התחלה // שכונת רמת יצחק ברמת גן. "סבא שלי היה דתי, אבל כל השאר היו חילונים, כולל אבי". אבא // שלום ז"ל. עבד כמסגר לפרנסתו, נפצע קשה מאוד במלחמת השחרור. "בזמן ששכב בבית החולים בתרדמת אחת הדודות הלכה אל החזון אי"ש לקבל ברכה. החזון אי"ש הורה להוציא אותו מיד מבית החולים ביפו ולהבריח אותו לתל השומר וכך הוא ניצל". אמא // חנה ז"ל. "אישה מופלאה, עקרת בית שבחוכמתה הצליחה לעשות מלא כלום – הכול. הייתה קשורה עם נשמת ישראל ועם נשמת המסורת". הבית // להוריו נולדו ארבעה ילדים, הוא הבכור. "אמא שלי הצליחה להפוך את הבית למסורתי וזכתה ל־200 צאצאים". הבית2 // כשהיה ילד בן שלוש וחצי עברה המשפחה לגבעת שמואל שהוקמה באותם ימים. "אמא שלחה אותי לבית ספר דתי, משם עברתי ללמוד בבית ספר מקצועי". מחפש את האמת // "זה היה נס גדול שחיפשתי את האמת, כמו כל הנערים על פרשת דרכים. מישהו אמר לי שיש מקום שנקרא כרם ביבנה, שבו אוכל לדעת אם יש אלוקים ולקבל מענה לשאר השאלות והלבטים. כשהגעתי לשם היו מעט מאוד תלמידים". ממשיך לחפש // "שם לא מצאתי את האלוקים, אז עברתי לישיבת מרכז הרב. שם פגשתי את הרב צבי יהודה קוק זצ"ל ולמדתי במסירות נפש, ומכלום הגעתי למשהו. למדתי שם שבע שנים". ראש ישיבה צעיר // בגיל 25 ביקש ממנו הרב ישראלי זצ"ל לקבל עליו את תפקיד ראש הישיבה בבית הספר המקצועי בגן יבנה. "עשיתי את מה שביקש, אבל כמובן הייתי צעיר מדי ובלי ניסיון. שנה אחת הייתי ראש ישיבה ואחרי כן הלכתי להיות ר"מ במדרשיית נעם, שם הייתי ר"מ במשך עשר שנים". לסבסטיה // באותה תקופה הוקמה תנועת גוש אמונים. הנאמנות שלו לתנועה הובילה לסיום תפקידו בישיבה. "הייתי נאמן לגוש אמונים ולכן זרקו אותי מהמדרשייה. לקחתי את התלמידים לעלייה השמינית המפורסמת לסבסטיה שהתקיימה בחנוכה. זה לא מצא חן בעיני המדרשייה ולכן פיטרו אותי. הייתי דווקא ר"מ מוצלח ובעל השפעה, עובדה שהילדים הלכו אחריי לסבסטיה". מזכה הרבים // משם עבר ללמד בבתי ספר בחיפה. "ניסיתי להבין כיצד ניתן להשפיע על נער להיות דתי. לימדתי בשני בתי ספר, אחד דתי ואחד חילוני. אמרתי שאם יהיה אחד שיחזור בתשובה, סימן שאני מצליח. במשך השנים 14 תלמידים חזרו תשובה". ההצעה // שנה אחת לימד בחיפה ואז קיבל הצעה להיות הרב של אולפנת אמנה בכפר סבא. "זה הציל את חיי". שם שימש בתפקיד במשך 33 שנה, עד שיצא לפנסיה וגם קצת אחרי. חזרה לבית הילדות // עם כניסתו לתפקיד חזר להתגורר בבית הוריו בגבעת שמואל, שעמד ריק לאחר שעברו להתגורר בבני ברק. "אז גבעת שמואל הייתה כמו עיר הנידחת, הרגשתי שצריך לגאול את המקום. היינו המשפחה הדתית היחידה". מפעל חייו // "הייתי צריך