את הדיווח על הפיגוע באריאל בליל שבת ומנוסת המחבלים ברכבם קיבל יגאל להב, ראש מועצת קרני שומרון כמה רגעים אחרי שהתרחש. ומאותו הרגע ועד לשעות הבוקר המוקדמות ניסה יחד עם צוותי הכוננות ביישוב לחסום את נתיב בריחת המחבלים, שחלפו כך מסתבר, מאות מטרים מהם. "הדיווח הראשוני היה על בריחת רכב של מחבלים לכיוון ולכן הקפצנו את כל צוותי הכוננות ויצאנו עם נשקים להגן על אלוני שילה ואזור רמת גלעד", משחזר להב. "שם היינו באזור 1:30 בלילה, מתצפתים, מנסים לבדוק את ההתרעה החמה. לקראת 2:00 בלילה התקבל דיווח על מציאת הרכב השרוף ואז דילגנו לשטח שבין אל-מתן למעלה שומרון. שם היינו כמעט עד הבוקר. ניסינו לתצפת ולהאיר את הוואדי באמצעים שהיו ברשותנו. מתברר שהמחבלים עברו מדרום לאל-מתן, מרחק של אולי 500 מטר עם האבא של המחבל שלפי החשדות הסיע אותם בתוך הוואדי. אנחנו עושים הפקת לקחים מאוד גדולה בעקבות האירוע כדי שנהיה מוכנים כמה שיותר טוב", מציין להב.

למרות המצב הביטחוני המתוח המורגש לאחרונה בכל הארץ, היישוב קרני שומרון, שלהב עומד בראשותו, עומד בשנים האחרונות דווקא בסימן צמיחה. יגאל להב, המשמש כראש מועצת קרני שומרון משנת 2013 הציב עם כניסתו לתפקיד שורת יעדים בכלל תחומי החיים ביישובו, וכיום כל מי שמגיע לאזור לא יכול להישאר אדיש נוכח תנופת הבנייה, הפיתוח המואץ וקליטתן של מאות משפחות בשכונות החדשות. גם את המישור האזורי להב לא זנח. בשנים האחרונות פעל לפינוי שדה המוקשים הראשון ביו"ש, לשיתוף פעולה עם ראשי רשויות נוספים להנחת קו מים ראשון בשומרון למוביל הארצי, הרחבת נתיבי תנועה לארבעה נתיבים ובנייה, בנייה ושוב פעם בנייה, כלשונו.

אליבא דלהב, חגיגת יום העצמאות המשמעותית ביותר היא דרך בנייה ופיתוח ההתיישבות, ובכך נבחנת עצמאותה של מדינת ישראל. "מה שיקבע את העצמאות שלנו במקרו ובמיקרו זה הנושא של הבנייה והתפתחות", קובע להב. "החל מצמיחת האוכלוסייה וכלה בשירותים לציבור. בנייה תביא לתשתיות, אזורי תעשייה ומקומות תעסוקה, ועולים חדשים שנוכל לקלוט וזה מה שיקנה את העצמאות שלנו. אם מאמינים ביישוב של ארץ ישראל באזור הזה חובת ההוכחה מוטלת עלינו לבנות ולהתפתח. ועצמאות לא נבחנת רק בבתים וכיכרות יפים, אלא בעוצמה ובחוסן של הציבור, להבין מה זה נקרא להתיישב, לנסוע בדרכים כאלו ואחרות ולהיות בתוך בנייה תמידית, כל אחד וההקרבה שלו למען עצמאות ארוכת טווח", הוא אומר. "הבנייה חשובה מאוד והבאת עוד תושבים ליהודה ושומרון זה המפתח להעמיק את אחיזתנו במקום אבל יחד עם הדאגה לבנייה ולתושבים חדשים בד בבד נעשית השקעה בתשתיות, בחינוך, בהרחבת ציר 55 ועוד, כדי שיהיה ניתן לקלוט ולאפשר איכות חיים לכל התושבים".

