חקירה או מריחה?

 "הדו"ח הוא נקודת ציון", אומר יו"ר השדולה למען פולארד בכנסת, ח"כ אורי אריאל. "אבל הוא לא מהפכה ולא עושה את ההבדל. השאלה העיקרית היא מה נתניהו יעשה"

 עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר: "המבקר כותב שהפגישות של גורמי הממשלה לא תועדו. לא מדובר בפגם טכני, אלא זה מחדל בעצם העלאת הסוגיה. האם מישהו היה מעלה על הדעת לא לתעד עסקאות רכש ענקיות? את השיחות עם האמריקנים על הגרעין האיראני?"

 אסתר פולארד אומרת, שידוע לכל כי היא נמצאת בקשר הדוק עם יהונתן וכי בידיה מסמכים רבים, אך למרות זאת היא לא הוזמנה ולו פעם אחת אל המבקר, במסגרת החקירה הנוכחית, "מה שמוכיח שמשהו כאן מסריח"

בעוד חודשיים יסיים יהונתן פולארד את שנתו ה-25 בכלא האמריקני. מצבו הרפואי קשה מאוד למרות שרוחו, רק ה' יודע איך, איתנה. לפני שבוע הגיש מבקר המדינה דו"ח על טיפול ממשלות ישראל בשחרורו של הסוכן הישראלי. הדו"ח המלא, בן עשרות עמודים, נותר חסוי, והציבור הרחב זכה להיחשף רק לשלושה עמודים מתוכו. המסקנות בשלושת העמודים האלה היו פושרות. מצד אחד נכתב בו ש"שחרור פולארד... עמד לנגד עיני ראשי הממשלה... ופעולותיהם היו רציפות ועקביות... וכאמור הנושא עלה במסגרת פגישותיהם בשיחותיהם עם נשיאי ארה"ב". ומצד שני קיימת ביקורת, לא חריפה מדי, על התנהלותן בנושא זה.

יוזמי כתיבת הדו"ח, שגם נחשפו לתוכנו המלא, חושבים שיש כאן התקדמות משמעותית בדרך הארוכה מאוד של יהונתן הביתה. מנגד סוברים באי כוחו ומקורביו של פולארד, שהדו"ח הוא בסך הכול עוד שכבת טיח אחת בחומה הגדולה שבנתה מדינת ישראל בינה ובין מי שנתן למענה את כל מה שהיה לו.

הליך משפטי לא ראוי

לפני שנה ותשעה חודשים פנתה הוועדה לביקורת המדינה למבקר המדינה וביקשה ממנו להכין "חוות דעת באשר לפעולות של ממשלות ישראל בשנים האחרונות, באשר לטיפול ולמאמצים להביא לשחרורו של יהונתן פולארד, כאזרח המדינה הנמק בכלא האמריקאי למעלה מ-22 שנים".

לפי משרד מבקר המדינה, לחקירה התגייסו המבקר עצמו וצוות בכיר מהמשרד. ואף שהוועדה מינתה אותם לבחון את מהלך העניינים בחמש השנים האחרונות, הם הגדילו ראש והרחיבו את החקירה לאחור. לדברי המשרד, הצוות החוקר בחן מאות מסמכים ונפגש עם ראש הממשלה בהווה ועם ראשי ממשלה בעבר, עם שרי חוץ וביטחון ויועציהם בעבר ובהווה, עם באי כוחו של פולארד ואנשים נוספים שהיו מעורבים בעניין. המבקר נפגש גם עם אביו של הסוכן הישראלי, פרופ' מוריס פולארד בן ה-95, שהגיע לישראל לכנס מדעי. האב דיבר עם המבקר על אי הצדק המשפטי שנעשה לבנו בארצות הברית, וכתוצאה מכך ומעדויות נוספות מינה המבקר את פרופ' קנת מן, המתמחה במשפט בינלאומי ופלילי לבחון את הדבר. פרופ' מן מצא פגמים בהליך המשפטי של פולארד וקבע כי הוא לא זכה להליך משפט ראוי.

