"ישנו גוי שמפעיל את המעלית לכל מה שהוא לצורך החולה", אומר הרב הופנר, רב בית החולים 'מעייני הישועה' בבני ברק. הליכה לבית הכנסת אינה נחשבת 'צורך החולה', אלא אם היא מועילה מבחינה פסיכולוגית לריפויו של החולה. מצב דומה נוהג בבית החולים 'לניאדו' של חסידות צאנז בנתניה ציטוט: בספר 'התורה המשמחת' מספר בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך: "אבא אמר לי לפני שנים, שחייבים למצות את הדיון בעניין מעלית שבת. אם הדבר מותר - חייבים לפרסם זאת. כי עם השנים, הבניינים ייעשו יותר ויותר גבוהים, ואנשים יהיו חייבים להשתמש במעלית. אם נאסור כאן את המותר - נהפוך רבים מהציבור למחללי שבת בפועל" המעלית החשמלית חוגגת השנה 130 שנים להמצאתה על ידי ורנר פון סימנס. גם גרסתה היהודית-שבתית, 'מעלית שבת', מציינת כבר כמה עשרות שנות פעילות, אבל עובדה זו לא מונעת דיון סוער שמתקיים גם היום סביב שאלת היתר השימוש בה, דיון אשר תופש כותרות מרכזיות בעיתונות הדתית, ובעיקר החרדית. הכותרות כנראה חמות מספיק כדי שיגלשו גם לכיוונה של העיתונות החילונית אשר מצאה בהם, מטבע הדברים, קוריוז נחמד להתגדר בו. בתוך הציבור הדתי פנימה, מדובר בפולמוס לוהט מאוד, מה שמסביר אולי את העובדה שכמה מרואיינים העדיפו שלא להזדהות בשמם, אם בכלל הסכימו להתראיין. "איסור חמור של חילול שבת" הנושא פרץ שוב לאחרונה אל השיח הציבורי בעקבות מודעה קצרה שפורסמה בעיתונות החרדית, ובה נאמרו בין השאר הדברים הבאים: "על דבר מעליות הנקראות 'מעליות שבת', כאשר לפי סדר המדע הטכנולוגי משתנים כסדר דברים. והנה הובאה לפנינו חוות דעת טכנית בכתב ובעל פה... ונתברר לנו שעל ידי השימוש במעליות אלו, בין בעלייה בין בירידה, נוצרות הפעלות ישירות הנוגעות לעשיית מלאכה דאורייתא. ואין לסמוך על שום מכון וכדומה המכשירים דברים אלו, כי הדבר נוגע לאיסור חמור של חילול שבת ממש". על המודעה חתומים שלושת הפוסקים החשובים בבני ברק: הרב ניסים קרליץ, הרב חיים קנייבסקי והרב שמואל וואזנר. בתחתית המודעה חתום גם מי שנחשב בציבור החרדי לגדול הפוסקים האשכנזים, הרב יוסף שלום אלישיב, שמוסיף הערה שגם לדעתו אין להשתמש במעליות אלו גם בעלייה וגם בירידה. לא רבים יודעים שהבעיה ההלכתית בנסיעה במעלית בשבת היא לא רק בהפעלה יזומה שלה, בעיה שנפתרת במעלית העוצרת באופן אוטומטי בכל קומה. מסתבר שהמעלית היא מתקן חשמלי משוכלל הרבה יותר, שעצם הנסיעה בו מעוררת שאלות רבות, גם אם הנוסע לא ילחץ כלל על כפתור. במכון המדעי-טכנולוגי להלכה, בראשות הרב לוי יצחק הלפרין, הסביר לנו אחד מרבני המכון שביקש שלא להזדהות בשמו על דרך עבודתה של מעלית שבת: "מעלית אוטומטית היא מעלית שמתוכנתת לעצור בכל קומה, להיפתח לזמן מה ולהיסגר, וכך