היה לי העונג לפגוש את הוריו של צבי פישמן יום אחרי שהגיעו לשילה כעולים חדשים. באותם ימים צבי היה שכני ממול. הוא כבר עידכן אותי לגבי הבעיות הרפואיות של הוריו. מר האוורד פישמן, גבר יפה תואר בתחילת שנות השמונים לחייו, סבל ממחלת פרקינסון וחרדה כרונית. רעייתו נעמי שהייתה בשלבים המתקדמים של אלצהיימר, נתנה לבעלה לדבר בכל פעם שעצרתי לבקר אותם בערב שבת ולעשות "לחיים" כי תמיד יי"ש היה זמין על שולחנו של צבי לכבוד אביו שהיה לו הערכה לסקוץ' משובח. חיוך לא טבעי הודבק כל הזמן על פניה של גברת פישמן, כאילו ניסתה מאוד לחפות על השינויים המפחידים שהתחוללו בתוכה - התקפי חוסר התמצאות הולכים וגוברים ופרצי כעס פתאומיים שיגרמו לה לצאת את דלת הבית בזריזות די אנרגטית בהתחשב בגילה ולהסתובב ברחובות הישוב במשך שעה-שעתיים. בזמן שבנה משתרך אחריה, ומנסה לשכנע אותה לחזור לבית תוך פחד שהיא תסיים את המסלול בכפר הערבי הלא ידידותי תורמוס עייא הממוקם בתחתית צלע הגבעה המתפתלת של שילה. צבי הביא את הוריו לעלייה כשקיבל טלפון מדודתו פיצ'י בבוקה רטון פלורידה וביקשה ממנו להגיע מיד אליה ואמרה לו: "קורה לאמא שלך משהו נורא." לאחר ששוחח עם אשתו טס צבי לפלורידה, שם מצא את אביו בייאוש, לא מסוגל להתמודד עם התמורות הקשות שהפכו את אשתו בת שישים השנה לאישה אחרת. אז צבי ארז את בגדיהם בכמה מזוודות, העמיד את ביתם למכירה, ואחרי שביקר בסוללת הרופאים שלהם והצטייד בתרופותיהם, הוא הביא אותם לארץ הקודש. נהג משילה המתין להם כשהגיעו לשדה התעופה בן גוריון. לאחר יום שלם של נסיעות אוויריות, גברת פישמן הדי רגועה ישבה בשקט בטנדר והביטה בכביש המהיר. לפתע, היא הפרה את שתיקתה. "בשביל פלורידה יש הרבה שלטים בעברית," אמרה. למה אני כותב את כל זה? כי הרומן הקומי, המר והמתוק החדש של צבי, "אבא", מתחיל בשיחת הטלפון המדאיגה ההיא מדודה פיצ'י בפלורידה - ממש כמו מה שקרה בחיים האמיתיים. ההורים החולים והמזדקנים בסיפור הם עותקים מקבילים של הוריו של צבי, יהי זכרם לברכה, ובנם המסור והדואג הוא בעל תשובה סרוגה-כיפה שעובד בעולם הקולנוע. נשמע כמו מישהו שאתה מכיר? ההבדל הגדול הוא שהסיפור מתרחש בניו יורק ולא בישראל. צבי מודה כי שינה את מקום ההתרחשויות לאחר שאשתו וילדיו מחו על תכוניותיו לפרסם סיפור כה קרוב לחייהם. "נתתי לאישה ולילדים ברומן אישיויות אחרות", מסביר המחבר, "אחרת, סיפורו של בעל המתמודד עם הוריו המזדקנים והנזקקים, תוך שהוא מגדל משפחה גדולה משלו, מקביל לנסיעה ברכבת ההרים שחווינו, תודה לאלוקים, במשך חמש עשרה שנים, כולל טראומות של מחלת אלצהיימר, חיכוכים זוגיים, משברי ילדים, עובדים