כאן בונים

בשני עשורי ההקפאה של שלטון נתניהו צמד המילים "יישוב חדש" נשמע דמיוני כמעט כמו לומר בימים אלו "דו־קיום" ברחובות רמת אשכול בלוד. אבל יש כנראה נסיבות שיוצרות מציאות שמעבר לכל דמיון, ובשלושת השבועות האחרונים הולך ומתפתח במזרח השומרון יישוב חדש ושוקק חיים, ככל שמתירה לו הקונסטלציה הפוליטית והביטחונית הרגישה בשטח.

הירצחו של יהודה גואטה הי"ד, תלמיד הישיבה באיתמר, בפיגוע שהתרחש בצומת תפוח נתן את האות לעלייה השלישית ליישוב אביתר. הנקודה, שממוקמת על בסיס צבאי שננטש בתקופת ממשלת שרון כחלק מגל נטישות צה"ליות של נקודות אסטרטגיות, החלה להתמלא בעוד ועוד מבנים, משפחות וילדים, ובקולות בנייה, עשייה ולימוד תורה שוקקים יום ולילה. נסיעה של דקות מספר מזרחה מצומת תפוח, על כביש 5, מפגישה את המבקר עם יישוב ובו 30 משפחות, רובן אגב לא זוגות צעירים אלא דווקא הורים לארבעה, שישה ואפילו שמונה ילדים. המשפחות מתגוררות בשמונה קרוואנים וב־12 מבני אבן מחולקים, כך שלכל משפחה דירה משל עצמה. לילדים ישנו מעון פעיל, למבוגרים בית מדרש רחב ידיים על שמו של יהודה גואטה הי"ד, שמדי יום בשעות אחר הצהריים והערב מתקיימים בו שיעורים מפי רבנים שונים ולימוד בחברותות.

מדי יום מגיעים ליישוב החדש אביתר אוטובוסים של קבוצות מבקרים שמגיעים להתרשם ולחזק, לעבוד וללמוד במקום, וגם עשרות אנשים פרטיים שמגיעים להיות לכמה שעות חלק מהפרויקט החלוצי. שגרת היומיום באביתר מובלת על ידי צוות הבנייה שאמון על קידום תוכניות הפיתוח למקום, וצוות שעובד במקביל על ההד והעשייה הציבורית סביב היישוב החדש.

הרעיון להפוך את המקום שננטש ליישוב יהודי אינו חדש. לפני שמונה שנים, בעקבות הירצחו של אביתר בורובסקי הי"ד בצומת תפוח, עלה ראש מועצת שומרון דאז גרשון מסיקה עם קבוצה ראשונית ליישב את המקום, שנקרא על שמו של הנרצח. בתום ימי השבעה הורה שר הביטחון דאז בוגי יעלון לפנות משם את המתיישבים. ניסיון נוסף לעלות לנקודה זמן קצר אחר כך נגמר גם הוא בפינוי. לפני ארבע שנים, בתגובה לפיגוע נוסף באזור, עלה גרעין משפחות למקום והן השתכנו בחמישה מבנים. הניסיון הזה החזיק מעמד כשלושה שבועות, ונגמר כקודמיו. אבל בתנועת ההתיישבות 'נחלה', שעומדת מאחורי גיבוש גרעיני העלייה לקרקע נוסח גוש אמונים, לא התייאשו. לפני שנה וחצי התגבש גרעין משפחות חדש שהחל בקיום אירועים שונים שיחדשו את הזיקה היהודית לאביתר: תפילות מנחה מדי יום שישי, שבתות בשטח ויוזמות נוספות. הגרעין החדש, אגב, בשונה מקודמיו, לא הושתת על משפחות מקומיות מהשומרון. בשיטת חבר מביא חבר התגבשו להתיישבות באביתר משפחות מבני ברק, מרמת הגולן, מבת ים ועוד. הגרעין הוא אחד מתוך שבעה גרעיני התיישבות קיימים שמובילה 'נחלה', מבית היוצר של הרב משה לוינגר זצ"ל ודניאלה וייס. בתוכנית המגרה יש חזון להקמת 30-20 גרעיני התיישבות נוספים. בימים אלו מתקיים גם קמפיין מימון המונים להרחבה ופיתוח של ההתיישבות באביתר.