לשייט בין הקומות. בעבר, כל מי שהחל לגשש בעניין חשב שהבעיה היא העלייה במעלית, כי מציאות האדם במעלית גורמת להפעיל זרם חשמלי חזק יותר, ולא הירידה, שלכאורה אינה מצריכה שימוש בכוח חשמלי, אלא משתמשת בכוח המשיכה. אולם בדיקה מדוקדקת של הדברים העלתה שהבעיה הגדולה היא דווקא הירידה". מסתבר שאמנם בעלייה נוכחות האדם גורמת להגברת זרם החשמל, אולם דווקא מציאות זו אינה מהווה לרוב הדעות בעיה מבחינה הלכתית. את הסיבה לכך סיכם הרב ישראל רוזן במכתב הבהרה שהוציא בימים האחרונים לציבור: "השפעת המשקל על 'תוספת המאמץ' בתחנת הכוח לא מורגשת, לא ניתנת למדידה וזניחה לחלוטין מבחינה הלכתית (אם כי יש החולקים על טענה זו, י"י). יתר על כן, ספק רב אם היא בכלל קיימת (שהרי בו-זמנית משתנים נתונים אחרים אצל כלל צרכני החשמל; כאן מופעל ושם מופסק). הנכנס לבית עם מיזוג אויר משפיע יותר ובוודאות גבוהה יותר". לפני כמה עשרות שנים בדק הרב לוי יצחק הלפרין, ראש המכון המדעי-טכנולוגי, את הנושא בארץ ובחו"ל יחד עם צוות מהנדסים בכיר, תוך התייעצות עם גדולי הפוסקים והמומחים. התברר שבדרך ירידתה המעלית מחוללת פעולות מיתוג, כלומר מפעילה מתג שנמצא בין המעלית לקיר ויוצר פעולות חשמליות שונות, כמו האטה בקצב הירידה, שהרי המעלית אינה עוצרת בבת אחת, ופתיחת דלתות. השאלה כאן היא האם האדם היורד במעלית נחשב כמפעיל המתג". שאלת ייחוס פעולות המיתוג לאדם - שבעצם עומד פאסיבי במעלית, והשפעתו על פעולות המיתוג שווה למקרה בו היתה אבן בעלת משקל זהה מונחת במעלית במקומו - העסיקה את תלמידי החכמים שדנו בסוגיה זו. הסוגיה נדונה רבות בשנות הבראשית של מעלית השבת, ופרנסה חלק מספרו של הרב הלפרין 'מעליות בשבת', כמו גם מאמרים בחלק ה' של הקובץ ההלכתי השנתי 'תחומין', והערה ארוכה בספר הנפוץ 'שמירת שבת כהלכתה'. השאלה העסיקה גם את הרב שלמה גורן כשכיהן כרב ראשי לישראל. תשובות שלו בנושא מובאות בספר השו"ת שלו 'תרומת הגורן', כשבאחת מהן הוא מפרט לפרטי פרטים את התנאים להתקנת מעליות שבת בבית המלון 'פלאזה' בירושלים. "לפעמים, בגלל נוכחות האדם במעלית, היא מקדימה בהגעתה, אבל רק במאיות או אלפיות שנייה", מסביר איש המכון המדעי-טכנולוגי. "למעשה, הרב שלמה זלמן אוירבך, שדעתו מובאת בהערה הנזכרת ב'שמירת שבת כהלכתה', אומר כי בגלל שהפעולות היו מתבצעות גם בלי נוכחות האדם, הרי שנוכחותו אינה נחשבת כמשפיעה. לעומת זאת, ראש המכון, הרב לוי יצחק הלפרין, סבר שיש מקום לחשוש לכך שהפעילות אכן מתייחסת לאדם הנוכח במעלית. כדי לפתור את הבעיה הכנסנו מפסקים שפועלים בשיטת 'מניעת המניעה', שזוהי גרמא המותרת. למרות שבדרך כלל אנחנו משתמשים בגרמא רק לצורכי רפואה וביטחון, כאן, מכיוון שלדעת הרב אוירבך הדבר מותר גם בלא