מפלגת נעם פתחה לאחרונה במבצע להכפלת המתפקדים, והטענה 'בשביל מה צריך את מפלגת נעם?'

נשמעת כלפיה מכיוונים שונים. הרי בראש הציונות הדתית ועוצמה יהודית עומדים כיום שני אנשים יראי שמיים ואידיאליסטים, אז בשביל מה צריך עוד מפלגה? מה קרה, הכיפה של סמוטריץ' לא מספיק גדולה? בן גביר לא מספיק דוס בשבילכם?

התשובה היא שהנושא הוא בכלל לא האנשים. הנושא הוא התוכן, הדגל. אנחנו מעריכים מאוד את בצלאל ואת איתמר. שניהם צדיקים, שניהם מסורים, ועם זאת אנחנו חושבים שהם עסוקים בנושאים חשובים אחרים, ולא ממוקדים במאבק העיקרי והמשמעותי. הדאגה להתיישבות ביהודה ושומרון, תקציבים לציונות הדתית והתנגדות למפלגת רע"מ אלה דברים חשובים. אבל היום עיקר המאבק הוא על הזהות היהודית של המדינה. כלומר, האם האופי של המדינה יהיה יהודי או שתהיה פה מדינה מערבית-ליברלית ככל המדינות.

הקרן לישראל חדשה משקיעה מאמצים רבים כדי לפגוע בנושאים לאומיים- צה"ל, התיישבות יהודית ביו"ש ובנגב, מסתננים ועוד. רבים מאוד מבינים שאלו לא נושאים נפרדים, אלא יש פה מערכה כללית נגד עם ישראל והקשר שלו לארץ. לא במקרה אותה קרן מממנת גם את 'בצלם' ו'שוברים שתיקה', גם את 'שלום עכשיו', וגם את ארגוני המסתננים. יש פה מאבק לאומי נגד עם ישראל וארץ ישראל.

צריך להבין שאותה הקרן משקיעה לא פחות כסף ומאמץ על מנת לפגוע בזהותה היהודית של המדינה. מסיבה זו היא מממנת גם את 'התנועה הרפורמית' ו'נשות הכותל', גם את ארגוני הלהט"ב, וגם את 'הפורום החילוני' והארגונים שפועלים להחלשת הרבנות הראשית. אלו לא נושאים נפרדים. יש כאן מערכה כללית ומתוחכמת נגד עם ישראל. נגד ארצו, נגד זהותו היהודית והיום אפילו נגד זהותו האנושית הנורמלית.

כיום, את המלחמה הראשונה, הלאומית, נבחרי ציבור רבים נלחמים. ואילו את המאבק על הזהות היהודית מוביל חה"כ אבי מעוז כמעט לבדו. חברי כנסת רבים עסוקים בחומש ובאביתר, בנטיעות של קק"ל בנגב ובחוק האזרחות. לדוגמה, חברי כנסת מהימין מעלים לסדר היום את ההשתלטות הערבית על שטחי C, ועל אדמות מדינה בנגב. הם מסבירים שמדובר בתוכנית מסודרת ושיטתית, בסיוע האיחוד האירופי, והמצב מתקרב להיות בלתי הפיך.

לעומת זאת, דיון בנושא השתלטות ארגוני הקרן החדשה על משרד החינוך יש רק ח"כ אחד שיוזם. אגב, גם שם ההשתלטות היא בסיוע תקציבים אדירים מהאיחוד האירופי, וגם שם המצב חמור ביותר. מרגע שאבי מעוז נכנס לכנסת, התחילו סוף סוף להישאל שאלות כמו: "למה משרד החינוך מאשר ומתקצב בתוך תוכנית הלימודים פעילויות של ארגוני להט"ב הממומנים ע"י הקרן החדשה?" או: "מכון הרטמן ומכון מנדל, היו שותפים ב"שטיפת המוח" לקציני וחיילי צה"ל לפני הגירוש מגוש קטיף, ומקבלים כסף מהקרן החדשה. מדוע הם עדיין מעבירים קורסים לקציני צה"ל, ומעוותים להם את סולם הערכים כך שבמקום ערך הניצחון והכרעת האויב, ערך השוויון המגדרי וזכויות אדם יעמדו מעל הכול?"

כשיוסי דגן מארגן צעדה לחומש או מאהל מחאה לאישור ההתיישבות הצעירה, מפלגת הציונות הדתית מתייצבת בהרכב מלא. גם מטעם הליכוד וש"ס מגיעה משלחת מכובדת של ח"כים. זה מה שקורה גם כשאנשי רע"מ מונעים נטיעות בנגב. אבל כשתלמידי הישיבות מארגנים צעדה לחיזוק הרבנות הראשית, הח"כים לא מזדרזים להגיע.

כשיש סכנה למסירת חלקים מארץ ישראל, הח"כים עוברים מהפגנה להפגנה. אבל כשיש תפילות המוניות בכותל, כי יש סכנה למסירת חצי ממנו לרפורמים, פתאום כולם נעלמים. ואנחנו שואלים: לאן נעלמו האומץ והפעלתנות שמאפיינים את המאבק הנחוש על ארץ ישראל? האופי של המדינה לא מספיק חשוב? כאן אנחנו נכנסים. ברור לנו שכאן נמצא עיקר המאבק, ופה צריך להשקיע את עיקר המאמץ.

אמנם חשוב לציין שככל שעובר הזמן הרבה כוחות מתעוררים ומצטרפים באופן מסויים למאבק, אבל דווקא העובדה הזאת מצביעה על ההשפעה שיש לאבי מעוז ומפלגת נעם על השיח של הימין.

כל הנושאים עליהם אנו מדברים: חיזוק המשפחה, חיזוק הרבנות הראשית, החזרת ערך הניצחון לצה"ל, הגיור המאוחד, קדושת הכותל, הכשרות הממלכתית, שמירת השבת במרחב הציבורי, החינוך- הם כולם פרטים של המאבק הכללי על זהותנו היהודית הבריאה. ההתיישבות הצעירה, הנטיעות בנגב, אהוביה סנדק וחומש, ושאר המאבקים על א"י והלאומיות, קשורים גם הם למאבק על הזהות היהודית של המדינה. לכן אבי מעוז ומפלגת נעם שותפים מלאים במאבקים האלה, אבל מתוך הבנה שהם הענפים, ואת עיקר המאמץ צריך להשקיע בשורש.

מפלגת נעם מניפה ותמשיך להניף את דגל הזהות היהודית באומץ, בבהירות ובאמונה. מתוך וודאות שכמו שרובו הגדול של עם ישראל ימני ואוהב את ארצו, כך הוא גם אוהב את המסורת ורוצה מדינה יהודית- כי עם ישראל חי!

ארז אשר הוא תושב הישוב בית חג"י, הר חברון