במקביל לעבודתו כרופא הוא עורך את כתב העת 'אסיא', ממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות, משיב לשאלות הלכתיות מרחבי העולם וגם מעביר שיעורים בישיבה. ראש הישיבה שהיה לרופא יושב על המדוכה בשאלות חמורות כמו השתלת איברים ופונדקאות, מתייעץ עם פוסקים מכל החוגים, ומגבש הבנות בין רבנים לרופאים בשאלות רפואה והלכה
מבחינת הציונים הוא עמד בכל הדרישות, אך האוניברסיטה העברית החליטה בכל זאת שלא לקבל את הרב ד"ר מרדכי הלפרין ללימודי הרפואה, משום שיש לו שאיפה לשלמות. הפסיכולוג קבע שלאדם שמבקש להיות רופא אסור לחפש את השלמות, משום שהיא לא קיימת במקצוע הרפואה.
הסבריו של ד"ר הלפרין לא הועילו. הוא נאלץ לחכות לשנה הבאה, ואז, מול שלושה פסיכולוגים, ניסה להוכיח באותות ובמופתים שאין לו נטייה לשלמות. ממוצע התואר הראשון שלו עמד על 90 ולא על 100. הפעם הפסיכולוגים השתכנעו.
ובכל זאת, נראה שד"ר מרדכי הלפרין, רופא נשים, מנהל מכון שלזינגר שעל-יד בית החולים 'שערי צדק' והממונה על האתיקה במשרד הבריאות, 'לוקה' בניסיון למצות את הפוטנציאל הטמון בו. הוא מפליג בסיפורים מעניינים אך עם זאת משתדל להיזהר מאוד ולדייק בדבריו, כדי שלא יקבלו משמעויות לא רצויות. הוא חובש כיפה שחורה, אך עובד שכם אל שכם עם רבני כל המגזרים: "חבר אני לכל אשר ייראוך", הוא אומר.
תורה מסיני ומהגולן
אלול תשל"ב. תלמידי ישיבת הגולן, שהיתה אמורה להיפתח ברמת מגשימים שבגולן, מתפזרים לישיבות אחרות. שר הביטחון דאז, משה דיין, גזר שלא לפתוח ישיבות הסדר או ישיבות גבוהות חדשות. החלום נגנז, לעת עתה.
כמה שבועות לאחר תחילת השנה החדשה סופגת רמת מגשימים הפגזה קשה ביותר. דיין עולה לרמה ומבקש לפצות את התושבים. אלו משיבים לו כי פיצוי ראוי בעיניהם יהיה מתן אישור להקמת ישיבת הסדר בתחומי היישוב. דיין נעתר והתלמידים נאספים, אך ראש הישיבה, שכבר התחייב למקום אחר, אינו יכול להגיע.
ר' אריה בינה, ראש ישיבת 'נתיב מאיר', מתגייס לעזרה ומוצא בכל שבוע ראש ישיבה תורן אחר. את הלפרין הוא מוצא בעיצומם של מבחני הסמסטר של שנה ב', בלימודי המתמטיקה והפיסיקה.
"לר' אריה, כידוע, לא היו אומרים לא. הוא התקשר אלי ביום חמישי, והסכמתי לעלות ביום ראשון. קיבלתי את השרביט למשך אותו שבוע, וכך נוצר הקשר ביני ובין ישיבת הגולן". ביום הכיפורים שלאחר מכן התארח הלפרין בישיבה. ההפגזות נשמעו קרובות מתמיד, והפגזים נפלו בתוך היישוב. איש לא ידע שפרצה מלחמה גם בגזרות האחרות. הלפרין בירך את הנשים והילדים שפונו באוטובוס, וביקש מהם שלא לחשוש מחילול יום כיפור שחל להיות בשבת, שמדובר בפיקוח נפש ובמצווה. ההפגזה גרמה לניתוק החשמל ברמת מגשימים, ואת תפילת נעילה התפללו הגברים לאורה של השמש השוקעת. עם צאת היום הקדוש מיהר הלפרין לרדת דרומה ולהצטרף ליחידת המילואים שלו.
במהלך המלחמה קיבל הלפרין מינוי מסגן הרב הצבאי הראשי דאז, גד נבון, לתפקיד אחראי על פינוי חללים שלא ניתן היה לבצע על-פי הכללים הרגילים בגזרת תעלת סואץ. לשם כך הקים הלפרין צוותים שכללו לוחמים, אנשי חברה קדישא, רבנות וקשר, והתמקם במרכז הגזרה. הצוותים פינו מאות חללים, אולם מהתקופה שאחרי הפסקת האש שהו בכוננות בפאיד. הלפרין ואנשיו, שקיוו שהפנאי שלהם יימשך, החליטו להקים במקום את ישיבת 'גושן'.
"בהתחלה חשבנו שאם ילמד בה חייל אחד יום אחד זה יהיה שווה. בפועל למדו בה אלפי חיילים במשך שלושה חודשים. זו היתה ישיבה לכל דבר, עם סדרי תפילה מדויקים, סדרי לימוד של עיון, בקיאות, שיעורי מוסר והלכה מכל הסוגים. בהתחלה היו לנו מעט מאוד ספרים, ואחר-כך ארגנו תרומה של ספריה ממשית והיתה לנו ספריה תורנית גדולה".
חייל שנאלץ לבלות את השבת בפאיד משום שלא יכול היה לחזור לארץ, מספר הלפרין, חווה שבת ישיבתית אמיתית: "היו לנו ניילונים לבנים ששימשו בדרך כלל למטרות אחרות, אבל כשלא היה צריך אותם השתמשנו בהם לעונג שבת. פרשנו אותם על פלטות של שולחנות, לפעמים על ארגזים, וגם האוכל היה אסתטי. עונג שבת כמו שצריך".
אגב, שמו של הלפרין הועלה לא מכבר כמועמד לכהונת הרב הצבאי הראשי. על כך הוא אומר: "אני מעולם לא העליתי את השם שלי כמועמד". ומוסיף: "יש היום רב צבאי ראשי בצה"ל שעושה עבודה חשובה. לא קל לו, ואני חושב שצריך לעשות כל מאמץ כדי לסייע לו, כי האינטרס של עם ישראל בכלל ושל הציבור שומר המצוות בפרט היא שהרבנות תהיה חזקה".