בחלקו הגלוי של הדו"ח נכתב, כאמור, שממשלות ישראל עשו מאמצים עקביים לשחרר את פולארד, וכי כל ראשי הממשלה פנו באופן רציף ועקבי לנשיאים האמריקנים לחון את הסוכן הישראלי. מנגד, נכתב בדו"ח כי השיחות האלה, בין גורמים ישראליים לאמריקניים בנושא שחרורו של פולארד מעולם לא תועדו, ויתרה מכך, מעולם לא היה דיון רחב בפורום שרים על שחרורו של הסוכן הישראלי. כך לא הופקו לקחים וראשי הממשלה הבאים פסעו בדרכים שקודמיהם הלכו בהן ונכשלו. הממצא החמור הזה, שנכתב אך ברמז, מראה גם כי לא נבנה מתווה מסודר לפעול למען פולארד.

המבקר גם כותב שמעולם לא קמה ועדת שרים שטיפלה בנושא באופן רחב ובחנה דרכים יצירתיות נוספות לצורך שחרורו של פולארד.

חלקו הגלוי של הדו"ח נחתם ב"ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וממשלתו חייבים לעשות כל צעד אפשרי, כדי להביא לשחרורו של האזרח והסוכן הישראלי, יהונתן פולארד... מדינת ישראל חבה לפולארד חוב זה של קיום מצוות פדיון אסירים, ומוטב שעה אחת קודם, נוכח בריאותו הרופפת..."

את דו"ח המלא קראו רק חברי 'ועדת המשנה לענייני ביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים' של הוועדה לביקורת המדינה, וגורמים ביטחוניים רלוונטיים. באי כוחו ומקורביו של פולארד המלווים אותו שנים ארוכות לא הוזמנו ולא שותפו במה שנכתב בו.

 "המבקר היה צריך לחפור"

"אין בו שום דבר, בדו"ח", אומרת עורכת הדין של פולארד, ניצנה דרשן-לייטנר. "זה בסך הכול טיוח נוסף של מה שעשתה הממשלה עד כה. הדו"ח לא מטיל את האחריות על הממשלות ש'פעולותיהן היו רציפות ועקביות' כמו שנכתב בדו"ח, אלא על האמריקאים שלא העניקו לו משפט הוגן".

דרשן-לייטנר חושבת שהטלת החיסיון על הדו"ח אינה נדרשת לגופו של עניין, אלא לשם מתן הגנה על פעולות הממשלה שלא היו. "הציבור צריך לדרוש לחשוף את הדו"ח במלואו כדי שהוא עצמו ישפוט אם הממשלות עשו כל שביכולתן כדי לשחרר אותו".

למה שהמבקר ירצה לטייח?

"אני לא נכנסת למניעים שלו, אבל הוא היה צריך לדרוש יותר. הוא כותב שהפגישות של גורמי הממשלה לא תועדו. לא מדובר בפגם טכני, אלא זה מחדל בעצם העלאת הסוגיה. האם מישהו היה מעלה על הדעת לא לתעד עסקאות רכש ענקיות? את השיחות עם האמריקנים על הגרעין האיראני? זו לא בעיה טכנית!"

לדברי דרשן-לייטנר, הנושא של פולארד הועלה בפגישות של נציגי הממשלה כבדרך אגב ובתחתית הרשימה, משהו כמו להעיר על עניבה חדשה, "כאן היה צריך המבקר לחפור, ולהפיק אמירה נחרצת".

נקודה נוספת העולה מאי תיעוד השיחות היא בעיית אמינות. "הם אמרו שדיברו עם הנשיאים, אבל אין תיעוד. למה מה שהם אומרים חזק יותר מעדויות של מי שאומר שהם לא העלו את הנושא?"

המבקר הזמין לשיחה את דרשן-לייטנר, כדי שתשפוך אור על המהלכים המשפטיים והאחרים שנעשו בעניינו של מרשה. בפגישתם, מספרת עורכת הדין, היא הסבירה באופן מנומק למבקר כי לדעתה הממשל האמריקני ממתין להודאה של ישראל בפה מלא במה שנעשה בפרשיית פולארד, כולל תצהירי אמת של המעורבים בפרשה. דרשן-לייטנר גיבתה את דבריה בעדויות ומסמכים. "אבל המבקר בחר שלא להיכנס למה שהיה אז, ולאופן שבו שיקרו המעורבים בפרשה לארצות הברית, והתעלמו ממה שהיועץ שלהם אמר להם לעשות: לומר את האמת. לכאן המבקר לא נכנס, למרות שלחקר הפרשיה ההיא יש השלכה קדימה, על האופן שבו אפשר לשחרר את יהונתן".