לדברי להב כדי להגיע לחיים אידיאליים בשומרון, צריך לשים את הטוב במרכז. "התמקדות בטוב הוא נושא שצריכים להבין ולהפנים בפרט בעידן של הרשתות החברתיות. לכתוב רע נגד המקום שאתה חי בו זה להוציא דיבת הארץ רעה. להוציא דיבת הארץ רעה זה לדבר על כביש 55 שהוא מסוכן, שיש שב"חים ופקקים, להתמקד באין ובשלילי. חייבים לדבר טוב על הארץ שלנו, לדבר טוב ברשתות חברתיות, להפיץ טוב. לא שאין לנו איפה להשתפר ולהתקדם אבל בואו נאהב ונתמקד בטוב ובחיובי זה יעשה טוב לכולם".

לחיות חילונים ודתיים ביחסי שכנות נהדרים

יגאל להב, בן 61, ראש מועצת קרני שומרון, נשוי לאורית ואב לחן, גל וים, הוא תושב קרני שומרון יותר משלושה עשורים. אחד הדברים שלהב רואה לנגד עיניו בחשיבות עליונה הוא חיזוק האחדות ביישוב בין התושבים הדתיים ואלו שאינם דתיים. "ההתפלגות היום של ההתיישבות ביו"ש מעידה כי חיים כיום באזור תושבים חרדים, חילונים ודתיים לאומים ביחד ויודעים להכיל האחד את השני. בקרני שומרון נוצרה קהילה מאוד חזקה שחיה חיי שותפות, האחד לטובת השני, ולא משנה בכלל אם יש לך כיפה שקופה או רגילה, או שאין לך כיפה בכלל. כל זוג שמגיע לקרני שומרון, מבחינתי לא משנה אם הוא חילוני או דתי, הדלת פתוחה לכולם. כולם הם חלק מעם ישראל. 40 שנה בקרני שומרון מעולם לא היו דיבורים על הדתה או כפייה, וטוב שכך. אנחנו חייבים ללמוד לחיות ביחד מתוך כבוד הדדי".

בבחירות 2013 ניצח להב בבחירת למועצת קרני שומרון הודות לתמיכה משמעותית מהציבור הדתי לאומי. "בבחירות לקרני שומרון ניצחתי כי הקהל אוהב את התוצאה הסופית שכוללת שילוב בין דתיים לחילונים. התחלתי ב-2013 כאשר קרני שומרון עמדה על כ-7,600 תושבים וכיום אנחנו נושקים ל-11 אלף תושבים, כאשר הצטרפו אלינו היישובים מעלה שומרון ואל-מתן שגם הם מתחילים להרגיש את השינוי באכפתיות, ביכולות, ובשירות המהיר, הכול יותר נוח וזמין."

הפעילות למען אחדות בין הגוונים השונים בעם ישראל, מעסיקה את להב גם במישור הציבורי, מחוץ לקרני שומרון. "גם בעבודתי המשותפת עם הרשויות באשכול הרשויות ביו"ש, נראה שאפשר לחבר ולאחד. בפעילות באשכול לוקחים נושאים כמו תחבורה, בריאות, חינוך, דיגיטציה, ואיכות סביבה, ויודעים למצוא את המכנה המשותף בין הרשויות השונות. ראשי רשויות מצוינים שיודעים לעבוד ביחד כדי לקדם למשל שטחי תעשייה ומסחר - מובילים לקפיצת מדרגה. כך לדוגמה, אנחנו מסייעים למרכז תעסוקה במודיעין עילית, עיר חרדית שלא שוכנת סמוך אלינו אבל מבחינתנו לעזוב הכול ולסייע להם להתרומם".

תובנה נוספת שהגיע אליה להב תוך כדי העבודה בראשות המועצה היא "שמה שרואים מכאן לא רואים משם. יש לי הערכה רבה להרצל בן ארי והודי ליברמן ראשי המועצה הקודמים. התפתחות היישוב היא קומה מעל קומה, נדבך אחר נדבך, ומגיעה הערכה רבה למי שנשא את המושכות והשקיע רבות לקדם את היישוב. כל ראש מועצה לוקח את הלפיד ומוביל את היישוב עד להעברת הלפיד לדור ההמשך". בדבריו מבקש ראש המועצה לציין שהוא לא נושא את הלפיד לבדו אלא במשותף עם צוות אנשים רחב ומסור: "אני מרבה לשבת עם חברי ועובדי המועצה, עם עובדי המתנ"ס, המועצה הדתית וכלל הגופים נותני השירותים ביישוב. העבודה הקשה שלהם מאפשרת את העמידה ביעדים שהצבנו. העובדים נושאים בנטל ציבורי משמעותי והם צריכים להיות בקדמת במת ההוקרה ביום העצמאות, במיוחד אחרי שנתיים של התמודדות עם הקורונה, אני יודע כמה מאמצים עשו העובדים על מנת לאפשר את המשך שגרת החיים ביישוב עד כמה שניתן".

