ביום ראשון הקרוב, י"ח במרחשוון, ימלאו 31 שנים להירצחו של הרב מאיר כהנא הי"ד. ואולם, למרות הזמן הרב שחלף מאז שנרצח, מורשתו של הרב כהנא ממשיכה להכות שורשים, חיה, צומחת ומתפתחת.
הרב כהנא מוכר בעיקר בשל פעילותו הציבורית בתנועת כ"ך, כהונתו בכנסת ומחוצה לה, הפגנות ופעילויות שונות שערך. הוא ידוע בזכות הדלקת נורות אדומות והתראות חוזרות ונשנות מפני הבעיה הערבית, מאבקו העיקש למען העלאת יהודי ברית המועצות ומלחמתו למען זהותה היהודית של מדינת ישראל. אולם נראה שהסיבה שבגינה מורשתו של הרב מסרבת לדעוך נעוצה באחד הפרויקטים שאותו ראה הרב כאחת ממשימות חייו, אולי החשובה ביותר: הקמת ישיבה.
בשנת 1987, שלוש שנים בלבד לפני הירצחו, הקים הרב את ישיבת הרעיון היהודי שפעלה בירושלים ותלמידיה התחנכו לאור תורתו. כעת, 35 שנים לאחר הקמתה, אנו עורכים ריאיון מיוחד עם מי שמונה על ידי הרב כהנא לעמוד בראשות הישיבה עם הקמתה ומכהן בתפקיד עד היום – הרב יהודה קרויזר שליט"א, אשר משמש גם כרב היישוב מצפה יריחו.
בשיחה אישית מסביר הרב קרויזר מדוע החליט הרב כהנא להקים את הישיבה, מה מייחד אותה מישיבות אחרות ומה מאפיין את התלמידים שבוחרים לקבוע את מקומם דווקא בבית המדרש של הרעיון היהודי, וגם מפרט מדוע התווית הקיצונית שהודבקה לרב כהנא ולישיבה היא דעה קדומה בלבד.
הרב כהנא הקים את הישיבה לפני 35 שנים. מה הייתה המטרה של הרב כהנא בהקמת הישיבה ומדוע הוא ראה בהקמתה אחת ממשימות חייו?
"הרב כהנא הבין שכדי להצמיח אנשי עשייה שישתלבו בהנהגה של מדינת ישראל הם צריכים להיות גדולים בתורה. אי אפשר לנתק העשייה בארץ ישראל משורשים של לימוד תורה. בכל העשייה והפעילות שלנו – מי שלא מחובר לתורה אין לו את היכולת לעמוד מול כל האתגרים שעומדים בפנינו. רק מי שמחובר לתורה, ממילא יש לו את הידע וההבנה מה צריכים לעשות ומה הצד המוסרי בעשייה. ולכן הרב כהנא רצה קודם כול שיהיו אנשים שהם מלאים בתורה, ומתוך כך חלקם ימשיכו כמובן בהעמקה בלימוד וימצאו את ייעודם כמנהיגים תורניים וחלקם יצאו לעולם העשייה הציבורית – כאשר השורשים של כולם נטועים עמוק בתורה".
במה שונה ישיבת הרעיון היהודי מישיבות אחרות?
"הדבר שמייחד את הישיבה יותר מכול הוא שהיא עוסקת בענייני ארץ ישראל, נושא שבמקומות אחרים קצת חוששים לעסוק בו או פחות לומדים אותו, כגון היחס לתושבים הלא יהודים בארץ ישראל, מהלך הגאולה, בית מקדש, מוסר מלחמה והלכות מלחמה. אלו נושאים שלא תמיד עוסקים בהם במקומות אחרים, מתוך חששות שונים, ואצלנו בישיבה הנושאים האלה נידונים ונלמדים כמו כל אחד מחלקי השולחן ערוך".
מהו אופי הלימוד בישיבה? על מה בעיקר שמים דגש?
