תא"ל הרב אייל קרים, הרב הצבאי הראשי, יסיים את תפקידו בעוד כפחות משנה, אך המרוץ לרבצ"רות שיקבע מי יכהן אחריו בתפקיד נמצא כעת בשיאו.
מדובר באחד התפקידים היוקרתיים שמדי כמה שנים הציונות הדתית לוטשת אליו עיניים ופועלת לשלוח מועמדים מטעמה לכהן בתפקיד. כנהוג בצה"ל, בין חצי שנה לכשמונה חודשים לפני סיום תפקידו של קצין בכיר מכריזה מערכת הביטחון על המחליף בתפקיד, ולפי גורמים המעורים בדבר נראה שהבחירות יתקיימו אחרי החגים בואכה חנוכה.
בדובר צה"ל מעדיפים להשאיר את הנושא עמום, ובתגובה לפניית 'בשבע' נמסר כי "הליך השיבוץ בצה"ל מתבצע באופן ענייני ומקצועי. משך הכהונה אינו קבוע בפקודות הצבא וההחלטות בנושא מתקבלות לגופן, לאור מאפייני התפקיד וצורכי הצבא".
בפועל, במרוץ יש כעת כשלושה מועמדים: אל"מ הרב שרון צברי, סגן הרבצ"ר הנוכחי, אל"מ במילואים הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר מאיר הראל במודיעין, ואל"מ במילואים הרב חגי ולוסקי, לשעבר רמ"ח הרבנות הצבאית – תפקיד בכיר בחיל שמרכז את כל הנושאים התורניים שבהם עוסקת הרבנות. בשלב ראשון יזמינו הרמטכ"ל וראש אכ"א את המועמדים לשיחות, ובהמשך יחליטו הרמטכ"ל אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ על המועמד המתאים לתפקיד.
בניגוד לשאר המינויים בצה"ל, לפי הפקודות לתפקיד הרבצ"ר מחויבים שר הביטחון והרמטכ"ל להתייעץ עם הרבנים הראשיים טרם הבחירה לתפקיד. בשל כך מופעלים לאחרונה על הרבנים הראשיים לחצים מכיוון חלק מהמועמדים. עובד פרל, יועץ תקשורת ולשעבר עוזרו של הרבצ"ר הרב קרים, מסביר כי "בהגדרות הרבצ"ר כתוב שהמפקד שלו הוא הרמטכ"ל ואין מעליו אלא יראת שמיים. תוספת מאוד מעניינת שלא מובאת בשום תפקיד אחר, ולכן לא בכדי שר הביטחון צריך לקבל את אישור הרב הראשי לישראל. בזמנו של הרב קרים, ליברמן הגיע לראשון לציון הרב יצחק יוסף כדי לקבל אישור למינוי. לדעתי עיגנו זאת בחקיקה כדי שלא יבוא שר ביטחון אנטי דתי ויעשה ככל העולה על רוחו ולכן הוא חייב להיוועץ ברבנות הראשית".
ומה לגבי הבחירות הנוכחיות? גורם ברבנות הראשית מספר: "הראשון לציון הרב יצחק יוסף התבטא בפניי מפורשות שהוא מעוניין שהרב קרים ימשיך בתפקידו, ואף אמר תחתימו רבנים מהציבור שלכם ואשלח המלצה לצבא על כך. אך הרב קרים מסרב להמשיך עוד שנה, וכעת ממתינים לבחירות חדשות. הרבנים הראשיים מחכים להמלצות שיגיעו מראשי הישיבות הסרוגות למועמד לתפקיד. חלקם כבר הגיעו לרבנים ויש התפתחויות בנושא. מבין המועמדים, הרב שנוולד, ראש ישיבת ההסדר במודיעין, מקורב לרב דוד לאו, תושב העיר מודיעין, ויש לכך השפעה". גורמים בכירים ברבנות הצבאית מוסיפים: "נראה שלולוסקי אין סיכוי והמינוי בכיס של הרב שנוולד. אנחנו יודעים ממקור ראשון שהרבצ"ר הרב אייל קרים תומך ברב שנוולד".
