הפרקליטות שוקלת להעמיד לדין את אחד מרוצחיו של אהוביה סנדק ז"ל - שוטר בימ"ר ש"י, באשמת גרימת מוות. מה שקרה באותו מרדף מר ונמהר ברור ומגובה בעדויותיהם של מיטב אנשי המקצוע. השוטרים ניגחו את מכוניתם של ה"אויבים", במהירות רבה, הביאו להתהפכות רכבם של הנערים, נמנעו מלהגיש עזרה, ומנעו אחרים במשך זמן רב מלהגישה. כולם צריכים לעמוד לדין בגין רצח בכוונה תחילה. ואולם שורש הבעיה אינו בשוטרים - אלה רק ברגים במערכת. שורש הבעיה בתרבות הארגונית שפשתה במשטרה, בצה"ל, בפרקליטות עצמה - ולמעשה בכל מערכות המדינה ומוסדותיה - תרבות ותודעה לפיה הנערים הללו הם אויבי האומה. מפקדים בצה"ל מתבטאים בגאווה כי יירו בהם אם רק יתאפשר להם לעשות זאת. אין אצלם שום הבדל בין אויבי האומה לבניה. תזכורת - הראשונים ובמידת מה היחידים שחשו לעזרת יהודי לוד בפוגרום תשפ"א, היו אותם נערי גבעות. הם לא התבלבלו. הם יודעים מי הם, מי אחיהם ומי אויביהם. אהוביה ז"ל, לא היה אויב. הוא היה הגדול שבאוהבים. עוד באותו נושא: עונשים קלים לשניים מפצועי התאונה "חשש כבד לטיוח בירי בנערים בשומרון" "בן תורה ואוהב ארץ ישראל" עצורים במחאה למען "צדק לאהוביה" סנדק