עוד הוא מבהיר כי הוא לא מכוון את עתידו לפוליטיקה הארצית: "אני מאוד אוהב את היישוב ואת העבודה שאני עושה בו. אני קם בשמחה אדירה מדי בוקר, בעזרת השם שרק נמשיך לעשות ולהצליח. כל התוכניות שלי הם ארוכות טווח, מי שיגיע אחרינו ימצא מועצה מאוזנת כספית כפי שהיה ב-2021 ובעזרת השם ב-2022, כאשר מבוצעים פרויקטים במעל 200 מיליון שקלים, שלא היו בעבר. נקווה שהציבור אוהב את זה וישים את השנאת חינם בצד. כשאני רואה שאין דירות למכירה בקרני שומרון ומחירי הדירות שנמכרו עלו במאה אחוזים, מה זה אומר? שהתושבים מאוד מרוצים. לאנשים טוב בקרני שומרון וזה מאד מרגש".

לדאוג לדור החלוצים שמזדקן

כחלק מהרצון של להב שהתושבים יהיו מרוצים, הוא משקיע רבות בקידום פתרונות לבני ובנות הגיל השלישי. "אנחנו מתכננים מהפכות בשנים הקרובות", הוא משתף. "הבנו שגילאי 65 ו-70 לא מתקשרים עם בני ה-80, לכן אני בונה שני מועדוני גיל זהב ובכך נותן מענה לכל שכבת גיל. ישנה גם מחשבה עתידית לבנות מועדון שלישי הכולל מענה לסיעודיים ברמה כזו או אחרת, כאלו שלא יכולים לטפל בעצמם. בפרק זמן לא ארוך יהיו בהתיישבות אזרחים ותיקים רבים וחייבים לדאוג לשירות הכי נכון ומותאם עבורם. אנחנו רוצים לשמר את האוכלוסייה המבוגרת ביו"ש שהגיעה לכאן, בנתה את המקום ורוב חייה התגוררה במקום. חשוב לפתוח לה מועדוני ספורט, בתי מרקחת ושירות רפואי 24 שעות, 7 ימים בשבוע. לתת להם מענה לא רק פיזי אלא גם רוחני. אלו אנשים שצריך לשמר את ההיסטוריה של דור החלוצים, אלו שבנו וביססו את ההתיישבות ביו"ש. התחושה שלנו שגם אם הילדים שלהם עזבו, הם אהובים ורצויים על ידינו, ונרצה לראות אותם אצלנו".

"הבנייה מבחינתי היא לא קריטית אלא סופר קריטית. היא קובעת למעשה מי יישב פה ויגור פה. כפי שאנחנו רואים, ביו"ש גרים 20 אחוז יותר מכל ההתיישבות היהודית מבאר שבע ועד אילת. והכול למרות שיש אפס השקעות בתשתית של המדינה: בכבישים, חשמל, סיבים אופטיים ועוד, ולמרות זאת, ציבור שלם בוחר לנוע מזרחה ולא צפונה או דרומה. בנייה היא חשובה ומחייבת אותנו לעשות תכנון נכון, איך משלבים נכון בין הרשויות המקומיות, איך נותנים מקום לאוכלוסייה מבוגרת, הצעירה והמיוחדת. אסור להשאיר רובד אחד ללא מענה, כולם צריכים להיות מאושרים לגור בשומרון. אסור להגיע למצב שהיה לפני שנה עם הקפאה של התכנון. אנחנו צריכים כל הזמן לתכנן, לבנות, לפתח וליצור חיים חדשים".

אבל זו המציאות. מועצת התכנון העליונה (מת"ע) לא מתכנסת והמשמעות היא הקפאה בפועל של הבנייה ביהודה ושומרון ויצירת מצוקה של ממש ביישובים. אפילו השתתפתי בהפגנה נגד הממשלה בנושא.

