* לא נשכח את סורוקה יילנה בוסינובה ז"ל שהציתה עצמה במחאה על הגירוש
המהפכה הצרפתית שמה קץ למלוכה, אך כעבור שנים ספורות היא העלתה לגדולה קצין תותחנים אלמוני בשם נפוליון בונפרטה, שהכתיר עצמו לקיסר.
המהפכה הבולשביקית ביטלה את מעמד האצולה ודגלה בחברה שוויונית "חסרת מעמדות", אך עד מהרה הצמיחה חוסר שוויון משווע בין השכבה השלטת החדשה, ה"נומנקלטורה", לבין עם רעב וחסר זכויות. צמרת המפלגה הקומוניסטית והביורוקרטיה השלטונית בילו במעונות קיץ (דאצ'ות), נסעו במכוניות פאר וקנו בחנויות מיוחדות מעדנים מן המערב.
עד עתה חשבנו, שהמהפכה הציונית נמלטה מגורלן של המהפכות הללו, שלאחר ששפכו נהרות של דם, חזרו לנקודת המוצא ולמעשה לא השיגו כלום. לאשליה הזאת הושם הקץ בגירוש היהודים על ידי שרון.
מי חלם שמדינת ישראל תסחב בכוח יהודים מתוך בתי כנסת באמצע תפילתם?
מי חלם שמדינת ישראל תהרוס עשרות בתי כנסת, בתי מדרש וישיבות, ורבנים בגולה ייאלצו להזהיר מפני חיקוי הדוגמה הישראלית על ידי אנטישמים בכל העולם?
מי חלם שמדינת ישראל תהרוס התיישבות ציונית, והטרקטור - סמל הציונות המגשימה - יהפוך לסמל של עקירת מתיישבים והחרבת בתיהם ושדותיהם?
מי חלם שבתוך החברה היהודית במדינת ישראל יצוצו סימנים מובהקים של אנטישמיות, כלפי מי שנראה יותר מדי 'יהודי' : חרדים, דתיים, מתנחלים (כלומר, מגשימי הציונות)?
מי חלם שמדינת ישראל תיאלץ יהודים לגלות מאדמתם בארץ ישראל ("יהודי מגרש יהודי")?
מי חלם שבמדינת ישראל גירוש ערבים לא יעלה על הדעת, ולעומתו גירוש יהודים יוכשר על ידי ביהמ"ש העליון?
מי חלם שמדינת ישראל תשלח צבא ומשטרה להכות יהודים ולהתעלל בהם? ("יהודי מכה יהודי")? רק דוגמה אחת: איילה אמיתי, ילדה בת 14, השתתפה בהפגנה ליד קדומים, הוכתה ע"י שוטרים בראש, בידיים, ברגליים ובבטן, סבלה שטפי דם וחשש לפגיעות פנימיות, הוחשה לבית החולים לילדים שניידר, אך בטרם הספיק אביה להגיע אליה, נחטפה ע"י קצין משטרה מתוך חדר המיון לבית הכלא מעשיהו, למרות התנגדות הרופא. גם בכלא לא קיבלה טיפול, נחקרה בשעה ארבע בבוקר, ובית משפט נתבקש להאריך את מעצרה, כנראה עד שייעלמו סימני המכות, והאריך. הפרשה הטרייה הזאת היא ייצוגית למאות מקרים מתועדים, המצביעים על מאמץ שיטתי להפחיד ולדכא את האוכלוסייה הציונית האידיאליסטית, ברובה דתית.
מי חלם שממשלה בישראל תיעזר ותישען על המיעוט הערבי העוין את עצם מהותה, כדי להשיג רוב למדיניות אנטי-ציונית, ובתמורה תקדם את ענייניה של האוכלוסייה העוינת על חשבון אינטרסים ציוניים (הקצאת אדמות קק"ל לערבים; הכשרת עשרות מאחזים בדואים בלתי חוקיים בנגב, בעוד מאחזים יהודיים נהרסים).