גרמא, אנו משתמשים בגרמא גם לצורך מקרים רגילים שאינם צרכי רפואה וביטחון". מהנדס המכון, דוד בנעט, אף טען בשיחה עימו כי 'מניעת המניעה' הינה קלה יותר מאשר גרמא. "בעיה נוספת ומפתיעה בירידה במעלית היא גילוי מרעיש שגילה הרב הלפרין, ולפיו, יש אפשרות שבתפוסה מסוימת מנוע המעלית במקום לתת זרם הוא מקבל זרם". המעלית בעצם הופכת להיות גנרטור שמייצר זרם לרשת החשמל, שממנו ניזונים התאורה ושאר מכשירי החשמל באזור. "אפשר ממש לראות את שעוני החשמל זזים אחורנית". בשביל לסבר את האוזן מספר הרב כי כאן האדם הנוסע במעלית, במידה ונראה אותו כאחראי לזרם שנוצר, יכול באופן תיאורטי לעבור על כל ל"ט מלאכות שבת. כי אם באזור מגוריו יש מישהו שמשתמש בקומביין חשמלי - הרי הוא עובר על מלאכת 'קוצר', ואם יש מישהו שמבשל בכיריים חשמליות - הרי שהוא עובר על מלאכת 'מבשל' וכן הלאה. הרב אוירבך, ותלמידו הרב יהושע נויבירט, מחבר 'שמירת שבת כהלכתה', סוברים שגם בכך אפשר להקל. הרב ישראל רוזן מסביר את דעתם ואומר שמדובר במציאות 'טפילית' מבחינת האדם, ולא נחשבת מבחינת האכפתיות שלו. בנוסף, השפעת האדם אינה אקטיבית אלא פסיבית, ובהשפעה זניחה. במכון, לעומת זאת, חששו לכך, והתקינו מתקן העונה לשם 'עומס סרק', שמבזבז את הזרם, מה שיוצר מציאות לפיה ייצור הזרם אינו מהווה בעיה הלכתית. אותה גרמא, קרי, מניעת המניעה, היא המהווה את סלע המחלוקת העיקרי בפולמוס החדש. במכון מספרים כי מאות מעליות שבת הבנויות על פי הנחיותיהם מצויות בשוק, כשספינת הדגל נוסדה עם הקמת המבנה החדש של בית החולים 'שערי צדק' בבית וגן בירושלים, שם נבנו המעליות הראשונות שענו לדרישות המכון. בנוסף קיימות כיום מעליות כאלו במלונות ובבניינים רבי קומות אחרים. "זלזול בכבוד שבת" הדיון סביב מעליות השבת איננו חדש. רבים מהפוסקים התירו אותן, ועליהם מתבססים התקני המכונים להלכה וטכנולוגיה, אם זה של הרב הלפרין בירושלים ואם זה של 'מכון צומת' באלון שבות. יחד עם זאת, לא מעט פוסקים התנגדו להן כבר בעבר. התנגדות מעניינת היתה זו של הרב שמואל וואזנר, הפוסק החסידי החשוב ביותר כיום. הרב וואזנר טען (וכך נמסר לנו מתלמידו הרב משה שאול קליין, מרבני בית ההוראה של הרב וואזנר) כי "אפילו אם נמצא את כל ההיתרים, הרי שיש כאן זלזול בכבוד שבת, ולזה אין תקנה". כלומר, לדברי הרב וואזנר, האיסור נובע מהמושג ההלכתי של 'זילותא דשבת', או 'עובדין דחול'. זהו זלזול בכבודה של השבת לנהוג בה כבחול ולעלות ולרדת בה במעלית. לפי זה, ברור כי מכיוון שאין מדובר כאן באיסור הקשור למלאכות שבת, הרי שיש יותר מקום להקל לזקנים ולחולים. גם הרב קרליץ והרב קנייבסקי, אף הם מהחתומים על המכתב, אסרו בעבר מסיבה אחרת. הם סברו כי בטכנולוגיית המעליות ישנם כל הזמן