"אנחנו צוחקים על הפלשתינים? על השחיתות של ערפאת? על סדאם חוסיין? ומה אנחנו עושים? "שרון לא סופר את חברי הפוליטבירו שלו ועמרי אומר להם מה לעשות".
מיכאל איתן כועס, כועס מאוד על ההתרחשויות בליכוד, ביתו הפוליטי. כועס כל-כך שהוא מרים את הקול לא פעם ולא פעמיים, לא רק בראיון איתי, ולא רק בוועידת הליכוד בשבוע שעבר, אלא גם בישיבת בית הדין של הליכוד שדנה בעתירה אם לכנס את המרכז להחליט לגבי צירוף מפלגת העבודה.
ראש בית הדין של הליכוד, שופט בית המשפט המחוזי אביגדור משאלי, איים לזרוק אותו מהדיון כשהרים את הקול. "אמרתי לו: 'אתה לא תוציא אותי. אסביר לך למה אני צועק: אני צועק כי כולם שותקים. יש כאלה שמקבלים כסף טוב. יש כאלה שמקבלים תפקידי שרים, מנכ"לים, ח"כים, פקידים בכל מיני מקומות, ויש כאלו ששותקים כי הם מחכים לקבל תפקידים. אז כולם שותקים. כשבית הדין שותק, זו הבעיה האמיתית. בית הדין היה צריך לצעוק. לא אני'".
מפלגה ללא מוסדות
מיכאל איתן אינו שותק ואינו בורר מילים כשהוא מדבר על ההתנהלות בליכוד של ראש הממשלה ואנשיו, ובעיקר של הבן עומרי. "ברומניה של צ'אושסקו", הוא מביא דוגמה היסטורית, "צ'אושסקו, לפחות למראית עין, אסף לו עשרים אנשים להנהגה העליונה של המפלגה. הם היו מרימים ידיים ומודיעים: ההחלטה התקבלה.
"אצלנו אפילו את זה לא עושים. שרון לא סופר אפילו את הפוליטבירו שלו. יושבת נשיאות הוועידה, ויושב איתם עומרי שרון ואומר להם מה צריך לעשות. מישהו בחר אותו לתפקיד הזה? הוא נבחר לאיזשהו תפקיד? הוא נבחר להיות חבר כנסת, וגם זה אחרי ששינו את שיטת הבחירות על מנת שיוכל להיכנס לכנסת. אז הוא ח"כ, אבל איזה מעמד יש לו מעבר לזה? 'הבן של?'
"מה ששרון עושה עם הליכוד, עם הבן שלו, זו בושה למדינה. יום אחד, כשיכתבו באובייקטיביות את ההיסטוריה של המדינה, ילעגו לכולנו. אנחנו צוחקים על הפלשתינים? על השחיתות של ערפאת? על סדאם חוסיין? ומה אנחנו עושים?
"לבגין לא היה בן? עד שבגין לא פרש, הבן שלו לא הלך לכנסת. לשמיר אין בן? לשמעון פרס אין בן? הם לא מוכשרים כמו עומרי? הם לא בעלי השכלה כמו עומרי? הם לא בעלי אינטגריטי כמו עומרי? הם סתם כלומניקים, ועומרי הוא מאור הגולה? עומרי הוא האדם שצריך לסמל את הדרך, את המצפון, את היושר, ורק במקרה הוא גם הבן של ראש הממשלה? הרי כולם יודעים במה מדובר. זו בושה. זה מעליב".
אילו מוסדות נבחרים יש היום לליכוד?
"אין כלום. כמעט שנתיים מאז הוועידה, ושום מוסד לא קם. כל התנועה נשלטת על ידי עומרי שרון באופן בלתי פורמלי. אף אחד לא בחר אותו לאיזשהו תפקיד. הוא שולט דרך אריק ברמי, מנכ"ל הליכוד. ברמי הוא מינוי של אריק שרון, אורי שני הביא אותו להיות סגנו. הכסף בידיים שלהם, המנכ"ל בידיים שלהם, המנגנון בידיים שלהם. מי שיפצה פה יעוף משם כמו טיל. כך הם מנהלים את הליכוד".
"אמרתי בבית הדין של הליכוד: אם אני הייתי יו"ר הליכוד, יכול להיות שגם לי היה בן מוכשר כמו עומרי שרון, והייתי יכול איתו לנהל את כל ענייני הליכוד. מה אני צריך מזכירות? שיקימו לי כל מיני ועדות שיתחילו להסביר לי מה אני עושה טוב ומה אני לא עושה טוב? באמת לא צריך את זה. אתם, בית הדין, אתם צריכים לצעוק נגד השיטה הזאת".