מי חלם ש"העיר העברית הראשונה", שאליה נמלטו פליטי נצר-חזני והתמקמו בה באהלים על דשא ציבורי, תדרוש מהם להתפנות "עד הבוקר", ולא תשלח פקחים לגרשם ברשעות ובקשיחות לב?
מי חלם שהמדינה היהודית תהיה שותפה פעילה בהקמת מדינה פלשתינית על אדמת ארץ ישראל?
מתבקשת המסקנה, שישראל כמדינה תהיה חפה מכל חזון ואידיאולוגיה. אולם, האם זה אפשרי ? בצרפת התחוללו המהפכות בתוך המדינה. צרפת היתה מלוכה, רפובליקה, קיסרות, מלוכה ושוב רפובליקה, ונשארה קיימת ועומדת כמדינה. רוסיה הצארית נעשתה בולשביקית וחזרה ונתגלגלה לקפיטליסטית. כמדינה התקיימה תמיד ללא שינוי.
לא כן מדינת ישראל. המהפכה הציונית לא התחוללה בתוכה, כי אם עצם היותה מדינה יהודית וציונית - היא המהפכה. טול ממנה את שני אלה, והיא תעבור מן העולם כגוף שיצאה נשמתו. מפני שאם איננה של היהודים, ע"י היהודים, למען היהודים, אין טעם ואין תכלית לקיומה, וללא זכות קיום אין קיום.
על כן, המערכה איננה על התנחלויות בלבד, אלא על עצם המשך חייה של המדינה היהודית. מדינה יהודית לא תוכל ללכת את התנ"ך ב'רוורס', ולשרוד: במקום "הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן" (יחזקאל לו-לה ) תהפוך שוב גן עדן לשממה, ובמקום "ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם" (עמוס ט-יד-טו) תהפוך ערים בנויות לשממה ותעקור נטועים מעל אדמתם.
מדינת ישראל קמה על נבואות הנחמה של ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ועמוס. אוי לה, אם תנסה לעוקרן, להפריכן, להפוך אותן לבדיה.
על פתחו של שרון
הרמטכ"ל לשעבר, בוגי יעלון, הזהיר שה"התנתקות החד-צדדית" תיתן רוח גבית לטרור. כלומר, היא תרים את המוראל של האויב (שהיה ירוד מאוד כתוצאה מן המכות שהנחית עליו צה"ל) וגם תספק לו בסיס בטוח לטרור ואפשרויות בלתי מוגבלות לייבא כל נשק. שרון וחצרו אף לא ניסו להפריך את המסקנה הפשוטה הזאת. שרון, בנאום הגירוש שלו, אמנם הבטיח ש"הביטחון האישי" יגבר, אך לא הסביר איך יציקת בנזין על המדורה תנמיך את גובה הלהבות.
עכשיו בא אבי הטרור בעזה , מוחמד דיף, וענה כהד אחר דבריו של יעלון:
"בלי הג'יהאד הזה לא היינו משיגים את שחרור הרצועה. היום אתם עוזבים את עזה מושפלים, אתם עוזבים גיהנום. אני מבטיח לכם, שמחר בעזרת אללה כל פלשתין תהפוך לכם לגיהנום".
ומדיבור למעשה. צעיר יהודי, שמואל מט הי"ד, נדקר למוות בעיר העתיקה בירושלים. המטענים, הירי והפצמ"רים ברצועה אינם פוסקים. מתאבד בבאר-שבע. שני מאבטחים נאבקים על חייהם. הם מנעו אולי עשרות הרוגים.
אך חוות השקמים בשלה, שוקדת להכניס את הצבא המצרי לסיני ומשם לרצועה, באמצעות מפקדים ו"יועצים" לצבא הפלשתיני "החדש".
והתקשורת שומרת את קולות הירי והפיצוצים ואת נאקות ההרוגים והפצועים בקופסת אתרוג אטומה, מנתקת כל קשר בין ה"התנתקות" לטרור המחודש ולקרבנותיו, פן יתגלה, שהימין צדק באזהרותיו.