לעבוד מעט כדי להשתכר ויכולתי לעסוק בכל הפעילות הענפה שרציתי". פעילות ענפה // תחום צפונות התורה, שאותו גילה לראשונה בגיל 29 וחצי. "הייתי עדיין במדרשיית נעם כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, שם הייתה לי סייעתא דשמיא גדולה לגלות את הרמז הברור הראשון. התחלתי בדברים קטנים. תפסו אותי שלושה רמזים של הגר"א שבהם יש מובהקות שהדברים לא יכלו להיות במקרה. מזה הבנתי שאם יש שלושה, כנראה שיש מאות ואלפים – צריך רק למצוא אותם. לקחתי על עצמי את התפקיד בחיים לחפש אותם. במפגש עם הרב נריה מצאתי את הספר של הרב וייסמנדל ומאז התאמצתי יותר". חורש את הארץ // "התחלתי לצאת להרצאות בכל מיני מקומות. הייתי פעיל ב'גשר' והקמנו בעפרה מדרשה שגם בה הייתי פעיל מאוד, וביחד עם הרב הס הקמתי שלוחה של מכון מאיר באוניברסיטת בר אילן". 13 ספרים // לאט לאט התפתח המקצוע ששמו צפונות בתורה. "המטרה שלי בהתחלה הייתה לא להיות יוצר, אלא לאסוף את כל הדברים הטובים שנעשו עד עכשיו שיש להם חותם של מובהקות אמת. לא שעשועים אלא שאפשר לדעת בוודאות שזו כוונת אלוקות. אמת מוכחת. כשהייתי בן 44 הוצאתי את הספר הראשון על דברים שמתמקד בקריאה הדו־מימדית שיש בתורה. מאז הוצאתי בסך הכול 13 ספרים, חלקם בכמה וכמה מהדורות". תגלית המאה של 'על המשמר' // "הספרים האלה נחטפו. הייתי פעמיים בטלוויזיה, עיתון 'הארץ' כתב על זה כתבה גדולה ואפילו עיתון 'על המשמר' הכתיר זאת בתור תגלית המאה. עם הזמן התווספו חוקרים שראו את הפוטנציאל. כיום ישנם כ־30 חוקרים בתחום". שמונה מהחוקרים השתתפו בכינוס ציבורי ראשון בתחום צפונות התורה שנערך בשבוע שעבר. פרס היצירה התורנית // את הפרס יזם לפני כעשור כחלק מהקתדרה לתורה וחוכמה שהקים בגבעת שמואל. בשבוע שעבר קיבל בעצמו את הפרס. "השנה הנהלת הקתדרה - הרב יהודה יונגסטר, ד"ר שי שגב ואילן גיסטמן - כפתה עליי לקבל את הפרס". סגירת מעגל // "התחושה היא יותר ממה שאפשר לדמיין. לפני חמישים שנה, כשהתחלתי, לא העליתי בדעתי שנגיע לאוצר כזה. פרסמתי 13 כרכים, כל אחד באורך של כ־500 עמודים. שלושה כרכים נוספים נמצאים לקראת הדפסה. זה פלא גדול איך שאדם פשוט כמוני הצליח להגשים את מה שרש"י אומר בפסוק השני של שיר השירים שיהיה בראשית צמיחת גאולתנו". שערי אורה // "התחלתי מכלום, מילד מסכן שאין לו אוכל בבית ואין לו אבא שיתמוך בו בגלל הפציעה, לא היה לי כישרון לימודי והצלחתי להגיע להישג כזה. זה פלא גדול. זה אומר לאנשים פשוטים כמוני שאפשר להצליח בסייעתא דשמיא, הקב"ה פותח שערים גדולים של אורה. אומרים שאלפי אנשים חזרו בתשובה בזכות הדברים שלי". יקיר העיר // "יש לי גמ"ח