ברגע האחרון החלטנו שאת הנחת התפילין הראשונה של בננו השלישי נקיים במערת המכפלה. עם אחיו הבכור הלכנו לכותל, כמקובל, וסיימנו בסיור חווייתי במנהרה המפורסמת. האח השני קיים לראשונה את המצווה בבית הכנסת של כפר דרום תבנה ותכונן (הרב אצלנו אומר: ה' ייקום דמה). זה היה פחות מחודש לפני החורבן, וכוחות הגירוש כבר הטילו מצור על הגוש. סידרתי אישורי כניסה לעשרות בני משפחה. כולם שמחו להזדמנות לשאוף עוד קצת מאוויר גוש קטיף וחלקם, אל תגלו, גם ניצלו את ההזדמנות כדי להישאר בפנים. במדרשת התורה והארץ צפינו בסרט 'אדמה', המתאר את התיישבותם של אנשי אמונה - רבי ישראל משקלוב ור' ישראל ב"ק - בצפת וסביבותיה. מן הסתם היינו אחת הקבוצות האחרונות שעוד זכו לעשות את זה שם. מערת המכפלה מתאימה במיוחד לעריכת ברית מילה - בריתו של אברהם אבינו. אבל גם כניסה לעול מצוות קשורה מאוד לזכרו של בית אברהם, עובד ה' אשר ציווה "את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". בבוקר נר שני של חנוכה אנחנו משכימים עם שחר, נוסעים כשעתיים ומגיעים למניין הקבוע האחרון במערה, בשמונה ורבע בבוקר. הכניסה לעיר ולמערה עצמה נוחה מאוד בימי שיגרה. בחול המועד אפשר ליהנות כאן מהמון יהודים וממיטב המזמרים שמגיעים לעשות שמחת הרגל, אבל אי אפשר להתעלם מהיתרון בלהגיע עם האוטו עד למרגלות המתחם ולהיכנס למערה ללא כל עמידה בתור. השילוב המרגש של ללוות את הבן להנחת תפילין ראשונה דווקא במקום המיוחד הזה עשוי להפעים גם אנשים מאופקים מסוגי. תושבי העיר היהודים שהגיעו למניין הזה שמחים איתנו כעם בני משפחה, ובצירוף אווירת חג החנוכה מתקיימת תפילה חגיגית בשירה, בהלל ובהודאה. בניין בן 2000 ידענו למה לא ויתרנו על הדרכה מפיו של נועם ארנון. דובר היישוב היהודי בחברון משלב בהסבריו ידע מקיף ורב-תחומי, אידיאולוגיה שורשית, זוויות חדשותיות-אקטואליות, וגם יכולת תקשור עם מבקרים בטווח גילאים שבין שלוש למאה ושלוש - יתרון גדול כשאתה בא עם קבוצה משפחתית רב-דורית. שמענו בין השאר שמערת המכפלה היא המבנה היחיד בעולם מתקופת הורדוס שהשתמר בשלמותו. שמענו איך התקדם הרב גורן לפני כל הכוחות ולמעשה השתלט על המערה בכוחות עצמו. גם על הילדה מיכל שחדרה לעומק המערה שמענו, וגם על יהודי חברון, נועם וחבריו, שזכו להיכנס עוד יותר לעומק וגם להתפלל שם, לפני שהערבים דאגו לאטום בבטון את המחילה המובילה אל מערת הקבורה שמתחת למבנה. אפילו יצאנו עם סקופ, שמאוחר יותר גם אושר לפרסום ב'בשבע', על חזרתה של משפחת בר-כוכבא לביתה ב'שכונת שלהבת' - השוק הסיטונאי. בבתי הרובע היהודי בחברון כבר לא רואים את שקי חול המפורסמים על כל חלון. צה"ל השתלט מחדש על נקודות מפתח אסטרטגיות בעיר, ונוכחותו מונעת את הירי הפלשתיני שהשתולל כאן בעבר. חנויות הערבים ברחוב הראשי סגורות בהוראת הצבא, מה שהביא לירידה דרסטית במפלס הנוכחות של ערבים באזור ההתיישבות היהודי של העיר. שלא כבעבר, אפשר היום לסייר באזורי ההתיישבות היהודית בחברון כמעט בלי לפגוש ערבים, מה שתורם כמובן לתחושת הביטחון. יהודי העיר מדגישים עם זאת כי בעקבות הסכמי וואי 95 אחוז משטח העיר הוא ערבי לחלוטין, ללא אפשרות תנועה של יהודים. בדרך אנו רואים בתי ערבים בהליכי שיפוץ. נועם ארנון מספר על קרנות בינלאומיות שמשפצות בתים שהיו נטושים במשך שנים ארוכות, ומושיבות בדירות הללו שבקרבת בתי היהודים דווקא גורמים עוינים כמו אסירים משוחררים מהכלא הישראלי. בית הדסה, בית רומנו, בית שניאורסון - כל בית והסיפור ההיסטורי שלו. מי בנה אותו, מי גר בו בשנים שלפני תרפ"ט, מה קרה שם בטבח הנורא ואיך חזר בדורנו לידיים יהודיות. בבית הכנסת אברהם אבינו, אחרי שמיעת הסיפור המיוחד על שיקום המקום לאחר שרוצחי תרפ"ט