בימי אוסלו התקינה מועצת יש"ע לוח ענק ליד מעונו הרשמי של רוה"מ ובו הופיעו השמות והמספרים של קורבנות שלום-אוסלו. את השיטה הזאת למד הימין מן השמאל, שמירר כך את חייו של בגין בזמן מלחמת הלבנון.
היום, שהקשר בין פשע גירוש היהודים לבין התחדשות הטרור כה ברור, מדוע עדיין המקום הזה בקרן הרחובות בן מימון-עזה-בלפור בירושלים ריק? היש הפגנה ראויה, צודקת ואמיתית יותר מאשר האמירה הפומבית לשרון : אתה אחראי לדם השפוך - ידעת וגם הוזהרת והקשית את ליבך, והנה התוצאות. לך, ואל תשוב לעולם!?
יד ליילנה, ה' ייקום דמה
בשנת 1968 פלשו הסובייטים לצ'כוסלובקיה ובינואר 1969 הצית יאן פאלח, סטודנט לפילוסופיה בן 21, את עצמו בכיכר המרכזית של פראג, בהפגנת מחאה כפולה: נגד הכיבוש הסובייטי ונגד אדישותם של בני עמו. הוא נפטר כעבור 3 ימים.
כיום, אין אדם משכיל בעולם שאינו יודע את שמו. יש כיכר על שמו בלוקסמבורג ורחוב באחת מערי צרפת. את מקום התאבדותו פוקדים מיליונים ומניחים פרחים.
ביום כא' באב תשס'ה 26.8. 05 נפטרה בבית החולים סורוקה יילנה בוסינובה, בת 54, תושבת קדומים, שהציתה את עצמה ביציאה המערבית של נתיבות, ליד מחסום משטרתי שמנע את הליכתה לעזרת אחיותיה ואחיה שגירושם התחיל. 9 ימים נאבקו הרופאים על חייה, ונכשלו.
יילנה עלתה לפני 5 שנים מאודסה והצטרפה לאמה שגרה בקדומים, ונפטרה בינתים. במקצועה היתה מהנדסת. גרושה וחשוכת ילדים. בקדומים טיפלה במוסד סיעודי לקשישים. היתה אשה נעימה, נאה ומטופחת. השתתפה בכל ההפגנות והאירועים, דאגתה לגורל הארץ נוכח הגירוש לא נתנה לה מנוח. כמה פעמים פתחה בשביתות רעב, והניאו אותה מללכת "עד הסוף". ביום הגורלי עמדה שעות רבות לפני המחסום, סירבה לקבל שתייה מן השוטרים או להסתופף עימהם תחת שמשייה. כאשר השוטרים הצליחו לכבות את האש, כבר סבלה מכוויות בדרגה שלישית ב-75 אחוז מגופה. היא נפטרה מבלי שחזרה להכרתה.
את האירוע הנורא הזה, רווי המשמעות והסמליות, הצניעו בתקשורת העוינת מפני שהטרגדיה הזאת סותרת את העמדה המרושעת: "מה יש? בסך הכל כמה אנשים עוברים דירה!" קורבנה של יילנה ז"ל, לעומת זאת, מציב את הגירוש במקומו הנכון, כאסון וכפשע לאומי במימדים היסטוריים.
חובה עלינו לא רק להנציח את זכרה של אחותנו האומללה שהצטרפה אלינו ממרחקים וחשה באסוננו עד כדי הקרבת עצמה, אלא לשמר - דרך זכר ייסוריה - את הזיקה והנאמנות ליישובים שחרבו ולאידיאל ההתיישבות. על אם-הדרך, היכן שנשרפה, עם הפנים לגוש, תעמוד אנדרטה, שם יזכרו כל שנה את יום הגירוש ויבטיחו לשוב ולבנות, וכי הפשע של גירוש יהודים בידי יהודים לא ישוב לעולם!