ברמי הוא רק כלי
אני שומע הרבה תלונות על ברמי, שהוא עושה דברים על גבול הבלתי-חוקי...
"כל אלו שתוקפים את ברמי הם פחדנים. הם פחדנים, כי כולם יודעים שברמי לא עושה שום דבר אלא על דעתו של עומרי שרון, ואם יש לו ויכוח פעם במאה שנה עם עומרי, הם הולכים לאריאל שרון. ברמי עושה מה שעומרי שרון אומר לו לעשות. הוא לא יכול לעשות אחרת. אני לא מגן עליו, במקומו לא הייתי מחזיק שם מעמד שבוע, אבל הוא לא הבעיה. הבעיה היא אריק שרון כמנהיג הליכוד. אבל בליכוד מפחדים לתקוף את שרון, אז תוקפים את ברמי.
"בהתנהלות של הליכוד אני מזהה סכנה אמיתית", אומר מיכאל איתן, "לא בגלל שזה הליכוד. ההתנהגות הזאת מקרינה על חברי הליכוד. בליכוד יש 3000 איש, שמהם יצמחו ראשי ערים, ראשי סניפים, פקידים בכירים, חברי כנסת מבין הצעירים. הם יצטרפו לפוליטיקה, מחציתם פעילים חדשים שעושים את צעדיהם הראשונים.
"אצלנו הם לומדים שכך מתנהלת מפלגה, כך מנהלים מוסדות. הם לומדים מהיום הראשון: תהיו רמאים, תהיו גנבים, ואם פעם תגיעו לשליטה תשתקו, אל תתנו לדמוקרטיה להתקיים. זה החינוך שהם מקבלים אצלנו. אתה מבין איזה השלכות יש לכך, איזה נזק זה ברמה הלאומית?"
"כשראיתי את שלומי עוז, שהוא ראש המטה בפועל של שרון, יושב במטה של שרון, אמרתי לעצמי: מה קורה פה? אני לא בעד עליהום על אף אחד. שלומי עוז הוא עבריין לשעבר בעברות לא פשוטות. הייתי מוכן לסלוח לו ולא הייתי מזכיר את זה, אבל שמעתי אותו בראיון ברדיו מספר שהוא ממשיך לקיים קשרים עם כל החברים הוותיקים שלו. הוא אמר את זה במפורש.
"האדם הזה ראש מטה? החבר הכי טוב של עומרי שרון? מה עומרי לא יהיה חייב לו? במה הוא ישלם לו? אדם כמו שלומי עוז שילך ויעשה לביתו, שילך לעסקים, שילך למקומות שבהם לא צריך מינימום של טוהר ציבורי".
שוחחת על כך עם ראש הממשלה?
"כבר לפני שנה אמרתי לשרון: אריק, אתה יו"ר סיעת הליכוד. אתה אחראי למה שקורה בליכוד. כל ביזיון בליכוד נרשם על שמך. התנועה משותקת, אין מוסדות. הדבר הזה לא מציק לך? אמרתי לו את זה לפני כולם. שרון קרא לישראל כץ ואמר לו: מה אתה אומר? כץ הבטיח: בתוך שלושה חודשים נסיים את הוועידה, נרכיב מוסדות והכל ייפתר. אמרתי לכץ: לא שלושה חודשים, קח ששה חודשים. אבל תעשו. מאז עברה שנה וכלום לא קרה".
כץ משחק אותה טיפש
על ישראל כץ קשה לטעון שהוא מעושי דברו של שרון...
"הוא לא מאנשי שרון, אבל עזרה טובה יותר משהוא מגיש לשרון ולעומרי הם לא יכלו למצוא מאף אדם. ישראל כץ אחראי להכל. הוא אחד משניים שהם בנשיאות הוועידה. נכון שמפעילים עליו לחצים, אבל זו אחריות שלו. הוא הדמות הפוליטית, לא אריק ברמי. אבל הוא מתנהג כמו אריק ברמי, כמו שפוט שלהם.
"לכולם הוא אומר: אין לי ברירה. אני תלוי בבית הדין. כץ מחפש סיבות להסביר מה לא בסדר, אבל הוא עומד בראש הנשיאות היום. יש לו כוח להביא לגמר העניין, לנסח הצעות להצבעה, אבל הוא סוחב אותנו כמעט שנה. אני כיו"ר ועדת חוקה של הכנסת אומר לך: זה שבוע עבודה. הרי ממילא אי אפשר להוציא הצעות. צריך רק לנסח איך להצביע.