לפחות יש כאן אמירה של פרופ' מן לגבי אי הצדק שנעשה עם יהונתן.

"בחייך, מה, ממשלת ישראל לא יודעת שהוא לא קיבל הליך משפטי הוגן? הרי הממשלה היא שנתנה לו את עורך הדין הלבנוני שלא ייצג אותו כמו שצריך, ובגללו התקפחה זכות הערעור שלו. אנחנו יודעים שארצות הברית לא נהגה כמו שצריך, וגם יודעים שבקשת חנינה מסודרת עבור פולארד תעבור רק אחרי שמדינת ישראל תודה בכל האמת".

האמירה הכללית הנודפת מחלקו הגלוי של הדו"ח, ואולי זו הטענה החזקה ביותר של דרשן-לייטנר היא "זה לא בידנו, זה הגורל"- מה שמחליש כל עשייה ישראלית ומספק תירוץ ארוך טווח לראשי הממשלות, בבחינת הכול אבוד מראש.

"שלב מכונן בדרך לשחרור"

"ההחלטה על הדו"ח יצאה לדרך אחרי עבודה של למעלה משנה, בה עבדתי על השגת הסכמה רחבה של הממשלה ומערכת הביטחון. ההחלטה על הכנת הדו"ח התקבלה בסופו של דבר עם מערכת הביטחון, מזכירות הממשלה וראש הממשלה". אומר חבר הכנסת זבולון אורלב, שבזמן שיצא הדו"ח לדרך, כיהן כיושב ראש הוועדה לביקורת המדינה.

אורלב דוחה בשתי ידיים את הטענות של עו"ד דרשן-לייטנר. "הובהר מראש שהדו"ח יהיה חסוי, משום שהוא עוסק בנושאים רגישים. לתחושות שהזכרת אין בסיס. אני מצטער על המתאכזבים המקצועיים".

אורלב, החבר היום בוועדת המשנה לביטחון, ראה את הדו"ח המלא, והוא מספר שההחלטה אלו פרטים לפרסם נפלה אחרי ישיבה ארוכה מאוד.

לדברי אורלב, לא ניתן ללמוד מהחלק הגלוי של הדו"ח על התמונה הכללית העולה ממנו. הוא נזהר בלשונו ואינו מוכן להסגיר פרטים חסויים, "למרות שזה מאוד פופולרי. האינטרס שלי הוא להשיב את פולארד ולא לפגוע בו". אורלב מספר שאפילו את הטענה של פרופ' מן היתה התלבטות אם לפרסם. "מצד אחד חשבנו שאולי זה יעורר משפטנים בארצות הברית לכתוב ולהביע דעה בעדו, או שזה חלילה יפגע בו".

זה אינו חידוש שפולארד לא זכה להליך הוגן. הוא הרי נאבק שנים כדי לזכות למשפט חוזר. את המהלכים האלה הוא עשה באופן פרטי, בלי הגנה של משרד המשפטים הישראלי.

"כן, אבל עכשיו אומר את זה פרופ' קנת מן, מומחה למשפט בינלאומי, יש לזה משקל".

אורלב בהחלט יציין את הדו"ח הזה בקורות חייו. "אף אחד לא רצה לשים את ידיו בקלחת הזאת, אני שמתי את ידי", והוא אף משוכנע שמדובר ב"שלב מכונן בדרך לשחרורו של פולארד".

"יכול להיות שהממשלה תבוא ותאמר שיש לה דרך אחרת לשחרר אותו, בכל מקרה אנחנו כבר חלק מהעניין, אנחנו שותפי סוד. זה כבר לא בין ראש הממשלה לעוזר שלו. אנחנו נעקוב אחרי הדברים ונראה לאן זה הולך".

