השבוע הסתיים המחזור ה-12 של לימוד הדף היומי – מפעל הלימוד רב התפוצה אשר שותפים לו תלמידי חכמים לצד בעלי בתים, בהתמדה שלא נשחקת

היום זה נראה תמוה, אבל כשרצה ר' מאיר שפירא להציע את רעיון הדף היומי בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בתרפ"ג (1923), ועדת הרבנים המכינה לא אישרה לו להציע אותו, כל אחד מסיבותיו. לבסוף, כפשרה, הוסכם שר' מאיר יציע את הרעיון במסגרת הצעות פרטיות שהעלה בנאומו. כבר לאור תגובת הקהל שהריע בהתלהבות, ניתן היה לראות כי מדובר בסוס מנצח.

רבים מתייחסים ללימוד הדף היומי כמיועד לבעלי בתים, וממילא כבודו יורד בעיניהם. הרב הראל שפירא, מרצה לתורה שבעל פה במכללות שאנן ובית וגן, מורה למשפט עברי ומייסד פורטל הדף היומי, אינו רואה בכך רע. "אין לך דבר נפלא מזה", הוא אומר, "אנשי עמל שעוסקים בעיסוקים שונים לפרנסתם וקובעים עיתים לתורה. מה רע בכך? מה רע בתדמית הזו?". שפירא מציין שבשנים האחרונות מסגרת הלימוד התרחבה מאוד, גם מעבר לבעלי בתים: "היום יש כוללים וישיבות רבות שבהם בצד הלימוד הרגיל לומדים גם דף יומי, מתוך רצון להרגיש שותפות עם ציבור ענק שלומד דף יומי, ומתוך רצון להשיג גם בקיאות בש"ס, בנוסף ללימוד עיון והלכה". בציבור החרדי ישנם גם כוללים מיוחדים שהדף היומי הוא הנושא המרכזי הנלמד בהם.

 זקנים עם נערים

הרב יעקב ש. מלמד כבר שנים רבות בישיבה קטנה, אולם מזה שני מחזורים שהוא מגיד שיעור בדף היומי בשכונת רמת אהרון הבני ברקית. השיעור פתוח לכל, אולם בפועל רוב המשתתפים הם בגילאי 60-50, חציים בני תורה וחציים בעלי בתים חרדים. "במחזור הקודם היו לי בו זמנית ילד בן 11 וקשיש בן 96 (היה זה הרב דוד מלמד זצ"ל, אביו של הרב זלמן שליט"א)".
הרב יהודה זולדן: לומדי הדף היומי מייצבים את עצמם במקום גבוה בחיבור ובקשר לתורה. באופן אישי אני מאוד מעריך, ממש מעריץ, את מי שקמים מוקדם ללמוד דף יומי כשחושך וקר מאוד בחוץ, או שלאחר יום עבודה יושבים ולא מוותרים על הקביעות

הרב ש. מודע לכך שבמקור הרעיון יועד בעיקר לבעלי בתים, אולם דווקא בזה הוא רואה את מקור עוצמתו. "אנשים שואלים מדוע הרעיון הזה כל כך תפס, להבדיל מכל מיני תוכניות אחרות שלא הצליחו. כנראה הסיבה העיקרית היא שהערך של קביעות עיתים לתורה היה ערך מובנה ומקוים על ידי ההמון מאז ומתמיד, וכל מי שהיה מסוגל ללמוד גמרא - היה לו שיעור גמרא בלאו הכי. ברגע שהתוכנית הזו לא ביקשה דבר חדש ולא סתרה כלום, רק עשתה סדר בלימוד הקבוע, היא התפרצה כביכול לדלת פתוחה".

התופעה של התרחבות הדף מעבר לחוגי בעלי הבתים מוכרת היטב לרב ש.: "עם השנים רבו גם אברכים ובחורי ישיבות שגילו את הפוטנציאל הגלום בלימוד מסודר כזה, ודומה שהיום חלק עצום מלומדי הדף היומי אינם דווקא בעלי בתים. בשיעור שאני מוסר, למעלה מחצי הם אברכים, ויש ביניהם אפילו כמה מרביצי תורה בישיבות שבאים ללמוד כל יום את הדף".

