במאמריו של הרב אליעזר מלמד המבארים את תמיכתו ברפורמת הגיור שהתפרסמו בשבועות האחרונים, ניתן מקום וכבוד לספר 'זרע ישראל' של הרב חיים אמסלם, ולעמדתו כי יש אפשרות לגייר גם מי שידוע מראש שאינו מוכן לקיים מצוות 'קשות' כשמירת שבת וטבילת נידה וכו', אלא מתכוון להתנהג כרוב המסורתיים.
מכיוון שמדובר בעניין גורלי הנוגע לעצם קיום עמנו והדברים עלולים לגרום לבלבול גדול, מחויבים אנו להביא את דעת גדולי ישראל, השוללת לחלוטין גיור למסורתיות ורואה בספר 'זרע ישראל' גילוי פנים בתורה שלא כהלכה.
כשהתפרסם הספר לפני למעלה מעשר שנים, כתב הרב עובדיה יוסף זצ"ל במכתבו: "התחיל בסילוף ההלכה בענייני הגיור של בתי הדין הרבניים שלנו וגילה פנים בתורה שלא כהלכה".
הרב אלישיב זצ"ל, הרב וואזנר זצ"ל והרב ניסים קרליץ זצ"ל כתבו שהמתגייר למסורתיות הוא כגוי גמור: "על דבר הנידון אם שייך גיור אשר בדעת המתגייר לקיים מצוות באופן חלקי או כמסורתי, הננו להבהיר בזה כי אין שום צד בהלכה שיועיל גיור כזה, והינו גוי גמור לכל דבריו... והכותב או אומר שכביכול יש בזה מקום לדון הינו מגלה פנים בתורה שלא כהלכה ואינו בר הוראה כלל".
הרב חיים קנייבסקי זצ"ל הוסיף שאפילו אומר שמקבל את כל המצוות, אם ברור לבית הדין שאין כוונתו לקבל אין בגרותו כלום: "דבר ברור שאם אין מקבל עליו לשמור כל המצוות, אפילו אומר בפיו שמקבל, ואנו יודעים ברור שאין בדעתו, אין בגרותו כלום... ואפילו דבר אחד אין מקבל לשמור. והרי הוא גוי גמור לכל דבר".
הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, ויבדלח"ט הגר"ש דיכובסקי והגר"ד ליאור, כשנודעו להם מסקנות הספר, התנגדו לגרות למסורתיות, ודרשו מהרב אמסלם, במכתביהם שהתפרסמו בתקשורת, להוריד את הסכמותיהם מספרו, בטענה שאינם מסכימים לדבריו.
תמימות דעים בין גדולי הפוסקים
אין בזה חלילה "מחלוקת" בין הרבנים החרדים לרבני הציונות הדתית, אלא לדעת כל גדולי הפוסקים מכל החוגים גיור כזה לא תקף גם בדיעבד. נמנה כאן חלק מגדולי הפוסקים שהבהירו דעתם בעניין ללא כל עמימות: השפת אמת, האחיעזר, הבית יצחק, השרידי אש, הגראי"ה קוק, הרצ"פ פרנק, ר' אהרן סולובייצ'יק, הגרי"ד סולובייצ'יק, הגריא"ה הרצוג, הרב אונטרמן, הרב ז'ולטי, המנחת יצחק, הרב משה פיינשטיין, הרב מרדכי אליהו, הרבי מליובאוויטש, הגר"ע יוסף, הרב אליהו בקשי דורון, משנה הלכות ולהורות נתן.
הראי"ה קוק כתב שגרות שאין בה קבלה שלמה של מצוות אינה גרות כלל: "והרי מפורש אמרו חז"ל, נוכרי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו... אפי' דקדוק אחד מדברי סופרים, ואיך אפשר לקבל גרים באופן כזה שאחר גרותם יעברו על דברי תורה".
הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הלוי הרצוג זצ"ל, שאינו חשוד בחוסר ממלכתיות, כתב שדווקא בימינו, כשרבים מישראל אינם שומרים תורה ומצוות, יש חשש גדול שהמתגיירים כלל אינם מתכוונים לקבל מצוות ואינם גרים גם בדיעבד, ולכן על בית הדין להתבונן היטב בכל מקרה, שאכן המתגייר ישמור את המצוות: "בימינו שכל כך הרבה יש חופשים, ולא רק שאינם מתקשים בגלל זה, אלא שעומדים עוד בראש האומה והקהילות, ועל כן יש לחוש שאיננו באמת מקבל עליו לשמור את המצוות, אלא משום הסיבה הוא אומר בפניו, אבל ליבו בל עימו... ועל כן היום מוטלת האחריות ביותר על הרב להתבונן בכל מקרה עד שתתיישב דעתו עליו שבני אדם הללו מסתבר שבאמת ישמרו את דת קודשנו."
