את רות רלבג (61), מנכ"לית שירותי בריאות כללית, קשה לתפוס בימים אלו פנים אל פנים לצורך ריאיון. הגל החמישי של הקורונה מאתגר את מערכת הבריאות ואת העומדים בראשה וגם הריאיון הטלפוני ייעשה בזמן קצוב כשהיא עושה את דרכה מירושלים, עיר הולדתה ומגוריה, למרכז תל אביב, אל משרדי הכללית.

רלבג מכהנת בתפקידה כמנכ"לית החדשה של קופת חולים כללית מזה חמישה חודשים, בעקבות פרישתו של קודמה, פרופ' אהוד דוידסון. יצוין כי רלבג היא האישה הראשונה בכללית שמשמשת בתפקיד החשוב של המנכ"לות, אחרי 110 שנות פעילותה של הקופה, אבל עובדה זו לא מרתיעה אותה. "נכון, ואני שמחה וגאה בכך מאד. אני בעיקר מרגישה מבורכת להתעסק בתחום שאני טובה בו מקצועית ולהוביל מערכת גדולה וחשובה".

בגיל 27 כבר מנהלת בנק

היא גדלה כאמור בירושלים. מכיוון שאביה, שלמה גמליאל, עבד בסוכנות היהודית, היא חוותה בילדותה גם גיחות רבות לחו"ל. אמה, אסתר, הייתה אחות וזה היה המפגש הראשון שלה עם מערכת הבריאות. כמי שגדלה בבית דתי למדה בבית הספר היסודי והתיכון הדתיים 'מעלה'.

היא למדה תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית, שניהם באוניברסיטה העברית ושם, תוך כדי לימודיה, היא הכירה את אבי, יועץ כלכלי בתחום תיירות. בנם הבכור, יונתן (35), נשוי ואב לשניים, עורך דין במשרד המשפטים ובתם ניצן (30) למדה כלכלה ותואר שני בטכניון ומתעסקת בניהול פרויקטים בתחום התחבורה.

"מהאוניברסיטה הגעתי ישר לבנק הבינלאומי, במסגרת יריד תעסוקה, והייתי שם במשך 18 שנה. התחלתי במסלול ניהול והגעתי מהר מאד לתפקיד מורשית חתימה ומשם מתפקיד לתפקיד". בגיל 27 היא כבר ניהלה סניף ראשון. שיבצו אותה בסניף רווי אתגרים, היא צלחה אותם, והרימה את הסניף מבחינה עסקית. בעקבות כך, היא קיבלה את הסניף הראשי בירושלים ואז סניף גדול נוסף בתל אביב, שם יישמה רפורמה גדולה בצורת ההפעלה. כך הפכה להיות חברת הנהלה בגיל 36 והייתה לראש חטיבת בנקאות. "התבקשתי לעשות לכלל הבנק את אותה רפורמה שעשיתי בתל אביב וכך היה", היא מסבירה.

בדיוק כשהייתה בדרכה למסלול חדש בבנק אחר, דני נווה, שהכיר אותה בהיותם בני 16 כשייצגו את המדינה במסגרת ההסתדרות הציונית לנוער, קרא בעיתון שהיא עוזבת את הבנק אחרי כל השנים. "הוא הזמין אותי לכנסת ואמר לי שאני צריכה לבוא למה שהוא כינה 'שירות מילואים'. היו כמה פגישות עם מנכ"ל משרד הבריאות ומאז נכנסתי למערכת. הייתי שם שש שנים, שלוש שנים באיכילוב, תשע שנים בשערי צדק, ושנה ו-9 חודשים ב'כללית'- כסמנכ"ל וראש חטיבת הכספים", היא משחזרת.

כיום, כללית, הקופה שהיא עומדת בראשה, מבטחת כ- 4.8 מיליון איש במדינת ישראל, שזה כ- 53% אחוזים מהאוכלוסייה. היא מחזיקה 48,000 עובדים ומדובר במעסיק השני בגודלו במשק, כשבאמתחתו 14 בתי חולים, 1,200 מרפאות, כשליש ממערכת האשפוז הציבורי. "ללא ספק מדובר בגוף משמעותי שנוגע בכל אדם שני במדינה ואני שמחה שאני עומדת בראשו בעיקר בתקופת הקורונה המאתגרת שדורשת גמישות להתמודדות עם הגלים".