"זה עניין טכני. מי שנתפס לעניין הטכני, או שהוא מטומטם או שהוא עושה את עצמו מטומטם. ובפוליטיקה, למדתי, יש מעט מאוד מטומטמים, אבל כולם ממציאים תירוצים מטומטמים. לכל אחד יש אינטרס שלו, והם מונעים סדר בליכוד. מונעים מהליכוד לתפקד כמפלגה במינימום של דמוקרטיה. וכל השרים שותקים.
"ישראל כץ לא ממהר לשום מקום. אמנם בזמנו היתה לו סיסמה 'הכוח למרכז', אבל עכשיו הכוח בידיים שלו. כל ישיבת ועידה הוא פותח וסוגר. הוא נואם מתי שהוא רוצה. כל דבר הוא קובע, למעט דברים ששרון מחליט. החצי השני של הנשיאות זה איש של שרון, אורי שני. לאורי שני אין בכלל מחויבות. הוא כיום בעסקים פרטיים, הוא עושה מה ששרון אומר לו וגמרנו. כך הם שולטים בוועידה, ובית הדין של התנועה נותן לנשיאות הזו גיבוי".
בית הדין אדיש
איך אתה מסביר את העובדה שגם בית הדין שותק?
"ככה זה. כשהשופט שטרוזמן צעק יותר מדי, העיפו אותו. לבית הדין לא נעים: בכל זאת זה ראש ממשלה, זו תנועה. יש תחושה של 'בואו נגמור את זה בשקט'.
"אמרתי לשופט משאלי: אתה מתעלם מהעובדה שזו תנועה שיש לה מאתיים אלף חברים, שמגלגלת ממימון מפלגות 30 מיליון ומדמי חברים עוד עשרה מיליון 40 מיליון ¤ הכנסות בשנה. ואתה נותן לזה להתנהל בידי שני אנשים ועוצם את העיניים נוכח דברים שלא ייאמנו, שלא קיימים בשום מוסד בעולם. במקום להורות מיד לסגור ולהפעיל את המוסדות אתה משתמש באמתלה שצריכים עוד לגמור את הצעות שינוי החוקה בוועידה, ודוחה מעת לעת.
"טענת שבקיץ אין אנשים, אז דחיתם את זה לספטמבר, שיבחרו כביכול ועדת חוקה, שתפקידה למיין את כל ההצעות לשינוי בחוקה ולהביא אותם להצבעה בוועידה. זו עבודה של שבוע. אז עכשיו מושכים את זה חודשים ארוכים, ובית הדין נותן לכך גיבוי.
"ועוד אמרתי לשופט: אם היה מופיע בבית המשפט המחוזי אצלך אגודה, עמותה, חברה בע"מ, שהיית רואה שהיא לא מקיימת את המוסדות הפנימיים, שהיתה לה אסיפה כללית שהתפזרה ולא הקימה אף מוסד, ומישהו מנהל אותה עם הבן שלו, אתה היית נותן לכך להימשך יום אחד בלי מאזנים, בלי ביקורת, בלי דירקטוריון, בלי כלום?"
ואיפה התקשורת?
את זעמו מפנה מיכאל איתן לא רק פנימה. "מה שהכי כואב, זה לא מה שהם עושים. זו שתיקתם המכוערת של מנגנוני השמירה על הדמוקרטיה בחברה הישראלית: פעילים בליכוד, שרים בליכוד והכי גרוע התקשורת.
"בליכוד מתבצעים פשעים נגד הדמוקרטיה, והתקשורת לא רק שותקת, בחצי פה היא נותנת לכך גיבוי. אנחנו עומדים מול תופעה כמו שלומי עוז, ואף פרשן לא מדבר. רק פרשן אחד אמר אחר-כך שהם טעו כשלא דיברו על כך. הוא לא אמר את זה בזמן אמת, אלא רק אחרי מעשה.
"כל אמצעי תקשורת מכובד היה צריך לפרסם ערב ועידת הליכוד מהבוקר עד הערב: שרון נכשל בניהול הליכוד, אין דמוקרטיה בליכוד. גובל בהפרת הוראות חקוקות. אין מוסדות. מהבוקר עד הערב זה היה צריך להיות בכל אמצעי התקשורת. כל כתב שהיה מראיין את שרון היה צריך לשאול אותו: אדוני, שנתיים אין לך מוסדות, אתה לא מתבייש? אתה יו"ר הליכוד.
