הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שייאמרו דברי בכנסת ישראל, במקום של הממלכתיות המתחדשת של העם היהודי בארצו העתיקה. עכשיו שזכיתי אברך: "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
אני גאה לייצג אתכם, אמי מורתי – פראדי זכרונה לברכה לבית פישר, ואבי מורי, רב נפתלי שטרן, זכרונו לברכה, שניהם אודים מוצלים מאש התבערה, שאחזה ביהדות הונגריה בשנים תש"ד תש"ה.
אמא שתקה תמיד, היא לא ספרה לנו כלום, רצתה שלא ניפגע בנפשותינו הרכות, אבל אבא לא הפסיק לספר. הוא סיפר לנו איך הגיע מסאטמר עם אשת נעוריו וארבעת ילדיו לרציף הרכבת בבירקנאו, איך הרופא האכזרי, לצלילי ולס הדנובה הכחולה, הפנה אותו לצד אחד ואת רעייתו בלימו עם הילדים לצד השני, ואיך הפעם הבאה שראה אותם היתה, כשזקן אחד הצביע על עשן הכבשן ואמר לו: "הנה המשפחה שלך".
מהסיפור הזה נודע לי, שאני בעצם דור ראשון לשואה, וכי ארבעת אחי נרצחו על ידי צורר כל היהודים.
אבא ז"ל עבר שנה של תלאות וייסורים, כשאת רבים מחבריו הוא קובר, אך מעולם לא ויתר על הומור ועל תקוה ואמונה. משפט המפתח שלו היה: "והבוטח בה' חסד יסובבנו", פסוק שאני נושא איתי לכל מקום. כשחזר משם, הקים עם אמא משפחה ואני זוכה להיות אחד מארבעת ילדיו בבית השני הזה,
אז אני גאה להיות בנכם ולהיות, ולו לשעה קלה, אחד מ-120 הנבחרים בבית הזה.
אני גאה לייצג את אחי חיים ז"ל ואת אחי ואחותי ייבדלו לחיים ארוכים – שלמה ויהודית היושבים כאן ביציע, לצד שרה רעייתי אם שבעת ילדי וסבת תשעה עשר נכדי. אוהב אתכם מאד. אני מאחל גם הצלחה לדוקטור חגי, בני, שזוכה מהיום להיות רופא. שתהיו לנו בריאים, כל צוותי הרפואה באשר הם.
אני גאה לייצג אתכם רעי לחיידר "שארית הפליטה" בצפת, שבו היה רב שייע'לה מרביץ בנו, הדרדקים, תורה, עם סרגל על קצות אצבעותינו, באהבה גדולה. למדתי ממנו קמץ א' או ומסכת "ביצה שנולדה ביום טוב", שסוגרת לי מעגל עם הדף היומי שאותו אני לומד כיום.
אני גאה לייצג את חברי לבית הספר בבני ברק, מהישיבה התיכונית בפתח תקוה ומהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת "בר-אילן". כל אחד מכם השאיר בי משהו, שאני נושא איתי תמיד.
יש לי הכבוד לייצג כאן את גרעין הנח"ל שלנו מתנועת "עזרא", גרעין "מתנחלים", שייסד את מבוא חורון בעמק איילון, אני פה גם עבור פצועי צה"ל, עבור החפ"שים בגדוד הנח"ל המוצנח הסדיר – 50 ומגדוד המילואים המוצנח -420, שבו לחמתי בשתי מלחמות, וגם את חברי מהגמ"ר איני שוכח.
אני גאה לייצג כאן את חברי וחברותי הנפלאים מהישוב שילה, מקום משכן ה' בראשונה, ישוב שהייתי שותף לחידושו לפני 42 שנה, אחרי אלפי שנות חורבן. יישוב יפהפה של חסד, שבו עתיק וחדש משמשים בעירבוביה, "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים".
אני גאה לייצג את תנועתי, תנועת הליכוד בראשות ראש הממשלה – בנימין נתניהו, שנתנה לי הזדמנות להגיע לדוכן הזה, כפי שהיא נותנת למגוון רחב של אנשים ונשים ממגזרים שונים ומעדות שונות, חובשי כיפות שקופות, סרוגות ושחורות. כולם נקבצו באו לך. אני שולח מכאן ברכת: "אל נא רפא נא לה" לחברי לתנועה, חבר הכנסת דוד ביטן ולאחי -נידאל איבראהים, בתוך כל שאר חולי ישראל.