לא התנתק מבית המדרש
מלחמת יום הכיפורים הסתיימה, וגם לימודי התואר הראשון של הלפרין, שביקש כעת לפנות ללימודי הרפואה. אך לרב בינה היו תכניות אחרות. הוא אמר להלפרין: "סיימת את לימודיך, עכשיו אתה יכול להתקשר לישיבת הגולן בצורה קבועה". וכך שימש הלפרין כראש ישיבת הגולן במשך שלוש שנים.
בסופו של דבר הגיע זמנם של לימודי הרפואה. "מעולם לא עזבתי את בית המדרש", הוא אומר. "גם כשלמדתי רפואה המשכתי להעביר שיעורים בישיבות הסדר אחרות, למשל בישיבת אפרת. למה הפסקתי להיות ראש ישיבה? משום שגם בעולם הישיבות יש פוליטיקה. פחות ממה שיש בחוץ, אבל הן קיימות, והן גרמו לי לעזוב את הישיבה".
למה הלכת ללמוד רפואה?
"כל מה שלמדתי נועד להשלים את הבסיס: קודם כל להיות יהודי. אבי לימד אותי שאדם חייב ללמוד תורה, אם הוא בריא או חולה, עני או עשיר. אנחנו גם יודעים שהגר"א התבטא באחת ההזדמנויות שלימוד מדעי הטבע הכרחי כדי להבין את חז"ל. כל גדולי התורה היו מצויים במדע, וזה עזר להם להבין את התורה טוב יותר. היום רואים את זה בצורה בולטת.
"יום אחד, לפני 35 שנה, כשעוד הייתי סמל דת בצבא, הגיע אלינו לביקור במחנה שומרון עזר וייצמן, שהיה אז ראש אג"ם. מפקד הבסיס אמר לו: 'יש כאן איזה סמל דת אחד, אתה חייב להכיר אותו', אז ויצמן אמר: 'טוב, נקדיש לו 5 דקות', וההליקופטר חיכה. השאלה שלו היתה: 'איך זה שאתה, איש משכיל, איש מדע, מאמין בתורה? הלא יש סתירה ביניהם'. אמרתי לו: 'אין לנו הרבה זמן, אז אני אגיד לך את העיקרון: מי שחושב שיש סתירה בין תורה ומדע, או שהוא לא יודע מה זה תורה, או שהוא לא יודע מה זה מדע, או שההיגיון שלו דפוק'. ואז וייצמן החליט שההליקופטר יחכה, ודיברנו על עניינים שברומו של עולם במשך שלושת רבעי שעה".
הרופא לא פוסק
בסיום לימודי הרפואה התמחה הלפרין ברפואת נשים, לא לפני שהתייעץ עם הרב ישראל זאב גוסטמן זצ"ל, שאמר לו כי הוא מעריך שההתמחות הזו תהיה הדבר המועיל ביותר שהוא יכול לעשות עבור עם ישראל בתחום הרפואה.
"הבנתי את המשפט הזה רק אחרי כמה שנים, כשנפתרו בעיות קשות שבמשך שנים היו חסרות פתרון מפני שהרופא שטיפל בזוג לא היה מודע לצדדים ההלכתיים של הבעיה; כשהגיע אלי מקרה ופעלתי בשילוב של ההיבט הרפואי וההלכתי, בעיות קשות של שנים נפתרו בלילה אחד".
אתה רב או רופא?
"אני רואה את עצמי כיהודי פשוט. בדרך כלל, כשלא צריך אני לא חותם הרב. אני חותם 'מרדכי'. זהו שמי, וחברי קוראים לי מוטי. בתואר 'רב' צריך להשתמש רק כאשר זה חיוני לנושא שעליו חותמים. אם אני כותב מאמר הלכתי, יש ערך לכך שהקורא ידע שלא כתב את המאמר תלמיד או מתחזה".
יש אצלך הפרדה בין שתי הפונקציות האלה?
"אני מקפיד על הפרדה במובן הטכני. לעולם לא אפסוק הלכה לפציינטים שלי, כל עוד יש להם רב שהם יכולים לשאול אותו. אני חושב שאוי ואבוי אם רופא, גם אם הוא יודע, יתחיל לפסוק הלכה. אם צריך, שהרופא יוודא יצירת קשר ויעדכן את הרב בנתונים הרפואיים כדי שהרב יוכל לפסוק.
"יש רבנים ששואלים אותי, לאחר מתן הנתונים הרפואיים, מה דעתי ההלכתית. אבל כשהרב שואל זה כבר משהו אחר. אגב, כשאני מלמד את תלמידי תורה והם מבקשים פסק הלכה אני אתן להם אותו".
אתה ממליץ לאדם דתי ללמוד רפואה, למרות הקשיים שהוא עלול להיתקל בהם?
"כדאי לזכור את רב האי גאון, מגדולי ומאחרוני הגאונים. הוא היה מתנגד חריף ללימוד הפילוסופיה היוונית וגם ללימודי הטבע פרט, לשני דברים: רפואה ואסטרונומיה, שבלימוד שלהם הוא ראה מצווה. כלומר, גם המתנגדים ללימוד חוכמות חיצוניות ראו בלימוד רפואה מצווה.
אבל יש תנאים מוקדמים. כדי ללמוד רפואה צריך מישהו שיהיו לו את הכישורים, ומבחינה הלכתית עוד שני דברים: שהוא ידע הלכות בעיקר הלכות שבת, ושהוא יהיה בעל אופי, וכשיתבקש לעשות דבר שאסור הוא מסוגל להגיד 'לא'. זה עשוי להיות קשור לשבת או לנושאים אחרים. כששלושת התנאים האלו מתקיימים, זו אחת המצוות הגדולות לדעתי. גם את זה אמר לי את זה בזמנו הרב גוסטמן זצ"ל".
געגועים לר' שלמה זלמן
הלפרין מתרחק מזיהוי עם זרם דתי מסוים. הוא אפילו מסרב לספר לאלה מוסדות שלח את ששת ילדיו: "ניסיתי לתת להם חינוך יהודי", הוא סותם. מכון שלזינגר, שבראשו הוא עומד, מתרחק אף הוא מהשתייכות מפלגתית וסקטוריאלית. הדבר גורם לו לקשיים כלכליים, אבל גם לעצמאות לא מבוטלת, לדברי הלפרין.
הלפרין עצמו נולד בשנת תש"ז, גדל והתחנך בירושלים, ועשה מסלול חוצה מגזרים. הוא למד ב'נתיב מאיר', בפוניבז' ובמיר, ושירת בצבא במשך שלוש שנים.