"אבל זה לא מעניין אף אחד, את כל יפי הנפש הללו בתקשורת. עדה של חנפנים. אחר-כך הם יודעים להטיף מוסר ולגלגל עיניים לשמים. יום יום הם היו צריכים לעלות את זה. כמו שצלבו את אריה דרעי כשהוא שמר על זכות השתיקה, ובצדק. אבל היום זה מתגמד.
"בזמן ממשלת נתניהו כל יום עלו עליו, על כל דבר הכי קטן. היום שתיקה טוטאלית. ואני אומר את זה באמת בתור אחד שמעריך את ההישגים של שרון במלחמה בטרור, שחושב שהוא ראש ממשלה טוב, שחושב שתכנית ההתנתקות היא היחידה שאפשר בעזרתה אם היא תלך בכיוון הנכון, לא בעזרת שותפים כמו מפלגת העבודה לנסות ולהציל את מה שאפשר מההתמוטטות.
"אני בעד ויתור ומסירה של שטחים שלנו, של הדבר הכי יקר לנו, כדי להציל את העיקר. אני מאמין בכיוון הזה ואני תומך בו. אבל אני לא עוצם עיניים מול הדברים האחרים. אפשר גם לשבח את שרון. הוא מוביל כמה רפורמות חשובות. יש דברים טובים. אני לא חד-ממדי. אבל מול ההתנהלות שלו והנזקים שהוא גורם צריכים לזעוק".
לעקור בלי להרוס
מיכאל איתן, שתומך בתכנית העקירה של שרון, הוא אחד ממובילי ההתנגדות למו"מ הקואליציוני עם העבודה, גם פוליטית וגם בצורת הניהול. "בדיון בבית הדין של הליכוד אמרתי לשופט: לא יכול להיות שראש הממשלה לוקח עו"ד פרטי, שהוא מכיר אותו על בסיס היכרות משפחתית (עו"ד יורם ראב"ד), וממנה אותו ליו"ר צוות המו"מ של הליכוד בלי שהליכוד ייתן ייפוי כוח. הוא מייצג את הליכוד ברמאות. הוא עובר על החוק.
"מתוקף מה הוא מייצג את הליכוד? שום מוסד של הליכוד לא החליט על כך. הליכוד לא משלם לו. ראש הממשלה מינה אותו על בסיס אישי בלבד, בלי שום סמכות. שרון לא יכול למנות באופן אישי נציגים שיחתמו על הסכם קואליציוני בשם הליכוד. אתם בית דין של הליכוד. לא יכול להיות ששרון יעשה מה שהוא רוצה. האחריות היא לא עליו, האחריות היא עליכם".
איך אתה מציע לשנות את המצב?
"כוחותי דלים. אני אומר את זה בכל מקום. אני אומר להם את זה בפנים. שרון צריך אותי כי אני עוזר לו בדברים אחרים. אני עובר בסניפים ומשכנע אנשים לגבות את שרון בתכנית המדינית שלו.
"אריק הוא בולדוזר. בעבר הוא לקח על עצמו משימות דמיוניות וביצע אותן. גם כאיש צבא וגם כפוליטיקאי. גם עכשיו יש לו מהלך אישי שהוא מוביל בצומת היסטורי של המדינה. אבל הבולדוזר צריך להבין שכשהוא נסוג לאחור, הוא דורס את כוחותינו. הוא דורס את המתנחלים, הוא דורס את הליכוד. אריק היה אדם שבשבילו המטרה קידשה הרבה מאוד אמצעים. החוק ושלטון החוק מעולם לא היו אצלו קו שלדעתו שם צריך לעצור. זה אפיין אותו כל חייו. כך נבנו לא מעט התנחלויות.
"לפעול היום באותן שיטות נגד המתנחלים, זה יגרום לקרע במדינה. אם נדרוס את המתנחלים, אם לא נמצה את כל התהליכים בסבלנות, בהתחשבות, ייגרם נזק איום. אני לא אומר שצריך לוותר, אבל יש סגנון זה צריך להתבצע כמו ניתוח כירורגי, לא כמו בולדוזר. היום הוא צריך לבצע ניתוח בלי להרוג את החולה. בשיטות של שרון, הוא יהרוג את החולה.
"שרון לא יצליח אם הוא ינהל את זה כמו בולדוזר. אני מודאג מאוד ממה שיהיה, כי הניתוח הזה צריך להבריא את החולה, להפוך אותו ליותר חסין, יותר חזק. המלחמה תימשך. אריק לא מבטיח לנו שלום, זה לזכותו. ואם המלחמה תימשך צריך לדאוג שיהיה לנו כוח להמשיך ולהיאבק".