למקום ישנה גם הכרה פוליטית, כפי שמספר מי שמוביל את פעילות תנועת 'נחלה', צבי אלימלך שרבף. לאביתר הגיעו כבר כמניין ח"כים וצפויים ביקורים נוספים. "הם יודעים על המקום ותומכים בו".

על פניו ממשלת ישראל אינה עם הפנים לעידוד ההתיישבות היהודית בשומרון. אתם מודעים לכך שהיישוב שאתם משקיעים בו לכאורה ייהרס במוקדם או במאוחר?

"כל מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון קם כשהממשלה לא רצתה בכך, לפחות לא באופן מיידי. אבל אי אפשר לומר שהיא גם לא רצתה בכך בכלל. הממשלה נמצאת כל הזמן בלחץ מול העולם שמתנגד להתיישבות, ואנחנו צריכים ליצור לחץ נגדי בדרישה כן לבנות. אנחנו לא נמצאים פה באיזה משחק מולם, אלא כרגע הקב"ה נתן לנו הזדמנות לעלות וליישב, דבר ששנים לא אפשרו. אנחנו מאמינים שהפתח יתרחב, ויודעים מאידך שחלילה יכול להיות גם פינוי. אנחנו עושים כל מאמץ לחזק את המקום שלא יהיה פינוי".

"גם גוש אמונים לא הצליח בעלייה אחת", מזכיר שרבף, "לפעמים זו הייתה הפעם השמינית או החמש עשרה. גרעין אביתר מבין שאולי זה ייקח כמה פעמים, אבל בכל פעם שנעלה נעשה מחדש את המאמץ ליישב את המקום. הפעם זה כן משמעותי יותר", הוא מדגיש, "אבל הכול תלוי בהתגייסות של הציבור שיגיע ויחזק אותנו. זה כבר קורה, אבל צריך עוד".

לפני כשלושה שבועות, כשהיישוב יצא לדרך, פרסמו המתיישבים דרישה מממשלת ישראל להעביר אליהם לא פחות מעשרה מבנים לחיזוק היישוב. שרבף מודה כי הם לא ציפו שהבקשה תיענה, אולם הם כן מבקשים לתת בכך קריאת כיוון לממשלה. "צריך לחדד לממשלה כל הזמן מה צריך לעשות. לאחרונה עלה הנושא של בנייה ערבית בלתי חוקית, ואכן בשנה האחרונה ניסו להגביר את האכיפה. עם זאת, הערבים עדיין בונים ומתרחבים בשטחי יהודה ושומרון והדרך של המדינה להתמודד עם זה צריכה להיות בעידוד התיישבות יהודית משמעותית במרחב. ראש הממשלה הפלשתיני הקים צוות מיוחד שעוסק בתפיסת שטחי C, אנחנו מצפים שממשלת ישראל תקים צוות דומה".

שבתאי: היסטוריה של "טרוריסטים משני הצדדים"

התבטאויותיו של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי, במהלך הפרעות שהתנהלו באין מפריע בלב ערי ישראל הותירו לא מעט פיות פעורים בתדהמה. מול חוסר התפקוד של פקודיו, שנע בין פחד מהפורעים הערבים וחמולות הפשע ובין אכיפה בררנית קיצונית נגד יהודים שנחלצו לעזרת אחיהם, כל מה שהיה למי שאחראי למחדל הקטלני הזה לומר היו דברי נאצה כלפי הימין. בהתבטאות הראשונה תלה את האשם בכל הפרעות בלא אחר מאשר חבר הכנסת איתמר בן־גביר, ובהתבטאות השנייה הצהיר כי הטרור הופעל משני צידי המתרס, יהודים וערבים כאחד.

מי שתוהה על איזו קרקע צומחים דיבורים שכאלו מפי מי שאמור להיות גורם ממלכתי שאמון על שמירת ביטחונם של האזרחים, כדאי שידפדף אחורה בהיסטוריה המשטרתית של שבתאי מול אנשי ימין ומתנחלים. חלקים לא מרנינים במיוחד ברזומה של שבתאי מלמדים שהשתלחויותיו הנוכחיות באנשי ימין או בסתם מתנדבים שהגיעו ללוד מהשומרון לא צמחו בחלל ריק.