"במבנה הלימוד, הלימוד הישיבתי דומה לישיבות אחרות: לומדים גמרא בעיון, ובוגרים או תלמידים שלומדים כבר שנים רבות לומדים לבחינות ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית. אולם דבר ייחודי שאפיין את הישיבה מראשיתה, והיום כבר נפוץ יותר, הוא ההעמקה והקביעות בלימוד התנ"ך. זה דבר שהרב כהנא הטביע וחייב, מתוך ראייה שהתנ"ך אינו ספר היסטוריה בלבד אלא ספר לימודי המקנה לנו ידע ומבט רחב על המוסר האלוקי ועל אורחות חיינו לאורו. כדי שנוכל ללמוד איך מתנהלת מלכות בית דוד מתוקנת שאנחנו מתפללים אליה, אנחנו צריכים ללמוד מהטעויות של העבר ולדעת מה אנחנו צריכים לעשות כדי להביא למלכות מתוקנת. התשובות לכל הדברים הללו נמצאות בתנ"ך".
מה מייחד את התלמידים שמגיעים ללמוד בישיבת הרעיון היהודי? האם הם משתייכים למגזר מסוים אחד?
"מה שמייחד את התלמידים בישיבה שהם לחלוטין נטולי אפיון וקטלוג מגזרי. הם מגיעים ממגוון שלם של ציבורים: מהציונות הדתית, מהציבור החרדי – ליטאים וחסידים כאחד, חוזרים בתשובה ועוד. בסוף המכנה המשותף של כולם הוא נפש גבוהה והרצון העז לפעול למען גאולת עם ישראל ומלכות ה' בארץ ישראל".
מי הם בוגרי הישיבה, שהשורשים של עשייתם ופעילותם כיום הם בשנות לימודיהם בישיבה?
"יש רבים וטובים המשמשים כשגרירים נאמנים של הישיבה בשלל תחומים, אך מטעמי צנעת הפרט לא נוכל להזכיר את שמם ללא רשותם. אבל נמנה לפחות שלושה בוגרים מוכרים, שעושים לילות כימים בפעילותם הענפה והיומיומית למען עם ישראל: חבר הכנסת איתמר בן גביר שהוא בוגר הישיבה ואנו רואים את העשייה הברוכה שלו היום בכנסת, ד"ר מיכאל בן ארי ששימש גם הוא כחבר כנסת וכיום מחנך ומרצה וממשיך להיות איש ציבור, ובנצי גופשטיין שעומד בראש ארגון להב"ה שמציל מדי יום נערות ונשים יהודיות מהתבוללות".
יש בציבור סטיגמה שישיבת הרעיון היהודי, ובכלל תלמידי הרב כהנא, הם אנטי ממסדיים ומתנגדים למדינה.
"אחד הדברים המרכזיים המאפיין את הישיבה הוא דווקא עודף הממלכתיות שיש בה. הביטוי הכי משמעותי לכך הוא תפילת יום העצמאות. הרב כהנא הי"ד קבע שבישיבה אומרים הלל בליל יום העצמאות וביומו עם ברכה – מה שלא נהוג בהרבה מקומות אחרים. אחד הדברים המרגשים ביותר הוא להגיע לתפילת יום העצמאות בישיבה בלילה. הישיבה מלאה עד אפס מקום, התפילה אורכת שעות ארוכות, עם ליווי מוזיקלי ועם ברכת ההלל. אפשר לראות בישיבה אנשים ממגזרים שונים שבמקומותיהם לא חוגגים את יום העצמאות, וכאן הם אומרים הלל עם ברכה".
הרב קרויזר מוסיף כי "גם אחרי אירועים שיצרו סוג של שבר ביחס של הציבור הדתי־לאומי למדינה, למשל אחרי הגירוש מגוש קטיף, היו מקומות שהפסיקו להגיד הלל במשך כמה שנים ביום העצמאות, אבל אצלנו כלום לא השתנה והמשיכו להגיד הלל. הרב כהנא תמיד היה אומר שאין קשר בין ההנהגה או הטעויות של ההנהגה ובין ההלל. כלומר, אנחנו מודים לקב"ה על מה שעשה, למרות שהמנהיגים לא תמיד עושים מה שצריך".
