התחלה// נולד בנתניה לפני 37 שנים. בן הזקונים מבין שישה ילדים. אבא// יוסף (81), עלה לארץ בגיל 23 ממרוקו ומיד החל בפעילות ציבורית. "איש נדיר. שימש כמנהל המחלקה הדתית בוועד הפועל וכסגן ראש המועצה הדתית בנתניה. אידיאליסט אמיתי. אני לא זוכר מצב שהוא לא מתעסק בצורכי הציבור. לימד אותנו לעשות בכל דבר את הכי טוב שאנחנו יכולים" . אמא// אסתר (73), "אמא יקרה. עסקה בתחום החינוך. כל השנים החזיקה את הבית, עיקר הבית. בעלת לב ענק ותמיד חושבת על האחר. מלאת אהבה לכולם" . אני מאמין// "היסודות האמוניים שלי הם מאבא. בכל מציאות אבא תמיד מצדיק ואוהב את הקב"ה. אני לימדתי עשר שנים במכינה בפדואל, אני עובד עם בני נוער ששואלים מי אמר שיש אלוקים. אצלי בחיים שאלות מהסוג הזה לא עלו. מה זאת אומרת? יש השם והוא טוב וזה ברור. הבהירות הזאת מגיעה מאבא". מרוקאי גאה// "גדלתי בבית מרוקאי שורשי". אביו הקים וניהל עמותה בשם 'נעימות' להנחלת ערכי יהדות מרוקו ותרבותה. "אבא דאג לשמר את המסורת המרוקאית בלי שום רגשי נחיתות". אני גיטרה// "בכיתה א' אמא רשמה אותי לחוג פסנתר אבל אני לא רציתי ללכת. בגיל הנעורים אמא קלטה את החיבור שלי למוזיקה וקנתה לי גיטרה ליום הולדת 16. נכנסתי לחדר וראיתי גיטרה חדשה מונחת על המיטה ומאותו רגע לא הפסקתי לנגן". מתרחק// "כנער לא הצלחתי להכיל את הפער הזה שמצד אחד אני לא מקיים חלק מהמצוות ומבלה עם החבר'ה, ומצד שני מניח תפילין, מברך ומתפלל. הרגשתי צבוע. הסתכלתי על החיים בשחור ולבן, ואם אני לא לבן אז כנראה אני שחור - ופשוט ויתרתי על הכול והתרחקתי מהדת" . מוזיקה// "מוזיקה הייתה כל עולמי. אני אוטודידקט במהותי. לא מנגן מתווים. הייתי מתנסה בכלים, מתיישב ליד פסנתר ומתחיל לחקור אותו. כל היום הייתי מנגן ומתאמן. הייתי הולך להופעות של אומנים מוכרים וגם לכאלו שלא כדי ללמוד איך הם על הבמה, איך הם מחזיקים את הגיטרה. המוזיקה היא כמו שפה ופשוט חקרתי ולמדתי אותה". עזובי הקיר// למד בישיבת בני עקיבא נתניה, "אבל פחות הייתי בעניין. הלימודים לא עניינו אותי בכלל, יותר לבלות עם החבר'ה ומוזיקה". בגיל 17 הצטרף ללהקת הנוער 'עזובי הקיר'. "היינו חבר'ה דתיים שיצרו יחד להקה. הופענו, התאמנו במשך שעות". אפשר לתקן// אחרי התיכון הגיע למכינה הקדם־צבאית בפדואל, שם פגש רב צעיר בשם רועי חיון שדבריו טלטלו את נפשו: "הוא דיבר על היצר הרע והתחבולות שבהן הוא פועל וכמה הוא רוצה שנרגיש צבועים ונתרחק. הייתי בזמנו כל כך רחוק וזה כל כך דיבר אליי. בסוף השיחה שאלתי אותו מאיפה הוא יודע בדיוק מה עובר עליי. דרך הרב חיון התחברתי לרבי נחמן והיו לי שנתיים של כיסופים לריבונו של עולם". מועף// אבל אז, בפורים, חשב שהוא עושה מתיחה היתולית שהתקבלה בחומרה והוא הועף מהישיבה. "לקחתי לראש הישיבה את הג'יפ ועשיתי סיבובים בשטח. חשבתי שזה מצחיק. את הרב, מסתבר, זה פחות הצחיק, והוא לא הסכים לקבל אותי חזרה לישיבה לפני שאתנדב חודש בבית לוינשטיין. בהחלט למדתי את הלקח". לצבא// "הייתי אמור להתגייס עם כל החבר'ה לגולני, אבל שבועיים לפני כן הודיעו לי שאני מתגייס לחיל התותחנים. דווקא מהאתגר הזה של הלבד בצבא בניתי את היסודות לקשר שלי