בשנת 2011 הגיש ארגון זכויות האדם ביש"ע בראשות אורית סטרוק תלונה נגד מי שהיה אז מפקד מרחב שומרון במחוז ש"י – קובי שבתאי, ונגד שוטרים נוספים, בעקבות עימותים אלימים שבהם היו מעורבים במסגרת פשיטה על תושבים בגבעת סנה יעקב סמוך להר ברכה. על פי התלונה, שבתאי עצמו מחק סרטונים שתיעדו אלימות קשה שנקטו השוטרים נגד המתיישבים. האירוע החל כאשר שוטרים הגיעו לעצור את אחד מתושבי הגבעה כשהם בלבוש אזרחי ומסרבים להזדהות. המתיישבים ניסו להתנגד למעצר ובתגובה זכו למענה משטרתי אלים במיוחד. "המשטרה שוברת את השיאים של עצמה באלימות המופרזת", אמרה אז סטרוק. "היא מנצלת את הזכות לשימוש בכוח שהחוק מקנה לה על מנת להתעלל במתיישבים. במקרה זה ניסו להשמיד ראיות המתעדות אלימות, ועל מח"ש לפעול במהירות וביעילות לטובתה של המשטרה".

באותה שנה, שוב תחת פיקודו של שבתאי כמפקד מרחב שומרון במשטרה, התרחש פינוי אלים במיוחד ביישוב חוות גלעד שבשומרון. מאות שוטרים לבושי שחורים הגיעו אל היישוב שהוקם לזכר גלעד זר הי"ד ותקפו באלימות את המתיישבים, כאשר במקביל בתי היישוב נהרסים. שבתאי היה זה שנתן את הפקודה לירות ביהודים כדורי אל־הרג - כדורי פלסטיק, צעד מסוכן וחסר תקדים נגד מפגינים יהודים, שלדבריהם אגב לא פעלו באלימות והירי כלל לא היה נצרך. תושבים אחדים נפצעו מהירי וסבלו משטפי דם ומכאבים חזקים.

הפקודה המסוכנת עוררה גל ביקורת נרחב נגד כל שדרת הפיקוד המשטרתית עד לשר הממונה יצחק אהרונוביץ'. ראשי המתיישבים וחברי כנסת דרשו לחקור את האירוע ולהדיח את הממונים ונותני הפקודה. תגובה שאי אפשר שלא להזכיר בימים אלו היא של מי שהיה אז חבר כנסת מטעם הליכוד, דני דנון, שניבא ולא ידע מה ניבא: "אם זה היה קורה בלוד או בנגב, אין לי ספק שמפקד המחוז היה מודח והשר היה מתפטר. הייתה פה חציית קו אדום".

אתר 'הקול היהודי', שעקב אחרי פעילותו של שבתאי כמפקד מרחב שומרון, דיווח גם על פשיטה נוספת שבה השתתף שבתאי על מתחם הפנימיות בישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר. גם שם השוטרים תחת פיקודו של שבתאי איימו באלימות על התלמידים והחרימו מצלמות שתיעדו מעשי אלימות. שבתאי גם פיקד על פינויו של היישוב עמונה בשנת 2017.

בריאיון שהעניק לאתר 'וואלה' עם פרישתו ממחוז ש"י התייחס שבתאי בהרחבה למלחמתו ב"קיצוניים" מקרב קבוצות המתיישבים. לגבי חלק ממבצעי פעולות תג מחיר (נזכיר – ריסוס גרפיטי ונזק לרכוש) קבע כי "יש להם הכנה של ארגון טרור לכל דבר". את השימוש המשטרתי מעורר המחלוקת באקדח טייזר (מכות חשמל) כשנדרש לפנות את תושב יצהר בועז אלברט מביתו כינה "לגיטימי".

עם הקיטבג הרעיוני והמעשי הזה טיפס שבתאי אל מרומי הסולם והתיישב על כיסא המפכ"ל. ההתבטאויות הנוכחיות שלו כבר פחות מפתיעות כשמכירים את הרקע. את סימן השאלה יש להפנות למקבלי ההחלטות.

לתגובות: Hagitr72@gmail.com