בשמורת 'עוז וגאו"ן' שבגוש עציון קיימה תנועת נוער הריבונות את הסמינריון השנתי שלה שהתקיים במתווה קפסולות ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. ראש המועצה המארחת, שלמה נאמן, פתח את האירוע בדברי ברכה לבני הנוער המשתתפים ולאחריו נשא דברים הכלכלן ערן בר-טל על יתרונותיו הכלכליים של מהלך החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון. שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, התייחסה בדבריה לחזון הריבונות בהיבט הפוליטי, אך גם לסוגיות הנוגעות למערכת המשפט הישראלית. בדבריה קבעה כי על אף ההתמקדות הנוכחית בפתרון למשבר הכלכלי סביב הקורונה חזון הריבונות לא נזנח על ידי מפלגתה. בראשית דבריה הזכירה את המהפך שהתחולל בעשור האחרון מאז נחשב רעיון הריבונות להזוי ועד פעם כשהיינו מדברים על ריבונות חשבו שאנחנו הזויים והיום זה סוג של קונצנזוס היום, כאשר הרעיון מצוי בקונצנזוס נרחב: "כשבנט היה מנכ"ל מועצת יש"ע ואני הייתי יו"ר תנועת 'ישראל שלי' התחלנו לדבר על נושא הריבונות. בנט פרסם תכנית להחלת ריבונות בשטחי C . כשנבחרנו לכנסת אמרו שאנחנו ההזויים עם שתי ההזויות, נדיה ויהודית, והיום יש כבר רוב בכנסת לריבונות, אחרי עבודה מאומצת של נדיה ויהודית ואחרי שהצטרפנו והרעיון חלחל לחלקים נרחבים בליכוד והגיע עד הבית הלבן". "קיווינו במשך שנה או שנתיים שנתניהו יחיל ריבונות בתקופת טראמפ אבל לצערינו זה לא קרה, אבל אין להתעלם מכך ששיח הריבונות נמצא במרכז הבמה. פעם כשהיינו מדברים על ריבונות חשבו שאנחנו הזויים והיום זה סוג של קונצנזוס, וזה הרבה בגלל האמונה והעבודה הקשה של נדיה ויהודית ובגלל שלקחנו את האידיאולוגיה שלהן ותרגמנו אותה לעבודה מעשית בכנסת. עצם זה שהממשל האמריקאי מבין שזה הכיוון זה חשוב מאוד". בהמשך הדברים התמקדה חברת הכנסת שקד בסוגיית הדמוקרטיה הייחודית למדינת ישראל כמדינה יהודית. "השמאל זועק על קץ הדמוקרטיה, אבל זה שטויות. יש לנו מערכת משפט חזקה וזה שאנחנו רוצים לעשות שינויים לא אומר שמערכת המשפט לא עצמאית וחזקה", קבעה שקד ותיארה את האופן בו נטל בית המשפט לידיו סמכויות שבעבר לא היו לו, וזאת ברוח משנתו של אהרון ברק: השמאל זועק על קץ הדמוקרטיה, אבל זה שטויות. יש לנו מערכת משפט חזקה וזה שאנחנו רוצים לעשות שינויים לא אומר שמערכת המשפט לא עצמאית וחזקה "בשלושים השנה האחרונות בית המשפט לקח לעצמו עוד ועוד סמכויות על חשבון הרשות המחוקקת והרשות המבצעת וזה דבר שדורש איזון, אבל כדמוקרטיה אנחנו דמוקרטיה חזקה. בשלושה צעדים של אהרון ברק החליש בית המשפט את הכנסת ואת הממשלה. הצעד הראשון הוא הרחבת זכות העמידה המאפשרת לכל אדם לעתור לבית המשפט, גם אם הוא לא נפגע. צעד זה הופך את כל חיינו לשפיטים. הצעד השני הוא כשבית המשפט לקח לעצמו את הסמכות לפסול חוקים, והצעד השלישי הוא 'עילת הסבירות', כשבית המשפט לקח לעצמו סמכות להתערב בכל החלטה מנהלית והחלטת ממשלה בשל מה שמוגדר בעיניו בלא סביר, והדבר מאוד אמורפי". "בתקופתי כשרת משפטים ניסיתי לאזן את זה בבחירת שופטים שמרנים