שינויים שאי אפשר לצפותם, וחששו להתיר. מה קורה בפועל בציבור החרדי? הדברים אינם ברורים. בבני ברק, שם גם בעבר הורו רבים מרבני העיר לאסור מעלית שבת, השימוש במעלית כזו הוא באמת די נדיר. גם לגבי בית החולים הבני-ברקי 'מעייני הישועה' אומר הרב יוסף הופנר, רב בית החולים, כי למרות שמבחינה טכנית ישנה אפשרות לקיומה של 'מעלית שבת' בבניין בית החולים בן שבע הקומות, הרי שעל פי הוראת ועד ההלכה של בית החולים, בראשותו של הרב וואזנר ובחברותם של הרב ניסים קרליץ והרב יצחק זילברשטיין (כשהשנים הראשונים הינם מתנגדים ותיקים למעלית השבת), אסר להפעיל אפשרות זו מזמן הקמת בית החולים. אז מה עושים? "ישנו גוי שמפעיל את המעלית לכל מה שהוא לצורך החולה", אומר הרב הופנר. הליכה לבית הכנסת אינה נחשבת 'צורך החולה', אלא אם היא מועילה מבחינה פסיכולוגית לריפויו של החולה. מצב דומה נוהג בבית החולים 'לניאדו' של חסידות צאנז בנתניה. רב בית החולים מספר כי האפשרות לשימוש במעלית נחסמת, ורק לגוי המפעיל את המעלית ישנו מפתח היכול להפעיל אותה בשעת הצורך. בירושלים ניתן למצוא את מעלית השבת יותר, וכך גם באשדוד. לא מזמן אפילו הגיעו לדין תורה שני שכנים, כאשר האחד, יהודי חסידי, רכש דירה בבניין על דעת זה שתהיה בה מעלית שבת. השכן התנגד, והשניים פנו לדין תורה בעניין. המעניין הוא כי במודעה האחרונה, עליה חתם גם הרב וואזנר חלה התפתחות, והוא הוסיף לפני חתימתו: "כבר שנים הרבה חששנו בכלל איסור זלזולא בשבתא, ועכשיו שנודע הנ"ל הוא גם בגדר איסור". השאלה הגדולה היא, בעצם, מה נשתנה? לאחר מאמצים לא מעטים הצלחנו בעזרת ה' להגיע לאחד האנשים המעורים היטב במשא ומתן האחרון בין הרבנים לאנשי המקצוע. מכיוון שהדברים עדיין נמצאים בבירור (נכון לתחילת השבוע), האיש סירב להזדהות בשמו, ונקרא לו ר' ראובן. חשוב לו להדגיש כי הוא וחבריו אינם מעוניינים לעורר מחלוקת, אלא רק להביא לידיעת הציבור את המציאות כהווייתה עם דעות פוסקי ההלכה אודותיה. טכנולוגיה חדשה בעיות חדשות "הסיפור התחיל", אומר ר' ראובן, "כששני מורי הוראה, הרב גלבר והרב רובין, הוציאו ספר בשם 'ארחות שבת'. בחלק השלישי הם כתבו בעניין מעליות שבת שלדעת הרב וואזנר יש בשימוש בהן זילותא דשבת, אך הרב אלישיב אינו חושש לזילותא דשבת ומתיר אם זה כשר מבחינה הלכתית. הרב ניסים קרליץ ראה את הדברים וכאב לו עליהם. הוא שאל: 'היכן יש מעלית שבת כשרה?'