למי אתה פונה כשאתה נזקק לפסיקה?
"עד לפני 9 שנים התשובה היתה קלה: ר' שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל. במשך 35 שנים הייתי שואל אותו שאלות ומקבל תשובות, כשתמיד היה בונוס. אחרי שהוא היה מסיים להשיב על השאלה שלי, הוא היה אומר לי עוד דבר שישמש לי נכס לחיים. הנכסים האלו שקיבלתי ממנו לא יסולאו בפז. זה היה בהמון תחומים, החל משבת ועד ליחסים בין בני אדם ויחסים בין בני זוג.
"כשהוא נפטר, הרגשתי לראשונה מה זה יתמות", אומר הלפרין בהתרגשות. "כששאלת את ר' שלמה זלמן, הוא קודם כל נתן לך את ההרגשה שכל הזמן שלו מוקדש לך, שאתה מרכז העולם. הוא נתן את ההרגשה הזו למאות אלפי אנשים שבאו לשאול אותו. ועוד דבר: הוא תמיד התעמק במהות שמאחורי השאלה שלך.
"היום אני משתדל להיות בקשר בעיקר עם תלמידיו הגדולים, הרב נויבירט והרב אביגדור נבנצאל. אבל יש שאלות שאנחנו מגיעים איתן לרב אלישיב ויש שמגיעים איתן לפוסקים אחרים".
איך באמת מנהלים מכון שיהיה מקובל על כל הזרמים?
"צריכה להיות הגינות. 'אסיא', פרוייקט הדגל של המכון, יוצא בין פעם לפעמיים בשנה וכולל סקירות ומאמרים בנושאי רפואה והלכה. את יכולה לראות כותבים ממרכז העולם החסידי, הליטאי, הירושלמי, ויש גם כותבות, שכותבות בתחום המקצועי שבהן הן עוסקות. אנחנו מביאים כל דבר שלדעתנו יש ערך שתלמיד חכם שעוסק בענייני רפואה יכיר אותו, או שרופא שרוצה להכיר את ההיבט ההלכתי ידע".
מכון שליזנגר משתדל להפיץ כמה שיותר את הידע ואת המאמרים שנכתבים במסגרתו. חלק מהמאמרים שהתפרסמו ב'אסיא' נמצאים היום באתר המכון, והיתר עוברים בימים אלה תהליך של דיגיטציה במטרה להעלות אותם על הרשת, כך "שגם רופא או רב שנמצאים בג'ונגל בקצה העולם ומחוברים לרשת יוכלו להתחבר לידע הזה".
"יהודי חייב לדעת את כל התורה"
ד"ר הלפרין הגיע למכון שלזינגר לפני למעלה מ-25 שנה. עו"ד חיים קהן ז"ל, מייסד המכון ויו"ר הוועד המנהל שלו, ביקש ממנו שינהל את המכון, משום שפרופ' שטיינברג, מחבר האנציקלופדיה הרפואית ההלכתית וחבר במכון עד היום, לא יכול היה לעמוד בראש המכון בשל עיסוקיו הרפואיים.
הלפרין היה אז בשנתו השנייה ללימודי הרפואה. "כסטודנט, שמחתי על עומס תורני נוסף, שחייב אותי להתעמק גם בצדדים רפואיים וגם בצדדים הלכתיים של נושאים שונים. עבודתי כראש המכון וכעורך של 'אסיא' חייבה אותי לעמול בתורה בנושאים מורכבים מאוד אך מרתקים".
ואכן, מי שמציץ בחוברות 'אסיא', מילה ארמית שפירושה רופא, יכול למצוא שם מגוון של נושאים. החל מענייני שבת, מילה באמצעות לייזר, מכשיר שמיעה חשמלי בשבת ושכפול גנטי, ועד לנטילת שכר על-ידי רופא בשבת. על הלפרין, שעורך את החוברות המיועדות בעיקרן לרופאים, רבנים ומשפטנים, מוטלת החובה לבדוק שהמאמרים אכן מדויקים, ולשם כך עליו להיעזר בידע רפואי והלכתי רב.
איך משתלטים על מגוון כזה רחב של נושאים?
"זה דומה לנהיגה במכונית. ברגע שחיים את זה ועוסקים בזה, כל הדברים הופכים פשוטים. למי שלא עוסק בזה זה באמת נראה מסובך. חוץ מזה, יהודי חייב לדעת את כל התורה כולה. מה שהוא לא יודע היום הוא חייב לדעת מחר".
פרוייקט ותיק אחר של המכון הוא שו"ת בינלאומי בענייני הלכה, רפואה ואתיקה, שכבר הספיק להיות מופעל באמצעות הדואר, הטלפון והפקס, וכיום הוא עובד בעיקר דרך הדואר האלקטרוני. גם כאן השואלים הם בדרך כלל רבנים, רופאים או משפטנים, אך השו"ת פתוח לכלל הציבור, ולעתים נעזרים בו גם גויים:
"הגיעו אלינו פניות ממחוקקים בארצות הברית שעמדו בפני חקיקה של נושאים באתיקה רפואית, למשל איך לנהוג בחולים נוטים למות: לנתק ממכשירים לא לנתק, להמשיך טיפול או לא וכו'. עניין אותם מה עמדת ההלכה, שנקבעה לא מתוך לחץ של אירועים שצריך להכריע בהם אלא מתוך שיקול ערכי של דורות. זה מעניין גם שופטים בארץ, לאו דווקא שומרי מצוות, שפונים למכון לקבל חוות דעת הלכתית בנושאים שונים".
סמכות בענייני אתיקה
לא רק העולם התורני מכיר בהלפרין כאוטוריטה בנושאי אתיקה רפואית; בשנת 2001 הוא מונה להיות הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות. "זו עבודה מרתקת", הוא אומר אך מסרב לפרט. "אני עוסק שם בנושאים רגישים של אתיקה רפואית, שחלקם קשורים לחיי אדם וחלקם קשורים לנושאים רגישים מאוד בחיים". המוניטין שלו בנושאי האתיקה הרפואית הביאו את ד"ר הלפרין להיות חבר ואף יו"ר בכמה ועדות שמינה משרד הבריאות.
החיבור בין אתיקה והלכה הוא לא פשוט.
