השבוע, על פי מגבלות הקורונה מקיימת משפחת עמר את מיזם גמ"ח התחפושות מרגש לבני היישוב בני דקלים.
המיזם הוא פרי הייוזמה של מירב זוהר לעילוי נשמת בת דודתה תושבת נתיבות, אוריה עמר ז"ל, שלפני שבע שנים, ימים ספורים בלבד לאחר חג הפורים, נפטרה ממחלת הסרטן והיא בת 16 בלבד.
"עוד מהיותה קטנה פורים היה החג האהוב ביותר של אוריה, וגם כשהיא נפטרה זה היה שלושה ימים בלבד לאחר החג, כך שהיא עוד הספיקה להתחפש לחג בפעם האחרונה", נזכרת בחיוך מהול בעצב גדול אמה של אוריה ז"ל, איילת עמר. "אוריה הייתה יפהפייה ומלאת אור מבחוץ ובפנים ובאותו בפורים אחרון קנינו לה פאה ואיפרנו אותה והדבר גרם לה להתרגשות עצומה".
המיזם להנצחת אוריה נולד כשמשפחת עמר המורחבת נאלצה לעזוב את ביתה ביישוב נווה דקלים בגוש קטיף לפני 16 שנה בשל תוכנית ההתנתקות. מירב, אחייניתה של איילת ויוזמת הגמ"ח מספרת שהמיזם נולד במהלך שהותם בבית מלון במשך שמונה חודשים בהמתנה לבית קבע. "אני מורה בהכשרתי ואוהבת להזיז עניינים. חיפשתי מה אפשר לעשות וכיצד לדאוג בינתיים לילדים למסגרות חינוכיות ופעילויות עד שישכנו אותנו בבתי הקבע".
מירב המשיכה עם הפעילויות גם כשהגיע חג הפורים, ויצרה קשר עם גורמים חיצוניים שהחלו לתרום למשפחות המפונות המון תחפושות. "לאחר חג הפורים הראשון נוצר לי מאגר מטורף של תחפושות ושמרתי אותו. אמרתי לעצמי שיום אחד אתרום הכל, ואז כשאוריה נפטרה ממש לאחר הפורים, נולד הרעיון לקיים גמ"ח תחפושות לעילוי נשמתה, שהיה כל כך מתאים להנצחתה בשל העובדה שהיא אהבה את החג הזה יותר מכל חג אחר והייתה מחכה לו מדי שנה בציפייה גדולה. פניתי לאיילת דודתי, אימה של אוריה, עם הרעיון והיא מאוד התחברה".
מתברר כי הגמ"ח שהחל לפעול בחג הפורים שנה לאחר פטירתה של אוריה, הפך ללהיט שהולך וגדל מדי שנה. "נהיה כאן קרנבל של ארבעה ימים", מירב מחייכת. "אנשים באים ובוחרים עם הילדים שלהם תחפושות כשהכל בחינם וברוך ה' יש להכל שימוש. אנחנו מתכננים בעתיד כשהיישוב יגדל ויתווספו תורמים ועוד תחפושות לפתוח אותו גם לתושבים בחוץ. אני שמחה שאנחנו זוכים להנציח את אוריה סביב חג שהיא כל כך אהבה ושזה מועיל לכלל כפי שהיא התנהלה כאדם, זוהי הדרך מושלמת להאיר את דרכה של אוריה".