הרב ש. מזכיר את האדמו"ר מגור, ר' אברהם מרדכי אלתר, בעל ה'אמרי אמת', שבליל א' דראש השנה תרפ"ד (1923 למניינם) בסיום תפילת ערבית הפטיר "אני נכנס כעת ללמוד ברכות דף ב" כשבאותו לילה החל המחזור הראשון של לימוד הדף היומי, ומיד רצו כל חסידיו לחפש מסכתות ברכות. "דומני שהמסר המרכזי באמירה זו הוא שהדף היומי איננו נחלת בעלי בתים בלבד. על הרב וואזנר שליט"א, בעל 'שבט הלוי', אומרים שלא הפסיד אף דף מיום שהחל המחזור הראשון עד עצם היום הזה".

מתי אלוש פרש לאחרונה מעבודתו כמהנדס תוכנה בחברת IBM, אולם את סדר יומו לא פותח אלוש בהיי-טק. מזה כעשרים שנה מתכנסים הוא וחבריו בחמש בבוקר ללימוד דף יומי, כשאלוש, בוגר ישיבת כרם ביבנה, משמש בדרך כלל כמגיד השיעור. כשאני שואל אותו על כך שהלימוד הזה נתפס בציבור כשטחי הוא אומר: "הדף היומי הוא אותו דף. אפשר ללמוד אותו לעומק ואפשר ללמוד אותו בצורה שטחית. הזמן המוקצב לשיעור הוא בדרך כלל בין חצי שעה לשעה, ואי אפשר בזמן הזה ללמוד את כל הראשונים והאחרונים. מה שנאמר בזמן הקצוב הזה חייב להיות העיקר מבלי לרדת לפרטים, והזמן להעמיק הוא לפני השיעור או לאחריו".

בעלון 'צהר' מלפני שבועיים קרא למגידי השיעורים הרב אריה שטרן, ראש מכון הלכה ברורה ומועמד לרבנות ירושלים, להוסיף פעם בשבוע לימוד עיוני מאחת הסוגיות שנלמדו במהלך השבוע. הרב ש. סבור שלימוד הדף היומי אינו רק כזה שיכול להילמד בעיון, אלא אפשר ממש להפוך ממנו לתלמיד חכם. "אלא שזה תלוי בשאלה כמה משקיעים", הוא אומר, "מי שרק בא לשמוע את השיעור והולך, לא יגדל מזה להיות תלמיד חכם. אבל מי שמכין את השיעור וחוזר עליו, ייצא תלמיד חכם שבקי בש"ס, ואם הוא משקיע גם בלימוד יותר עיוני הוא יכול לצמוח ממש ולהיות גדול בתורה".

לדבריו, זה תלוי גם באופי של הלומד: "ישנם אנשים שיכולים לצמוח רק בלימוד נינוח ללא הספק. אבל לרוב האנשים המחויבות להספק עושה רק טוב. יש שיעורים מיוחדים לכאלו שרוצים ללמוד לעומק, שם מביאים את כל הפרשנים בקצרה, ואת הערות האחרונים. יש כמה לומדי שיעורים כאלו שהפכו לתלמידי חכמים גדולים, שלא לדבר על מגידי השיעורים האלו שהם תלמידי חכמים מפורסמים, שחלקם הגדול צמח מתוך אמירת השיעור הזה. מי שגר בבני ברק יודע שחלק מההווי של העיר היה שיעורו של הרב משה מרדכי שולזינגר זצ"ל, שמסר כל יום שיעור למאות איש בבית מדרש ירחי כלה, בעיון רב ובהיקף עצום, שיעור שנמשך כמה שעות. סדרת ספריו 'משמר הלוי', היא כל כולה שיר הלל ל'דף היומי בעיון של תלמיד חכם'". בבני ברק ישנם כמה מוקדים שממשיכים במסורת זו על ידי תלמידי חכמים גדולים שמוסרים את הדף לבני ישיבות בלמדנות וברמה גבוהה.