גדול שמסייע ליישוב יצהר, קיבלתי גם את אות יקיר גבעת שמואל לפני שנתיים על מפעלי החסד. זה חלק מהעשייה שלי בגבעת שמואל". מסירות נפש // בתקופת הגירוש מגוש קטיף היה בין הרבנים היחידים שקראו לחיילים לסרב פקודה נגד הגירוש. "הנאמנות שלנו לארץ ישראל היא גדולה מאוד. הייתי מוכן למסור את נפשי, אבל הקב"ה לא רצה את נפשי". החצי השני // בגיל 22 נשא את רעייתו יונה. "הרב יאיר אוריאל, אחד החברים שהיה צדיק גדול, אחראי לשידוך". הנחת // שישה ילדים, שלושים ושמונה נכדים ועשרים תשעה נינים. הבת הגדולה לאה נשואה לרב יאיר גזבר, ראש ישיבת מרכז הרב והישיבה לצעירים, הבת השנייה תחיה נשואה לחגי לובר, מייסד תיאטרון אספקלריא, ואחריה הבת השלישית שרה. "שלושתן מורות ועושות חיל". הבן משה ר"מ בישיבה התיכונית אור עציון, אלעזר עובד בעבודת כפיים וגר עם הוריו בגבעת שמואל, ושלום עובד עם ילדים מתקשים ומתגורר בהר ברכה. אם זה לא היה המסלול // "אם לא הייתי בן תורה הייתי כנראה עובד כפיים, אדם פשוט". במגרש הביתי בוקר טוב // "קם בשעה שש וחצי, מגיע לבית הכנסת. אחרי התפילה אוכל משהו ומתחיל לעסוק בעריכה. הכול מוטל עליי בעריכת הכתבים לדפוס. זה עיקר המאמץ שלי בשנים האחרונות, שבהן אני יותר פנוי. בעבר הייתי מוסר הרצאות ושיעורים, אבל הפסקתי עם כל זה כדי להתמסר לעניין של צפונות בתורה. יש לי חומר של 35 מחברות ואף אחד לא יכול להתמצא בהן. בערב פונים אליי הרבה אנשים בבקשת עזרה לשלום בית וכדומה". פלייליסט // "בשמחת תורה אני משתגע ושר עד כלות הנפש, ארבע או חמש שעות רצופות. יש שני שירים שאני אוהב במיוחד, 'שמעו מלכים, האזינו רוזנים' ו'אוחילה לא-ל'. כל יום אחרי התפילה אני רוקד ושר כל מיני שירים. זה המנהג הקבוע שלי". השבת שלי // "הדבר המתוק שיש לי בחיים. אני יכול לנוח ולאסוף כוח. היו שנים שהייתי נוסע בשבתות להרצאות". דמויות מופת // "חבר שלי - הרב חנן פורת. רבותיי - הרב צבי יהודה קוק ז"ל, במשך השנים אחרי שנפטר הייתי מחובר לרב נריה ואחר כך הייתי מחובר לצדיק נסתר בשם הרב דולינסקי שנפטר בשבוע שעבר. כיום יש לי הרבה מאוד שעות עם הרב יצחק גינזבורג". מפחיד אותי // "אני לא חושב שיש משהו שמפחיד אותי. לא היו לי שום ציפיות בחיים, אז אין לי שום אכזבות ושום פחדים. מה שהקב"ה נותן הכול בחסדים, והוא נותן הרבה". משאלה // "המשאלה הגדולה שלי היא שיכירו במפעל הגדול שהקב"ה נתן לעולם: צפונות בתורה. זאת התגלות השכינה ממש. העולם עדיין לא מכיר בפלא הגדול שיכול למנוע מהנוער את הנזק הנורא של עזיבת הדת". כשאהיה גדול // "כשאהיה גדול ארצה לומר שלוש מילים: 'מוריי, עשיתי חובתי'". yosefpr@gmail.com
