בשבוע שעבר זכינו, אשתי היקרה ואני, לקבל את זריקת החיסון הראשונה נגד קורונה - קוביד 19.

חשתי צורך נפשי לברך ברכת הודיה להקב"ה על שזכינו לקבל את החיסון הזה ושחלק מחוכמתו לבריותיו להמציא לנו אותו (ע"פ ברכות נ"ח ע"א, ושו"ע או"ח רכ"ד ז') אולם היה ספק בליבי איזו ברכה עלי לברך כאשר אקבל את החיסון.

אכן שאלה זו נשאלה עוד אמש על ידי ידיד מחו"ל ולא היה לי ברור איזו ברכה היא המתאימה ביותר למקרה זה.

לכאורה צריכים היינו לברך את ברכת הגומל על כך שיצאנו מידי סכנה כיורדי הים והולכי מדבריות, או אף חולה שנתרפא. אלא שבעצם ב"ה לא חלינו כלל ולא נפלנו למשכב, ולא סבלנו ממיחושים כלשהם (ראה ברכות נ"ד ע"ב, ושו"ע או"ח סי' רי"ט) ועל כן כלל לא היה ברור לי אם התחייבנו בברכה זו (ראה רא"ש ברכות נ"ד ע"ב, הגהות מימוניות לרמב"ם, הלכות ברכות פ"י הי"ח וכו') ועוד שאותה ברכה מברכים בפני עשרה (שו"ע שם, רי"ט י"ב, וכדעתו של אביי בברכות שם) ומצד אחד לא היה הדבר אפשרי במקום הזריקה, ומאידך היה לי צורך פנימי לברך בו במקום ובזמן הזריקה ולא לדחותה עד שאגיע לבית הכנסת וכו'.

ובנוסף לכל האמור לעיל נזכרתי שברכה זו נאמרת רק לאחר שנגמרה לגמרי "הטובה והיא שלמה", ועל כן צריך היה להמתין עד לאחר שנקבל את הזריקה השנייה בעוד כשלושה שבועות (ע"פ שו"ע או"ח רי"ט א', ובמשנה ברורה שם אות ג', ע"פ אחרונים) וכאמור לא רציתי לדחות את הודייתי כל כך הרבה זמן. ומכל הסיבות הללו החלטתי שאת הברכה הזאת אדחה עד תום הטיפול הרפואי.

אלא שעדיין ליבי אמר לי שיש לברך באותו מעמד עצמו, ואחת מבנותיי הציעה לי לברך את ברכת "רפאנו ה' ונרפא..." וכו', אלא שזוהי מברכות בקשת צרכים ולא מברכות ההודיה, אף שסיומה "רופא חולי עמו ישראל" אולי מתאים היה, אלא שאין בה לשון אמירת תודה.

שוב נזכרתי את אשר מצינו בברכות ס' ע"א, שהנכנס להקיז דם אומר: "יהי רצון מלפני ה' אלוקי שיהא עסק זה לרפואה ותרפאנו, כי רופא חנם אתה" (ע"פ דברי רב אחא שם), וברכה זו נאמרת בכל מידי דרפואה (משנה ברורה, שם ס"ק ו', ע"פ מגן אברהם וחכמת אדם וכו', והובאו בשער הציון שם אות ח'). אכן זו תהא הברכה שלפני הזריקה, אך שאלתי הייתה מהי הברכה שלאחריה או בזמן הזריקה עצמה.

היה נראה הדבר פשוט שהברכה הנדרשת היא "ברוך רופא חולים" (שו"ע שם) וכלשונו של הרמב"ם (הלכות ברכות י' כ"א) אלא שבברכה זו נפלו מחלוקות שונות.

המשנה ברורה כתב (שם אות ז'): ברוך רופא חולים: וצריך לומר בשם ובמלכות (רמב"ם, בית יוסף, וט"ז) אבל לא ראיתי נוהגים כן (פרי מגדים).

ולא עוד אלא שישנו ספק נוסף, שהרי כתבו האחרונים שיש להבדיל בין פעולת רפואה שאין בה חשש סכנה, שיברך בלא שם ומלכות, לבין ניתוח למשל, שיש בו סכנה מסוימת שצריך לברך בשם ומלכות (הגרי"א קוק, בסידורו עולת ראיה, עמ' ש"ד ומובא באנציקלופדיה הלכתית רפואית, לד"ר אברהם שטיינברג, ח"א, ירושלים תשמ"ט, עמ' 109).

ואף שלא חששתי שיש בזריקה זו משום סכנה, לא יכולתי להיות לגמרי בטוח בדבר, שהרי תרופה חדשה היא ולא עבר די זמן לדעת את כל השלכותיה ולא רציתי להכניס את עצמי לספקות אלה. אף חשבתי שאולי המתאימה ביותר היא ברכת "הטוב והמיטיב", שהרי הבשורה על קבלת החיסון טובה היא לנו ואף לאחרים, ועל שמועות שהן טובות "לו ולאחרים" מברכים "הטוב והמיטיב" ( שו"ע או"ח רכ"ב א'). אלא שברכה זו היא על "שמועות טובות", והזריקה יתירה היא על שמועתה. וליבי אמר לי שישנו צורך בברכה אחרת על עצם מעשה קבלת החיסון. ולא זו בלבד אלא שברכה זו נאמרת אף על טובה שאולי תבוא ממנה רעה (שם ג') ולא רציתי אפילו לרמוז לכך בברכתי משום עין הרע.

ועל כן לבסוף החלטתי לעצמי שנברך ברכת "שהחיינו", כי אם על אכילת פרי חדש מברכים ברכה זו (או"ח רכ"ה, ג') על אחת כמה וכמה על זריקה המרפאת עלינו לברך בשם ומלכות ולשון של הודיה להקב"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן שבו יש לנו תרופה שתגאל אותנו ממגיפת הקורונה ואכן כך עשינו. ותקוותי כי יסכימו איתי חבריי ונזכה כולנו לרפואה שלמה בקרוב בימינו אכי"ר.

הרב פרופ' דניאל שפרבר הוא חבר בתנועת נאמני תורה ועבודה ובחבר הנאמנים שלה