מיכאל איתן כועס, כועס מאוד על ההתרחשויות בליכוד, ביתו הפוליטי. כועס כל-כך שהוא מרים את הקול לא פעם ולא פעמיים, לא רק בראיון איתי, ולא רק בוועידת הליכוד בשבוע שעבר, אלא גם בישיבת בית הדין של הליכוד שדנה בעתירה אם לכנס את המרכז להחליט לגבי צירוף מפלגת העבודה.
ראש בית הדין של הליכוד, שופט בית המשפט המחוזי אביגדור משאלי, איים לזרוק אותו מהדיון כשהרים את הקול. "אמרתי לו: 'אתה לא תוציא אותי. אסביר לך למה אני צועק: אני צועק כי כולם שותקים. יש כאלה שמקבלים כסף טוב. יש כאלה שמקבלים תפקידי שרים, מנכ"לים, ח"כים, פקידים בכל מיני מקומות, ויש כאלו ששותקים כי הם מחכים לקבל תפקידים. אז כולם שותקים. כשבית הדין שותק, זו הבעיה האמיתית. בית הדין היה צריך לצעוק. לא אני'".
מפלגה ללא מוסדות
מיכאל איתן אינו שותק ואינו בורר מילים כשהוא מדבר על ההתנהלות בליכוד של ראש הממשלה ואנשיו, ובעיקר של הבן עומרי. "ברומניה של צ'אושסקו", הוא מביא דוגמה היסטורית, "צ'אושסקו, לפחות למראית עין, אסף לו עשרים אנשים להנהגה העליונה של המפלגה. הם היו מרימים ידיים ומודיעים: ההחלטה התקבלה.
"אצלנו אפילו את זה לא עושים. שרון לא סופר אפילו את הפוליטבירו שלו. יושבת נשיאות הוועידה, ויושב איתם עומרי שרון ואומר להם מה צריך לעשות. מישהו בחר אותו לתפקיד הזה? הוא נבחר לאיזשהו תפקיד? הוא נבחר להיות חבר כנסת, וגם זה אחרי ששינו את שיטת הבחירות על מנת שיוכל להיכנס לכנסת. אז הוא ח"כ, אבל איזה מעמד יש לו מעבר לזה? 'הבן של?'
"מה ששרון עושה עם הליכוד, עם הבן שלו, זו בושה למדינה. יום אחד, כשיכתבו באובייקטיביות את ההיסטוריה של המדינה, ילעגו לכולנו. אנחנו צוחקים על הפלשתינים? על השחיתות של ערפאת? על סדאם חוסיין? ומה אנחנו עושים?
"לבגין לא היה בן? עד שבגין לא פרש, הבן שלו לא הלך לכנסת. לשמיר אין בן? לשמעון פרס אין בן? הם לא מוכשרים כמו עומרי? הם לא בעלי השכלה כמו עומרי? הם לא בעלי אינטגריטי כמו עומרי? הם סתם כלומניקים, ועומרי הוא מאור הגולה? עומרי הוא האדם שצריך לסמל את הדרך, את המצפון, את היושר, ורק במקרה הוא גם הבן של ראש הממשלה? הרי כולם יודעים במה מדובר. זו בושה. זה מעליב".
אילו מוסדות נבחרים יש היום לליכוד?
"אין כלום. כמעט שנתיים מאז הוועידה, ושום מוסד לא קם. כל התנועה נשלטת על ידי עומרי שרון באופן בלתי פורמלי. אף אחד לא בחר אותו לאיזשהו תפקיד. הוא שולט דרך אריק ברמי, מנכ"ל הליכוד. ברמי הוא מינוי של אריק שרון, אורי שני הביא אותו להיות סגנו. הכסף בידיים שלהם, המנכ"ל בידיים שלהם, המנגנון בידיים שלהם. מי שיפצה פה יעוף משם כמו טיל. כך הם מנהלים את הליכוד".
"אמרתי בבית הדין של הליכוד: אם אני הייתי יו"ר הליכוד, יכול להיות שגם לי היה בן מוכשר כמו עומרי שרון, והייתי יכול איתו לנהל את כל ענייני הליכוד. מה אני צריך מזכירות? שיקימו לי כל מיני ועדות שיתחילו להסביר לי מה אני עושה טוב ומה אני לא עושה טוב? באמת לא צריך את זה. אתם, בית הדין, אתם צריכים לצעוק נגד השיטה הזאת".