הרב עובדיה יוסף הלך בדרכו של הרב משה פיינשטיין, שפסק שכל שלא קיבל עליו עול מצוות - אף בדיעבד אינו גר: "סופו הוכיח על תחילתו, ונראה בעליל שמעולם לא קיבל עליו עול מצוות ולנהוג כדת ישראל, וכל מה שעשה הוא רק כדי לבצע זממו לישא לו את בת ישראל אשר חשק בה לאהבה וכל כיוצא בזה, אין שום ערך לגיורו, וכמו שכתב הגר"מ פיינשטיין שפשוט וברור שכל שלא קיבל עליו המצוות, אף בדיעבד אינו גר, וכן הורה אבא מארי הגאון זצ"ל הלכה למעשה בעובדא כזו שאינו גר כלל בין להקל בין להחמיר, שקבלת מצוות בגר היא לעיכובא. ואפילו אם אמר בפיו שהוא מקבל מצוות, אם אנן סהדי שלא קיבל עליו מצוות באמת, אינו גר".
גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל כתב שאם אנו יודעים שהמתגייר לא ישמור את המצוות, אין זו גרות אלא מעשה קונדס ללא שום תוקף: "אם אנו יודעים שאין הם מוכנים לקבל עול מצוות וכל מעשיהם הוא רק מן השפה ולחוץ, כל מעשיהם ודיבוריהם הם רק כדי להשקיט את הוריהם או להשלות את עצמם שהם יהודים, ובעת אמירת ההן על קבלת העול אנו מחזיקים אותם לדוברי שקר וכזב, או שאנן סהדי שיעברו בשאט נפש על המצוות - אם כן הרי כל מעשה הגרות הוא רק מעשה קונדס בעלמא ואין לו שום נפקא מינה, כי אם לא קיבל עליו אפילו דבר מדברי סופרים, לא מקבלים אותו ולא הוי גר".
אין חיה כזאת
זו גם המדיניות של מינהל הגיור מאז ומעולם, כפי שהעיד הרב ישראל רוזן זצ"ל, שכיהן כראש מינהל הגיור: אין חיה כזאת! כל ההתפתלויות בדקדוקי לשון בראשונים ואחרונים לא יועילו למצוא דיינים, ולו משולי הקונצנזוס הרבני, שילכו במסלול של הסכמה מפורשת (או מכללא) "שלא על מנת לקיים דבר אחד".
וכפי שגם אמר לאחרונה הרב חיים דרוקמן (בריאיון ל'מקור ראשון', כ"ו באדר א תשפ"ב): "גיור מסורתי? אין דבר כזה... מי מתחשב ברב אמסלם?! ...אין לו כושר לרב עיר".
והרב שלמה אבינר כתב: "פשוט... שגיור למסורתי וכל גיור בלי קבלת מצוות אמיתית הוא בטל ומבוטל, פחות מעפרא דארעא".
ומה שהזכיר הרב מלמד במאמריו, שכאשר פנה לדיינים ושאל אותם מה לעשות עם הגרים שעוזבים את קיום המצוות זמן מה לאחר קבלתם ואמרו לו "הכול לפי ראות עיני הדיין", הרי מובן שאין בזה שום היתר לגיור למסורתיות, אלא להפך, שעל הדיין לחקור היטב ולוודא שהגר מתכוון באמת ובתמים לשמור ולקבל על עצמו את מצוות התורה, כפי שקיבלו ישראל במתן תורה כאשר אמרו נעשה ונשמע, והדברים פשוטים.
מכיוון שבמסגרת זו אין המקום והאפשרות לדון בכל הוכחותיו של הרב אמסלם שחלקן הובאו גם במאמרים של הרב מלמד, ולתועלת הציבור והרבנים המעוניינים לברר הדבר לאשורו ולאמיתו ולהבין כוונת הגר"ע יוסף שכתב שהמחבר הלז סילף בענייני הגיור, נפנה לכמה ספרים שביררו באריכות ובעומק את דברי הפוסקים בעניין וחשפו את סילופיו והטעיותיו, שכל ספרו מלא מהם: 'כגר כאזרח' להרב מרדכי אלתר, קובץ 'ככם כגר' להרב שמואל זאיאנץ, 'גרים גרורים' להרב שלמה בניזרי.
בספרנו 'המבדיל בין ישראל לעמים', נוסף על לקט נרחב מגדולי ישראל בעניין, הבאנו גם לקט מדבריו הנחרצים בנושא של הרבי מליובאוויטש, אשר ידוע דבר מאבקו לתיקון חוק השבות בהגדרת מיהו יהודי וסעיף הנכד מתוך דאגתו הגדולה לגורל עמנו, והרחיב גם בהגדרת קבלת עול המצוות בשלמות המעכבת לאור מגילת רות.
כשהחלה העלייה מרוסיה לפני כחמישים שנה והיתה קריאה לעשות 'הנחות מיוחדות' בגיורי הנוכריות שהגיעו משם ולחפש עבורן דרכי היתר והקלות מיוחדות, הרבי זעק אז ואמר שהכרזה זו גרמה לשינוי יחס רוסיה לישראל באותה תקופה ומעורבותה בביטחון ישראל לרעה. עוד הוסיף, שפריצת החומה בין ישראל לעמים בהכרזה על גויים שהם יהודים, מביאה לכך שאומות העולם מתערבים ומביעים דעות בנוגע לשטחים, וזהו עניין של פיקוח נפשות שגורם לנפילת קרבנות רח"ל. ומסיימים בטוב.
הכותב הוא רב קהילת 'בית מנחם' חב"ד בבאר שבע ומעורכי הספר 'המבדיל בין ישראל לעמים'
***
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת: eshilo777@gmail.com
(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)
***