"האתיקה הרפואית הכללית היא מקצוע מולטידיסציפלינרי, שעוסק בשאלה איך להחליט אם לעשות או לא לעשות פעולות. אבל יש כמה עקרונות שעלולים להתנגש, ואז מה עושים? איך נותנים את המשקל הראוי לכל עיקרון? לאתיקה הכללית אין בעצם דרך לפתור את העניין. שני אתיקאים ייתנו שני פתרונות שונים.
"בהלכה המצב יותר קל: לא שאין אף פעם חילוקי דעות, אבל יש כללים יותר ברורים. יש לנו ציווי לא לחלל שבת, ויש לנו פיקוח נפש: 'פיקוח נפש דוחה שבת'. עבודה זרה מול פיקוח נפש: עבודה זרה היא 'ייהרג ואל יעבור'. יש לנו עקרונות הרבה יותר מוצקים כשיש התנגשות".
ובכל זאת, בועדות משותפות לדתיים ולחילונים דתיים, אתה לא מוצא את עצמך מתקשה להסביר את עמדת האתיקה היהודית?
"מעולם לא נתקלתי בקושי להסביר את עמדת ההלכה, אבל לא תמיד השומע מוכן לקבל. לפעמים הוא כבר קבע את עמדתו, ואומר 'אל תשכנע אותי, אני כבר החלטתי'. ואני אף פעם לא בא לכפות את דעתי. בכלל, למדתי שכשעובדים עם בני אדם שיש להם השקפות שונות, הרבה יותר קל להגיע לעמק השווה ממה שחושבים. מה שמפריע בדרך כלל זה התקשורת והפוליטיקה".
הרופאים נגד הרבנים
אחת הוועדות שהלפרין עמד בראשה וסיימה את דיוניה לאחרונה עסקה בהסדרת הנושא של תרומת ביציות. גורם מתוך הוועדה סיפר כי הלפרין הצליח לגשר על חילוקי דעות מהותיים ולהביא לכך שהצעת הוועדה תהיה על-פי ההלכה, מבלי לעורר את התנגדותם של החברים החילוניים. הלפרין והוועדה שעמד בראשה נדרשו גם לנווט בין הצרכים השונים של האישה התורמת, הזוגות המשוועים לילדים וזכויות היילודים עצמם; והלפרין מאמין שגם את מלאכת הגישור הזו הם עשו נאמנה.
ועדה אחרת שהלפרין היה חבר בה דנה בהסדרת הנושא של תרומת אברים. הלפרין אמנם אינו רואה מניעה לחתום על כרטיס אד"י (כרטיס תורם אברים) מאז שהוכנס לשם הסעיף המתנה את התרומה באישורו של איש דת המקובל על המשפחה, אבל את הכרטיס הזה הוא מכנה "פתרון עבור אדם פרטי".
כשהרבנות הראשית ביקשה לקדם נהלים שיתאימו לכלל, מספר הלפרין, והעמידה לכך תנאים מסוימים, היו רופאים שהתנגדו לכך מטעמים פוליטיים-פרופסיונליים: "הם טענו שזה פוגע בעיקרון המקודש שאסור לשום גורם חוץ-רפואי להיות מעורב בהחלטות רפואיות, למרות שקביעת מוות היא נושא חוקי ולא רפואי. לאנשים הללו לא היה אכפת שחולים ימשיכו למות והרבנות לא תתמוך, העיקר שחס ושלום לא יהיה מעורב כאן גורם חוץ-רפואי". ובכל זאת, היה צורך לקדם את העניין.
לפני ארבע שנים החלה את דיוניה ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר יצחק ברלוביץ, אשר גיבשה מסקנות בנושא. "כרגע הועבר הסיכום לרבנים הראשיים לישראל ולאלו שהיו הרבנים הראשיים לישראל, ואנחנו ממתינים לאישור הרשמי שהמסקנות אכן עונות לדרישות של מועצת הרבנות הראשית. שר הבריאות מעוניין לקדם את הנושא על מנת להציל חיים, וסוכם איתו שברגע שיתקבל האישור הפורמלי הנהלים אכן יוחלו, וניתן יהיה לומר שהמערכת בכללותה, לא רק עבור בן אדם פרטי, עונה על דרישות ההלכה".
עזרה במשפחה
נוסף על הפרסומים של מכון שלזינגר בעברית ובאנגלית (JME) מעבירים אנשיו סמינר קיץ לרופאים ולסטודנטים לרפואה מרחבי העולם, וקורסים לקהל יעד ישראלי מהתחום. לפני שלושה חודשים החל המכון להריץ פרוייקט נוסף: 'רבנים משיבים'.
"זה פרויקט שנועד לאפשר לציבור גדול מהמגזר הדתי והחרדי להתייעץ בנושאי משפחה רגישים, במקום שאנשים פועלים לפי עקרונות ההלכה ושומרים על דיני הצניעות. רוב המודעות שפורסמו בעיתונות עברו אישור של גדולי הפוסקים בארץ, שביוזמת העיתונים המפרסמים עברו על כל מילה ואישרו את ניסוח המודעות".
חמישה רבנים השיבו ל-2,500 הפניות שהגיעו במשך 13 שבועות. לצורך כך הם נבחרו בקפידה, וכדרכו של הלפרין, כל אחד מהם בא מציבור שונה במגזר החרדי. המכון העביר את הרבנים השתלמות בנושאי רפואה, משפט והלכה הנוגעים לעניינים שעליהם נדרשו להשיב, והציבור 'נתן לאצבעות ללכת במקומו':
"הפניות היו בנושאים מגוונים. בעצם, כל הנושאים הרגישים שיכולים להיות אצל בני זוג ומשפחות הגיעו הנה. חלק מהעזרה היתה של הקשבה, חלק של הפניה הלאה וחלק היה מתן פתרון הלכתי. התודות שקיבלנו היו מדהימות. אנשים אמרו: 'עד היום לא היה לנו עם מי לדבר. אתם גומלים איתנו חסד שאנחנו יכולים להעלות את הדברים ולראות כיצד ניתן לפתור את הבעיות'".
הפרויקט הניסיוני יצא כרגע להפסקה, כדי לנתח את השאלות והתשובות ולייעל את המערכת, אך במכון שלזינגר מתכוונים להחזיר אותו בקרוב.