לעקוב אחרי הכסף

"לא היתה חקירה של המבקר. להגיד שהיתה כזאת, זה שקר גמור", אומרת אסתר פולארד, רעייתו של יהונתן. "מלכתחילה ההתנהגות של ממשלת ישראל כלפי יהונתן היתה מושחתת, אך ככל שחולפות השנים יותר קשה להסביר עד כמה". לדבריה, כשהחלה להתרקם התכנית להכין את הדו"ח, אהוד אולמרט, אז ראש הממשלה, תקף את לינדנשטראוס ואמר כי החקירה תפגע במאמצים לשחרר את פולארד. "יהונתן ניצל את זה ופנה ללינדנשטראוס וכתב שהחקירה לא יכולה לטרפד שום יוזמה לשחררו, משום שאין כזאת. "האמת, היא הדבר היחיד היכול להביא לשחרורי", כתב פולארד למבקר וביקש שיעקוב אחרי מה שקרא 'פתילי הכסף'. אם מדינת ישראל כל כך מתעקשת שהיא נותנת לו ולרעייתו כסף, כתב, סימן שהתשלום הזה מגיע לאיזה שהוא מקום. עקוב אחרי זה, ביקש פולארד, ואולי תבין מדוע הממשלה לא מעוניינת בשחרורי. לדברי אסתר, התשובה שקיבל בעלה היתה שאין למבקר סמכות לחקור את ענייני התשלום, לעקוב אחר מסמכים או תיעוד.

אסתר כועסת: "שנה או יותר לפני החקירה המזויפת הזאת, נפגשנו לארי דאב, עורך דינו הירושלמי של יהונתן, ואני עם המבקר והבאנו לו את כל המסמכים בנדון. אז הם היו לפניו, הוא רק היה צריך לחקור". התשובה של המבקר אז, לפני שקיבל את הבקשה מהוועדה לביקורת המדינה, היתה שאין לו סמכות לחקור את ממשלת ישראל ושעליה לפנות לנציב תלונות הציבור, "כאילו שיש לי איזו בעיה עם פינוי הזבל". אסתר אומרת, שידוע לכל כי היא נמצאת בקשר הדוק עם יהונתן וכי בידיה מסמכים רבים, אך למרות זאת היא לא הוזמנה ולו פעם אחת אל המבקר, במסגרת החקירה הנוכחית. "מה שמוכיח שמשהו כאן מסריח. כשיהונתן שמע את היחס אלי והבין את האופן שבו מתנהלת החקירה, הוא סירב להיפגש עם אנשי המבקר. למה לו להיפגש איתם? כדי שהם יגידו שנפגשו איתו ויוציאו בסוף מסמך שקרי?"

כשאסתר מתבקשת להתייחס לנושא של המשפט החוזר לבעלה היא הופכת צינית, "בוקר טוב, לא ידענו. הוא יושב מאסר עולם על עבירות שאחרים יושבים עליהן בין שנתיים לארבע שנים. ברור שצריך כאן הסדר פוליטי. במקום זה הם מפנים לעמותות לא ממשלתיות שילחצו לקבל משפט חוזר. מהמילים האלה של המבקר נראה כאילו לא מיצינו את כל ההליכים המשפטים שיכולנו לעשות, וזה לעג לרש. יהונתן, ועורכי הדין האמריקנים שלו נאבקו 5 שנים לקבלת משפט חוזר ובסופו של דבר, בית המשפט האמריקני, המושפע מכוחות פוליטיים דחה את הבקשה על רקע טכני".

אסתר גם מתייחסת למשפט בדו"ח שטוען כי כל ראשי הממשלה עשו מאמצים עבור יהונתן: "אם כולם עשו כל כך הרבה עבורו, איך זה שהוא משלים כמעט 25 שנים בכלא. מה, ממשלות ישראל כל כך חסרות יכולת?"