איך ההרגשה להיכנס לתפקיד עם כל כך הרבה אחריות?

"הרגשתי זכות גדולה. הגשתי מועמדות לתפקיד מתוך הבנה שמדובר בתפקיד משמעותי, הזדמנות חיים להיות בחזית של מערכת כל כך חשובה. תמיד ידענו שמערכת הבריאות חשובה, אבל היום, יותר מתמיד, ברור כמה שהיא תורמת לבריאות הציבור, לחוסן החברתי, וליכולת להתמודד עם מגיפה עולמית בקשיים אדירים. הכללית עושה זאת באופן מעורר הערכה. לא בכדי נבחרנו למותג מספר אחד במדד המותגים של 'גלובס', אחרי נטפליקס. זה לא מובן מאליו".

רות רלב"ג בסיור שטח עם שר הבריאות

צילום: רמי זרנגר

הזכות לבריאות שוויונית

רלבג מספרת כי קופת החולים שבראשה היא עומדת, היא קופה עם מערכת ציבורית מאד חזקה, עם בסיס איתן של מרפאות ובתי חולים משלה. " בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק בשנת '95 היו פרמטרים ברורים שחתרו לשוויון חברתי וזכות לבריאות ברמה שווה לכל האזרחים והמערכת של כללית, שמושתתת על מערכת חברתית עמוקה פועלת ברוח החוק הזה. מערכת ציבורית שנותנת באופן שוויוני בריאות לכל אזרח ואזרח - זה משהו שמתקיים בצורה הכי אותנטית אצלנו"

מה מהות התפקיד שלך בעינייך?

"באופן טבעי, כמו שקורה בכל מערכת הבריאות, גם במסגרת היומיום שלי, יש התעסקות אינסופית בקורונה. סיימנו עם הגל הרביעי בתחילת נובמבר, עשינו הפקת לקחים של הגל הזה, מתוך מחשבה שגל חמישי יהיה אולי דומה לקודמיו. האומיקרון הופיע כגל שונה לחלוטין", היא מציינת. "נכון שכל גל היה שונה מקודמיו אבל הגל החמישי הוא השונה ביותר מכל קודמיו. בגל הראשון הייתה בעיקר התמודדות עם אירוע שאף אחד לא היה מוכן אליו ונתנו מענה תוך כדי תנועה. כזכור, הרבה חולים הגיעו לבתי החולים עם מחלה קלה והמערכת בעיקר יצרה תשתיות, התארגנה, למדה את הנושא. בגל השני כבר הייתה יותר היערכות לטפל ביותר מטופלים בקהילה, אבל הוא היה גם משמעותי באשפוז והציבור עיכל את העובדה שמדובר במציאות שלא תיעלם. הגל השלישי היה קשה מכיוון שהייתה בו תמותה רבה והוא השאיר תחושה קשה בציבור ובמערכת הבריאות. הוא שיקף לנו את העובדה שנצטרך לחיות לצד הקורונה תקופה לא מבוטלת. בתקופה הזו, כללית פיתחה הרבה מאד שירותים עד הבית, שירותים דיגיטליים, הרחיבה את שירותיה בקהילה, הגיעה לכל מקום, פתחה מתחמי חיסונים ודיגומים בכל מקום ואיפשרה טיפול מצוין בקהילה וכמו בכל בתי החולים, פתחה מחלקות קורונה. הגל הרביעי תפס אותנו בעוצמה גדולה וכשהגיע החמישי חשבנו שתהיה קצת יותר שהות, בעיקר לאור העובדה שהחיסונים היו אפקטיביים. בגל הנוכחי יש הדבקה יותר משמעותית ותחלואה יותר קלה. אנחנו מכנים אותו- גל קהילה. יש לנו בקופה נכון להיום 200,000 מאומתים בקהילה. יש לנו למעלה מחמש מאות מאושפזים בקורונה בבתי החולים שלנו מתוכם 130 חולים קשה ומדובר בעומס גדול וקשה מאד וכשיש הרבה אנשי צוות מאומתים זה מקשה יותר על ההתמודדות".