השאלה עד כמה גדלים בתורה מהדף היומי קשורה לשאלה כמה זוכרים מהלימוד. עריכת תוכנית חזרות על הדף היומי היא לא דבר פשוט, בגלל קצב ההתקדמות היומי שאינו נעצר לטובת החזרות. הראל שפירא מספר כי סקר שנערך בפורטל הדף היומי מגלה נתון מפתיע. "16 אחוזים מהלומדים הצהירו שהם זוכרים את רוב הדף ו-37 אחוזים זוכרים קטעים נבחרים", הוא אומר. "כשלעצמי, חשבתי שהאחוזים הרבה יותר נמוכים. אבל גם אם לא זוכרים, לדעתי יש ערך גדול מאוד בלימוד הדף היומי, בכך שהלומד קובע עיתים לתורה ומקיים מצוות תלמוד תורה יומיומית ואף מקרין זאת לסביבתו ולמשפחתו. הוא שותף למסגרת גדולה וקבועה של עוד רבבות לומדים, ובעיקר יש ערך גדול במפגש היומיומי עם דבר ה' ובחוויה הדתית האמיתית והעמוקה שבכך. מניסיון אישי, מאוד הייתי ממליץ למי שיש לו זמן להקדיש עוד רבע שעה כל יום לחזרה על הדף של אתמול, ואם אפשר אף להקדיש עוד 10 דקות לחזרה על הדף של שלשום, ו-5 דקות נוספות לחזרה על הדף שלפני כן".

להשלים שיעור באינטרנט

הסכנות הטמונות באינטרנט גלויות לכל, וההתמודדות איתן היא סוגיה מוכרת היטב להורים ולמחנכים. אבל כידוע, באינטרנט ישנם גם דברים טובים. גם ליוזמתו בת כמעט תשעים השנים של ר' מאיר שפירא יש כמה וכמה ייצוגים ברשת. פורטל הדף היומי הוא אולי המוכר שביניהם. מלבד התכנים העצמאיים שלו, הוא גם מכיל חומרים וקישורים למקומות רבים אחרים. הפורטל נוסד לפני כשלוש שנים על ידי הראל שפירא, שלימד גמרא בישיבת ההסדר בחיפה ולאחר מכן לימד במשך תקופה קצרה דף יומי בישיבת הר עציון. לאחר שהצטברו אצלו חומרי עזר, הוא החליט להעלותם לאתר קטנטן באינטרנט. שפירא נוכח בכוחה של הרשת והבין שאפשר להעלות גם חומרים של אחרים, וכך הוקם הפורטל.

מלבד קישורים לאתרים וחומרים אחרים ברשת בנושא הדף היומי, מותקנים בפורטל תכנים רבים שמפורסמים בתפוצה מקומית בלבד ולא נמצאים ברשת, על ידי ארגונים שונים או מגידי שיעור או לומדים עצמאיים. כך למשל נמצא בו מאגר דפי 'מאורות הדף היומי' המפורסמים, לצד רבים שמפורסמים הרבה פחות. בנוסף, שפירא אומר כי האתר מעודד כתיבת תכנים חדשים בעקבות הכרה ביכולתו להפיץ תורה בקנה מידה גדול. "יש כמה וכמה מדורים שבאו לעולם בזכות פורטל הדף היומי, כמו למשל: מדור החי והצומח בתלמוד של ד"ר משה רענן, מדור ההרחבות של הרב דוד כוכב, ועוד רבים". אגב, שפירא אומר כי למדורו של רענן ישנם מנויים רבים, גם חילונים, שמתעניינים דווקא בצדדים הבוטניים והזואולוגיים שלו, כשבדרך הם סופגים גם קטעי גמרא ומדרשים מרובים.

