לפני כשנתיים, ב- 18 באוקטובר 2018, שוגרו רקטות מרצועת עזה לאזור באר שבע וגוש דן, אחת הרקטות אף פגעה פגיעה ישירה בבית קרקע בבאר שבע והמשפחה ניצלה באורח נס, לאחר שרצה להסתתר בחדר המוגן.
במערכת הביטחון טענו בזמנו כי ייתכן שהרקטות שוגרו בטעות כתוצאה מפגיעת ברק במערכת ההפעלה החשמלית. במילים אחרות סופק התירוץ כי "הרקטות נפלטו" ועל כן לא חייבים להגיב בעוצמה רבה מידי שתגרום לנפגעים בנפש מקרב המחבלים.
בליל ה-15 בנובמבר 2020 שוגרו מרצועת עזה שתי רקטות ארוכות טווח לעבר ראשון לציון ואשדוד, מערכת כיפת ברזל הופעלה, אך לא הצליחה ליירט את הרקטות, והן נפלו בשטחים פתוחים. גורמי חמאס ברצועה נחפזו להעביר מסרים לישראל באמצעות מתווכים מצרים, לפיהם הארגון אינו עומד מאחורי ירי לא מתוכנן זה, שמקורו בתנאי מזג האוויר או בכשל טכני כתוצאה מפגיעתם של ברקים.
כמובן שבתירוצים אלו קיוו בחמאס להסיר מעצמם אחריות ולרכך את התגובה הצה"לית שלא איחרה להגיע באמצעות תקיפת תשתית תת קרקעית ליד רפיח באמצעות מטוסי קרב, תקיפת עמדת תצפית מזרחית לחאן יונס באמצעות מסוקים ותקיפת עמדות תצפית מזרחית לעיר עזה וצפונית לבית להיא באמצעות ירי פגזי טנקים. מיותר לציין כי לא היו נפגעים בתקיפות אלו.
מעניין כיצד המתווכים המצרים היו מגיבים למשמע תירוצי החמאס, אילו היו נורות הרקטות בטעות דרומה לכיוונם במקום צפונה לעומק שטח ישראל?!
לפנות בוקר ה-18 בינואר 2021 התחוללה סופת ברקים באזור רצועת עזה ושוב שוגרו שתי רקטות לטווח של 40 ק"מ שנפלו בים, לא הרחק מאשדוד, אשר לא גרמו לנזק או נפגעים. במערכת הביטחון ובאמצעי התקשורת השונים מיהרו לפרסם הערכה כי ברק הוא שגרם לשיגור אוטומטי של הרקטות. הגדילו לעשות פרשנים שונים שבאמצעות צילומים הראו כי ישנה סמיכות זמנים בין הברקים לשיגורים. ממש הערכה "מדעית – משפטית" המצביעה על קשר סיבתי לכאורה, בגינו ניתן לזכות כביכול את ארגוני המחבלים מאחריותם לשיגורים בטענה כי לא היה להם "יסוד נפשי" או כוונה ברורה לבצע שיגור במועד זה.
הבזקי מחשבות
יצירת הקשר בין שיגורי הרקטות מעזה לברקים הפוקדים את אזורינו במהלך החורף, הינו פאתטי וחוטא לעיקר. מדוע מלכתחילה ישנם אמצעי לחימה רבים ומגוונים כל כך המכוונים לעבר שטח מדינת ישראל, שהאחראים עליהם ומפעיליהם מסתובבים חופשי כשראשם עודנו מונח על כתפיהם?
רקטות, טילים, בלוני נפץ ושאר מיני בישין ומרעין המשוגרים מעזה לעבר ישראל בכוונה או שלא בכוונה- דורשים מענה קטלני כנגד שולחיהם ולא רק כנגד תשתיותיהם.
גם אם לא נורו טילים ורקטות, אך ידועים לצה"ל מקום הימצאם ומקום הימצאם של האחראים ומפעיליהם- יש להשמידם בטרם ישוגר הארסנל הנפיץ לעברינו.
המתנה ממושכת אינה גורמת לחלודה בטילים וברקטות, כפי שסברו בכירים במערכת הביטחון טרם מלחמת לבנון השנייה, כי אם לשיגורם של כל אלו לעבר שטח ישראל במוקדם או במאוחר, במכוון או שלא, במועד שיהיה כביכול נוח לישראל לספוג, או במועד פחות מתאים בו נאלץ להילחם באויבינו בכמה חזיתות במקביל.
די לתירוצים השחוקים, לסולמות הירידה מהעצים ולמסרים מתחסדים. הרי למשפחות שבמקלטים ובממ״דים, לילדים הסובלים מחרדות ולסובלים מטראומות במשך שנים, ממש לא משנה מה בדיוק שוגר או נורה לעברם, איך בוצע אותו שיגור או ירי, מה גרם לו או מה שם הארגון האחראי. הדבר היחיד שמשנה לכל אזרח הוא הרצון לחיות. זאת בידיעה שמדינת ישראל, באמצעות כוחות הביטחון, יעשו כל שניתן, בכל היכולות והאמצעים העומדים לרשותם ובכל עת בכדי להגן על חיי האזרחים באשר הם. בלי תירוצים, בלי 'הנחות סלב', בלי טריקים ובלי שטיקים!
"הבא להורגך השכם להורגו"- הרקטות הרבות הנורות מעזה לים בתכיפות רבה לאחרונה, לא נועדו לצרכי דיג לוויתנים במעמקי הים, כי אם לשיפור יכולות הפגיעה המדויקות, ארוכות הטווח והקטלניות יותר ביישובי ואזרחי מדינת ישראל.
במקום למצוא תירוצים לירי פתאומי ולבנות בעזרת "ברקים ורעמים" סולמות לראשי המחבלים כדי להסביר את מעשיהם הנפשעים, הגיע הזמן ליזום ולתקוף ישירות את ראשי ארגוני המחבלים בכל מושבותיהם, להשמיד את בסיסיהם ותשתיותיהם על כל המצוי בהם בהזדמנות הקרובה הבאה. תגובה לא פרופורציונאלית בהכרח, עם תג מחיר בלתי ניסבל לאויב, יכולה בדרך כלל לספק מענה הרתעתי, כפי שהוכח בעבר במקומות שונים בארץ ובעולם.
לסיכום
בטוחני שישנם מחבלים הסופקים כפיים כלא מאמינים למשמע התירוצים המסופקים לאזרחי ישראל באמצעי התקשורת הישראלים, על ידי כל מיני "סנגורים", פרשנים וקודקודים, למראה שיגורי הרקטות בלילות חורף של ברקים ורעמים.
בשורה התחתונה- ממש לא צריך לעניין אותנו למה ואיך בדיוק שוגרו הרקטות מרצועת עזה. הדבר המעניין ביותר עליו יש לספק תשובה חדה, ברורה וקטלנית הוא מדוע זה ישנם עדיין רקטות וטילים, בכמויות לא מבוטלות, המכוונים לעבר אזרחי ישראל, ומדוע זה המחבלים האחראים לכך ונמצאים ברצועת עזה- עדיין חיים.