המהפכה הצרפתית שמה קץ למלוכה, אך כעבור שנים ספורות היא העלתה לגדולה קצין תותחנים אלמוני בשם נפוליון בונפרטה, שהכתיר עצמו לקיסר.
המהפכה הבולשביקית ביטלה את מעמד האצולה ודגלה בחברה שוויונית "חסרת מעמדות", אך עד מהרה הצמיחה חוסר שוויון משווע בין השכבה השלטת החדשה, ה"נומנקלטורה", לבין עם רעב וחסר זכויות. צמרת המפלגה הקומוניסטית והביורוקרטיה השלטונית בילו במעונות קיץ (דאצ'ות), נסעו במכוניות פאר וקנו בחנויות מיוחדות מעדנים מן המערב.
עד עתה חשבנו, שהמהפכה הציונית נמלטה מגורלן של המהפכות הללו, שלאחר ששפכו נהרות של דם, חזרו לנקודת המוצא ולמעשה לא השיגו כלום. לאשליה הזאת הושם הקץ בגירוש היהודים על ידי שרון.
מי חלם שמדינת ישראל תסחב בכוח יהודים מתוך בתי כנסת באמצע תפילתם?
מי חלם שמדינת ישראל תהרוס עשרות בתי כנסת, בתי מדרש וישיבות, ורבנים בגולה ייאלצו להזהיר מפני חיקוי הדוגמה הישראלית על ידי אנטישמים בכל העולם?
מי חלם שמדינת ישראל תהרוס התיישבות ציונית, והטרקטור - סמל הציונות המגשימה - יהפוך לסמל של עקירת מתיישבים והחרבת בתיהם ושדותיהם?
מי חלם שבתוך החברה היהודית במדינת ישראל יצוצו סימנים מובהקים של אנטישמיות, כלפי מי שנראה יותר מדי 'יהודי' : חרדים, דתיים, מתנחלים (כלומר, מגשימי הציונות)?
מי חלם שמדינת ישראל תיאלץ יהודים לגלות מאדמתם בארץ ישראל ("יהודי מגרש יהודי")?
מי חלם שבמדינת ישראל גירוש ערבים לא יעלה על הדעת, ולעומתו גירוש יהודים יוכשר על ידי ביהמ"ש העליון?
מי חלם שמדינת ישראל תשלח צבא ומשטרה להכות יהודים ולהתעלל בהם? ("יהודי מכה יהודי")? רק דוגמה אחת: איילה אמיתי, ילדה בת 14, השתתפה בהפגנה ליד קדומים, הוכתה ע"י שוטרים בראש, בידיים, ברגליים ובבטן, סבלה שטפי דם וחשש לפגיעות פנימיות, הוחשה לבית החולים לילדים שניידר, אך בטרם הספיק אביה להגיע אליה, נחטפה ע"י קצין משטרה מתוך חדר המיון לבית הכלא מעשיהו, למרות התנגדות הרופא. גם בכלא לא קיבלה טיפול, נחקרה בשעה ארבע בבוקר, ובית משפט נתבקש להאריך את מעצרה, כנראה עד שייעלמו סימני המכות, והאריך. הפרשה הטרייה הזאת היא ייצוגית למאות מקרים מתועדים, המצביעים על מאמץ שיטתי להפחיד ולדכא את האוכלוסייה הציונית האידיאליסטית, ברובה דתית.
מי חלם שממשלה בישראל תיעזר ותישען על המיעוט הערבי העוין את עצם מהותה, כדי להשיג רוב למדיניות אנטי-ציונית, ובתמורה תקדם את ענייניה של האוכלוסייה העוינת על חשבון אינטרסים ציוניים (הקצאת אדמות קק"ל לערבים; הכשרת עשרות מאחזים בדואים בלתי חוקיים בנגב, בעוד מאחזים יהודיים נהרסים).
