מצוות פרה אדומה, היא המצווה היחידה שאי אפשר להבין ולכן נקראה בשם "חוקה", כך אומר המדרש שמביא רש"י בתחילת הפרשה (ילקו"ש תתקע"ט): בקש קהלת לעמוד על עסקי פרה... גזרה גזרתי חקה חקקתי אין לך להרהר אחריה זאת חקת התורה. הגמרא מסבירה את נקודת הקושי במצווה (יומא יד.): קל וחומר הוא אם על הטמא טהור על הטהור לא כל שכן? ורבי עקיבא (אומר)- היינו דקאמר שלמה "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". ומדרש נוסף מתאר את רמת הקושי: פסיקתא דרב כהנא פיסקא ד'- אמר שלמה, על כל אלה עמדתי ופרשה הזאת של פרה כיון שהייתי נוגע בה הייתי דורש בה וחוקר בה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. אם שלמה המלך החכם באדם לא מצליח להבין את פשר המצווה, סימן שאף אחד לא מסוגל להבין אותה, שהרי חכמת שלמה הושוותה לחכמה של כל עם ישראל (במדבר רבה חקת י"ט): "ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד ורוחב לב כחול אשר על שפת הים", מהו כחול? רבנן אמרי נתן לו חכמה כנגד כל ישראל, שנאמר "ויהי מספר בני ישראל כחול הים" וגו'. שלמה המלך רצה להחכים, לדעת את הכל, ויש דבר אחד שמוכיח לו ש"היא רחוקה". מצווה אחת שהוא לא מצליח להבין. מדוע הקב"ה נותן לנו מצווה שאין שום אפשרות להבין אותה? מה ההיגיון לצוות על דבר שאין שום סיכוי להבינו? ננסה לתרץ על פי מה שאנחנו כן מבינים במצוות פרה אדומה, בחירת הפרה לטהר את טומאת המת (במדבר רבה חקת פרשה י"ט): ומפני מה כל הקרבנות זכרים וזו נקבה? א"ר- איבו משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמר המלך תבא אמו ותקנח את הצואה, כך אמר הקדוש ברוך הוא תבא פרה ותכפר על מעשה העגל. עוד באותו נושא: שירת השבוע: איפה עוברים גבולות השיח השיר הראשון של הרב קוק בארץ ישראל 'חסד נעוריך' – על אהבה אמיתית שיר לזכר יהונתן חברוני ולכבוד שבועות מדוע דווקא הפרה מכפרת על מעשה העגל? מה באפר פרה אדומה שנועד לטהר טמאי מתים, קשור לעבודה זרה? הגמרא מספרת (שבת קמו.) שכאשר עם ישראל קבלו את התורה בסיני "פסקן זוהמתן", זוהמת הנחש שפעפע בהם מאז חטא אדם הראשון, אך כאשר חטאו בעגל- "חזרה זוהמתן". חטא העגל מחזיר את פגם הנחש משום שהוא נובע מאותה הנפילה של אדם הראשון. כך גם מובא ביתר עמקות בזוהר הקדוש (בראשית דף נב:). צדדים רבים לחטא אדם הראשון, שהמרכזי בהם הוא הרצון "להיות כאלוקים". האדם מאבד את זהותו ומתפתה לחשוב שהזהות שלו בתור אדם מוגבל אינה מוצלחת. כאשר הוא שוכח להתמקד בתפקיד המיוחד שלו ובטוב שלו, הוא נשאל את שאלת "איכה". שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איך, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר, חטא ישראל, זה אחרי אלהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב. הרצון להיות כאלוקים נובע מתוך הגאווה והנטיה להיות בלתי מוגבל וחסר מעצורים. אם האדם מקנא בה' יתברך, במטרה להתמלא בכוח ושליטה הוא עושה מעשים רעים מקולקלים. אם בחטא עץ הדעת האדם רצה להתעלות לחכמת אלהים, בחטא העגל עם ישראל ניסה "להוריד" את האלהים לרמתו ו"להיות כאלוהים" הקטן והרדוד. לשלוט ולהראות שהוא גדול יותר מאלוהים, לא נשלט על ידו אלא מסוגל אפילו לשלוט בו. כדי לתקן את החטא הזה, דרושה מצווה שאפילו החכם באדם לא מסוגל להבין. היא מעמידה אותנו במקום של הכנעה והודאה באמת הפשוטה שיש דברים שלעולם לא נבין. כך היא מטהרת את טומאת המת שהגיעה לאדם בעקבות חטא אדם הראשון "כי ביום אכלך ממנו מות תמות". לעולם לא נהיה חכמים ואין סופיים כאלוקים, אך בוודאי שחובה עלינו "להיות כאלוקים" במובן החיובי, וכמו שאומרת הגמ' (סוטה יד.): מאי דכתיב: אחרי ה' אלהיכם תלכו? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר: כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא! אלא להלך אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא, מה הוא מלביש ערומים, דכתיב: ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, אף אתה הלבש ערומים; הקדוש ברוך הוא ביקר חולים, דכתיב: וירא אליו ה' באלוני ממרא, אף אתה בקר חולים; הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים, דכתיב: ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו, אף אתה נחם אבלים... מצוות פרה אדומה מלמדת אותנו להידמות לה' באופן הנכון. אדם הראשון רצה לדלג על העבודה והמאמץ בכך שבקיצור דרך פשוט הוא כבר חכם כאלוקים. התיקון של "להיות כאלוקים" הוא הרצון לעבוד קשה ולתקן את כל הנגיעות האנושיות שרחוקות מה' יתברך ובכך להידמות אליו באמת. מתברר שדווקא ע"י ההודאה שלא את הכל אני מבין ע"י קיום מצוות פרה אדומה, מתגברים על המוות ומדמים יותר לאלוקים שבו אין מוות וחדלון. מילות השיר: אמרתי אחכמה להיות כאלוקים מי לא רוצה להיות כאלוקים יודע טוב ורע גורד שחקים שבטוח לא יפול להיות כאלוקים לאכול מעץ הדעת להחכים בבוקר להשכים, לכבות את כל המסכים לנצח את הכל פזמון אמרתי אחכמה והיא רחוקה לא תבין למה | היא חידה וחוקה אדומה ותמה רוחצת את בנה מגאווה מדומה אמרתי אחכמה להיות כאלוקים כל מקום בכל שעה מלא שליטה בלתי מנוצח על שום דבר אין חרטה לא מביט לימין ושמאל להיות כאלוקים להיות שני לא להסכים למלא במשך כל חיי שקים שקים להרוויח בגדול פזמון מה הוא רחום אף אתה מה הוא חנון איפה אתה אש אוכלה הוא, אך להידמות אליו תוכל מה הוא מלביש ערומים ומגביה שפלים אם נבראתי כך בצלם בוודאי אני מוכן פזמון אמרתי אחכמה והיא רחוקה לא תבין למה היא חידה וחוקה אדומה ותמה רוחצת את בנה מגאווה מדומה מראווה מרומה מתאווה משונה אמרתי אחכמה קרדיטים מילים ולחן: צחי קליין עיבוד והפקה מוזיקאלית: נתנאל חמו קלידים בס ותכנותים: נתנאל חמו קליפ מילים: MATISHRIKI סרטוני קליפ: pexels ניהול קריירה ורפרטואר: טלי כץ שיווק דיגיטלי: עידו שטיינר - עידוס דיגיטל https://idos-digital.co.il לקבלת השיר השבועי הקליקו