לאחרונה מזכירים יותר את המושג חיסון עדר. את מאמינה שזה יכול לקרות?

"אנחנו רואים שהאפקטיביות של החיסון השלישי ירדה והיא פחות משפיעה ממה שהעריכו. חשבו שיהיה לחיסון הזה השפעה יותר ארוכה מקודמו ובפועל זה לא קרה ולכן נכנס החיסון הרביעי. מנגד, אין שום ספק שהחיסונים יעילים, מונעים תחלואה קשה ובזה עיקר חשיבותם. העובדה שרוצים לקיים גם משק ולאפשר שמערכת החינוך תפעל האופן תקין, זה עניין של איזון. אני לא רואה חיסון עדר. לראייה, צריך חיסון שוב ושוב".

נכון לעכשיו, אם זה היה תלוי בך, מה את היית מציעה לממשלה ולמשרד הבריאות?

"בעיניי, הכי חשוב כאן האיזון בין הרצון לקיים חיי שגרה לבין הדאגה לבטיחות ובריאות הציבור. האיזונים חייבים להישמר ואני חושבת שנעשה מאמץ שזה אכן יקרה. נכון שכלפי חוץ נראה שנעשים הרבה שינויים אבל הם תוצאה של המציאות המשתנה באופן דינאמי. בעיקר ראינו את זה במערכת החינוך".

איך נערכתם בכללית לעוצמה הזו בתוך מציאות משתנה?

"צריך הערכות לפי תרחישים ובשיתוף עם משרד הבריאות. למשל, אנחנו ידענו כבר שבועיים לפני, שהאירוע יהיה יותר משמעותי וכמות התחלואה תגבר. עשינו הערכות גם בקהילה וגם באשפוז- הרחבנו את האונליין ל- 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. יצרנו גם כלים דיגיטליים שמאפשרים לרופאים בתוך המרפאות וגם למטופלים, להתקשר ולקבל שירותים באמצעים דיגיטליים מעבר לאונליין. היום אפשר בתוך המערכות לבצע, למשל, שחרור אחרי מחלה. אנחנו מעניקים שירותים עד הבית. נתנו תרופות עד הבית ל 2,000 מטופלים. יש לנו יכולת לבצע בדיקות עד הבית ועוד".

איך את מתגייסת לכל זה?

"לפני הכל, יש לנו הנהלה יוצאת מן הכלל, ותיקה ומקצועית מאד. יש לנו מנהלי בתי חולים ומנהלי מחוזות שעושים עבודה מופלאה ממש. מה שאני עושה, זה בעיקר את הניהול מלמעלה ואיזון בין אשפוז לקהילה. אני כאן כדי לאפשר לכל אחד מבתי החולים להתמודד עם האתגר שמאפיין אותו, לראות את התמונה הכוללת, להיות זו שמצליחה לתקשר גם עם גופי המדינה בכל מה שכרוך בצרכים הספציפיים שלנו ובעיקר לראות אנשים. אני מסתובבת הרבה בשטח".

אחת התכונות הבולטות של רלבג, מעידים מכריה, היא האנושיות. "אני אוהבת אנשים. אני חושבת שזה מאד חשוב בכל תפקיד ובוודאי שבתפקיד כמו זה. מערכת הבריאות בסופו של דבר, זה פסיפס של אנשים. אני לא עובדת עם מכשירים אלא עם בני אדם. אני מטפלת בהם".

את בתחילתו של התפקיד וכבר נשאבת לעשייה מאתגרת מסביב לשעון, מה השאיפה הבאה?

"בהחלט רק התחלתי. אני רוצה כללית, חזקה ומשמעותית. אני שואפת לעמוד בתוכניות שעמדו על הפרק עוד לפני שהגעתי: אנחנו פותחים מרכז סרטן בגליל, בבית החולים העמק. המרכז יפעל ביכולות הכי גבוהות שיש וזו בהחלט בשורה גדולה לעמק. בנוסף, בסוף השנה אנחנו פותחים את בניין האשפוז החדש של בית החולים לילדים שניידר, שהוא בית החולים השלישוני היחיד מסוגו בישראל והוא יכפיל את עצמו למרות כל הנסיבות ובעיניי גם זו בשורה לרפואת השגרה שחשובה כל כך לעם ישראל".