. בבירור שנערך עם המחברים התברר כי הם חשבו שהעניין מסודר מבחינה הלכתית לכל הדעות, אך בירור נוסף העלה שהכול מתבסס על פטנט של 'גרמא', מה שלא מקובל על כל חותמי המודעה המדוברת. כבר שנים היה ידוע בעל פה בשם הרב אלישיב שעלייה במעלית, שאינה מזקיקה שימוש בפטנט 'גרמא', מותרת בשעת הדחק, בעוד שירידה המצריכה שימוש בפטנט כזה - אסורה". הגרמא המדוברת כאן היא הפיתרון לאותו חשש שלשיטת הרב אוירבך אין בו כלל צורך. לפי חשש זה, כאמור, העובדה שמשקל האדם גורם להקדים בחלקיקי שניה את פעולות המיתוג של המעלית בדרך ירידתה מהווה בעיה הלכתית. כדי לפתור בעיה זו המציא המכון המדעי טכנולוגי את פיתרון הגרמא. ממשיך ר' ראובן ומספר כי מהדו"ח שנתנה חברת 'יוסי מעליות' התברר כי ישנו רכיב שנקרא 'אינקודר', שמטרתו לברר במדויק את משקל האנשים שבמעלית. הוא מורכב על המנוע ומסתובב עימו, ותפקידו לספק לפיקוד המעלית נתונים על מיקומה ועל מהירות השיוט שלה. כתוצאה מכך ניתן לפקח על פעילות המיתוג של המעלית, ולייצר עצירה רכה יותר בשעת ירידת המעלית, זאת בניגוד למה שהיה בעבר. כשהאינקודר קיים במעלית, יש צורך להשתמש בהיתר של מניעת המניעה (גרמא) גם בעלייה ולא רק בירידה, מכיוון שבשנייה בה הכבלים משתחררים הוא יורד מעט למטה, וכך הוא מקבל איתותים שעוזרים לו לדעת כיצד לפעול. "דבר זה לא היה ידוע לרבנים", אומר ר' ראובן, "והם סמכו על המכון המדעי-טכנולוגי שרק בירידה ישנו צורך הלכתי להשתמש בהיתר של 'מניעת המניעה'". בבדיקה התברר דבר נוסף, לפיו מניעת המניעה באינקודר נעשית בצורה שונה מאשר מניעת המניעה שהיתה במעליות הישנות יותר, ולא אותה התירו גדולי הדור. "לדעת הרב הלפרין אין הבדל בין שני הסוגים של מניעת המניעה. אינני אומר שהוא אינו תלמיד חכם שרשאי לפסוק הלכות, אבל הוא צריך לדווח על כך, כי יתכן ותלמידי חכמים אחרים יסברו אחרת ממנו, שיש הבדל בין שתי הגרמות". שתי הנקודות הללו, השימוש בגרמא גם בעלייה, והשימוש בדרך גרמא השונה מזו שהותרה בעבר על ידי גדולי ישראל, הן שתי הנקודות שכרגע מונחות לבירור מעמיק על שולחנם של הרבנים החתומים על המודעה. גם במכון מאשרים עובדה טכנית זו, אם כי טוענים שגם אם הגרמא שונה, הרי שהעיקרון שלה זהה למה שהיה בעבר. ר' ראובן מספר כי בשבוע שעבר נערכה ישיבה בביתו של הרב ניסים קרליץ, מגדולי הפוסקים בבני ברק העומד בראש בית הדין הרבני הפרטי הגדול בעולם, ובה השתתפו גם רבה של שכונת רמת אלחנן, הרב יצחק זילברשטיין, ורבה של קריית ספר, כשבסיום הישיבה הצטרף גם מהנדס המכון המדעי טכנולוגי, דוד בנעט. המהנדס אישר בפני הרבנים את נכונות הפרטים הטכניים. ר' ראובן מספר כי בישיבה נשאל המהנדס על ידי הרב זילברשטיין: "האם לכבודו ישנו פיתרון אחר מלבד מניעת המניעה שאינה מקובלת עלינו?" "לא ידוע לי", ענה. לטענת ר' ראובן, למרות שהאינקודר נכנס לשימוש רחב רק ב-15 השנים האחרונות, יתכן שאם יתברר כי הוא אכן בעייתי יש לבדוק גם מעליות ישנות יותר, כי לפעמים הוא הוכנס לשם במסגרת שיפוץ או תיקון בשלב מאוחר יותר. ר' ראובן יודע לספר כי לעיתים אנשים משתמשים