ברמי הוא רק כלי
אני שומע הרבה תלונות על ברמי, שהוא עושה דברים על גבול הבלתי-חוקי...
"כל אלו שתוקפים את ברמי הם פחדנים. הם פחדנים, כי כולם יודעים שברמי לא עושה שום דבר אלא על דעתו של עומרי שרון, ואם יש לו ויכוח פעם במאה שנה עם עומרי, הם הולכים לאריאל שרון. ברמי עושה מה שעומרי שרון אומר לו לעשות. הוא לא יכול לעשות אחרת. אני לא מגן עליו, במקומו לא הייתי מחזיק שם מעמד שבוע, אבל הוא לא הבעיה. הבעיה היא אריק שרון כמנהיג הליכוד. אבל בליכוד מפחדים לתקוף את שרון, אז תוקפים את ברמי.
"בהתנהלות של הליכוד אני מזהה סכנה אמיתית", אומר מיכאל איתן, "לא בגלל שזה הליכוד. ההתנהגות הזאת מקרינה על חברי הליכוד. בליכוד יש 3000 איש, שמהם יצמחו ראשי ערים, ראשי סניפים, פקידים בכירים, חברי כנסת מבין הצעירים. הם יצטרפו לפוליטיקה, מחציתם פעילים חדשים שעושים את צעדיהם הראשונים.
"אצלנו הם לומדים שכך מתנהלת מפלגה, כך מנהלים מוסדות. הם לומדים מהיום הראשון: תהיו רמאים, תהיו גנבים, ואם פעם תגיעו לשליטה תשתקו, אל תתנו לדמוקרטיה להתקיים. זה החינוך שהם מקבלים אצלנו. אתה מבין איזה השלכות יש לכך, איזה נזק זה ברמה הלאומית?"
"כשראיתי את שלומי עוז, שהוא ראש המטה בפועל של שרון, יושב במטה של שרון, אמרתי לעצמי: מה קורה פה? אני לא בעד עליהום על אף אחד. שלומי עוז הוא עבריין לשעבר בעברות לא פשוטות. הייתי מוכן לסלוח לו ולא הייתי מזכיר את זה, אבל שמעתי אותו בראיון ברדיו מספר שהוא ממשיך לקיים קשרים עם כל החברים הוותיקים שלו. הוא אמר את זה במפורש.
"האדם הזה ראש מטה? החבר הכי טוב של עומרי שרון? מה עומרי לא יהיה חייב לו? במה הוא ישלם לו? אדם כמו שלומי עוז שילך ויעשה לביתו, שילך לעסקים, שילך למקומות שבהם לא צריך מינימום של טוהר ציבורי".
שוחחת על כך עם ראש הממשלה?
"כבר לפני שנה אמרתי לשרון: אריק, אתה יו"ר סיעת הליכוד. אתה אחראי למה שקורה בליכוד. כל ביזיון בליכוד נרשם על שמך. התנועה משותקת, אין מוסדות. הדבר הזה לא מציק לך? אמרתי לו את זה לפני כולם. שרון קרא לישראל כץ ואמר לו: מה אתה אומר? כץ הבטיח: בתוך שלושה חודשים נסיים את הוועידה, נרכיב מוסדות והכל ייפתר. אמרתי לכץ: לא שלושה חודשים, קח ששה חודשים. אבל תעשו. מאז עברה שנה וכלום לא קרה".
כץ משחק אותה טיפש
על ישראל כץ קשה לטעון שהוא מעושי דברו של שרון...
"הוא לא מאנשי שרון, אבל עזרה טובה יותר משהוא מגיש לשרון ולעומרי הם לא יכלו למצוא מאף אדם. ישראל כץ אחראי להכל. הוא אחד משניים שהם בנשיאות הוועידה. נכון שמפעילים עליו לחצים, אבל זו אחריות שלו. הוא הדמות הפוליטית, לא אריק ברמי. אבל הוא מתנהג כמו אריק ברמי, כמו שפוט שלהם.
"לכולם הוא אומר: אין לי ברירה. אני תלוי בבית הדין. כץ מחפש סיבות להסביר מה לא בסדר, אבל הוא עומד בראש הנשיאות היום. יש לו כוח להביא לגמר העניין, לנסח הצעות להצבעה, אבל הוא סוחב אותנו כמעט שנה. אני כיו"ר ועדת חוקה של הכנסת אומר לך: זה שבוע עבודה. הרי ממילא אי אפשר להוציא הצעות. צריך רק לנסח איך להצביע.