ולאומיים, וניתן לראות את ההבדלים בפסקי הדין כשכל שופט מכניס לפסקים את הזהות והתפיסה שלו", דברי שקד שדחתה גם את הטענה לפיה במגבלות הקורונה פגעה הממשלה באופן אנוש באופיה הדמוקרטי של ישראל. "בתקופת הקורונה בפעם הראשונה בעשרות השנים האחרונות המשלה פגעה בזכויות יסוד בסיסיות, חופש התנועה, העיסוק, המפגש, אבל זה שהממשלה עשתה זאת לא אומר שאנחנו דמוקרטיה חלשה או פחות דמוקרטית מכפי שהיינו. אמנם נעשו הרבה טעויות בניהול המשבר הזה על ידי הממשלה, אבל כשהממשלה פגעה בזכויות היסוד שלנו היא לא סיכנה את ישראל כדמוקרטית אלא רק פגעה בזכויות באופן ממוקד כדי להיאבק במגיפה". בהמשך דבריה קיימה חברת הכנסת שקד רב שיח עם בני הנוער שביקשו את חוות דעתה בסוגיות שונות. על השאלה אם מפלגתה הסירה את נושא הריבונות למען המאבק בקורונה, השיבה כי "נושא הריבונות מאוד מאוד חשוב לנו, אבל בחודשים הקרובים אנחנו במשבר בריאותי קשה ומאוד חשוב להתמקד בכלכלה, אבל זה לא אומר שאנחנו זונחים את סוגיית הריבונות ולא פועלים לקדם את זה". בדבריה העלתה על נס את ההתיישבות הצעירה כביטוי מעשי לחלוציות העכשווית, כהגדרתה. על מעמד ערביי יהודה ושומרון לאחר החלת הריבונות קבעה כי יהיה שוויון זכויות אזרחי לכול, אך "בהיבט הלאום, מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ורק שלו. כשאנחנו מדברים על ריבונות בשטחי C אנחנו אומרים שלערבים שמתגוררים שם יהיו זכויות כמו של ערביי ישראל אבל לא אזרחות". שקד נשאלה אודות השפעתם של בני נוער על המערכת הציבורית המדינית והפוליטית והדגישה את חשיבות פעילותן של תנועות חוץ פרלמנטאריות וביניהן תנועות נוער המשפיעות גם על דעת הקהל והשיח הציבורי וגם על הפוליטיקאים. "כחברת כנסת אני מושפעת מכם. אתם ציבור המצביעים וחשוב לי לדעת מה אתם חושבים ומה שחשוב לציבור שלי מאוד חשוב לי". כשנשאלה אודות הסיכוי לקדם את חזון הריבונות בשבועות בהם ממשל טראמפ עודו בבית הלבן הביעה ספק רב לנוכח התנהלותה של הממשלה שאינה נוקטת בצעד פשוט הרבה יותר, צער הסדרת בחודשים הקרובים אנחנו במשבר בריאותי קשה ומאוד חשוב להתמקד בכלכלה, אבל זה לא אומר שאנחנו זונחים את סוגיית הריבונות ולא פועלים לקדם את זה ההתיישבות הצעירה. "אנחנו מבקשים בסך הכול החלטת ממשלה להסדיר את ההתיישבות הצעירה. מדובר בהתיישבות קיימת, אבל גם את זה הממשלה לא תעשה. זו החלטה יותר ריאלית מהסיכוי שבחודש הקרוב יחילו ריבונות. כעת, כתנועת הריבונות תפקידכם להשאיר את הדגל הזה מונף תמיד". הכלכלן ערן בר-טל סיפר בהרצאתו כי בביקורו לפני ימים אחדים בדובאי נתקל שוב ושוב בתושבי האמירויות "שאין להם קצה יכולת להבין למה אין לנו ריבונות על ארץ ישראל", כלשונו. "שנים חשבנו שהעולם הערבי הוא המכשול, ועכשיו אנחנו מבינים שלא רק שהוא לא מכשול אלא שהם לא מבינים איך זה שאנחנו מחזיקים בשטח מאז 67' ואין לנו אומץ לומר שהמדינות האלה שלנו ואין לנו אומץ להחיל עליהן את הריבונות. זה מחדל גדול כי זה הופך אותנו לכובשים. אם אתה לא מחיל ריבונות אתה כובש. החלת ריבונות היא האחריות