אני מאושר לייצג כאן את המועצה האזורית הגדולה בארץ – מטה בנימין, ואת כל תושביה. אחל'ה מועצה יש לך, ישראל גנץ.
ופינה חמה ומיוחדת יש לי בלב, כשאני עומד כאן נרגש על במה זו, לכל אנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, חולמים וחלוצים, שאני משמש להם שליח ציבור מזה כמה עשורים.
אני כאן בכנסת לזמן שאול. יש לי כרגע ובינתיים רק שלושה חודשים לעשות בשליחות הציבורית הזאת. זה אולי הנאום היחיד שלי בכנסת. את הזמן המועט הזה אני מבקש לנצל, כדי להיות לפה לכל אחי מההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. זו נקראת התיישבות צעירה, אבל היא כבר לא כל כך צעירה. היא בת 20. יש בה עשרות יישובים שקמו בשליחות ובגיבוי של ממשלות ישראל, יישובים שבהם מתגוררים אנשים נורמטיביים, רופאים ומהנדסים, חקלאים ובנאים, חיילים וקצינים זוטרים או בכירים.
יום אחד הונפה עליהם החרב המשפטית שניסתה לגדוע את מפעלם. התחילו לכנות אותם: "מאחזים" על פי השיטה הבולשביקית להציב תג שלילי לכל ערך לאומי.
תהליכי ההסדרה והתמיכה הממשלתית בהם נפסקו בבת אחת ב-2004 עם דו"ח טליה ששון. מאז הישובים הם יצורי כלאים בשטח, בלי חשמל נורמלי, מים, תקשורת, תחבורה ציבורית ואפילו לא מרכיבי ביטחון. ניסו להתיש את תושבי הישובים הללו, אבל הם ממשיכים להתעקש ולחיות שם ולגדל כבר דור שלישי.
בפברואר 2011 התקבלה סוף סוף החלטת צוות שרים הקובעת: "מה שבאדמות מדינה יוסדר". אבל מאז טופלו רק ישובים בודדים, למרות ועדת ההסדרה, וצוות ההסדרה ואין סוף עבודת מטה שנעשתה בנושא.
לאחרונה גובשה החלטת ממשלה ע"י השרים צחי הנגבי ומיכאל ביטון החלטה הומניטרית, שמקובלת על המינהל האזרחי, ושלוקחת כ- 50 ישובים על אדמות מדינה ומכניסה אותם לתוך תהליך הסדרה, ובינתיים מאפשרת לרשויות המדינה לתת להם תשתיות בסיסיות.
ההחלטה נתקעה במזכירות הממשלה ולא מקודמת. מדוע? כי שר הבטחון – בני גנץ החליט לפתע שזה לא מתאים לו פוליטית. שמא מישהו שם בשמאל יחשוד בו שחלילה הוא נהיה ימין. אחרת קשה להבין איך רמטכ"ל לשעבר, שמכיר היטב את ההתיישבות הזאת ואת אנשיה המופלאים, חלקם קצינים ששירתו תחת פיקודו, שמכיר את מירקם החיים שלהם, מפקיר אותם בשטח בגלל הפוליטיקה. איש התיישבות שפוגע בהתיישבות!
המתיישבים האלה הקימו היום מאהל מחאה ופתחו בשביתת רעב. מדוע דחפת אותם לשם?
השר בני גנץ. התעשת! לא הכל פוליטיקה! יש כאן 25,000 תושבים, שכבר סבלו די. הסר את הווטו שהטלת על הצעה, שאתה היית שותף לה.
ולראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, אני קורא: גם לנו יש אחריות. אל תתן לבני גנץ להתעמר באוכלוסיה אזרחית ישראלית זו של אנשים, נשים וטף.
תודיע לשר הביטחון עוד היום, שלא תאפשר לו להעלות שום נושא בממשלה לפני שיסיר את הוטו מהסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון.
תודה רבה.