הראיון מסתיים. את בית החולים 'שערי צדק' כבר עוטפת החשכה. בעוד כשעה ייפגש הלפרין עם בנו כדי ללמוד יחד הלכות שבת. הרב ד"ר מרדכי הלפרין ינצל את החברותא כדי להתכונן לשיעור שהוא אמור להעביר באחת הישיבות עיסוק נוסף שהוא משתדל שלא לזנוח.
ofralax@walla.co.il
מבחינת הציונים הוא עמד בכל הדרישות, אך האוניברסיטה העברית החליטה בכל זאת שלא לקבל את הרב ד"ר מרדכי הלפרין ללימודי הרפואה, משום שיש לו שאיפה לשלמות. הפסיכולוג קבע שלאדם שמבקש להיות רופא אסור לחפש את השלמות, משום שהיא לא קיימת במקצוע הרפואה.
הסבריו של ד"ר הלפרין לא הועילו. הוא נאלץ לחכות לשנה הבאה, ואז, מול שלושה פסיכולוגים, ניסה להוכיח באותות ובמופתים שאין לו נטייה לשלמות. ממוצע התואר הראשון שלו עמד על 90 ולא על 100. הפעם הפסיכולוגים השתכנעו.
ובכל זאת, נראה שד"ר מרדכי הלפרין, רופא נשים, מנהל מכון שלזינגר שעל-יד בית החולים 'שערי צדק' והממונה על האתיקה במשרד הבריאות, 'לוקה' בניסיון למצות את הפוטנציאל הטמון בו. הוא מפליג בסיפורים מעניינים אך עם זאת משתדל להיזהר מאוד ולדייק בדבריו, כדי שלא יקבלו משמעויות לא רצויות. הוא חובש כיפה שחורה, אך עובד שכם אל שכם עם רבני כל המגזרים: "חבר אני לכל אשר ייראוך", הוא אומר.
תורה מסיני ומהגולן
אלול תשל"ב. תלמידי ישיבת הגולן, שהיתה אמורה להיפתח ברמת מגשימים שבגולן, מתפזרים לישיבות אחרות. שר הביטחון דאז, משה דיין, גזר שלא לפתוח ישיבות הסדר או ישיבות גבוהות חדשות. החלום נגנז, לעת עתה.
כמה שבועות לאחר תחילת השנה החדשה סופגת רמת מגשימים הפגזה קשה ביותר. דיין עולה לרמה ומבקש לפצות את התושבים. אלו משיבים לו כי פיצוי ראוי בעיניהם יהיה מתן אישור להקמת ישיבת הסדר בתחומי היישוב. דיין נעתר והתלמידים נאספים, אך ראש הישיבה, שכבר התחייב למקום אחר, אינו יכול להגיע.
ר' אריה בינה, ראש ישיבת 'נתיב מאיר', מתגייס לעזרה ומוצא בכל שבוע ראש ישיבה תורן אחר. את הלפרין הוא מוצא בעיצומם של מבחני הסמסטר של שנה ב', בלימודי המתמטיקה והפיסיקה.
"לר' אריה, כידוע, לא היו אומרים לא. הוא התקשר אלי ביום חמישי, והסכמתי לעלות ביום ראשון. קיבלתי את השרביט למשך אותו שבוע, וכך נוצר הקשר ביני ובין ישיבת הגולן". ביום הכיפורים שלאחר מכן התארח הלפרין בישיבה. ההפגזות נשמעו קרובות מתמיד, והפגזים נפלו בתוך היישוב. איש לא ידע שפרצה מלחמה גם בגזרות האחרות. הלפרין בירך את הנשים והילדים שפונו באוטובוס, וביקש מהם שלא לחשוש מחילול יום כיפור שחל להיות בשבת, שמדובר בפיקוח נפש ובמצווה. ההפגזה גרמה לניתוק החשמל ברמת מגשימים, ואת תפילת נעילה התפללו הגברים לאורה של השמש השוקעת. עם צאת היום הקדוש מיהר הלפרין לרדת דרומה ולהצטרף ליחידת המילואים שלו.
במהלך המלחמה קיבל הלפרין מינוי מסגן הרב הצבאי הראשי דאז, גד נבון, לתפקיד אחראי על פינוי חללים שלא ניתן היה לבצע על-פי הכללים הרגילים בגזרת תעלת סואץ. לשם כך הקים הלפרין צוותים שכללו לוחמים, אנשי חברה קדישא, רבנות וקשר, והתמקם במרכז הגזרה. הצוותים פינו מאות חללים, אולם מהתקופה שאחרי הפסקת האש שהו בכוננות בפאיד. הלפרין ואנשיו, שקיוו שהפנאי שלהם יימשך, החליטו להקים במקום את ישיבת 'גושן'.
"בהתחלה חשבנו שאם ילמד בה חייל אחד יום אחד זה יהיה שווה. בפועל למדו בה אלפי חיילים במשך שלושה חודשים. זו היתה ישיבה לכל דבר, עם סדרי תפילה מדויקים, סדרי לימוד של עיון, בקיאות, שיעורי מוסר והלכה מכל הסוגים. בהתחלה היו לנו מעט מאוד ספרים, ואחר-כך ארגנו תרומה של ספריה ממשית והיתה לנו ספריה תורנית גדולה".
חייל שנאלץ לבלות את השבת בפאיד משום שלא יכול היה לחזור לארץ, מספר הלפרין, חווה שבת ישיבתית אמיתית: "היו לנו ניילונים לבנים ששימשו בדרך כלל למטרות אחרות, אבל כשלא היה צריך אותם השתמשנו בהם לעונג שבת. פרשנו אותם על פלטות של שולחנות, לפעמים על ארגזים, וגם האוכל היה אסתטי. עונג שבת כמו שצריך".
אגב, שמו של הלפרין הועלה לא מכבר כמועמד לכהונת הרב הצבאי הראשי. על כך הוא אומר: "אני מעולם לא העליתי את השם שלי כמועמד". ומוסיף: "יש היום רב צבאי ראשי בצה"ל שעושה עבודה חשובה. לא קל לו, ואני חושב שצריך לעשות כל מאמץ כדי לסייע לו, כי האינטרס של עם ישראל בכלל ושל הציבור שומר המצוות בפרט היא שהרבנות תהיה חזקה".
לא התנתק מבית המדרש
מלחמת יום הכיפורים הסתיימה, וגם לימודי התואר הראשון של הלפרין, שביקש כעת לפנות ללימודי הרפואה. אך לרב בינה היו תכניות אחרות. הוא אמר להלפרין: "סיימת את לימודיך, עכשיו אתה יכול להתקשר לישיבת הגולן בצורה קבועה". וכך שימש הלפרין כראש ישיבת הגולן במשך שלוש שנים.