שלנו". בר-טל סיפר לבני הנוער על המחקר אותו הוביל עם סטודנטים מהטכניון ועם תנועת 'חזון לאומי' לפני כעשור לבדיקת המשמעות הכלכלית של הריבונות: "חילקנו את יהודה ושומרון ליחידות שטח שאותן תימחרנו, מה שווה השטח במצב הנוכחי ללא ריבונות ומה הוא יהיה שווה יום לאחר הריבונות על פי השוואה לשטחים מקבילים. המדינה מורידה את ערך הקרקעות כשהיא לא מחילה ריבונות על השטח. הערך של שטח משתנה לפי הסטטוס המשפטי שלו. אם המדינה החליטה שאדמה מסוימת לא שלה הערך שלה יורד בעשרות אחוזים. כשהמדינה תכריז על שטח שהוא שלה ערכו יוקפץ במאות אחוזים". עוד התייחס בר-טל למשמעות החלת הריבונות על ענף הדיור וקבע כי "בעיית הדיור היא בעיה שאנחנו יוצרים בעצמנו. יש לנו קרקעות ביהודה ושומרון שהרבה מהן הן באזורי שיא הביקוש, מרכז הארץ, ומשום מה כל אלה כבושים תחת החלטות הממשלה. העובדה הזו מונעת מאתנו לאכלס כאן יהודים, שזו המטרה לשמה התכנסנו כאן, להיות אבן שואבת ליהודי הגולה, להיות בית יהודי לעם ישראל. החלטות הממשלות האחרונות מלמדות ששכחנו לשם מה התכנסנו כאן. תסתכלו על התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותבינו שבתוך פחות משלושה עשורים נכפיל את האוכלוסייה של ישראל. לאן תשעת המיליונים יבואו?". "יש לי חברים עיתונאים ערבים בערב הסעודית, בבחריין ובדובאי, והם שואלים אותי את השאלות האלה. הם שואלים מה אתם עושים ביהודה ושומרון? אם זה שלכם למה אתם לא לוקחים, אם זה לא שלכם למה אתם לא עוזבים?". עוד התייחס בר-טל להיבט כוח האדם: "אנשים שואלים מה נעשה עם כל הערבים ביהודה ושומרון. אין שום אדם שפוי, בשמאל או בימין, שיש לו פתרון אחר חוץ מלהעסיק את ערביי יהודה ושומרון. זה או להרעיב אותם או לתת להם לעבוד. הם רוצים לעבוד ואנחנו צריכים אותם כעובדים". "יש כעת שדולה בכנסת להעברת כוח אדם של עובדים זרים. שאלתי אותם כמה אנשים צריך ונאמר לי שללא שלושים אלף עובדים המחיר יעלה בשלושה אחוזים בחודש, וזה נכון. מדובר בכארבעים אחוזים בשנה. אין לנו מספיק ישראלים שיכולים לעסוק בבנייה ויש לנו פתרון בחצר שלנו. לא צריך להביא סינים ורומנים, אלא להעסיק ערבים מיהודה ושומרון שאין להם עבודה והמשכורת שם היא פחות מאלפיים שקלים לחודש ואנחנו משלמים 8000 והופכים משפחה מצוקה למשפחה מאושרת. חברים ערבים מספרים לי שאם לראש משפחה ערבית יש עבודה בישראל השידוך של הבנות שלהם יותר טוב. הם רוצים את זה". בדבריו תקף בר-טל וביקר את התנהלותם של ארגוני זכויות האדם אותם הגדיר ככאלה המסייעים לרמיסת זכויות האדם. "אלו ארגונים אנטי הומניטאריים שגורמים לאנשים להיות רעבים מצד אחד, ומצד שני הם גורמים למדינה להיות בשיגעון של ייבוא עובדים זרים ולהנציח את הסכסוך. זו מערכת שמזינה את עצמה". לדבריו עם הכסף שישראל תרוויח "אפשר יהיה לשפר את התשתיות של ערביי יהודה ושומרון ולאפשר להם חיים טובים יותר עם יותר כסף שיהיה לנו לתת להם, וגם לפתח את המדינה היהודית לקליטת העם היהודי שעדיין לא כאן". עוד הוסיף בר-טל והזכיר גם את היבט זרימת ההון: "בחינה נוספת של הדברים, אם