הרב שנוולד סירב להגיב לכתבה ואף סירב להתייחס לעצם מועמדותו. אך גורמים המקורבים לרב שנוולד מנסים לשדר עסקים כרגיל: "נכון שבפעמיים האחרונות שמינו רבצ"ר הזמינו לראיונות את הרב שנוולד, ואין כיום ראש ישיבה שהוא גם אל"מ במילואים שעושה 40 ימים מילואים בשנה, אך ההחלטה שכרגע הרב משדר לנו היא: אני בישיבה. כמו שבפעמים הקודמות הציעו לו את התפקיד והוא סירב, כך נראה שגם הפעם".
כתמים מהגירוש
אל"מ במילואים הרב חגי ולוסקי, לשעבר רמ"ח הרבנות הצבאית, מכחיש בשיחה עם 'בשבע' את עניין ההתמודדות. "התשובה שלי היא לא! באופן רבתי. אני יודע שאני אחד השמות הפוטנציאליים, אבל אני לא מתכוון להתמודד. הייתי חייל נאמן ותרמתי במשך עשרים שנותיי, אך אין לי כוונה להמשיך ברבנות הצבאית". על עברו ברבנות הצבאית מעיב אירוע שעורר סערה בזמנו, כאשר במסגרת תפקידו העניק הרב ולוסקי שירות מסור לחיילים שהשתתפו בהתנתקות וקיבל על כך תעודת הוקרה מיוחדת. ולוסקי כנראה התלהב מהמחווה ותלה את התעודה על קיר משרדו. הצעד הזה זכה לביקורת של חיילים ומפקדים שביקרו במשרד.
בשיחה עם 'בשבע' אומרים גורמים בכירים בציונות הדתית כי אין זה מתאים שמי שתלה תעודת הוקרה מצה"ל על ההתנתקות מגוש קטיף יכהן בתפקיד הרבצ"ר. ולוסקי מצידו טוען: "בזמן גוש קטיף שירתי כרב אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה ונתתי שירותי דת למעגל השלישי בפינוי. כאזרח אני יכול להגיד שממש לא תמכתי בזמנו, כמו הרבה קצינים ואנשי קבע שנטלו חלק, ואני בכלל כאמור לא פיניתי. ובנוגע לתעודת ההוקרה, בזמנו אחד הפקודים העיר ברמז ובאותו רגע הורדתי אותה".
המועמד אולי הכי בולט לתפקיד הוא אל"מ הרב שרון צברי, סגן הרבצ"ר הנוכחי. כלובש מדים הוא מנוע מלהתראיין. הרב צברי למד בישיבת אור עציון, בהמשך בכולל ההלכה בישיבה, הוסמך לרבנות יורה יורה על ידי רבו הרב חיים דרוקמן, הרב יחיאל אבוחצירא, רב העיר רמלה והרב שלמה קורח רב העיר בני ברק. הוא מתגורר בניר גלים, וכ־20 שנה משרת בקבע. הרב צברי בעל תואר ראשון ושני. הוא התחיל כמדריך במדרשות, המשיך כמורה במרכז שפירא, ולאחר מכן כר"מ בישיבה התיכונית נווה הרצוג. צברי כיהן בעבר כרב חטיבת הצנחנים, כרב בה"ד 1, כרב אוגדת עזה, כראש ענף כשרות ברבנות הצבאית וכרב פיקוד הדרום.
דוד גלילי, חייל שלו בעבר מרחיב על הרב צברי: "מדובר על אדם שעשה ועושה המון דברים. כשהיינו בבה"ד 1 בזכותו עשינו חוברות לצוערים על מנהיגות בתנ"ך ומושגי יסוד ביהדות, שכל צוער שנכנס בבה"ד 1 קיבל את הא"ב של המושגים. הרב צברי הוא קודם כול בן אדם של אנשים. החל ממפקד הבסיס ועד הקצינים ואנשי מנהלה, לכולם הוא היה מחובר וזה פתח המון דלתות. הוא ידע גם להוציא מהחיילים את הטוב ביותר. ברור לי שהוא יכול להיות הרבצ"ר ולעשות דברים טובים. הוא מכיר את המערכת מהתפקיד של רב בגדודים שטיפס את כל הדרך למעלה, והוא יכול לעשות הרבה טוב".
