עם צאתו של הכרך השני בסדרת "ובשנה השביעית" שוחחנו עם הרב ד"ר בועז הוטרר, ר"מ בישיבת הר ברכה, מרצה במכללת אורות וחוקר במכון הר ברכה, אודות ספרו.
"על הספר הראשון, העוסק בשנות השמיטה שעד שנת תרמ"ט, עבדתי למעלה משלוש שנים. על הספר הנוכחי - שנות השמיטה תרנ"ו ותרס"ג - כשנתיים. המחקר מתקדם ומתעצם.
מלבד הארכיון הציוני, ארכיון המדינה, הספרייה הלאומית, יד יצחק בן צבי, ארכיון תנועת העבודה ועוד, הגעתי גם אל ארכיונים עירוניים פחות מוכרים דוגמת חדרה - ארכיון חשוב מאוד, רחובות, זיכרון, ראשון לציון, פתח תקווה, גדרה, ועוד.
רוב החיבורים שנכתבו על השמיטה בארבעים השנה האחרונות, למעשה ממחזרים את מה שפורסם קודם, מסתמכים על דברים שנאמרו, בלי לנבור בארכיונים, להכיר את הנתונים היבשים.
כדי להבין את המציאות העובדתית על נכון, צריך להתמסר לעניין ולעמוד על המורכבות - להבין את השינויים שהיו בעמדות של רבנים כמו הרב הלוי רבה של יפו, האדר"ת, הרב דיסקין ועוד, ולסנכרן בין שינוי העמדה, למציאות שמתגלה במושבות. הנתונים מדברים בעד עצמם.
אגב, מלאכת האיתור של הארכיון המקורי המלא של הרב נפתלי הרץ הלוי, רבה של יפו שגיבש וביסס את היתר המכירה בשתי השמיטות בהן עסקתי, ממש דומה למרדף בלשי. יום אחד עוד יסופר סיפורו המלא.
חודשים ספורים לפני חתימת העבודה על הספר, ידידיי ניניו של הרב נפתלי הרץ, איתרו עבור הספר מסמכים חדשים ונדירים מארכיונו של הרב הלוי, חלקם בפירסום ראשון, המבהירים פרטים משמעותיים ביותר.
בכל ארכיון נתגלו חידושים ומסמכים שמעולם לא עמדו על טיבם. כך למשל, בספרייה הציבורית של ניו יורק, איתרנו את החתימה המקורית של הברון רוטשילד על מכירת העצים בראשון לציון ומזכרת בתיה. הארכיון רכש את המסמכך באלפי דולר. זו מחט בערימת שחת.
פעמים רבות הארכיון לא קוטלג כראוי, ועלינו לנבור בכולו. בקטלוג הארכיון הציוני, לדוגמה, מצאתי רשומה "מכירת קרקע". כשישבתי בארכיון ועיינתי בגוף המסמך מצאתי שטר מכר של אדמה בשמיטה.
כשמחפשים במאגרי המידע חובה לאתר את כל ההטיות השונות והמשונות, טעויות הכתיב ועוד. אני ניגש אל כל הקטלוגים, הדו"חות, הפירסומים. כדי להכיר את הדמויות צריך לקרוא כל חומר על המושבה, לדוגמה: ספרי זכרונות אישיים, כתבי יד, ספרים שונים ומשונים.
מחקר כזה צריך אור מקיף, להיכנס כמה שיותר להווייה של המושבה, האנשים, הדינמיקה הפנימית, גם חמש שנים קודם למוקד המחקר. העיתונות חשובה מאוד; הרבה פעמים הדיון בשנת השמיטה אינו רק הלכתי או כלכלי. יש דברים שעומדים ברקע החברתי של המושבה.
צריך לראות את זה כפאזל, תצרף, תשבץ. כל נתון שמתגלה פתאום, אפילו נראה שאינו חשוב, משלים עוד צד. אנחנו צריכים להכיר כל דמות במושבה. חלק גדול מאוד מהמחקר שנערך כאן הוא חלוצי וראשוני.
ייחודו של הספר הוא מעקב מפורט, שלב אחר שלב, עמידה על מורכבות המציאות הכלכלית, החקלאית, החברתית והדתית. לספר צורפו טבלאות, מסמכים ונתונים רבים, וכן נסקרת בפרוטרוט עמדת הרבנים והמנהיגים שעמדו בזיקה להתיישבות.
כך נחשף הקורא אט אט לסיפור המלא, שחלק גדול ממנו הוא המפגש בין גישת ההשקפה וההלכה של רבני ארץ ישראל וחלק מרבני חו"ל, עם המציאות המפרכת והיומיומית של החקלאים בארץ ישראל המתחדשת. פנים חדשות באו לכאן".