האם הישיבה מעודדת את תלמידיה להתגייס לצה"ל?
"בהחלט. הישיבה מעודדת את התלמידים להתגייס ורבים מאוד מהבוגרים שלנו התגייסו, ואדרבה, זכו לשבחים, ורבים מהם אף קיבלו תעודות הערכה על התרומה שלהם בשירות הצבאי. כשהמפקדים שלהם שמעו איפה הם למדו הם הופתעו מאוד, אבל אותנו זה לא מפתיע בכלל. התלמידים שלנו מתגייסים לצבא מתוך תפיסה של מלחמת מצווה, ומכיוון שהם משתדלים להיות מצטיינים בקיום מצוות, ממילא הם מצטיינים גם בתפקודם המקצועי בצבא".
איך תלמידי הישיבה התמודדו עם החלל הגדול שנוצר עם הירצחו של הרב כהנא?
"בדרך כלל כשמישהו, ובפרט מנהיג, הולך לעולמו, אז אם הכול תלוי בו, באדם עצמו בלבד, במרבית המקרים הפעילות שהוא הוביל נפסקת ואין לה המשכיות. אבל תלמידיו וממשיכי דרכו של הרב כהנא התחברו לרב כהנא בגלל הדרך שהוא הוביל. הרב הותיר אחריו מורשת רוחנית של ספרות ענפה. התורה שלו נשארה. כמובן שהיה שבר גדול, אבל מכיוון שהתורה נשארה אז אנשים נותרו דבוקים לתורה. כשיש תורה ממילא יש המשכיות, ועל ידי כך צלחנו את השבר הזה והישיבה לא התפרקה".
בעתיד הקרוב: בית ספר למנהיגים מבית הרעיון היהודי
מלבד הישיבה המשמשת כעוגן הרוחני של המשך מורשתו ותורתו של הרב כהנא, ברעיון היהודי חלחלה בשנים האחרונות ההבנה כי על מנת לעצב את דמותם של מנהיגי הדור הבא באופן מיטבי יש להוסיף נדבך נוסף ללימודי הקודש ולהכין את התלמידים באופן מעשי לעולם המעשה. בשל כך החליטו לאחרונה בישיבה להקים בית ספר גבוה למנהיגות שבו יוקנו לתלמידי הישיבה הכלים להתמודדות בהמשך דרכם כמנהיגים עתידיים מבית המדרש של הרעיון היהודי.
"אנחנו לעולם לא שוקטים על שמרינו", אומר הרב קרויזר, "ומצויים תמיד בחשיבה כיצד ניתן לקדם את הישיבה עוד כמה צעדים קדימה. לכן החלטנו להקים את בית הספר למנהיגות, שיהיה פתוח לאנשים המזוהים עם דרכנו, גם אם הם לא בהכרח נמנים על תלמידי הישיבה. בבית הספר תילמד מהי מנהיגות באופן מעמיק, לצד הקניית כלים מעשיים: לימודי כתיבה מקצועית, דיבור מול קהל, שפת גוף וכדומה. דגם דמות המנהיג תוצג לאורם של מנהיגי האומה מראשית הדורות ועד ימינו".
הרב כהנא בשיעור בישיבה
"הרב כהנא היה האדם העניו ביותר שפגשתי"
מי שאינו מכיר את הרב קרויזר באופן אישי ויפגוש בו באקראי, יתקשה בתחילה להאמין כי הרב הוא הדמות שבה בחר הרב כהנא להעמיד בראש הישיבה שהקים, או בכלל, יתקשה להאמין כי קיים קשר כלשהו בינו ובין הרב כהנא. הרב קרויזר מקרין באופן תמידי מאור פנים, חן, עדינות וענווה יוצאי דופן. אולם מהאופן שבו מתאר הרב קרויזר את דמותו האישית של הרב כהנא, ניתן להבין מדוע דווקא הוא נבחר לחנך וללמד את תלמידי הרעיון היהודי.
הרב, שאלה אישיתיותר: מתי ומדוע בחר הרב כהנא דווקא ברב לעמוד בראשות הישיבה?
