עו"ד נעמה סלע
עו"ד נעמה סלעצילום: חזקי ברוך

הכותרות מנופפות שוב ושוב בפערי השכר בין גברים לנשים והדרך לצמצם אותם, אך יש מי שסבור שפערים שכאלה כלל לא קיימים, או לפחות לא קיימים בסדרי גודל ובהיקפים דרמטיים שכאלה.

עו"ד נעמה סלע, יו"ר פורום הארגונים למען המשפחה, היא אחת מהם.

לדבריה, העיסוק בפערים הללו והצבתם כקביעה עובדתית "זו פשוט מניפולציה שיווקית". סלע מסבירה: "יש סוגים מסוימים של ארגונים שניתן להגדיר אותם באופן כולל כארגוני נשים והאג'נדה שלהם מאוד ברורה ואותה הם משווקים. זו אג'נדה לא נכונה בעליל. צריך להשוות תפוחים לתפוחים, לא שכר מנכ"ל למזכירה".

עו"ד סלע מספרת על מחקר יחיד שמוכר לה, מחקרה של חוקרת בשם הדס פוקס, ובו נערכה השוואה מעמיקה של פערי השכר והסיבות להם. החוקרת גילתה שאם מכלול הפרמטרים העובדתיים נכנסים להשוואת השכר מתברר שההבדלים בין גברים לנשים מזעריים ועומדים על כשלושה אחוזים ולא מעבר לכך.

"פערי השלושים אחוז נובעים מהיקפי משרה אחרים לגמרי. נשים בוחרות לעבוד במשרות מצומצמות יותר ובשעות מצומצמות יותר, הן אינם עובדות במשמרות, מה שמתגמל יותר על פי החוק, הן לרוב לא עובדות בעבודות עם מרכיב סיכון למרות שהמקצוע נחשב דומה. מכאן נובעים ההבדלים. כשמנטרלים את ההבדלים הללו מתברר שהפער הופך שולי, כשלושה אחוזים לכל היותר. את הנתונים הללו ארגוני הנשים לא מציגים כי זה לא מתאים לאג'נדה שלהם שנשים מקופחות, ויש מי שהולך עם זה צעד קדימה ואומר שמדובר בפטריאכליות".

סלע מדגישה כי עיוות הנתונים רע גם לנשים עצמן שכן הוא נוטע בהן תחושת אפליה ומרמור ללא בסיס, שכן בפועל בישראל נשים הן עתירות זכויות, היא אומרת ומוסיפה כי "ספר החוקים של ישראל הוא הוכחה לכך. אין אף חוק שנותן זכויות יתר לגברים, ולעומת זאת יש אפליה לטובת נשים".

"סיפור השלושים אחוז פער כבר לא נבדק, כי אנשים לא קוראים מחקרים. רוב התקשורת משדרת את האג'נדות שנוחות לה מהסיבות שלה. זה חתול שמסתובב סביב זנבו - ארגוני הנשים מפרסמים כותרות שכאלה, התקשורת מפרסמת, אנשים קוראים, המושגים מוטמעים והנתון הזה הופך לעובדה כמו הנתון השקרי של מאתים אלף נשים מוכות בישראל, מה שאינו נכון עובדתית".

האם העובדה שרק מחקר מעמיק אחד בוצע בנושא מעיד גם הוא על בעייתיות? סלע מדגישה שאינה אשת אקדמיה ולכן אינה בקיאה לחלוטין במתרחש במסדרונות האקדמיה, אך התחושה היא ש"מה שקורה באקדמיה הישראלית מדאיג מאוד. יש שם עמדות מונוליטיות שלא מאפשרות מחקר פתוח ופלורליסטי שמתייחס לעובדות. הנושא הזה מנשב מהחוגים למגדר ותופס את רוב החוגים. ההטיה לקידום אג'נדות פמיניסטיות רדיקליות גדולה כל כך עד שניתן להבין למה אין מחקרים שכאלה. כל התקציבים למחקרים מועמדים למחקרים מהסוג הזה ואנשים מתיישרים לפי מקור התקצוב".

על סוגיית הפער מוסיפה עו"ד סלע ומעירה פרט משמעותי וחשוב נוסף: "צריך להפסיק למדוד את הערכים שלפיהם אנחנו חיים לפי התגמול הכספי. זה רק אחד מהדברים. נשים בוחרות לעבוד במשרות פחות מתגמלות פיננסית, אבל יש להן עולם אחר שאותו מוחקים כשבוחנים הכול כלכלית, אחד הערכים בעולם הזה הוא ערך בניית המשפחה".

לדבריה העיסוק בפערי השכר גם יוצר תחושת אפליה מדומה וגם מוחק את ערך המשפחה "שהוא ערך משמעותי ביותר לאישה כאישה וגם להתפתחות החברה בישראל. השוואה בין ישראל לאירופה מלמדת שיש לנו יתרון עצום לעומתם, ומישהו צריך להשקיע בילדים הללו כדי שיממשו את הפוטנציאל שלהם, ואת הדבר הזה, באמצעות מיתוג הנשים המרוויחות פחות, הן מוחקות".