לפורטל זוהו עד היום כניסות מ-120 מדינות, כשביום ממוצע יש אליו כ-1,500 כניסות. בפורטל ישנו מגוון מרשים של כלי עזר שונים, ובהם: שיעורי שמע בשפות שונות (מדי יום מוכנסים לאתר 15 שיעורים חדשים), פירושים וסיכומים של הגמרא, תרשימים, טבלאות, מענה קולי, ואפילו פורום עם מומחים שמשיבים תשובות באופן מיידי. לצידם נמצאים המדורים: מצא חברותא, שיעורים ברחבי הארץ, לוח שנתי, סקר חודשי, ענייני סיום מסכת, כתבות ומאמרים בענייני הדף היומי, תולדות הדף היומי ומהר"ם שפירא, גמרא מהדורת וגשל, טקסט מלא של הש"ס ועוד.

בפורטל שותפים כל לומדי הדף היומי, ללא הבדלי מגזר, "ואיש לא נמנע מלפרסם חומרים שלו באתר בגלל הכיפה הסרוגה שעל ראשי". אחד המשתתפים הפעילים באתר הוא הרב יעקב ש.. לדעתו, אתר כמו הפורטל "אינו יכול בשום אופן להוות תחליף לחברותא או לשיעור. אבל הוא משמש לצידו ככלי עזר אדיר. למשל במקרה של החמצת השיעור, אפשר להקשיב שם לשיעור מתוך המגוון הקיים". שפירא מספר כי בפורום באתר משתתפים תלמידי חכמים ומגידי שיעורים וגם מומחים מתחומים שונים: רפואה, לשון, ביולוגיה, מחשבים, הנדסה, משפטים ועוד, כך שכל אחד תורם את חלקו להבנה המלאה של דברי הגמרא.

הרב ש. רואה יתרון משמעותי בלימוד בקבוצה ולא מול המסך. "ההבדל הוא בעיקר במה שנקרא בעגה החרדית ה'מחייב'. כשאתה לומד לבד, אם לא תרצה – לא תלמד, וצריך המון משמעת עצמית. כמו בכל מקצוע, רוב האנשים יניבו תפוקה רק במשרד, אבל אם הם יצטרכו לעבוד מהבית בזמנם הפנוי, אוי ואבוי. מלבד זאת בחבורה יש אינטגרציה, דיבוק חברים המפרה את כל חברי הקבוצה, דבר שאין לו תחליף. זה אחד מקנייני התורה. את האינטרנט לא מנו בין קנייני התורה, אני מתאר לעצמי שיותר נכון למנות אותו בין משביתיה".

כל הפרויקט הזה נעשה ללא מטרות רווח והוא חינמי. לכן גם אין בו פרסומות "למרות פניות מרובות, כדי שהגולש לא יוטרד בפרסומות קופצניות ומעיקות". האתר ממומן באופן פרטי ואין גוף שעומד מאחוריו, למרות ששני גופים גדולים כבר ביקשו לרכוש אותו. "באופן עקרוני אני מאמין שחשוב שהאתר לא יהיה מזוהה עם אינטרס כזה או אחר, מלבד האינטרס לסייע ללומדי הדף היומי", אומר שפירא. הזנת התכנים באתר מתבססת על יותר מ-20 מתנדבים, כמו גם שאר ענפי התכנות ובניית האתר, אותם תרמו אנשי מקצוע בהתנדבות.

אחד החלומות של שפירא הוא לשים באתר שיעור וידאו שמיועד למתחילים. מסתבר שלאתר מגיעים גם כאלה שמחפשים חומר רקע בסיסי ביהדות. לעיתים אפשר למצוא במדור לחיפוש חברותות מודעות כמו: "חוזר בתשובה מחפש חברותא ללימוד מסודר", או: "בן 37, קצת מתחזק, מעוניין במלמד גמרא". באתר כבר יש כמה וכמה כלי עזר המיועדים ללומדים מתחילים. בקרוב יושק מילון ארמי-עברי של ע"צ מלמד, ובהמשך מילונים הלכתיים ותלמודיים וביוגרפיות של תנאים ואמוראים.