עם הקב"ה והוא נבנה באופן בחירתי וחזק. אני בחרתי בו ואני בוחר בכל יום מחדש". בוחר// "באחד הימים במהלך השירות אחת החיילות קפצה עליי כדי שאעשה לה שק קמח. הייתי עם כיפה קטנה וגלאח ולידי עמד חבר עם כיפה גדולה. שאלתי את עצמי למה היא לא קפצה עליו, והבנתי שהוא משדר דוסיות ואני משדר שקל וחצי. הבנתי שיש אנשים שצריכים התחייבות כלשהי כדי שהסביבה תבין מי הם, ובאופן משוגע לחלוטין החלטתי לגדל פאות". זה אני // "עד היום כשסטייליסטיות מלבישות אותי להופעות או לקליפים אני אומר להן: תלבישו אותי במה שבא לכן, נעליים אדומות, מכנסיים זוהרים, אבל ציצית, פאות וכיפה - תמיד יהיו גלויים לעין. זה השדר שאני רוצה שהעולם יתפוס אותי. אני עבד השם ואני רוצה לזכור את זה ושאף אחד אחר לא ישכח". החצי השני// הודיה (35), "עזר כנגדי. התחתנו כשסיימתי את השירות הצבאי. היא הכול בשבילי. שותפה מלאה גם ביצירה, בהפקה ובסטודיו. כל דבר שאני נוגע בו אנחנו נוגעים בו יחד. זכינו לזוגיות טוטאלית ושלמה". הנחת// שבעה. תאיר־שמחה (14), יוסף (12), נחמן (10), אסתר (8), אמונה (7), דוד (4) ועקיבא בן חצי שנה. "הם האושר הכי גדול בחיים שלי. יש בהם עוצמות אדירות. אני מאמין בילדים שלי, שכל אחד מהם יהיה דבר ענקי בעולם. הם סיירת המטכ"ל של הקב"ה" . להקת חתונות// "אחרי החתונה הייתי בלי תעודת בגרות אבל עם חיבור למוזיקה והחלטתי להקים להקת חתונות. כך נוסדה ארמונ־יה שהצליחה בצורה מרגשת". במקביל החל לעבוד עם נוער נושר ב'זולה של חצרוני' בירושלים. "גם הבית שלנו בתפוח היה פתוח לכולם. היינו זוג צעיר שבקושי השתכר אבל אירח בלי סוף. הפכנו משפחה מאמצת להמון צעירים מחפשים". מבט עומק// "הרבה הורים ומחנכים נופלים במראה החיצוני של הצעירים האלה, אבל תנסו לראות מי עומד מאחורי הראסטה או הקעקוע. מדובר בדור צמא לאהבה. צריך להסתכל להם בעיניים ולאהוב אותם כמו שהם ואז מגלים רבדים עמוקים ומופלאים. הנוער הזה הוא עמוק ומבקש אמת. הם רוצים לבחור בקב"ה בעצמם. ואם מישהו מראה להם את הדרך - הם חוזרים ובגדול". רוצה ללמוד// "בשום שלב בחיי לא למדתי גמרא או הלכה כמו שצריך. ישבתי בציון של רבי נחמן ובכיתי: 'אני רוצה ללמוד ולא יודע איך. רבנו, תראה לי את הדרך'. התחננתי לעזרה". כשחזר ארצה קיבל הצעה מחבר ללמד בתיכון הדתי אדר. "בריאיון התלהבתי מהתפקיד, אבל שנייה לפני שיצאתי הוסבר לי שאני גם צריך להגיש את התלמידים לבגרות בתלמוד, "רק שמונה דפים בקידושין, קטן עליך". באותו רגע רציתי לוותר". לומד// "אבל כשהגעתי הביתה אשתי פקחה לי את העיניים. היא אמרה לי: 'התפללת ללמוד וה' שמע את התפילה שלך'. וכך היה. קפצתי למים. חבר לימד אותי את הדפים ואני לימדתי את החבר'ה. ככה התחלתי בלימוד בעצמי". תוך כדי עבודתו באדר הכיר מדריך חברתי בשם חנן בן־ארי ומאז הם לא נפרדו. "השדכנית בינינו היא התורה. אם לא הייתי כוסף לגמרא ובוכה לרבנו זה לא היה קורה". חנן בן־ארי // "בהפסקות חנן היה מוציא גיטרה ומשמיע לי שירים שכתב. הוא ריסק אותי. החיבור בינינו היה חזק. בשורש העמוק שלנו אנחנו מחוברים, לא רק ברמה המקצועית אלא ברמה הפנימית של עבודת ה'. יש בינינו אהבה נדירה וחיבור פנימי