"יש חלקים בממשלה שמתפקדים היטב, ואני אומר זאת לאנשי הליכוד שנפגשים איתי ולבכירים שהגיעו להפגנה. ההפגנה נועדה להעלות את העניין הביטחוני ולהביא לכינוס של מת"ע. יכול להיות שצריך להעביר חלק מהסמכויות של מת"ע לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ואז מת"ע לא תהיה כזו חשובה כמו היום, שבכוחה בלבד הסמכות לאשר כל גן ילדים או מרפסת. מת"ע צריכה לעסוק בתכנון המקורי שלה שזה בנייה אורבנית ארוכת טווח של יו"ש, וכל מה שבתפר יהיה בסמכות הרשויות. אם ההחלטה לא לקיים מת"ע היא פוליטית אז ההפגנה חייבת להיות פוליטית. שנית, ההפגנה הייתה גם על הביטחון במדינת ישראל. לא סוד שאין ביטחון במדינת ישראל, ואחד הפתרונות למצב הוא שצה"ל והמשטרה יגדלו באופן משמעותי, צריך להפנות לכך משאבים. צריך לגרום לכך שבכל מקום במדינת ישראל ובפרט ביו"ש אנשים ירגישו בטוחים. אם לא יגיבו על זריקת אבן ביו"ש, שלא יתפלאו שלא מגיבים בערד על זריקת אבנים על יהודים", הוא מתריע.

ללהב יש מסקנות מההפגנה האחרונה בה פגש אנשי ליכוד. "ביקשתי מאנשי הליכוד להיות מכילים ולקבל אליהם בחזרה אנשים כמו השרה איילת שקד, ולעשות איתם דברים נכונים. אם לא נפעל נכון אי אפשר יהיה לבנות ממשלה ימנית. לכן ביבי התבטא בצורה נכונה בהפגנה כשהדגיש שצריך להכיל את כולם, גם אם יש להם דעות שונות וגם אם חלק מהשקפותיהם נתפסות כמרכזיות, צריך להכיל אותם ולבנות משהו יציב שיקרב את כל חלקי העם. אם הליכוד ידע לעבוד נכון ויחבר אליו את הסיעות הנוספות במרכז ובימין ולא יחפש את הקיצוניות, נוכל לעשות מהפכה שלא הייתה הרבה שנים בארץ הזו".

אתה מרוצה מתפקוד ראש הממשלה נפתלי בנט? יש לך דלת פתוחה אצלו?

"אין לי דלת פתוחה אצל ראש הממשלה, אבל כשאמרו לי שראשי רשויות מיו"ש ביטלו את הפגישה אצלו אמרתי שזו הייתה טעות. צריך לדבר ולהיפגש. להחרים פגישות עם ראש הממשלה זה לא נכון. הזמינות בשבילנו לא קיימת, לא נכנס מאיזה שיקולים, אבל צריך למצוא את הדרכים להגיע ולדבר. לעומת זאת, השרה איילת שקד מגיעה אלינו פי 20 מהשר הקודם, מה שהיא עשתה במשרד הפנים לא עשו במשך 15 שנה", הוא מבהיר. "יכול להיות שעכשיו אפשר להקים ממשלה חלופית, קרי ממשלת ימין-מרכז טובה, שמייצגת את העם היהודי בצורה הכי ראויה שיכולה להיות לו", הוא מייחל.

"במי זה תלוי? תמיד אומר שבמערכת יחסים שני הצדדים שותפים להחלטה כדי שהדבר יצליח. לא הכול תלוי בנפתלי בנט או באנשי מפלגתו, חלק קשור לחברי הליכוד. כשעידית סילמן פרשה השרים לשעבר מהליכוד היו שמחים וכבר תפרו חליפות, עוד לפני שהממשלה התפרקה, ולעומתם ביבי התבטא בצורה מאוד ברורה שזה זמן לחבר ולהכיל גם את האחרים. צריך את האמירות האלה לתרגם למעשים אחרי הבחירות. כשבנט ושקד לא עברו את אחוז החסימה ניסינו להביא אותם ואת כל סיעת ימינה לפגישה עם ביבי, לצערי זה לא צלח. אז או שנלמד לדבר ולהכיל אחד את השני או שנעשה את אותן הטעויות פעם אחרי פעם ונאשים את הצד השני, לא חושב שזה מגיע לעם ישראל".

