הרב קוק זצ"ל, שיום פטירתו חל בג' באלול, היה נוהג לעורר ולבקש שילמדו את ספרו הקדוש "אורות התשובה", שהוא עצמו היה לומד בו, בייחוד בימי הסליחות והתשובה. בהתייחסו לתשובה בדורנו אומר הרב זצ"ל כי "התשובה החיה שהיא נובעת לא מנפשות בודדות ומרוסקות, אלא מתוך אוצר הנשמה של הכלל כולו, היא באה אלינו בהדרגה באופן שמשיב לנו ארבעה ערכים נצחיים: "כבוד, חיבה, דעת וחיים. הכבוד מוכרח לשוב אלינו - כבוד הכלל, כבוד האומה וכל קנייניה המקודשים והנעלים… אחרי הכבוד מופיעה החיבה, בלא כבוד אי אפשר שתבוא חיבה אידיאלית… אחרי החיבה מוכרחת הדעת לבוא. גירוש עם-הארציות והבורות מוכרח לבוא… וכל אלה הערכים יביאו לנו את החיים, חיי היהדות השלמים במילואם. ומתוך תשובה משוננת כזאת מוכרח אור השלום גם הוא להופיע עלינו בזהרו", ומסיים הרב זצ"ל: "הקשיבו נא אחים יקרים ושימו את מפתח הזהב הזה, מפתחה של הגאולה האמיתית – התשובה – על לבבכם" (אורות התשובה קנד). נכון לעכשיו, אנו יכולים לצייר את ארבעת הפרקים של כבוד, חיבה, דעת, וחיים, בצורת פירמידה: בבסיסה אנו מוצאים בדורנו את רוב רובו של העם היהודי היושב בציון על כל זרמיו, המכבד את המסורת והדת. מעליו אנו מגלים אלפים ורבבות, שלא רק מכבדים אלא יש להם חיבה למסורת היהודית, הולכים לבית הכנסת, שומרים שבת וחג, כשרות וכד'. ומעליהם אנו מוצאים את רבבות לומדי התורה הקונים דעת אלקים, קובעים עתים לתורה, או לומדים בישיבות ובמוסדות תורה הקמים ב"ה כפטריות אחר הגשם בכל רחבי הארץ. הזרימה מבסיסה של הפירמידה של מכבדי המסורת, למחבבי המסורת וללומדי התורה הולכת ומתעצמת ותמשיך ותגדל בע"ה, עד שנזכה לראות עין בעין בהתגשמות ההבטחה האלוקית "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". מהמצפה לישועה השלמה מתוך העלון "באהבה ובאמונה"