נכון, רוב הדו"ח חסוי, אבל אסתר מתייחסת לעובדות גלויות בשטח: "אני ועורכי הדין של יהונתן נפגשו עם חברי קונגרס וסנאט רבים וותיקים בארצות הברית. מכולם שמענו את אותו הדבר 'איש לא פנה אלינו מממשלת ישראל'. אם יש כל כך הרבה יוזמות, איך הן לא משאירות סימנים בקרקע?" אסתר גם מזכירה את מאבקה של המדינה נגד פולארד בבג"ץ, כשעתר לקבלת ההכרה כאסיר ציון, "כל אלה מראים שלא ממש רוצים אותו פה". מסמך נוסף שנמצא בידיה של אסתר מוכיח, כי במסמכי האסיר של פולארד מציון בשורת האזרחות כי הוא אזרח אמריקני, ולא כתוב שהוא אזרח ישראלי. בסוג האסיר כתוב שהוא נאסר על רקע פלילי ולא אחר. "איש לא העביר בצורה רשמית ומסודרת לשלטונות האמריקניים את העובדה שהוא אזרח ישראלי ושהוא היה סוכן, מה שהיה מקל עליו מאוד בכלא. לפחות תאמרו לאמריקנים 'הוא שלנו, ואל תעזו לענות אותו בכלא'. לא עשו את זה, והעובדות האלה סותרות את הטענה המטופשת שמדינת ישראל עשתה כל מה שהיא יכלה למענו".

טענותיה של גב' פולארד הופנו למבקר המדינה, בצירוף בקשה לשוחח עם מישהו מהגורמים המעורבים בחקירה. המשרד העדיף להסתפק בתשובה לקונית לפיה "עפ"י החוק למבקר המדינה סמכות לקבל כל חומר שדרוש לו לעבודתו. גם במקרה זה המבקר אכן קיבל את כל  החומר הנדרש", וכי דו"ח חסוי, ולכן אי אפשר לפרט מה יש בו. עוד הוסיפו במשרד המבקר כי כבר נעשות פעולות ליישומו.

ה'שו-שו' נכשל

יושב ראש ועדת המשנה לביטחון, הוא חבר הכנסת עתניאל שנלר מ'קדימה', שהיה שותפו של אורלב בניסוח כתב הבקשה מהמבקר לחיבור הדו"ח. לדברי שנלר, המבקר התבקש לברר גם את הנושא הכספי, מה שכינה פולארד 'פתילי הכסף', והוא אכן עשה זאת בדו"ח נפרד.  

"מקריאת הדו"ח עולה שהמבקר חקר את הדברים באופן מאוד יסודי, מתקופת ממשלת נתניהו הקודמת ועד היום, והוא עסק בכל הנושאים שביקשנו.

"אני כשלעצמי סברתי שגם החלק של חוות הדעת שפורסם הוא חמור. העובדה שהעברת הידע בין הממשלות לא נעשתה כמו שצריך, והעובדה שמעולם לא קמה ועדת שרים לעקוב אחרי העניין החשוב הזה - אלו ממצאים לא קלים".

בכל זאת, מי שמכיר מעט את דו"חותיו של המבקר יודע שהוא יכול להיות הרבה יותר נשכני. כאן, אפילו אם הממצאים חמורים, הניסוח עדין.

"רוב הדו"ח, 80 אחוזים ממנו חסויים. מה שקראת אסור שיהיה נשכני מכל מיני סיבות. החלקים הנשכניים נמצאים בחלק החסוי".

שנלר אומר כי הוא כבר הודיע לראש הממשלה שבדעתו לזמן אותו לישיבת הוועדה אחרי החגים, "כדי לתת לנו דיווח מה הוא עשה לתיקון הליקויים ואיך הוא מתכוון להמשיך". שנלר נחרץ מאוד בדבריו ומבטיח כי לא יניח להמלצותיו של המבקר לעבור על יד הגורמים המוסמכים לטיפול בעניינו של פולארד. "לא יצליחו למרוח אותנו, נבקש תכנית פעולה מסודרת".

מדוע המבקר לא נפגש עם אסתר פולארד? מדוע הוועדה לא זימנה אותה? היא הרי הנציגה שלו בארץ, ומעבר לכך, יש בידיה מסמכים רבים.

"בשנה שעברה קיימנו יום עיון בכנסת, הזמנו אותה ודיברנו איתה. לגבי המסמכים, אומר בזהירות ששום דבר לא נעלם מעיני המבקר".

כפרלמנטר, ולאו דווקא כיו"ר ועדת המשנה, מדוע כנסת ישראל אינה מחוקקת את 'חוק פולארד', שיקבע במסמרות תמיכה חומרית שוטפת והגנה משפטית, ויספק לו הכרה וגיבוי רשמיים, שהוא כה זקוק להם?