בסופו של דבר הגיע זמנם של לימודי הרפואה. "מעולם לא עזבתי את בית המדרש", הוא אומר. "גם כשלמדתי רפואה המשכתי להעביר שיעורים בישיבות הסדר אחרות, למשל בישיבת אפרת. למה הפסקתי להיות ראש ישיבה? משום שגם בעולם הישיבות יש פוליטיקה. פחות ממה שיש בחוץ, אבל הן קיימות, והן גרמו לי לעזוב את הישיבה".
למה הלכת ללמוד רפואה?
"כל מה שלמדתי נועד להשלים את הבסיס: קודם כל להיות יהודי. אבי לימד אותי שאדם חייב ללמוד תורה, אם הוא בריא או חולה, עני או עשיר. אנחנו גם יודעים שהגר"א התבטא באחת ההזדמנויות שלימוד מדעי הטבע הכרחי כדי להבין את חז"ל. כל גדולי התורה היו מצויים במדע, וזה עזר להם להבין את התורה טוב יותר. היום רואים את זה בצורה בולטת.
"יום אחד, לפני 35 שנה, כשעוד הייתי סמל דת בצבא, הגיע אלינו לביקור במחנה שומרון עזר וייצמן, שהיה אז ראש אג"ם. מפקד הבסיס אמר לו: 'יש כאן איזה סמל דת אחד, אתה חייב להכיר אותו', אז ויצמן אמר: 'טוב, נקדיש לו 5 דקות', וההליקופטר חיכה. השאלה שלו היתה: 'איך זה שאתה, איש משכיל, איש מדע, מאמין בתורה? הלא יש סתירה ביניהם'. אמרתי לו: 'אין לנו הרבה זמן, אז אני אגיד לך את העיקרון: מי שחושב שיש סתירה בין תורה ומדע, או שהוא לא יודע מה זה תורה, או שהוא לא יודע מה זה מדע, או שההיגיון שלו דפוק'. ואז וייצמן החליט שההליקופטר יחכה, ודיברנו על עניינים שברומו של עולם במשך שלושת רבעי שעה".
הרופא לא פוסק
בסיום לימודי הרפואה התמחה הלפרין ברפואת נשים, לא לפני שהתייעץ עם הרב ישראל זאב גוסטמן זצ"ל, שאמר לו כי הוא מעריך שההתמחות הזו תהיה הדבר המועיל ביותר שהוא יכול לעשות עבור עם ישראל בתחום הרפואה.
"הבנתי את המשפט הזה רק אחרי כמה שנים, כשנפתרו בעיות קשות שבמשך שנים היו חסרות פתרון מפני שהרופא שטיפל בזוג לא היה מודע לצדדים ההלכתיים של הבעיה; כשהגיע אלי מקרה ופעלתי בשילוב של ההיבט הרפואי וההלכתי, בעיות קשות של שנים נפתרו בלילה אחד".
אתה רב או רופא?
"אני רואה את עצמי כיהודי פשוט. בדרך כלל, כשלא צריך אני לא חותם הרב. אני חותם 'מרדכי'. זהו שמי, וחברי קוראים לי מוטי. בתואר 'רב' צריך להשתמש רק כאשר זה חיוני לנושא שעליו חותמים. אם אני כותב מאמר הלכתי, יש ערך לכך שהקורא ידע שלא כתב את המאמר תלמיד או מתחזה".
יש אצלך הפרדה בין שתי הפונקציות האלה?
"אני מקפיד על הפרדה במובן הטכני. לעולם לא אפסוק הלכה לפציינטים שלי, כל עוד יש להם רב שהם יכולים לשאול אותו. אני חושב שאוי ואבוי אם רופא, גם אם הוא יודע, יתחיל לפסוק הלכה. אם צריך, שהרופא יוודא יצירת קשר ויעדכן את הרב בנתונים הרפואיים כדי שהרב יוכל לפסוק.
"יש רבנים ששואלים אותי, לאחר מתן הנתונים הרפואיים, מה דעתי ההלכתית. אבל כשהרב שואל זה כבר משהו אחר. אגב, כשאני מלמד את תלמידי תורה והם מבקשים פסק הלכה אני אתן להם אותו".
אתה ממליץ לאדם דתי ללמוד רפואה, למרות הקשיים שהוא עלול להיתקל בהם?
"כדאי לזכור את רב האי גאון, מגדולי ומאחרוני הגאונים. הוא היה מתנגד חריף ללימוד הפילוסופיה היוונית וגם ללימודי הטבע פרט, לשני דברים: רפואה ואסטרונומיה, שבלימוד שלהם הוא ראה מצווה. כלומר, גם המתנגדים ללימוד חוכמות חיצוניות ראו בלימוד רפואה מצווה.
אבל יש תנאים מוקדמים. כדי ללמוד רפואה צריך מישהו שיהיו לו את הכישורים, ומבחינה הלכתית עוד שני דברים: שהוא ידע הלכות בעיקר הלכות שבת, ושהוא יהיה בעל אופי, וכשיתבקש לעשות דבר שאסור הוא מסוגל להגיד 'לא'. זה עשוי להיות קשור לשבת או לנושאים אחרים. כששלושת התנאים האלו מתקיימים, זו אחת המצוות הגדולות לדעתי. גם את זה אמר לי את זה בזמנו הרב גוסטמן זצ"ל".
געגועים לר' שלמה זלמן
הלפרין מתרחק מזיהוי עם זרם דתי מסוים. הוא אפילו מסרב לספר לאלה מוסדות שלח את ששת ילדיו: "ניסיתי לתת להם חינוך יהודי", הוא סותם. מכון שלזינגר, שבראשו הוא עומד, מתרחק אף הוא מהשתייכות מפלגתית וסקטוריאלית. הדבר גורם לו לקשיים כלכליים, אבל גם לעצמאות לא מבוטלת, לדברי הלפרין.
הלפרין עצמו נולד בשנת תש"ז, גדל והתחנך בירושלים, ועשה מסלול חוצה מגזרים. הוא למד ב'נתיב מאיר', בפוניבז' ובמיר, ושירת בצבא במשך שלוש שנים.
למי אתה פונה כשאתה נזקק לפסיקה?
