דור הפלגה, בראותם את החורבן וההרס העולמי שנגרם על ידי המבול אמרו: "אחת לאלף ותרנ"ו (ושש מאות חמישים ושש) שנים הרקיע מתמוטט כשם שנעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות" (רש"י, בראשית יא א). הם סברו שמספיקה האחדות בין כל העמים בשביל למנוע שוב מבול, חורבן והרס לעולם. "ויאמרו איש לרעהו" – אומה לאומה, מצרים לכוש וכוש לפוט ופוט לכנען (רש"י, יא ג) "נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כל הארץ" (יא ד). הם חשבו שהאינטרס הקיומי לבדו חזק מספיק בשביל לאחד את האנושות כולה, ולמנוע שוב את קטסטרופת המבול. ולמעשה הם התעלמו מהסיבה האמתית שהשי"ת הביא את המבול לעולם והיא - רעת העולם ושחיתותו. הארץ המשיכה להיות מלאה חמס. לכן "הפיץ ה' אותם משם על פני כל הארץ" (יא ח). כל אחדות של רשעים, אף שאינה מחזיקה מעמד, היא סכנה לעולם. כפי שראינו זאת במלחמות העולם, וכפי שחווינו על ידי הנאצים שהתאחדו להביא שואה על ישראל והאנושות. נכון לעכשיו, אנו נקראים לאחדות לאומית, אבל עלינו ללמוד לקח מדור הפלגה, שאחדות לאומית המבוססת רק על אינטרסים קיומיים, לא תחזיק מעמד לאורך זמן. האחדות האמתית בישראל תופיע ותתגלה בארץ ישראל כמובטח: "גוי אחד בארץ", גם מתוך שנחזק את רוח האומה ונשמתה, על ידי שיבה אל השורשים, כי השורשים והגזע מאחדים את כל הענפים. שיבה ליהדות, לתורה ולמסורת היא זו שמאחדת ותאחד את עם ישראל, ולא רק האינטרסים הכלכליים והקיומיים. גם האנושות כולה סופה שתתאחד "ולא ישא גוי אל גוי חרב". מתי? כאשר "מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", וכאשר "כל הרשעה כולה כעשן תכלה" (תפילת ראה"ש), וכדברי הנביאים "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיה נו ז), "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד ט). מהמצפה לישועה מתוך העלון "באהבה ובאמונה"