במעליות שבת גם שלא כפי הוראות המכון המדעי-טכנולוגי. הוא מספר על בניינים בירושלים בהם אישר הרב הלפרין מעליות מסוימות לעלייה בלבד, ואילו הציבור, שחשב שמדובר בחומרא בלבד, מקל על דעת עצמו גם בירידה. במקרים אחרים, המעליות אינן עוברות בדיקה כל שנה כפי שממליץ המכון. ההמלצה לבדיקה נובעת משינויים שנעשים בפיקוד השבת על ידי טכנאים שבאו כדי לתקן, ומסיבות של נוחות הם משנים לעיתים את התקן השבת. "המציאות דורשת הכרעה ברורה", אומר ר' ראובן. "כיום העיריות נותנות אישורים לבניית 8-9 קומות, ומתוכננות לקום שכונות כאלה לציבור החרדי באחיסמך-לוד ובחריש. הקבלנים חוששים שאם יוטל איסור על מעליות שבת - לא יהיו קונים לדירות בקומות העליונות, שהרי ועדות האכלוס לא יתנו למכור דירות לכאלה שאינם חרדים. יש צורך לדעת כמה שיותר מוקדם האם מעלית שבת היא מותרת או אסורה". "אין צורך בגרמא" למרות שעיקר הפולמוס מתרחש בציבור החרדי, גם למכון 'צומת' המזוהה עם הציבור הדתי-לאומי יש הרבה מה לומר. הרב ישראל רוזן, ראש המכון ומהנדס בהכשרתו, הפיץ מכתב הרגעה העונה לטענות שפורסמו. לדבריו, המעליות החדשות אינן נפוצות כלל בבתי מגורים, וגם לגביהן תקפים אותם היתרים ותיקים שהיו למראה עיני הרב אוירבך. "כל ההיתרים שנאמרו במעלית-שבת 'ותיקה' תקפים גם כלפי בקרה זו", כותב הרב רוזן במכתבו, "כמו (1) זניחות ההשפעה במהלך של קומה בודדת, (2) אי-איכפתיות לאדם, (3) השפעת המשקל היא בדרך פסיבית בלבד בהיותו בעל 'כובד', ללא מעשה אקטיבי. יתר על כן, ההשפעה של מערכת בקרה זו היא לכל היותר בדרך של 'שינוי זרם' (או מתח), ורבו המתירים (מעבר לבית מדרשו של הגרש"ז אוירבך), כמו ההיתר המקובל לווסת עוצמת מכשיר שמיעה וכד'. גם השער לגילוי מתכות בכותל המערבי פועל בשבת לפי עקרון זהה, וזכה להסכמות הלכתיות רבות". בכלל, ההתקן של מכון 'צומת' דבק בעיקרי הכרעותיו של הרב אוירבך, ואין בו תוספת חומרות כמו מתקן 'עומס סרק' שיש במתקן המקביל מהמכון של הרב הלפרין. לכן ממילא אין בהתקן של 'צומת' שימוש בגרמא, שבמכון של הרב הלפרין משמשת כדי לפתור חשש שהרב אוירבך הקל בו. הרב רוזן תמה על כך שנטען כלפי ההתקן שלו שהוא מתבסס על 'גרמא'. לדעתו, אין צורך כלל להשתמש במניעת המניעה, גם לא בירידה, ומנגד, אילו היה בה צורך - הוא סובר כי היא איננה מועילה מבחינה הלכתית. בשיחה עמו הוא מתרעם מאוד על כך שלמכון 'צומת' נדבקה תווית כאילו שהם משתמשים בגרמא. "אנחנו מתירים גרמא רק לצרכי רפואה וביטחון, ובמעלית שבת אין שום זיקה לגרמא. מעלית שבת איננה גרמא אלא אוטומציה גמורה". האם לדעתכם מעלית שבת היא לכתחילה? הרב רוזן: "זה כמו לשאול רב יישוב האם העירוב ביישובו הוא לכתחילה. אני לא מבין את הגישה שמחפשת חומרות וטוענת