"עד לפני 9 שנים התשובה היתה קלה: ר' שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל. במשך 35 שנים הייתי שואל אותו שאלות ומקבל תשובות, כשתמיד היה בונוס. אחרי שהוא היה מסיים להשיב על השאלה שלי, הוא היה אומר לי עוד דבר שישמש לי נכס לחיים. הנכסים האלו שקיבלתי ממנו לא יסולאו בפז. זה היה בהמון תחומים, החל משבת ועד ליחסים בין בני אדם ויחסים בין בני זוג.
"כשהוא נפטר, הרגשתי לראשונה מה זה יתמות", אומר הלפרין בהתרגשות. "כששאלת את ר' שלמה זלמן, הוא קודם כל נתן לך את ההרגשה שכל הזמן שלו מוקדש לך, שאתה מרכז העולם. הוא נתן את ההרגשה הזו למאות אלפי אנשים שבאו לשאול אותו. ועוד דבר: הוא תמיד התעמק במהות שמאחורי השאלה שלך.
"היום אני משתדל להיות בקשר בעיקר עם תלמידיו הגדולים, הרב נויבירט והרב אביגדור נבנצאל. אבל יש שאלות שאנחנו מגיעים איתן לרב אלישיב ויש שמגיעים איתן לפוסקים אחרים".
איך באמת מנהלים מכון שיהיה מקובל על כל הזרמים?
"צריכה להיות הגינות. 'אסיא', פרוייקט הדגל של המכון, יוצא בין פעם לפעמיים בשנה וכולל סקירות ומאמרים בנושאי רפואה והלכה. את יכולה לראות כותבים ממרכז העולם החסידי, הליטאי, הירושלמי, ויש גם כותבות, שכותבות בתחום המקצועי שבהן הן עוסקות. אנחנו מביאים כל דבר שלדעתנו יש ערך שתלמיד חכם שעוסק בענייני רפואה יכיר אותו, או שרופא שרוצה להכיר את ההיבט ההלכתי ידע".
מכון שליזנגר משתדל להפיץ כמה שיותר את הידע ואת המאמרים שנכתבים במסגרתו. חלק מהמאמרים שהתפרסמו ב'אסיא' נמצאים היום באתר המכון, והיתר עוברים בימים אלה תהליך של דיגיטציה במטרה להעלות אותם על הרשת, כך "שגם רופא או רב שנמצאים בג'ונגל בקצה העולם ומחוברים לרשת יוכלו להתחבר לידע הזה".
"יהודי חייב לדעת את כל התורה"
ד"ר הלפרין הגיע למכון שלזינגר לפני למעלה מ-25 שנה. עו"ד חיים קהן ז"ל, מייסד המכון ויו"ר הוועד המנהל שלו, ביקש ממנו שינהל את המכון, משום שפרופ' שטיינברג, מחבר האנציקלופדיה הרפואית ההלכתית וחבר במכון עד היום, לא יכול היה לעמוד בראש המכון בשל עיסוקיו הרפואיים.
הלפרין היה אז בשנתו השנייה ללימודי הרפואה. "כסטודנט, שמחתי על עומס תורני נוסף, שחייב אותי להתעמק גם בצדדים רפואיים וגם בצדדים הלכתיים של נושאים שונים. עבודתי כראש המכון וכעורך של 'אסיא' חייבה אותי לעמול בתורה בנושאים מורכבים מאוד אך מרתקים".
ואכן, מי שמציץ בחוברות 'אסיא', מילה ארמית שפירושה רופא, יכול למצוא שם מגוון של נושאים. החל מענייני שבת, מילה באמצעות לייזר, מכשיר שמיעה חשמלי בשבת ושכפול גנטי, ועד לנטילת שכר על-ידי רופא בשבת. על הלפרין, שעורך את החוברות המיועדות בעיקרן לרופאים, רבנים ומשפטנים, מוטלת החובה לבדוק שהמאמרים אכן מדויקים, ולשם כך עליו להיעזר בידע רפואי והלכתי רב.
איך משתלטים על מגוון כזה רחב של נושאים?
"זה דומה לנהיגה במכונית. ברגע שחיים את זה ועוסקים בזה, כל הדברים הופכים פשוטים. למי שלא עוסק בזה זה באמת נראה מסובך. חוץ מזה, יהודי חייב לדעת את כל התורה כולה. מה שהוא לא יודע היום הוא חייב לדעת מחר".
פרוייקט ותיק אחר של המכון הוא שו"ת בינלאומי בענייני הלכה, רפואה ואתיקה, שכבר הספיק להיות מופעל באמצעות הדואר, הטלפון והפקס, וכיום הוא עובד בעיקר דרך הדואר האלקטרוני. גם כאן השואלים הם בדרך כלל רבנים, רופאים או משפטנים, אך השו"ת פתוח לכלל הציבור, ולעתים נעזרים בו גם גויים:
"הגיעו אלינו פניות ממחוקקים בארצות הברית שעמדו בפני חקיקה של נושאים באתיקה רפואית, למשל איך לנהוג בחולים נוטים למות: לנתק ממכשירים לא לנתק, להמשיך טיפול או לא וכו'. עניין אותם מה עמדת ההלכה, שנקבעה לא מתוך לחץ של אירועים שצריך להכריע בהם אלא מתוך שיקול ערכי של דורות. זה מעניין גם שופטים בארץ, לאו דווקא שומרי מצוות, שפונים למכון לקבל חוות דעת הלכתית בנושאים שונים".
סמכות בענייני אתיקה
לא רק העולם התורני מכיר בהלפרין כאוטוריטה בנושאי אתיקה רפואית; בשנת 2001 הוא מונה להיות הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות. "זו עבודה מרתקת", הוא אומר אך מסרב לפרט. "אני עוסק שם בנושאים רגישים של אתיקה רפואית, שחלקם קשורים לחיי אדם וחלקם קשורים לנושאים רגישים מאוד בחיים". המוניטין שלו בנושאי האתיקה הרפואית הביאו את ד"ר הלפרין להיות חבר ואף יו"ר בכמה ועדות שמינה משרד הבריאות.
החיבור בין אתיקה והלכה הוא לא פשוט.
"האתיקה הרפואית הכללית היא מקצוע מולטידיסציפלינרי, שעוסק בשאלה איך להחליט אם לעשות או לא לעשות פעולות. אבל יש כמה עקרונות שעלולים להתנגש, ואז מה עושים? איך נותנים את המשקל הראוי לכל עיקרון? לאתיקה הכללית אין בעצם דרך לפתור את העניין. שני אתיקאים ייתנו שני פתרונות שונים.