ויורשיהם הפכוהו לדיר, ניתן גם לראות ספרי תורה שנכתבו בעיראק לפני כמאתיים שנה ונתרמו למקום. עוד מוצג מיוחד כאן הוא כרך של הספר הפופולארי 'חוק לישראל' עם הקדשה של התורם - רבי חיים חזקיהו מדיני, בעל 'שדי חמד', גם הוא מחברון. ביקור היסטורי במערה ברחבה שלפני מערת המכפלה, מולנו המקום בו עמדה פעם 'המדרגה השביעית' שהמוסלמים אסרו על היהודים להיכנס אל מעבר לה, אנו פוגשים את הרב מרדכי אלון. הילדים הקטנים מתלהבים לראות את הרב שחתום על גיליון פרשת השבוע 'מבראשית' שבו הם לומדים כל שבוע. אנחנו המבוגרים שומעים מפיו את סיפורה המרתק של סבתו, אם אימו, הכלה שזכתה להיכנס למערה בימים שרגל יהודית לא דרכה בה. את הפרטים המדויקים אני שומע מאוחר יותר מרות אלון, אמו של הרב אלון ובתה של הכלה, רבקה בוקסבוים לבית אמדורסקי. יחיאל אמדורסקי, בעל בית המלון אמדורסקי, היה תושב ירושלמי נכבד ובעל קשרי ידידות עם משפחות ערביות נכבדות כמו חוסייני ונאשאשיבי. אשתו, גיטל לבית אפשטיין, היתה בת חברון. למשפחת אמדורסקי היתה היכרות אמיצה עם משפחתו של חאג' אמין אל חוסייני, המופתי הירושלמי הידוע לשמצה. בין השאר מסופר כי כאשר נבצר מאמו של המופתי להניקו מילאה הגב' אמדורסקי את מקומה. חאג' אמין אל חוסייני ראה את עצמו כמו בן משפחה קרוב של האמדורסקים, וכאשר בת המשפחה, רבקה, באה בברית האירוסין, הוא הביע את רצונו להעניק לכלה מתנה מיוחדת. האב, יחיאל אמדורסקי, השיב לחוסייני כי אין דבר שישמח את הכלה, את אמה ואת סבתה יותר מאישור לעלות אל מעבר למדרגה השמינית ולבקר בתוך מערת המכפלה. ואכן, המופתי סייע והאישור ניתן. וכך זכו הכלה רבקה אמדורסקי, מלווה בחתנה, בהוריה ובסבתה, כשנתיים-שלוש לפני טבח תרפ"ט, להיכנס אל המבנה המקודש שרגל יהודית לא דרכה בו באותם ימים. לימים שימש הביקור ההיסטורי את החתן, עורך-הדין בוקסבוים, גם בעבודתו המשפטית. הוא נדרש להגן בבית הדין המנדטורי על יהודים שהואשמו בחילול קודשי האיסלאם בגלל שההינו, בשוגג או במכוון, לעלות מעבר לאותה מדרגה שביעית ידועה לשימצה. כאשר עמד השופט לגזור בחומרה את דינם של 'מחללי הקודש' היה עו"ד בוקסבוים שולף את הקלף המנצח: הסיפור על כניסתו עם כלתו למערת המכפלה, באישור המופתי. כך הוכיח לשופט שאין מדובר בהלכה איסלאמית חמורה האוסרת כניסת יהודית, אלא בהתעקשות שרירותית שניתן בעת רצון לוותר עליה. כרחל וכלאה גם אנחנו הבאנו איתנו כלה למערת המכפלה - בת משפחה שבאה להשתתף בשמחתנו וגם להתפלל על קברי אבות ואמהות שלושה ימים לפני חתונתה. לאחר שכתבתי כאן על השיר 'קדוש' לקחו בני המשפחה שלי על עצמם להשיג לי את הדיסק של משפחת ואך עם השיר הזה. מצאתי בדיסק, 'פיסת חיים' שמו, עוד כמה וכמה שירים טובים וביצועים ערבים לאוזן. ביניהם השיר 'אחותנו', שאני מנחש שהולחן לרגל חתונת אחת האחיות לבית ואך. כמנהגי כשיש לי דיסק חדש וטוב, אני נותן לו להתנגן שוב ושוב עד שכל הניואנסים נקלטים טוב במוח. והנה הכלה שאיתנו מספרת שבני הזוג שלנו אוהבים את השיר הזה, 'אחותנו', וביקשו לנגנו בחופתם, אבל נגני התזמורת אומרים שהשיר אינו מוכר להם. צירופי מקרים כאלה נראים כמו אות משמיים שקשה להתעלם ממנו. אם התזמורת לא יכולה לנגן, אפשר גם להשמיע מהדיסק. השיר פותח בפסוק "אחותנו את היי לאלפי רבבה", ומסיים בפסוק "יתן ה' את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה". ומכיוון שלהיכנס למערת המכפלה היום, ברוך השם, זו כבר לא מתנת חתונה נדירה כמו בימי המופתי, אז צירפנו גם את השיר האהוב על בני הזוג, שאכן הושמע כמובן בדרך אל חופתם. עד כאן, קוראים יקרים, סיפור על בר מצווה והנחת תפילין, על כלה ועל מערת המכפלה. ואם הצלחתם להגיע עד הנה, אז שתדעו כולכם רק שמחות.
