בחור הישיבה צבי כהן שנכח באסון במהלך ההילולה במירון ואף איבד את אחד מחבריו, סיפר כיצד נלחם על חייו במשך דקות ארוכות עד שנחלץ ופונה לבית החולים. "התחלתי לרדת בירידה", הוא סיפר בראיון לרדיו 'קול חי', "הכל זרם ואז אני רואה שוטר למטה שעוצר את הזרימה והזרימה למטה נפסקה אבל למעלה ממשיכה. "אנשים לא קולטים שלמטה יש חסימה ואז הלחץ שהיה גם ככה, החמיר. ובהתחלה הבטן מתכווצת מרוב צפיפות ואחרי זה החזה. ממש לא יכולתי לנשום. הייתי צריך להיאבק על חיי בשביל לנשום אוויר", הסביר כהן את שאירע באותם הרגעים. לדבריו, "בנס, אחרי דקות ארוכות מאוד, לדעתי יותר מ-10 דקות אנשים קלטו למעלה שלמטה לא הולך להיפתח והתחילו ללכת אחורה. אבל לאלו שלמטה כבר לא היה לאן ללכת". "כשאנשים קלטו מה קורה כבר היה מאוחר. אני לא נפלתי כי אני באמצע, אין לי לאן, לא היה לי איך להזיז את היד אפילו מרוב הצפיפות, לא צפיפות, מחנק גמור", הדגיש. "רק אלו שהיו מקדימה נפלו. גם אלה שעמדו היו מעליהם אנשים כי זו ירידה מאוד תלולה. הדבר הראשון שעשיתי כשנחלצתי זה לברוח אחורה". "הייתי עם נשימה לא סדירה ומאוד חלש אבל הבנתי שאח שלי יכול להיות נשאר שם אז הלכתי לחפש אותו במשך כמה דקות וברגע שמצאתי אותו התיישבתי על הרצפה באפיסת כוחות ואחרי זה לקחו אותי לבית חולים. עכשיו אני בבית, שוחררתי בשישי בבוקר אחרי שהכל היה תקין", ציין כהן. בהמשך סיפר על פטירת חברו. "חבר שלי, משה בן שלום ז"ל לא הצליח להינצל. הייתי שם, אני התחלתי להיחנק והבנתי שהסוף שלי קרב אבל ניצלתי בסוף. חבר שלי לא הצליח להינצל. זה מחריד לחשוב שבחור כזה נעים הליכות נחנק למוות באירוע הזה. אי אפשר לעכל". עוד באותו נושא: שטח ההילולה מוכפל ונבנות תשתיות קבע הדרישה של המשפחות מאסון מירון לבטל את מינוי יוסי שווינגר למנכ"ל זק"א לסיוע ועזרה למשפחות האסון לוועד הרבנים לחצו כאן לסיוע ועזרה למשפחות האסון לקופת העיר לחצו כאן