שגם אם יש עמדה הלכתית מסוימת מקובלת אבל יש מישהו שחולק, זה כבר לא לכתחילה. בוודאי שמעלית שבת מותרת לכתחילה, גם לבריאים ולא רק לחולים. הרב אוירבך אמר שמצוות עונג שבת דוחה חומרות, כך שלא רק שזה לכתחילה, אלא לפעמים, כמו במקרה של שלוש קומות ומעלה, זה אפילו מצווה, מצוות עונג שבת". הרב רוזן מספר כי למרות שלא ערך סקר, למיטב ידיעתו רוב מעליות השבת בשוק הן של מכון 'צומת', כאשר הייצור נעשה על ידי חברות שונות המקבלות מפרט טכני מהמכון, שאף בודק ומאשר כל מעלית ספציפית. "בהזדמנות זו אני מוצא לנכון להודיע לציבור שיש לוודא שהמעלית לא רק נעשתה על פי המפרט שלנו, אלא גם נבדקה על ידינו, כי בחלק מהבניינים לא ביקשו אישור ספציפי על המעלית. במחשב שלנו יש את כל הבניינים שנבדקו על ידינו, לפחות בעשר השנים האחרונות". האישור נשלח לחברה ולוועד הבית, שלא תמיד מקבל את האישור כי לא תמיד יש לו תיבת דואר. הרב רוזן מספר כי בעבר היה ניסיון לחייב בדיקה תקופתית של המעלית, אולם התברר כי אין כוח צרכני מספיק שידרוש זאת, לכן הם ממליצים בשלב זה לבצע בדיקה בכל פעם שנעשה שיפוץ במעלית ויתכן שנערכו שינויים בהתקן השבת. החוק דורש מעלית שבת לא רבים יודעים זאת, אבל החוק במדינת ישראל מחייב התקנת 'מעלית שבת' בכל מוסד ציבורי שפועל בשבת, ובכלל זה בתי אבות ובתי חולים, וכן בכל בית מגורים שיש בו יותר ממעלית אחת ושנבנה לאחר תחולת החוק. לא תמיד המעלית שיש בה את ההתקן מתפקדת בפועל כמעלית שבת, כי הדבר תלוי ברצון הדיירים, אך ההתקן אמור להיות קיים. "כשזה נעשה יחד עם הקמת המעלית כולה, זה בעל עלות אפסית לקבלן". החוק, מסביר הרב רוזן, אינו חוק דתי, אלא אזרחי, והוא נועד לאפשר מגורים לציבור שומר שבת בכל מקום. החוק, שנחקק ביוזמת הח"כים זבולון אורלב והרב בני אלון ואחרים, זכה אפילו לתמיכת ח"כים משינוי. מעניין שדווקא הרצון לשמור על הלכות שבת היווה אצל הרב שלמה זלמן אוירבך את הזרז לברר היטב את דינה של מעלית שבת. בספר 'התורה המשמחת' מספר בנו של הרב אוירבך, הרב אברהם דב, אב בית הדין בטבריה: "אבא אמר לי לפני שנים, שחייבים למצות את הדיון בעניין מעלית שבת. אם הדבר מותר - חייבים לפרסם זאת. כי עם השנים, הבניינים ייעשו יותר ויותר גבוהים, ואנשים יהיו חייבים להשתמש במעלית. מי שגר בקומה גבוהה ויעלה במעלית שבת כשהוא חושב שזה בעצם אסור - בעיניו, הוא הפך כבר למחלל שבת! מחשבה זו תפתח בפניו את הדרך לחילולי שבת אמיתיים. אם נאסור כאן את המותר - נהפוך רבים מהציבור למחללי שבת בפועל". לנו לא נותר אלא לקוות שפוסקי הדור יגיעו למסקנה ברורה בעניין זה, וגם אם יהיו ביניהם מחלוקות - יידע כל אחד ואחד כי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". yoelyya@gmail.com