מי חלם ש"העיר העברית הראשונה", שאליה נמלטו פליטי נצר-חזני והתמקמו בה באהלים על דשא ציבורי, תדרוש מהם להתפנות "עד הבוקר", ולא תשלח פקחים לגרשם ברשעות ובקשיחות לב?
מי חלם שהמדינה היהודית תהיה שותפה פעילה בהקמת מדינה פלשתינית על אדמת ארץ ישראל?
מתבקשת המסקנה, שישראל כמדינה תהיה חפה מכל חזון ואידיאולוגיה. אולם, האם זה אפשרי ? בצרפת התחוללו המהפכות בתוך המדינה. צרפת היתה מלוכה, רפובליקה, קיסרות, מלוכה ושוב רפובליקה, ונשארה קיימת ועומדת כמדינה. רוסיה הצארית נעשתה בולשביקית וחזרה ונתגלגלה לקפיטליסטית. כמדינה התקיימה תמיד ללא שינוי.
לא כן מדינת ישראל. המהפכה הציונית לא התחוללה בתוכה, כי אם עצם היותה מדינה יהודית וציונית - היא המהפכה. טול ממנה את שני אלה, והיא תעבור מן העולם כגוף שיצאה נשמתו. מפני שאם איננה של היהודים, ע"י היהודים, למען היהודים, אין טעם ואין תכלית לקיומה, וללא זכות קיום אין קיום.
על כן, המערכה איננה על התנחלויות בלבד, אלא על עצם המשך חייה של המדינה היהודית. מדינה יהודית לא תוכל ללכת את התנ"ך ב'רוורס', ולשרוד: במקום "הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן" (יחזקאל לו-לה ) תהפוך שוב גן עדן לשממה, ובמקום "ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם" (עמוס ט-יד-טו) תהפוך ערים בנויות לשממה ותעקור נטועים מעל אדמתם.
מדינת ישראל קמה על נבואות הנחמה של ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ועמוס. אוי לה, אם תנסה לעוקרן, להפריכן, להפוך אותן לבדיה.
על פתחו של שרון
הרמטכ"ל לשעבר, בוגי יעלון, הזהיר שה"התנתקות החד-צדדית" תיתן רוח גבית לטרור. כלומר, היא תרים את המוראל של האויב (שהיה ירוד מאוד כתוצאה מן המכות שהנחית עליו צה"ל) וגם תספק לו בסיס בטוח לטרור ואפשרויות בלתי מוגבלות לייבא כל נשק. שרון וחצרו אף לא ניסו להפריך את המסקנה הפשוטה הזאת. שרון, בנאום הגירוש שלו, אמנם הבטיח ש"הביטחון האישי" יגבר, אך לא הסביר איך יציקת בנזין על המדורה תנמיך את גובה הלהבות.
עכשיו בא אבי הטרור בעזה , מוחמד דיף, וענה כהד אחר דבריו של יעלון:
"בלי הג'יהאד הזה לא היינו משיגים את שחרור הרצועה. היום אתם עוזבים את עזה מושפלים, אתם עוזבים גיהנום. אני מבטיח לכם, שמחר בעזרת אללה כל פלשתין תהפוך לכם לגיהנום".
ומדיבור למעשה. צעיר יהודי, שמואל מט הי"ד, נדקר למוות בעיר העתיקה בירושלים. המטענים, הירי והפצמ"רים ברצועה אינם פוסקים. מתאבד בבאר-שבע. שני מאבטחים נאבקים על חייהם. הם מנעו אולי עשרות הרוגים.
אך חוות השקמים בשלה, שוקדת להכניס את הצבא המצרי לסיני ומשם לרצועה, באמצעות מפקדים ו"יועצים" לצבא הפלשתיני "החדש".
והתקשורת שומרת את קולות הירי והפיצוצים ואת נאקות ההרוגים והפצועים בקופסת אתרוג אטומה, מנתקת כל קשר בין ה"התנתקות" לטרור המחודש ולקרבנותיו, פן יתגלה, שהימין צדק באזהרותיו.