עמוק. המנוע של שנינו הוא לקחת בני אדם ולהאיר להם את הניצוץ בעיניים". מתבגרים// יחד יצרו את המופע 'מתבגרים' להורים ובני נוער. "ניר רובין הצטרף והיינו שלישייה שהביאה מופע מרגש, מצחיק וחינוכי. זה היה קסם. הופענו 300 פעמים בשנתיים". אחרי הצלחת המופע חנן בן־ארי יצא עם שיריו 'ממך עד אליי', 'איזון' ולהיטים נוספים כשאסרף משמש מאז ועד היום כמנהלו המוזיקלי וכגיטריסט הצמוד שהפאות שצמחו מאז הפכו לסימן ההיכר שלו. במאי ומפיק// עם הזמן נכנס גם למלאכת הפקה ובימוי קליפים וסינגלים לשלל זמרים, החל מחנן בן־ארי, ישי ריבו, עקיבא ואביב אלוש ועד מוש בן־ארי איתי לוי, עדן בן זקן ועוד. במסגרת הסטודיו עיצב גם עטיפות לאלבומים. בין היתר הוא חתום על בימוי הקליפ לשירו החדש של ישי ריבו 'סיבת הסיבות', לשיר 'פשוטים' של עקיבא ולקליפ המפורסם במעלית לשיר 'אם תרצי' של חנן בן־ארי. מהפכה // "כשהייתי בן 19 שמעתי מוזיקה יהודית, ולמרות שהיה בה המון לב היא לא הייתה ברמה מקצועית גבוהה. שאלתי את עצמי למה סצנת המוזיקה היהודית צריכה להיות ככה. חיפשתי מהפכה תרבותית שתדע לשלב בין רמה מוזיקלית הכי גבוהה שאפשר ובין האוצרות האינסופיים שיש לנו. היום לשמחתי זה קורה". מהפכה 2// "בשנה האחרונה ביימתי קליפים לישי ריבו, עקיבא, נתן גושן, חנן בן־ארי, אביב אלוש ויובל דיין - הם מכתיבים את הלך הרוח. מדובר במאות מיליוני צפיות בארבע שנים האחרונות וזו תרבות ישראלית־יהודית פורחת שאני גאה לקחת בה חלק. כל בוקר אני מתפלל "אתה חונן לאדם דעת", שה' יכוון אותי הכי מדויק ביצירה" . יש גבול// "יש לי בהחלט קווים אדומים ביצירה. דברים שלא עושים טוב לעם ישראל - לא אעשה. ואם צריך אתייעץ עם הרב שלי". העשייה בלב הברנז'ה נראית לו טבעית לגמרי. "התדר שלי הוא תמיד תדר פנימי. אני בבית בכל מקום. מעולם לא הרגשתי זר ומנוכר באזורי החיוג שבהם אני עובד". אם זה לא היה המסלול// "לא יכול לדמיין את עצמי מתעסק במשהו אחר חוץ ממוזיקה. אולי חינוך". במגרש הביתי: בוקר טוב// הולך לישון סביב שלוש או ארבע אחר חצות. קם בסביבות שמונה, מתפלל וצולל אל שלל המשימות ולעבודה אינטנסיבית בסטודיו. צהריים מקפיד לאכול עם אשתו והילדים, ואז מתארגן ויוצא להופעה. כשחוזר יושב בסטודיו לעריכות עד השעות הקטנות של הלילה. "כן, הלו"ז שלי מטורף" . פלייליסט// אביתר, אהוד ומאיר בנאי. "הם לא נגמרים לי אף פעם". גם יוסף קרדונר בא בחשבון, "שכל החיים מתנגן לי בראש ובלב". השבת שלי// "קודש הקודשים. זמן עמוק עם המשפחה. שולחן שבת זו חגיגה אצלנו. בליל שבת אשתי ואני יושבים ומדברים, זמן נקי לזוגיות". דמות מופת// הרב מאיר כ"ץ, ראש הישיבה והמכינה בפדואל. מאה בדיבורים ואלף במעשים. דוגמה ומופת לעשייה, לעבודת ה', לזוגיות ולבריאות הנפש. מפחיד אותי// "לפספס את השליחות שלי בעולם". משאלה// "שאגיע אחרי מאה ועשרים למעלה ואגלה שמימשתי את רצון השם בעולם". כשאהיה גדול// "התחלתי לכתוב ספר על חיי, אני רוצה ללמוד לרקוד, יש שירים שאני כותב ומחכים לצאת לאור - יש לי הרבה תוכניות, אבל הדבר העמוק ביותר שאני רוצה הוא לזכות לראות את הילדים שלי חולמים בגדול ומגשימים את עצמם". לתגובות: rivki@besheva.co.il