המושכות בידיים של התלמיד

לצד פיתוח בנייה למגורים, מדגיש להב, כי ישנה השקעת משאבים מסיבית בפיתוח אזורי תעשייה שיעניקו מענה משמעותי לפתיחת משרות עבודה חדשות ותוספת הכנסה משמעותית של ארנונה ליישוב. "פיתוח תעשיה ביישוב הוא מנוף משמעותי להמשך הצמיחה שלנו מהרבה היבטים", הוא אומר.

פיני דנינו, מנכ"ל החברה הכלכלית בקרני שומרון, מספר כי השאיפה היא לסיים לפתח את האמפי הגדול ביישוב לקראת יום העצמאות הבא, בהשקעה של 11 מיליון שקלים - במקום, שמתאים לקהל של 2000 איש, יהיה ניתן לערוך את כל הטקסים הרשמיים. על הפרק, גם פארק ציבורי רחב ידיים, ובו מתקנים לגילאים שונים, מפעוטות ועד למבוגרים, לרווחת הציבור. השטח הציבורי הפתוח, יתפרש על פני 7 דונם ויושקעו בו 12 מיליון שקלים. "לפי התכנון, נפצל בשכונת האורנים את דרכי הגישה של השכונה, ונפתח כבישים נוספים שיחברו בין השכונות הישנות לחדשות, כך שהכניסה ליישוב תהיה נוחה ונגישה יותר ומגישה יותר. אנחנו מפתחים גם את אזור התעשייה שיתפרש על פני 27 דונם בכניסה של קרני שומרון ומתכננים אזור תיירות בכניסה שבין קרני שומרון לנווה מנחם ושם יוקם כפר לילדים עם מוגבלות. מטרתנו היא בין השאר, לאפשר עוד משרות ופיתוחים. ויש עוד בקנה, אולם שמחות, כפר סטודנטים ומרכז מסחרי. יש מעוף ויש עשייה", הוא מציין בסיפוק.

נושא החינוך, מדגיש להב, עומד בראש סדרי העדיפויות. "לאחר תהליך ארוך, קרני שומרון נמצאת בפתחו של שינוי שישפיע מאוד על החינוך ביישוב. אנחנו רוצים לעמוד בהבטחה שלנו שהחינוך בראש. הנושא הזה העסיק אותי הרבה מאוד ועדיין מעסיק. אני מאמין שהתלמידים בבתי הספר הם המנהיגים הבאים והם ישפיעו כיצד ייראה העתיד שלנו. אנחנו מאמינים בהשקעה במידות ובערכים לצד שאיפה להצטיינות בכל המקצועות ומשתדלים לפתח אפיקים כדי שתהיה אפשרות למי שירצה להתקדם ולהתפתח".

גם אהד זימרן, מנהל מחלקת החינוך בקרני שומרון, מספר שבתקופה זו, החינוך ביישוב עובר לפדגוגיה חדשנית: "זה אומר שההנעה של התלמיד היא פנימית - הוא רוצה ללמוד, הוא מסתקרן, הוא חוקר, המושכות הן בידיים שלו", מתאר זימרן את העיקר שבשיטה. "בשלב זה אנחנו עובדים עם בתי הספר היסודיים ואני מאמין שבתיכון נתחיל בשנה הבאה. בנינו מרחבי למידה פעילים בהם התלמידים לומדים בקבוצות. הם כבר לא בכיתה המסורתית מול המורה והלוח. כל אחד לומד לפי הקצב והעניין שלו, עם כרטיס לימוד משלו ומשימות משלו. יוצא שבו בזמן- חלק מהתלמידים יושבים, חלקם עומדים, יש מקום לכל אחד והקצב שלו, יש תנועה ויש דינמיקה. מלווה פדגוגית מדריכה את המורים ועובדת איתם, שומעת מה היה, איך זה עבד, וחושבת עם הצוות על ההמשך. בנוסף, חשוב לנו לעבוד על מיומנויות למידה ומיומנויות חברתיות. היום כבר פחות מדברים על ידע ויותר מדברים על יכולות וגם זו מגמה שלנו כאן בקרני שומרון".

***