זרים, אשפוזים ושאר האתגרים שאנשים מתמודדים איתם בקיום מצוות כיבוד הורים חולים ועצבניים." במילים אחרות, ישנן זהויות ששונו בשם שלום בית. בנוסף ליצירת הסרטים שלו, צבי פישמן ביסס את עצמו כאחד הסופרים החשובים של ישראל, בוודאי בצד הימני והדתי בספקטרום האידיאולוגי. מחבר הספר "טוביה בארץ המובטחת" הפופולרי, צבי פרסם את ספר ההמשך "קומי אורי!" בשנה שעברה. הכרך השלישי בסדרה, "שאגת האריה", אמור לצאת לאור בעברית בקיץ הקרוב. ההרפתקה המתמשכת מוצאת את טוביה וילדיו נלחמים לצד גיבורי המחתרות האצ"ל ולח"י בקרב נגד הכיבוש הבריטי בארץ ישראל. לעניות דעתי, זו בדיה היסטורית במיטבה, תיבת אוצר של ציונות דתית לכל הגילאים. בנוסף לפרסום "אבא", נדפס ספר הסיפורים הקצרים ההומוריסטיים והנוקבים של פישמן, "ימי משיח" במהלך חודש הספר, יחד עם הרומן שלו, "הדיסקמן והגורו". הוא מדווח שגם אוטוביוגרפיה, "מהוליווד לארץ הקודש", נמצאת בקנה. רומן חדש נוסף, "ספר הירש" ראה אור לאחרונה בארצות הברית, והוצאה לאור לא יהודי בפריס, שמשווה את סגנונו של פישמן לקפקא, מתרגם את הספר לצרפתית. בתשובה לשאלתי מתי "ספר הירש" יופיע בעברית, הוא ענה, "זה כנראה לא יקרה. הסיפור נוגע לעורך דין סלבריטאי מצליח מניו יורק שמגיע לישראל לצורך אירוסיו של בנו בעל תשובה המנוכר. כאשר הבחור נעצר עם קבוצת חבריו לגבעה, הירש מוצא את עצמו במרכז דרמה הדומה לפרשת 'דומא'. כתבתי את הספר בסגנון 'הכל הולך' של הסופרים רבי המכר, הליברלים והיהודים באמריקה, בתקווה להגיע לקהל רחב יותר כדי לקרב אותם לארץ ישראל. כמה מאלה שקראו אותו שפת המקור הזהירו אותי כי חוסר צניעות גבולית מדי פעם באורח חייו של עורך הדין עשוי להעלות סומק על לחייהן של קוראים צעירים, תלמידי הישיבות והאולפנות ולכן לא אתרגם את הספר לעברית." "למה בכלל לכתוב באנגלית?" שאלתי אותו. "אני כותב טוב יותר באנגלית," הוא ענה. "בנוסף יש מיליוני יהודים מתבוללים וגם אורתודוקסים באמריקה שייגוועו אם לא יגלו קשר לישראל ולתורה." מבחינת הרומן "אבא", זהו סיפור רגשי עמוק, מלא בהומור המאפיין את הרומנים של פישמן. נאמן לעברו כתסריטאי הוליוודי, הסגנון ה מאוד חזותי של המחבר והמומחיות שלו בדיאלוג, הופכים את הקריאה לחוויה קולנועית שאתה רואה מגולל לנגד עיניך. למרות שהסיפור מתרחש באמריקה, פישמן מצליח להפוך את ארץ ישראל למוקד של הנרטיב שתמיד תוסס באמצעות כמיהותיו של הגיבור לעלות ארצה. זהו רומן שכל המשפחה תיהנה ממנו. ולקוראים שיש להם ילדים שובבים והורים מזדקנים משלהם, תוכלו למצוא שפע של ידע ועצות כיצד לנווט במים הסוערים את אמא ואבא וללוות אותם ב"שנות הזהב" שלהם.