפשר לנשום לרווחה?
"היום של הגעת החיסונים לא יהיה זה שיסיים את האירוע. הרי לא יהיו בבת אחת חיסונים לכל האוכלוסייה ומבחינה לוגיסטית זה ייקח זמן, וגם אז אין שום ודאות לגבי השפעת החיסון. להערכתי, מהרגע שיגיעו חיסונים ונתחיל בחיסון משמעותי של האוכלוסייה, בסביבות פסח, עד שנגיע למצב שהתמודדנו עם עיקר הבעיה ואפשר לחזור לחיים בסוג של שגרה, זה יהיה בסביבות חגי תשרי".
"אנחנו מדינה עשירה יחסית והאפשרות שלנו לרכוש חיסונים מכמה חברות בו זמנית קיימת. לצד זה היתרון שלנו בקוטן שלנו. אנחנו מדינה קטנה יחסית, וכשבאה מדינה ומבקשת 20 מיליון חיסונים זה שונה משמונה מיליון חיסונים. קל יותר להיכנס לתור אם מבקשים מספר קטן יותר של חיסונים וזה משחק לטובתה של ישראל".
ההתנהלות של ראש הממשלה בנושא החיסון הייתה נכונה?
"יש לא מעט חברות רציניות שמפתחות חיסונים לקורונה ואי אפשר להגיע לכולן ולעשות הסכמים עם כל חברה וחברה. טוב עשתה מדינת ישראל שהבטיחה את מי שנראה לה הכי מתקדם, וגם לא קפאה וכשראתה התקדמות בגזרה אחרת דאגה להיות חתומה על חוזה".
"אגב, הייתי עם ראש הממשלה באירוע הרבה יותר קטן שחששנו שיתפתח – שפעת החזירים בשנת 2010 – ונתניהו פעל באותה שיטה להביא חיסונים, ובזכות הקוטן שלנו הצלחנו להביא את החיסונים המיוחלים. זה לא התפתח לאירוע כמו הקורונה, אבל מה שעבד אז יעבוד גם היום".
אלו חיסונים שזמן הניסוי שלהם היה קצר. אתה לא מודאג?
"אני שומע את כל מתנגדי החיסונים ובעיניי זה פשוט מעציב. במקום לחזק את הקידמה הטכנולוגית ואת הידע האנושי שמאפשר לנו להתמודד עם אירוע כזה בלי שהוא יהפוך לקטל המוני, מדברים אחרת. זה חיסון שהולך להיות בטוח ויש כאלה. מדינת ישראל תהיה בחזית של החיסונים הללו וקופות החולים יודעות להיפרש באופן מהיר, לחסן אוכלוסייה גדולה באופן מהיר ולהגיע באופן ממוקד לאוכלוסיות שצריכות לקבל את החיסון ראשונות".
מה המשימה המרכזית של קופת החולים שבראשה אתה עומד, כל עוד משבר הקורונה כאן?
"כקופת חולים אנחנו נצטרך להיות בחזית כשיגיע החיסון ועד אז לנהל את הבדיקות. בנוסף לכך, יש אנשים שנמנעים מטיפולים רפואיים ומזניחים בעיות. מאוחדת מנהלת רשת של בתי חולים פרטיים ברמה של חמישה כוכבים בשם 'מדיקל'. זו רשת מדהימה שמאפשרת לך באמצעות טופס 17 לקבל שירות ניתוחי ברמת פרטית מדהימה, וראינו ירידה בכמות הניתוחים שאנשים הגיעו אליהם, וזה אומר שהבריאות של האדם הפרטי הוזנחה. אנחנו חייבים לפעול כדי להחזיר את ההגעה של המטופלים לטיפולים ולשים דגש על מניעת ההזנחה. הטיפול השוטף בבריאות האנשים נמצא בראש מעיינינו ואנחנו חייבים לחזור לשגרת טיפול כדי להבטיח שאזרחי ישראל יקומו ליום שאחרי הקורונה כשהם בריאים".
לסיום מבקש גבאי להעביר מסר חשוב לישראלים. "הקורונה גרמה לקרעים מאוד מעציבים בציבוריות הישראלית. אלה מסתכלים על בתי הכנסת ואומרים איך יכול להיות שהם מסכנים אותנו, ואלה מסתכלים על ההפגנות ואומרים דבר דומה. הפכנו לספורט לאומי את ההצבעה אחד על השני וההאשמה שהאחר מסכן אותנו".
"אלה פערים שאני לא זוכר כמותם בציבוריות הישראלית. בעיניי, כמי שהיה בעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראה חשיבות גדולה באיחוי הקרעים וגישור עליהם, אני חושב שהמצב גרוע ביותר ויכול לגרום לנזק שיישאר איתנו עוד שנים ארוכות. כולנו חוטאים בכך, וביום שאחרי הקורונה אנחנו צריכים כמדינה להשיב את האחווה והערבות ההדדית שלנו ולשקם אותן. אם הערכים הללו לא יחזרו ונהפוך למדינה שכל אחד חושד בשני, לא תהיה לנו תקומה".