"זו שאלת השאלות, מה צריך לעשות. הדמוקרטיה האמריקנית לא יכולה לסבול משפט לא הוגן בהגדרה. אם הייתי עכשיו בוועד למען פולארד, הייתי פונה לפעילות בתוך דעת הקהל האמריקנית בדיוק בנקודה הזאת, מבלי שזה יוריד מהמחויבות שלנו לדאוג לבני הזוג פולארד בנושא הכספי ובתחומים אחרים. אי אפשר לפעול כל הזמן באותו כיוון, כי זה עוד מאותו הדבר. אחרי 24 שנים צריך לשנות כיוון".

בוועד למען פולארד יושבים אנשים צדיקים אך כוחם דל. ממשלת ישראל היא זו שצריכה לשכור קמפיינרים שיעשו את העבודה בדעת הקהל האמריקנית ולא להפקיר את הזירה לרצונם הטוב של אנשים.

"אין לנו כוונה להפקיר את הזירה, אנחנו מתכוונים לעקוב מקרוב אחרי פעילותה של הממשלה".

בשדולה למען פולארד בכנסת לא נרשמה התלהבות שיא אחרי קבלת ממצאי המבקר הגלויים. "הדו"ח הוא נקודת ציון", אומר יו"ר השדולה, אורי אריאל, "אבל הוא לא מהפכה ולא עושה את ההבדל. השאלה העיקרית היא מה נתניהו יעשה".

לא נראה שהוא עשה הרבה עד עכשיו. בכל מקרה הוא מסרב להיפגש עם מקורבי פולארד.

"קשה לדעת מה הוא עשה או לא עשה בנידון. מה שכן, הוא לא אמר אף מילה על העניין, והיה ראוי להזכיר אותו, כמו את גלעד שליט, ואחרים. בכל הנושא הזה יש 'שו-שו' שלא מוכיח את עצמו כבר 24 שנים. צריך לשים את הדברים על השולחן ולדרוש את שחרורו".

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי דו"ח המבקר "התקבל במשרד ראש הממשלה אשר פועל ליישום ההמלצות שעלו ממנו". במשרד בחרו שלא להתייחס לשאלות 'בשבע' שנגעו לסירובו של ראש הממשלה להיפגש עם אסתר ולעובדה שנתניהו לא הזכיר את פולארד בפומבי מאז נבחר ולו פעם אחת. תחת זאת, בחרו להתהדר במשפט מהחלק הגלוי של הדו"ח: "כפי שעולה מחוות הדעת של מבקר המדינה", נכתב בתגובה, "ראשי הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט, פעלו באופן רציף ועקבי למען שחרורו של יהונתן פולארד". עוד נאמר כי "בעיני ראש הממשלה נתניהו נושא שחרורו של יהונתן פולארד היה ונשאר נושא מהותי ומוסרי ממדרגה ראשונה והוא ימשיך לפעול למען עניינו כפי שפעל לאורך השנים". פעולות קונקרטיות? אין.

מחכים ללחץ ציבורי

בימים אלה נאבק יהונתן פולארד, באמצעות עו"ד דרשן- לייטנר, על שמו הטוב ובאופן עקיף על הזכות לקשר הדוק יותר של תמיכה חומרית ואחרת מממשלת ישראל, דרך בית המשפט. עד להודעה חדשה גלגלי הצדק של מדינת ישראל הם היחידים הטוחנים מעט צדק עבור פולארד, וגם זה לא תמיד. את ההכרה בכך שהוא סוכן ישראלי קיבל פולארד דרך בית המשפט. הכרה בו כאסיר ציון- נדחתה.

"אנחנו רוצים לקבל גושפנקא משפטית לטענה עובדתית שממשלת ישראל לא תמכה בו חומרית, קל וחומר במישורים אחרים, למרות שטענה כך כל השנים", אומרת דרשן לייטנר ומסכמת ש"רק לחץ ציבורי יכול לעזור פה, כמו בכל שחרור שהיה כאן לאחרונה". ובכן, דרוש קמפיינר מוכשר כמו שד ואלטרואיסט כמו מלאך כדי לשחרר סוכן ישראלי.

ofralax@gmail.com