"זה עניין טכני. מי שנתפס לעניין הטכני, או שהוא מטומטם או שהוא עושה את עצמו מטומטם. ובפוליטיקה, למדתי, יש מעט מאוד מטומטמים, אבל כולם ממציאים תירוצים מטומטמים. לכל אחד יש אינטרס שלו, והם מונעים סדר בליכוד. מונעים מהליכוד לתפקד כמפלגה במינימום של דמוקרטיה. וכל השרים שותקים.
"ישראל כץ לא ממהר לשום מקום. אמנם בזמנו היתה לו סיסמה 'הכוח למרכז', אבל עכשיו הכוח בידיים שלו. כל ישיבת ועידה הוא פותח וסוגר. הוא נואם מתי שהוא רוצה. כל דבר הוא קובע, למעט דברים ששרון מחליט. החצי השני של הנשיאות זה איש של שרון, אורי שני. לאורי שני אין בכלל מחויבות. הוא כיום בעסקים פרטיים, הוא עושה מה ששרון אומר לו וגמרנו. כך הם שולטים בוועידה, ובית הדין של התנועה נותן לנשיאות הזו גיבוי".
בית הדין אדיש
איך אתה מסביר את העובדה שגם בית הדין שותק?
"ככה זה. כשהשופט שטרוזמן צעק יותר מדי, העיפו אותו. לבית הדין לא נעים: בכל זאת זה ראש ממשלה, זו תנועה. יש תחושה של 'בואו נגמור את זה בשקט'.
"אמרתי לשופט משאלי: אתה מתעלם מהעובדה שזו תנועה שיש לה מאתיים אלף חברים, שמגלגלת ממימון מפלגות 30 מיליון ומדמי חברים עוד עשרה מיליון 40 מיליון ¤ הכנסות בשנה. ואתה נותן לזה להתנהל בידי שני אנשים ועוצם את העיניים נוכח דברים שלא ייאמנו, שלא קיימים בשום מוסד בעולם. במקום להורות מיד לסגור ולהפעיל את המוסדות אתה משתמש באמתלה שצריכים עוד לגמור את הצעות שינוי החוקה בוועידה, ודוחה מעת לעת.
"טענת שבקיץ אין אנשים, אז דחיתם את זה לספטמבר, שיבחרו כביכול ועדת חוקה, שתפקידה למיין את כל ההצעות לשינוי בחוקה ולהביא אותם להצבעה בוועידה. זו עבודה של שבוע. אז עכשיו מושכים את זה חודשים ארוכים, ובית הדין נותן לכך גיבוי.
"ועוד אמרתי לשופט: אם היה מופיע בבית המשפט המחוזי אצלך אגודה, עמותה, חברה בע"מ, שהיית רואה שהיא לא מקיימת את המוסדות הפנימיים, שהיתה לה אסיפה כללית שהתפזרה ולא הקימה אף מוסד, ומישהו מנהל אותה עם הבן שלו, אתה היית נותן לכך להימשך יום אחד בלי מאזנים, בלי ביקורת, בלי דירקטוריון, בלי כלום?"
ואיפה התקשורת?
את זעמו מפנה מיכאל איתן לא רק פנימה. "מה שהכי כואב, זה לא מה שהם עושים. זו שתיקתם המכוערת של מנגנוני השמירה על הדמוקרטיה בחברה הישראלית: פעילים בליכוד, שרים בליכוד והכי גרוע התקשורת.
"בליכוד מתבצעים פשעים נגד הדמוקרטיה, והתקשורת לא רק שותקת, בחצי פה היא נותנת לכך גיבוי. אנחנו עומדים מול תופעה כמו שלומי עוז, ואף פרשן לא מדבר. רק פרשן אחד אמר אחר-כך שהם טעו כשלא דיברו על כך. הוא לא אמר את זה בזמן אמת, אלא רק אחרי מעשה.
"כל אמצעי תקשורת מכובד היה צריך לפרסם ערב ועידת הליכוד מהבוקר עד הערב: שרון נכשל בניהול הליכוד, אין דמוקרטיה בליכוד. גובל בהפרת הוראות חקוקות. אין מוסדות. מהבוקר עד הערב זה היה צריך להיות בכל אמצעי התקשורת. כל כתב שהיה מראיין את שרון היה צריך לשאול אותו: אדוני, שנתיים אין לך מוסדות, אתה לא מתבייש? אתה יו"ר הליכוד.