בימי אוסלו התקינה מועצת יש"ע לוח ענק ליד מעונו הרשמי של רוה"מ ובו הופיעו השמות והמספרים של קורבנות שלום-אוסלו. את השיטה הזאת למד הימין מן השמאל, שמירר כך את חייו של בגין בזמן מלחמת הלבנון.
היום, שהקשר בין פשע גירוש היהודים לבין התחדשות הטרור כה ברור, מדוע עדיין המקום הזה בקרן הרחובות בן מימון-עזה-בלפור בירושלים ריק? היש הפגנה ראויה, צודקת ואמיתית יותר מאשר האמירה הפומבית לשרון : אתה אחראי לדם השפוך - ידעת וגם הוזהרת והקשית את ליבך, והנה התוצאות. לך, ואל תשוב לעולם!?
יד ליילנה, ה' ייקום דמה
בשנת 1968 פלשו הסובייטים לצ'כוסלובקיה ובינואר 1969 הצית יאן פאלח, סטודנט לפילוסופיה בן 21, את עצמו בכיכר המרכזית של פראג, בהפגנת מחאה כפולה: נגד הכיבוש הסובייטי ונגד אדישותם של בני עמו. הוא נפטר כעבור 3 ימים.
כיום, אין אדם משכיל בעולם שאינו יודע את שמו. יש כיכר על שמו בלוקסמבורג ורחוב באחת מערי צרפת. את מקום התאבדותו פוקדים מיליונים ומניחים פרחים.
ביום כא' באב תשס'ה 26.8. 05 נפטרה בבית החולים סורוקה יילנה בוסינובה, בת 54, תושבת קדומים, שהציתה את עצמה ביציאה המערבית של נתיבות, ליד מחסום משטרתי שמנע את הליכתה לעזרת אחיותיה ואחיה שגירושם התחיל. 9 ימים נאבקו הרופאים על חייה, ונכשלו.
יילנה עלתה לפני 5 שנים מאודסה והצטרפה לאמה שגרה בקדומים, ונפטרה בינתים. במקצועה היתה מהנדסת. גרושה וחשוכת ילדים. בקדומים טיפלה במוסד סיעודי לקשישים. היתה אשה נעימה, נאה ומטופחת. השתתפה בכל ההפגנות והאירועים, דאגתה לגורל הארץ נוכח הגירוש לא נתנה לה מנוח. כמה פעמים פתחה בשביתות רעב, והניאו אותה מללכת "עד הסוף". ביום הגורלי עמדה שעות רבות לפני המחסום, סירבה לקבל שתייה מן השוטרים או להסתופף עימהם תחת שמשייה. כאשר השוטרים הצליחו לכבות את האש, כבר סבלה מכוויות בדרגה שלישית ב-75 אחוז מגופה. היא נפטרה מבלי שחזרה להכרתה.
את האירוע הנורא הזה, רווי המשמעות והסמליות, הצניעו בתקשורת העוינת מפני שהטרגדיה הזאת סותרת את העמדה המרושעת: "מה יש? בסך הכל כמה אנשים עוברים דירה!" קורבנה של יילנה ז"ל, לעומת זאת, מציב את הגירוש במקומו הנכון, כאסון וכפשע לאומי במימדים היסטוריים.
חובה עלינו לא רק להנציח את זכרה של אחותנו האומללה שהצטרפה אלינו ממרחקים וחשה באסוננו עד כדי הקרבת עצמה, אלא לשמר - דרך זכר ייסוריה - את הזיקה והנאמנות ליישובים שחרבו ולאידיאל ההתיישבות. על אם-הדרך, היכן שנשרפה, עם הפנים לגוש, תעמוד אנדרטה, שם יזכרו כל שנה את יום הגירוש ויבטיחו לשוב ולבנות, וכי הפשע של גירוש יהודים בידי יהודים לא ישוב לעולם!
