הצירוף שבין נורית גלרון, יוני רכטר והכותרת המנבאת "שיר ילדים" מביא איתו ציפיות אחרות מהשורה הראשונה בשיר, שנפתח ב"אבל ממשיך לנגן ושר". השורה מסגירה את הרעיון לפיו יש אינסוף סיבות לא לנגן או לשיר וכששי משולם גילה בגיל 30, רגע לפני לידת בתו ושניה לפני מעבר לבית חדש שהוא חולה ב- ALS זה בדיוק מה שהוא הרגיש, אבל אז משהו קרה. הוא המשיך לנגן. "התחלתי לראות את החיים ואת העולם מבחוץ. פתאום התגלה עולם אחר ובראשי עלו אין סוף תובנות. החושך הפך לאור, ובתוך האור האנשים סביבי נראו כצבא הכי חזק בעולם. הבנתי שהנוכחות שלי ושימוש דוגמה נותנת לילדים שלי למשפחתי לאנשים סביבי המון ,קיבלתי. אני לא נלחם. הליכון, כסא גלגלים, מטפל שמקלח אותי, מצחצח לי שיניים, מאכיל אותי. מבחוץ זה נראה נורא, אבל משהו בי הרגיש מלך". 10 שנים חלפו מאז האבחנה, ושי, בקטע מרגש, מפעים ומעורר השראה, הוציא אלבום שאת הסכום אליו גייס בהדסטארט ובו משתתפים שולי רנד, אריאל זילבר, קורין אלאל, אביתר בנאי, רונית שחר ועוד. לפני חצי שנה הוא הביא לעולם בן שלישי, ועכשיו, הוא מוציא סינגל שני מתוך האלבום החדש שלו, אחרי "התקווה" בביצועו של אהוד בנאי. הקשר בין רכטר למשולם נוצר לאחר שהראשון ערך מופע למען עמותת ישראלס (לחולי ALS בישראל). שי, שכבר צבר קילומטראז' בפניה מוצלחת לאמנים מהשורה הראשונה, שלח לו את הפרויקט הראשון ולשניים היה ברור שעוד ישתפו פעולה. הם נפגשו אצל המפיק שי משה משה, ומספר שבועות אחר כך רכטר שלח גירסה שהלחין והקליט ל"שיר ילדים". בלי קשר, משולם יצר קשר עם נורית גלרון. גם הם נפגשו באולפן. נורית עברה שיר שיר ומרגע ש"שיר ילדים" התנגן, הכימיה הישנה נדלקה. נורית אהבה, יוני תמך ברעיון לצרפה ודואט חדש נולד. אז לא . לא מדובר בשיר ילדים כי אם בשיר על געגוע , עמוס בדימויים פוצעי לב על מה שהיה ולא יהיה עוד . לצד הפוטג ' ים של שי עם ילדיו , קשה שלא להצטמרר ולשמוח על החיוכים הרבים שנולדים עם האומץ להמשיך , יחד עם הילדים שהם האור והתום שבעולם וכמובן - עם המילים שאומרות הכל.