"אבל זה לא מעניין אף אחד, את כל יפי הנפש הללו בתקשורת. עדה של חנפנים. אחר-כך הם יודעים להטיף מוסר ולגלגל עיניים לשמים. יום יום הם היו צריכים לעלות את זה. כמו שצלבו את אריה דרעי כשהוא שמר על זכות השתיקה, ובצדק. אבל היום זה מתגמד.
"בזמן ממשלת נתניהו כל יום עלו עליו, על כל דבר הכי קטן. היום שתיקה טוטאלית. ואני אומר את זה באמת בתור אחד שמעריך את ההישגים של שרון במלחמה בטרור, שחושב שהוא ראש ממשלה טוב, שחושב שתכנית ההתנתקות היא היחידה שאפשר בעזרתה אם היא תלך בכיוון הנכון, לא בעזרת שותפים כמו מפלגת העבודה לנסות ולהציל את מה שאפשר מההתמוטטות.
"אני בעד ויתור ומסירה של שטחים שלנו, של הדבר הכי יקר לנו, כדי להציל את העיקר. אני מאמין בכיוון הזה ואני תומך בו. אבל אני לא עוצם עיניים מול הדברים האחרים. אפשר גם לשבח את שרון. הוא מוביל כמה רפורמות חשובות. יש דברים טובים. אני לא חד-ממדי. אבל מול ההתנהלות שלו והנזקים שהוא גורם צריכים לזעוק".
לעקור בלי להרוס
מיכאל איתן, שתומך בתכנית העקירה של שרון, הוא אחד ממובילי ההתנגדות למו"מ הקואליציוני עם העבודה, גם פוליטית וגם בצורת הניהול. "בדיון בבית הדין של הליכוד אמרתי לשופט: לא יכול להיות שראש הממשלה לוקח עו"ד פרטי, שהוא מכיר אותו על בסיס היכרות משפחתית (עו"ד יורם ראב"ד), וממנה אותו ליו"ר צוות המו"מ של הליכוד בלי שהליכוד ייתן ייפוי כוח. הוא מייצג את הליכוד ברמאות. הוא עובר על החוק.
"מתוקף מה הוא מייצג את הליכוד? שום מוסד של הליכוד לא החליט על כך. הליכוד לא משלם לו. ראש הממשלה מינה אותו על בסיס אישי בלבד, בלי שום סמכות. שרון לא יכול למנות באופן אישי נציגים שיחתמו על הסכם קואליציוני בשם הליכוד. אתם בית דין של הליכוד. לא יכול להיות ששרון יעשה מה שהוא רוצה. האחריות היא לא עליו, האחריות היא עליכם".
איך אתה מציע לשנות את המצב?
"כוחותי דלים. אני אומר את זה בכל מקום. אני אומר להם את זה בפנים. שרון צריך אותי כי אני עוזר לו בדברים אחרים. אני עובר בסניפים ומשכנע אנשים לגבות את שרון בתכנית המדינית שלו.
"אריק הוא בולדוזר. בעבר הוא לקח על עצמו משימות דמיוניות וביצע אותן. גם כאיש צבא וגם כפוליטיקאי. גם עכשיו יש לו מהלך אישי שהוא מוביל בצומת היסטורי של המדינה. אבל הבולדוזר צריך להבין שכשהוא נסוג לאחור, הוא דורס את כוחותינו. הוא דורס את המתנחלים, הוא דורס את הליכוד. אריק היה אדם שבשבילו המטרה קידשה הרבה מאוד אמצעים. החוק ושלטון החוק מעולם לא היו אצלו קו שלדעתו שם צריך לעצור. זה אפיין אותו כל חייו. כך נבנו לא מעט התנחלויות.
"לפעול היום באותן שיטות נגד המתנחלים, זה יגרום לקרע במדינה. אם נדרוס את המתנחלים, אם לא נמצה את כל התהליכים בסבלנות, בהתחשבות, ייגרם נזק איום. אני לא אומר שצריך לוותר, אבל יש סגנון זה צריך להתבצע כמו ניתוח כירורגי, לא כמו בולדוזר. היום הוא צריך לבצע ניתוח בלי להרוג את החולה. בשיטות של שרון, הוא יהרוג את החולה.
"שרון לא יצליח אם הוא ינהל את זה כמו בולדוזר. אני מודאג מאוד ממה שיהיה, כי הניתוח הזה צריך להבריא את החולה, להפוך אותו ליותר חסין, יותר חזק. המלחמה תימשך. אריק לא מבטיח לנו שלום, זה לזכותו. ואם המלחמה תימשך צריך לדאוג שיהיה לנו כוח להמשיך ולהיאבק".