זכות הציבור לחופש תקשורת היא זכות יסוד. בשל הזכות הזו נמנעת הפרקליטות מלהעמיד לדין את אנשי התקשורת, שדרנים ועיתונאים, המחזיקים מכשירים שאסור להחזיק על פי החוק, והמאזינים לרשתות המשטרה והצבא באיסור. הם לא נתבעים לדין על כך כי חופש התקשורת וזכות הצבור לדעת זהו חוק יסוד שגובר על חוקים אחרים. אך הזכות הזאת לחופש תקשורת לא ניתנה לציבור של מאות אלפי מאזינים שאנחנו היינו שליחים שלהם. עומדים כאן לדין כל נאמני ערוץ 7 אשר תמכו והזדהו ומזדהים ומתחננים לפנינו שנמשיך לקיים את ערוץ 7.
הפרקליטות היתה יכולה לנקוט בדרך אחרת. היא היתה צריכה לפעול ולדאוג שלציבור הגדול הזה תינתן הזכות להביע את דעתו ולשמוע בתקשורת את מה שהוא חפץ לשמוע. הפרקליטות היתה חייבת לומר לעצמה: כל עוד לא פתרתי את הבעיה של הציבור הגדול הזה, כל עוד לא נתתי להם את הזכות הבסיסית לתקשורת משלהם, לא נוכל לתבוע אותם לדין כי אנחנו, הפרקליטות, אשמים. כי הזכות לתקשורת חופשית גוברת על חוקי הבזק.
לא אותנו העמידה הפרקליטות לדין, אלא את מאות בעלי התוכניות הקבועות בערוץ 7, ובתוכם הרבנים הראשיים לישראל, יושב ראש הכנסת, שרים, חברי כנסת, עורכי דין בכירים, פרופסורים והוגי דעות רבים. אני לא חושב שיש בזה מן הצדק לבחור מדגם של בעלי תוכניות ולהעמיד אותם לדין, ולהפלות בין אלו לאלו. הרי הצדק צריך להיעשות בשלמות.
הפרקליטות העמידה לדין יחד אתנו את אלפי התורמים השותפים לנו ואת מאות אלפי המאזינים אשר זקוקים כל כך לתקשורת של ערוץ 7. סתימת הפה התקשורתית לציבור כה גדול, יוצרת קרע בעם. הגשת התביעה הזו מחריפה את הקרע בעם. זה אינו משפט פלילי כפי שהפרקליטות רוצה לטעון, כי אין מעמידים לדין אלפי אנשים שכולם כפשוטו היו שותפים ממש בקיומו של הערוץ. השאלה שאנו נשאלים מאז סגרנו את שידורי הערוץ אינה מה קורה במשפט ,אלא מתי הערוץ יחזור לשדר. אין כאן בעיה אישית של מי שעבר כביכול עבירה והציבור אוהב אותו, ועל כן סולח לו על העבירה שעבר, וממשיך לתמוך בו. אלא כאן הציבור מזדהה עם עצם המעשה. יחד עם ערוץ 7 מורשע ציבור שלם על שהרשה לעצמו להקים רשת תקשורת שמתאימה לו, צבור שלם מורשע על שלחם למען תקשורת חופשית.
להוכחת דברי אביא את העובדה, שברגע שערוץ 7 הפסיק לשדר, מאותו רגע פועל שר התקשורת בכל המרץ לחדש את שדורי ערוץ 7 בדרך חוקית. למה דבר זה לא נעשה לפני חמש עשרה שנה? כי שרי הממשלה אמרו: יש לכם ערוץ 7 מה אתם רוצים. הייתכן שערוץ 7 ישמש תירוץ לממשלה לאי הקמת תקשורת לציבור, ובד בבד הפרקליטות תתבע את הערוץ לדין.
אני יודע שאפשר להתעלם מהמבט השלם הזה, ואפשר להיות קטנוני כמו שהפרקליטות נוהגת בענייננו. אני מצפה מבית המשפט שיביא בחשבון את המבט הנכון והמקיף הזה וידע כי מעשה הפרקליטות של סתימת הפיות לציבור כה גדול, מחריף את הקרע והרגשת הניכור בעם.
-דברים שהוכנו על מנת לאומרם בבית המשפט-
הפרקליטות היתה יכולה לנקוט בדרך אחרת. היא היתה צריכה לפעול ולדאוג שלציבור הגדול הזה תינתן הזכות להביע את דעתו ולשמוע בתקשורת את מה שהוא חפץ לשמוע. הפרקליטות היתה חייבת לומר לעצמה: כל עוד לא פתרתי את הבעיה של הציבור הגדול הזה, כל עוד לא נתתי להם את הזכות הבסיסית לתקשורת משלהם, לא נוכל לתבוע אותם לדין כי אנחנו, הפרקליטות, אשמים. כי הזכות לתקשורת חופשית גוברת על חוקי הבזק.
לא אותנו העמידה הפרקליטות לדין, אלא את מאות בעלי התוכניות הקבועות בערוץ 7, ובתוכם הרבנים הראשיים לישראל, יושב ראש הכנסת, שרים, חברי כנסת, עורכי דין בכירים, פרופסורים והוגי דעות רבים. אני לא חושב שיש בזה מן הצדק לבחור מדגם של בעלי תוכניות ולהעמיד אותם לדין, ולהפלות בין אלו לאלו. הרי הצדק צריך להיעשות בשלמות.
הפרקליטות העמידה לדין יחד אתנו את אלפי התורמים השותפים לנו ואת מאות אלפי המאזינים אשר זקוקים כל כך לתקשורת של ערוץ 7. סתימת הפה התקשורתית לציבור כה גדול, יוצרת קרע בעם. הגשת התביעה הזו מחריפה את הקרע בעם. זה אינו משפט פלילי כפי שהפרקליטות רוצה לטעון, כי אין מעמידים לדין אלפי אנשים שכולם כפשוטו היו שותפים ממש בקיומו של הערוץ. השאלה שאנו נשאלים מאז סגרנו את שידורי הערוץ אינה מה קורה במשפט ,אלא מתי הערוץ יחזור לשדר. אין כאן בעיה אישית של מי שעבר כביכול עבירה והציבור אוהב אותו, ועל כן סולח לו על העבירה שעבר, וממשיך לתמוך בו. אלא כאן הציבור מזדהה עם עצם המעשה. יחד עם ערוץ 7 מורשע ציבור שלם על שהרשה לעצמו להקים רשת תקשורת שמתאימה לו, צבור שלם מורשע על שלחם למען תקשורת חופשית.
להוכחת דברי אביא את העובדה, שברגע שערוץ 7 הפסיק לשדר, מאותו רגע פועל שר התקשורת בכל המרץ לחדש את שדורי ערוץ 7 בדרך חוקית. למה דבר זה לא נעשה לפני חמש עשרה שנה? כי שרי הממשלה אמרו: יש לכם ערוץ 7 מה אתם רוצים. הייתכן שערוץ 7 ישמש תירוץ לממשלה לאי הקמת תקשורת לציבור, ובד בבד הפרקליטות תתבע את הערוץ לדין.
אני יודע שאפשר להתעלם מהמבט השלם הזה, ואפשר להיות קטנוני כמו שהפרקליטות נוהגת בענייננו. אני מצפה מבית המשפט שיביא בחשבון את המבט הנכון והמקיף הזה וידע כי מעשה הפרקליטות של סתימת הפיות לציבור כה גדול, מחריף את הקרע והרגשת הניכור בעם.
-דברים שהוכנו על מנת לאומרם בבית המשפט-