הם משתלמים או לא, היא ההון. כרגע אין לנו שליטה על זרימת ההון והכסף שזרם במיליארדים במסווה הומניטארי ממדינות הנפט עבר לתשתיות טרור במקום לבתי ספר, לבתי חולים ולכבישים. ההון הזה לא מנותב לשום דבר חיובי שבונה כלכלה". יבוב של סיסמאות של 'לתת הגדרה עצמית' וכו', אבל מאחורי זה מסתתר רוע, לא רק כלפינו אלא גם כלפיהם, והרבה מהערבים שאני פוגש מבינים את זה. להגיד שנקים חומה וניפרד אומר שנרעיב אותם מאחורי הגדר הזו בר-טל קובע כי השיח המדיני אינו מתייחס להכנסות שיבואו מהחלת הריבונות, "אנחנו לא עושים את זה, לא מסיבה כלכלית אלא מסיבה אידיאולוגית שאותה מוביל הצד שמעוניין בהפרדה". לטעמו גישה זו אין בה דבר לבד מ"גיבוב של סיסמאות של 'לתת הגדרה עצמית' וכו', אבל מאחורי זה מסתתר רוע, לא רק כלפינו אלא גם כלפיהם, והרבה מהערבים שאני פוגש מבינים את זה. להגיד שנקים חומה וניפרד אומר שנרעיב אותם מאחורי הגדר הזו". "מבחינה כלכלית הומניטארית אין שום פתרון אחר, והיום גם השמאל הקיצוני ביותר מבין את זה. הרעיון של ההפרדה לא מעשי ולא רק בגלל רעיון הגירוש של מאות אלפי יהודים. אין שום היתכנות למדינה כזו במזרח התיכון בלי מדינת ישראל. זה מובן לכל אדם בדובאי אבל עדיין קשה להסביר את זה לאדם בתל אביב כי מכרו לנו סיסמאות יפות של זכויות אדם, שאנחנו כובשים רשעים ואם רק נצא משם יהיה להם הרבה אוכל". לשאלתן של ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, אם ההסכמה, שעליה מספר בר-טל בקרב ערביי ישראל לרעיון הריבונות, אינה מובילה למדינה דו לאומית, השיב בר-טל כי יש לזכור ש"המטרה שלנו היא לשמור על מדינה יהודית כאן. הסבים והסבתות שלנו הגיעו לכאן כי זו הייתה המטרה". ברוח זו ותחת עיקרון זה, סבור בר-טל, ניתן יהיה להעניק אזרחות באופן זהיר ומדוד. "גם בדובאי עיקרון כזה ברור לכל אזרח. יש שם רבים שהתחתנו עם נשים שהובאו מארה"ב, אבל גם אחרי שנים הן עדיין לא אזרחיות". בהרצאתו בפני משתתפי הסמינריון פרס המזרחן ד"ר מוטי קידר את תפיסתו אודות היחס הנכון לסכסוך היהודי-ערבי בהיבט ההיסטורי הכולל, וקבע כי הטרגדיה של מדינות המזרח התיכון המודרניות שנוסדו על ידי הקולוניאליזם הבריטי, צרפתי ואיטלקי היא היותן מדינות שנבנו על פי מסד אירופי ולא מתוך הבנת הלוקה החמולתית פנימית של ערביי האזור. בהמשך הדברים הציג את משנתו אודות המבנה השבטי-חמולתי של המרחב המזרח-תיכוני ועל המשמעות המדינית של מבנה זה בהתייחס לפתרון האפשרי לסכסוך הישראלי ערבי. בחלקו השני של הסמינריון הרצו בני הנוער בפני חבריהם במתכונת הרצאות טד קצרות על סוגיות שונות הנוגעות ליישום חזון הריבונות והפצת הרעיון בחברה הישראלית. ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את האירוע בהבעת סיפוק רב לנוכח מעורבותם של בני הנוער בהפקת האירוע והשתתפותם בהעלאת התכנים שבו. "במפגשים מעין אלה אנו רואות את הנוער האידיאליסט שלנו במיטבו. הנוער שואל, מעמיק וצמא לידע על מנת להוביל את חזון הריבונות בדרך להגשמתו. הנוער מחולל מהפכה של ממש ואנו גאות להיות שותפות לכך".