לאחר כמה רגעים של שתיקה עונה הרב קרויזר בשקט ובקצרה: "אחד מהפעילים בתקופה של הרב, משה ניימן, אשר גם משמש מאז ועד היום כחבר בהנהלת הישיבה, הכיר אותי וחשב שאני מתאים על פי השקפת העולם לקבל את התפקיד, כי בדיוק אז חיפשו מועמד לראשות הישיבה. באותה תקופה הרב כהנא היה חבר כנסת, אז הוא הזמין אותי לפגישה אצלו בלשכה. הייתה לנו שיחה, שבעקותיה הרב החליט שהוא רוצה שאני אקבל את התפקיד".
אנשים רבים מכירים את הרב כהנא כאדם מתלהם ואלים. מההיכרות האישית שהייתה לרב עם הרב כהנא, מה הייתה דמותו האמיתית ואיזו תכונה מרכזית הייתה חלק מאופיו?
"לרב כהנא הייתה מידת ענווה יוצאת דופן, שלא מכירים אותה. התקשורת אכן הציגה אותו כאדם מאוד מתלהם ואלים. נכון, בהפגנות ובבמות ציבוריות שונות, כשהיה צריך להשמיע את הקול הבוטח ולא את הקול המתרפס והמתחנן, הרב כהנא היה עושה זאת. אבל בחייו הפרטיים ובישיבה הרב היה ההתגלמות של מדרש חז"ל על דוד המלך, שכשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ".
"זה היה פשוט לא יאומן", נזכר הרב. "כשהיו יושבים איתו לפגישה היו צריכים ממש להתאמץ כדי לשמוע מה הוא אומר. כשהייתי מדבר איתו הוא היה משפיל את העיניים מתוך כבוד והערכה. הוא היה אדם עניו מאוד, צנוע מאוד. אני לא מכיר הרבה אנשים שהייתה להם מידת ענווה כזאת. וזה חבל שדווקא הצד הזה הוא הצד הפחות מוכר לציבור, בגלל שכאמור בתקשורת תמיד הציגו את הרב כדמות מתלהמת. הרב היה בדיוק ההפך מהתדמית השלילית שהדביקו לו".
שאלה לסיום: אנו מצויים היום כבר יותר משלושה עשורים אחרי הרצח של הרב כהנא, ולמרות זאת מורשתו רק הולכת ופורחת. לעומת זאת אנו רואים שמנהיגים רבים אחרים לשעבר, ראשי ממשלה ועוד, נשכחים עם השנים ולא ניכר שהם הטביעו חותם כלשהו בעולם. איך הרב מסביר זאת?
"בדיוק כאן נעוץ ההבדל. אדם יכול להיות מנהיג, אבל אם הוא לא מחובר לאמת, ברגע שהוא נפטר מהעולם המורשת שכביכול הייתה לו נשכחת. מכוח החוק והממלכתיות נערכת לו אזכרה, אבל בני נוער או דמויות חדשות אין שם, ומי שכן מגיע הם בדרך כלל מקורבים מהעבר שמרגישים מחויבות אישית להגיע, בלי קשר לאידאולוגיה".
"אצל הרב כהנא, מנגד", מסביר הרב קרויזר, "אף אחד לא מחויב להגיע, ואדרבה, משנה לשנה מספר הנוכחים באזכרה רק הולך וגדל וכבר צריך למצוא אולם גדול יותר שיכיל את כמות האנשים. אך הדבר המפתיע ביותר הוא שרוב הנוכחים באזכרה הם בני נוער, שנולדו הרבה אחרי שהרב נרצח. מדובר בנוער צעיר מאוד, שרבים ממנו מתחברים לתורה ולמורשת של הרב, וזה רק מוכיח שהתורה שלו הייתה תורת אמת".
"בסופו של דבר", חותם הרב, "דבר שהוא אמיתי אי אפשר לגדוע אותו. אפשר לנסות לבטל אותו, להוציא אותו מחוץ לחוק, אבל זה לא משנה כלום. נצח ישראל לא ישקר".