"בהלכה המצב יותר קל: לא שאין אף פעם חילוקי דעות, אבל יש כללים יותר ברורים. יש לנו ציווי לא לחלל שבת, ויש לנו פיקוח נפש: 'פיקוח נפש דוחה שבת'. עבודה זרה מול פיקוח נפש: עבודה זרה היא 'ייהרג ואל יעבור'. יש לנו עקרונות הרבה יותר מוצקים כשיש התנגשות".
ובכל זאת, בועדות משותפות לדתיים ולחילונים דתיים, אתה לא מוצא את עצמך מתקשה להסביר את עמדת האתיקה היהודית?
"מעולם לא נתקלתי בקושי להסביר את עמדת ההלכה, אבל לא תמיד השומע מוכן לקבל. לפעמים הוא כבר קבע את עמדתו, ואומר 'אל תשכנע אותי, אני כבר החלטתי'. ואני אף פעם לא בא לכפות את דעתי. בכלל, למדתי שכשעובדים עם בני אדם שיש להם השקפות שונות, הרבה יותר קל להגיע לעמק השווה ממה שחושבים. מה שמפריע בדרך כלל זה התקשורת והפוליטיקה".
הרופאים נגד הרבנים
אחת הוועדות שהלפרין עמד בראשה וסיימה את דיוניה לאחרונה עסקה בהסדרת הנושא של תרומת ביציות. גורם מתוך הוועדה סיפר כי הלפרין הצליח לגשר על חילוקי דעות מהותיים ולהביא לכך שהצעת הוועדה תהיה על-פי ההלכה, מבלי לעורר את התנגדותם של החברים החילוניים. הלפרין והוועדה שעמד בראשה נדרשו גם לנווט בין הצרכים השונים של האישה התורמת, הזוגות המשוועים לילדים וזכויות היילודים עצמם; והלפרין מאמין שגם את מלאכת הגישור הזו הם עשו נאמנה.
ועדה אחרת שהלפרין היה חבר בה דנה בהסדרת הנושא של תרומת אברים. הלפרין אמנם אינו רואה מניעה לחתום על כרטיס אד"י (כרטיס תורם אברים) מאז שהוכנס לשם הסעיף המתנה את התרומה באישורו של איש דת המקובל על המשפחה, אבל את הכרטיס הזה הוא מכנה "פתרון עבור אדם פרטי".
כשהרבנות הראשית ביקשה לקדם נהלים שיתאימו לכלל, מספר הלפרין, והעמידה לכך תנאים מסוימים, היו רופאים שהתנגדו לכך מטעמים פוליטיים-פרופסיונליים: "הם טענו שזה פוגע בעיקרון המקודש שאסור לשום גורם חוץ-רפואי להיות מעורב בהחלטות רפואיות, למרות שקביעת מוות היא נושא חוקי ולא רפואי. לאנשים הללו לא היה אכפת שחולים ימשיכו למות והרבנות לא תתמוך, העיקר שחס ושלום לא יהיה מעורב כאן גורם חוץ-רפואי". ובכל זאת, היה צורך לקדם את העניין.
לפני ארבע שנים החלה את דיוניה ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר יצחק ברלוביץ, אשר גיבשה מסקנות בנושא. "כרגע הועבר הסיכום לרבנים הראשיים לישראל ולאלו שהיו הרבנים הראשיים לישראל, ואנחנו ממתינים לאישור הרשמי שהמסקנות אכן עונות לדרישות של מועצת הרבנות הראשית. שר הבריאות מעוניין לקדם את הנושא על מנת להציל חיים, וסוכם איתו שברגע שיתקבל האישור הפורמלי הנהלים אכן יוחלו, וניתן יהיה לומר שהמערכת בכללותה, לא רק עבור בן אדם פרטי, עונה על דרישות ההלכה".
עזרה במשפחה
נוסף על הפרסומים של מכון שלזינגר בעברית ובאנגלית (JME) מעבירים אנשיו סמינר קיץ לרופאים ולסטודנטים לרפואה מרחבי העולם, וקורסים לקהל יעד ישראלי מהתחום. לפני שלושה חודשים החל המכון להריץ פרוייקט נוסף: 'רבנים משיבים'.
"זה פרויקט שנועד לאפשר לציבור גדול מהמגזר הדתי והחרדי להתייעץ בנושאי משפחה רגישים, במקום שאנשים פועלים לפי עקרונות ההלכה ושומרים על דיני הצניעות. רוב המודעות שפורסמו בעיתונות עברו אישור של גדולי הפוסקים בארץ, שביוזמת העיתונים המפרסמים עברו על כל מילה ואישרו את ניסוח המודעות".
חמישה רבנים השיבו ל-2,500 הפניות שהגיעו במשך 13 שבועות. לצורך כך הם נבחרו בקפידה, וכדרכו של הלפרין, כל אחד מהם בא מציבור שונה במגזר החרדי. המכון העביר את הרבנים השתלמות בנושאי רפואה, משפט והלכה הנוגעים לעניינים שעליהם נדרשו להשיב, והציבור 'נתן לאצבעות ללכת במקומו':
"הפניות היו בנושאים מגוונים. בעצם, כל הנושאים הרגישים שיכולים להיות אצל בני זוג ומשפחות הגיעו הנה. חלק מהעזרה היתה של הקשבה, חלק של הפניה הלאה וחלק היה מתן פתרון הלכתי. התודות שקיבלנו היו מדהימות. אנשים אמרו: 'עד היום לא היה לנו עם מי לדבר. אתם גומלים איתנו חסד שאנחנו יכולים להעלות את הדברים ולראות כיצד ניתן לפתור את הבעיות'".
הפרויקט הניסיוני יצא כרגע להפסקה, כדי לנתח את השאלות והתשובות ולייעל את המערכת, אך במכון שלזינגר מתכוונים להחזיר אותו בקרוב.
הראיון מסתיים. את בית החולים 'שערי צדק' כבר עוטפת החשכה. בעוד כשעה ייפגש הלפרין עם בנו כדי ללמוד יחד הלכות שבת. הרב ד"ר מרדכי הלפרין ינצל את החברותא כדי להתכונן לשיעור שהוא אמור להעביר באחת הישיבות עיסוק נוסף שהוא משתדל שלא לזנוח.
ofralax@walla.co.il
