מייקל אייזנברג, שותף ומנהל בקרן "אלף" ומחבר הספר "שבט שואג", מספר בערוץ 7 על העקרונות הכלכליים שהוא לומד מהתורה. "התורה מטפלת בכל הנושאים הרלוונטיים לחיים של בני אדם וקהילות. טבעי הוא שהתורה תטפל גם בדבר שאנחנו משקיעים בו הכי הרבה זמן - עבודה, כלכלה, כסף. לכן החל מפרשת בראשית ועד פרשת זאת הברכה התורה מטפלת בעקרונות היסוד של הכלכלה, העסקים והיחסים הכלכליים בין בני אדם". אתה מדבר על 'כלכלת אחווה', זה נשמע מאוד יפה, אבל זה כלכלי? זה פרקטי? "אנשים נורא ציניים כשמספרים משהו כמו 'כלכלת אחווה'. התורה רוצה להעמיד כללים ברורים לאחריות אישית של בני אדם כלפי הזולת. ניקח דוגמא מפרשת אחרי מות-קדושים. מגיע חקלאי לשדה ומצווה להשאיר פאה בשדה. הפאה משדרת שהכל בסדר, שאין מצוקה כלכלית. כל מצוות לקט-שכחה-פאה בפרשתנו מעמידים מודל של כבוד סגולי לבן אדם שלא מסוגל. הם אומרות בעצם- אתה תעבוד ותאסוף כמו כולם לביתך. זה כלכלת אחווה" זו כלכלה שהיא אנטי קפיטליסטית? "מה פתאום, התורה לא אומרת לך- אל תרוויח. אלא ההפך, תרוויח ותיקח אחריות על הזולת. התורה היא קפיטליסטית בצורה מובהקת". אתה שותף ומנהל בקרן 'אלף', קרן השקעות. אתה גם מיישם את כל מה שאתה כותב? "כן זו תזת ההשקעה שלי. כתבתי על זה המון שאנחנו בכלכלה שבה האנושות היא חשובה. לאחרונה הכרזנו על השקעה בחברה בשם empathy שעוזרת לאנשים שקרוב משפחה שלהם נפטר לטפל בבירוקרטיה שאחרי הדבר הזה. הביזנסים שינצחו ב-2021 הם ביזנסים ערכיים. זה מה שהעם רוצה. ולכן אין יותר טוב מהתורה להתוות את הדרך". בספר בראשית, כשאברהם רוכש את מערת המכפלה, זה דיל שיש מה ללמוד ממנו? "צריך להסתכל על זה בעיניים פקוחות משתי זוויות- 400 שקל כסף לאברהם זה זוטות, הוא הרי קיבל 1000 שקל כסף מאבימלך. הוא נכנס למו"מ עם עפרון. והוא משתמש בתאוריית המשחקים כדי לנצח את המשחק מול עפרון. הוא רוצה לצאת עם דיל טוב, אבל הוא לא מוכן להתפשר על העיקרון של ההתבוללות עם בני חת. לכן הוא מחפש מקום בסוף האזור של החתים. ברגע שהוא סוגר את העסקה על הקרקע הוא משתחווה בשביל לסיים את השלב הזה במו"מ".