הניסיון קובע
עובד פרל מסביר כי ההבדל המרכזי בין הרב שנוולד לרב צברי הוא הניסיון ברבנות הצבאית. "הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט סיפר שהרב שנוולד אמר לו: אני מעוניין להיות הרבצ"ר, אך אם זה אני או הרב אייל קרים, תבחרו ברב אייל קרים, וכך היה. הרב שנוולד הבין שהרב הראשי לצה"ל צריך להגיע מתוך הרבנות הצבאית. לרב הראשי לצה"ל יש תפקידים כמו יועץ לרמטכ"ל ושותף בטקסים, אך לפני הכול הוא מפקד של חיל הרבנות הצבאית, חיל יחסית קטן שפרוס בכל הצבא, ומתעסק בדברים רגישים כמו חללים וכשרות. תפקיד הרב הראשי הוא רגיש כי צריכה להיות בו היכרות מאוד טובה עם מה שקורה הצבא, ולכן לרב שרון צברי שכעת מכהן כסגן הרב הצבאי הראשי לצה"ל יש יתרון גדול מאוד. תחתיו יש את ענף ההלכה, הכשרות, רעות ובית הדין לגיור, ולפני כן רב פיקוד דרום, ראש ענף כשרות, אוגדת עזה ובה"ד 1. הוא עשה תפקידי ליבה ושירת לצד מפקדים שכיום הם אלופים בצה"ל שיש להם קשרים מאוד טובים איתו והדלת שלהם פתוחה בפניו. כשהיה רב פיקוד דרום הוא עשה הרבה יותר מהר מאחרים ומעבר למצופה, כי תמיד הצליח לגייס למה שהיה צריך את כל המפקדים האחרים בפיקוד. לרב שנוולד יש שירות מילואים אך הוא מעולם לא שירת ברבנות הצבאית, הוא לא מכיר איך ענף כשרות עובד ומה עושים כשיוצאים לשטח מבחינת ההלכה".
יחד עם זאת מדגיש פרל כי הרב צברי מצטנע בכל הנוגע למינויים סביבו. "אני מדבר מדי פעם עם הרב שרון צברי ואני יודע שאין לו שאיפה להיות הרב הצבאי הראשי כמו שלא הייתה לו שאיפה להיות סגן הרבצ"ר. הוא לא חיפש להיות סגן רבצ"ר ופעם אף התבטא בפניי: הייתי רב פיקוד דרום וראש ענף כשרות ומבחינתי את תפקידי עשיתי, הקב"ה זיכה אותי להיות סגן הרבצ"ר וכך החליט הרמטכ"ל, אני מרוצה מאוד".
יש סיכוי שבסוף יאריכו את כהונתו של הרב קרים?
"כולם מרוצים מהרב קרים והוא מרוצה, אך מהרגע שהחליט שהוא רוצה לסיים לא נראה לי שישנה את דעתו. אם הרב קרים היה רוצה להישאר עוד שנה זה היה קורה כי הוא עושה את התפקיד מאוד טוב. הרב קרים החליט לעזוב מעצמו וגם אם יחתמו על מסמך שיבקש להאריך, הנקודה היא לא תהיה הרמטכ"ל אלא הרב קרים עצמו שלא רוצה להמשיך והוא בן אדם שיודע מאוד מאוד מה הוא רוצה מעצמו. לכן בצדק מתחיל להיות המרוץ לרבנות הצבאית והשאלה מי האדם שיוכל להמשיך מכאן הכי טוב. הרב קרים השאיר רבנות צבאית שלא קיצצו ממנה מילימטר מאז שנכנס לתפקידו, ותחום ההלכה נהיה תחום מאוד מאוד מסודר ומוגדר, הרבה יותר יציב וחזק באופן משמעותי".
ומי לדעתך הכי ראוי?
"היום יש המון מבחנים לא פשוטים שרב צבאי צריך לעמוד בהם. לרב הראשי לצה"ל יהיה עיסוק ביישום של ההנחיות בשטח, בעיקר לדעת לדבר עם המפקדים וללכת בין הטיפות – בין הדברים שאתה חייב לעמוד עליהם בהלכה ובין המפקדים והלחצים, במיוחד עם הממשלה הזאת והתקשורת שרוצים שאתה תקל. מי שהוכיח עצמו בפועל ויודע להגיע להבנות הוא הרב שרון צברי".