יט כסלו נתפס אצל העולם החסידי ובייחוד בחסידות חב"ד כחג הגאולה אך בשנים האחרונות בזכות פרויקט "צמאה" בבנייני האומה גם בציבור הסרוג יט כסלו תפס מקום בלב ויש התעניינות גדולה.

לרבים הדבר הביא להרהורים בנוגע לסמליות תאריך זה עבור דור הכיפות הסרוגות שהרי יט כסלו הינו גם תאריך פטירתו של מי שכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות" הרב משה צבי נריה זצ"ל.

אמנם ביום יום הציונות הדתית ממשיכה לחיות את חייה על פי מורשת הרב נריה, בישיבות ואולפנות, בישובים ובקהילות הסרוגות ברחבי הארץ, בגרעינים התורניים וכו', ויש הרבה מאד ילדים, מוסדות חינוך ואפילו ישובים הנקראים בשם נריה (והרבה פחות בציבור זה הקורא לבנו שניאור לדוגמא) בהחלט יש מקום להתחבר לשמחה החסידית בתאריך זה, אך יחד עם זאת עדיין משונה שתאריך פטירת הרב נריה תופש מקום מועט בקרב הציבור.

יוזמה חדשה של המחלקה לתרבות יהודית במשרד החינוך בשיתוף החמ"ד, מפעלות הציונות הדתית ומעלה- המרכז לציונות דתית חידשה השנה "יט כסלו ברוח הרב נריה" בכותרת: "הבה נפיץ-חסידות ארץ ישראלית".

בערב ניתנו שיעורים מפי הרב יעקב אריאל, הרב שמואל אליהו, הרב מיכה הלוי, הרב רא"ם הכהן, הרב דודי דודקביץ, הרב שניאור אשכנזי והרב איל ורד על דמותו של הרב נריה והשפעתו על דור שלם, ובייחוד ביחסו החיובי לחסידות ועבודת ה' בדביקות ושמחה למען הפרט והכלל.

אחד מהוגי הרעיון היה הרב ארל'ה הראל ראש ישיבת מוריה בגבעת הקטורת בשילה שאף הוביל התוועדות יחד עם הרב מיכי יוספי בליווי חילי פרנק ופרויקט "מבקשי פניך" של ישיבת רמת גן.

"חסידות ארץ ישראלית אינה חסידות של תלמיד שמחקה (מלשון חיקוי) את הרב המנהיג /הרב'ה. אלא מנהיגות תורנית המעוררת את העם להוציא מהכח אל הפועל, כל אחד לפי שורש נשמתו", אמר הרב ראם הכהן ראש ישיבת עתניאל, "הצדיק הארץ ישראלי לא צריך להישאר בעצמו צדיק אלא 'מי יתן כל העם צדיקים', אלא להשפיע כך שכל אחד יהיה צדיק על פי טבעו ושורש נשמתו".

הרב יעקב אריאל, מתלמידי הרב נריה ולשעבר רבה של רמת גן סיפר "כנער (בן 13) הגעתי לכפר הרא"ה בשבת בצהרים התכנסנו סביב הרב נריה על הדשא. שאלנו את הרב נריה. אתה מרוסיה והרב צוקרמן מנוורדוק. מתי יהיו לנו רבנים מארץ ישראל? ענה הרב נריה. שבו תלמדו אתם 10 או 20 שנה ואתם תהיו הרבנים".

"לרב נריה היתה סבלנות! יהדות רוסיה היתה מנותקת מעבר למסך הברזל. הרב נריה גדל ברוסיה הסובייטית. ביקש אשרת יציאה. היה מסוכן. נשלחו אנשים לסיביר על בקשות כאלו. משום מה משמיים סייעו לרב נריה ועל אף כל הבעיות הגיע לארץ. 70 שנה דכאו את היהדות ברוסיה. הרב נריה גדל שם והתחיל לגדול בתורה שם. והמשיך כאן בארץ בישיבת הרב קוק זצ"ל. הרב נריה ראה שהדור הצעיר הוא העניין. הקומוניסטים השקיעו בתנועת נוער... מחנות קיץ שירים וריקודים שהפכו אותם לקומוניסטים הדוקים. הרב נריה הגיע לארץ וראה את מצב הנוער והבין מה עליו לעשות".

"בשעה שלמד בישיבת מרכז הרב ראה את הפגנת נוער בנ"ע נגד חילול שבת (משחק הכדור רגל המפורסם) הבריטים עצרו אותם והכניסו אותם לכלא. הלכו ממרכז הרב תלמידים לשיר ליד הכלא שירי שבת לעודד את רוחם. הרב נריה היה ביניהם וראה כמה חשוב לחזק את הכוחות הפנימיים של הנוער.

תנועות הנוער החילוניות היו חזקות. הנוער הדתי נהר אחריהם. הרב נריה הבין את העניין. הוא החליט לחזק את בני עקיבא. (שהיתה אז צעירה כבת שנתיים). לאט לאט נהפך להיות הדמות המרכזית. כבחור ישיבה. בסבלנות ובמסירות גדולה עשה מהפך שמשפיע עד היום על כולנו".

רב פתח תקווה הרב מיכה הלוי קישר בין המושגים אמנות, אימון ואמונה. "צריך לתת אמון גדול לשייכות הזאת של הפוטנציאל. של מה שעדיין רק בכוח. זו היתה דרכו של נריה הוא היה אמן בחינוך. נתן אימון בתלמידיו, והביאם לאמונה גדולה. . הוא ינק את זה מתורת רבו הרב קוק שלימד אותנו שעל אף מה שנראה לא קשור לתורה הכל מחובר לכלל שהיא תורת ארץ ישראל...החסידות עוסקת בפרט. הרב קוק עסק בכלל. והכל קשור. עבודת ה' של פרט דרך גדול תורה מתאחד יחד עם הכלל. הלילה הזה של יט כסלו משלב בין יום פטירת הרב נריה לחג הגאולה החסידית, הכל מתאחד".

ראש המחלקה לתרבות יהודית הרב איתיאל בר לוי סיפר "כנער שלא למד בכפר הרא"ה. יצא לי לבקר את הרב נריה בביתו פעמיים. הוא נתן לנו כוח. היה גיבור ענק שדחף את כל הדור קדימה. נתן לכולנו כוחות. שני דברים ענקיים ניקח ממנו: לחזק את עולם התורה ולחנך את הדור להיות גיבורים ולעסוק בחינוך במסירות כמשימת הדור!".