גם נשים פעילות באתר, אם כי לא רבות. וזה ממש לא נובע מפמיניזם: "נוכחתי לדעת", אומר שפירא, "שיש נשים עם מבנה נפשי שונה מרוב הנשים - ולהן בריא ונכון ללמוד גמרא, אך מתי מעט הן". שפירא סבור שלימוד דף יומי הוא תובעני מכדי לשרוד אותו רק מתוך מניע פמיניסטי.

דב חנין והדף היומי

גם במערכת החינוך אפשר לראות לומדי דף יומי. הרב יהודה זולדן, מפמ"ר תושבע"פ בחמ"ד, אומר כי מדובר על מסגרת התנדבותית שקיימת בכמה ישיבות תיכוניות, ומשתתפים בה תלמידים שחשים חיבור אישי לעניין. "וזה תלוי, כמובן, גם במסכת הנלמדת". יש גם תלמידים שלומדים באופן אישי דף יומי. "אני יודע שבסיום בעוד שבועיים מי שיתחיל את הסבב החדש יהיו תלמידים שסיימו עתה". הרב זולדן אינו חושש שלימוד דף יומי בתיכון עלול להנמיך את הציפיות של התלמידים לגדול בתורה, להיפך "זה מקנה ידע והיקף. ומי שמסוגל לקבוע בסדר יומו לימוד של פרק יומי בתנ"ך, דף יומי, משנה יומית, פרק רמב"ם יומי וכדומה זה מצוין".

בצד פלאי הטכנולוגיה, מסתבר שאפשר לתרום עוד הרבה ללימוד הגמרא גם באמצעים הרבה יותר פשוטים וישנים. שיעורי הדף היומי באנגלית של הרב יהונתן ברגר, שלימד בעבר בישיבת מצפה יריחו, נמצאים באתרו 'מפת התלמוד' (ישנה הפניה מן הפורטל). בצד השיעור קיימת הפניה לדף הגמרא, כשעליו שרטוטי עזר והסברים קצרצרים המסייעים מאוד להבנת מהלך הסוגיה. "הרבה אנשים מבינים את דף הגמרא בשיעור שורה אחרי שורה, אבל אחר כך הם אינם זוכרים את המהלך", הוא אומר. הטכנולוגיה בה הוא משתמש להנחלת שיטתו (המכונה 'ש"ס עוזר', גם בגלל מטרתה וגם על שם אביו של הרב ברגר) היא דף גמרא ועט. בביתו יש מכונת צילום שבעזרתה הוא מצלם את הדפים ומחלקם לכל המעוניין – בחינם. לסבב החדש הוא כבר הכין משהו מסודר יותר.

הרב ברגר עמל להפיץ את שיטתו במערכת החינוך הדתית והממלכתית, כך שהבורות תקטן ואיתה המתח בין דתיים לחילונים. לצורך כך הוא נפגש עם ח"כים, כולל ח"כ דב חנין (חד"ש). הוא מוכן להציע את שיטתו חינם אין כסף למערכת החינוך, ואפילו להדריך מורים בשיטה. מבחינת הרב ברגר, מטרת השיטה היא לא רק להנגיש את הגמרא לכאלה שאינם מכירים אותה, אלא גם, ואולי בעיקר, לסייע לאלה שכן לומדים אותה לסיים את הש"ס. השיטה, אגב, נוסתה על ידי כותב שורות אלו והתגלתה כיעילה לא פחות מכלי העזר המשוכללים שיוצאים לשוק.

העיר נצרת עילית נמצאת בחוד החנית של המלחמה על יהדותו של הגליל התחתון, ולא בכדי הגיעו אליה בשנים האחרונות יוזמות יהודיות ותורניות חדשות. בזמן לימוד מסכת פסחים בדף היומי נפתח בעיר, לראשונה מאז היווסדה, שיעור בדף היומי. השיעור נמסר על ידי הרב ניר חבושה, בוגר 'מרכז הרב'. הציבור בשיעורים אלו מגוון במיוחד, ומשתתפים בו גם תושבים שאינם שומרי מצוות. הרב חבושה מספר על אחד מנערי העיר, כדורגלן מבטיח, שבעקבות השתתפותו בשיעור ויתר על קריירה באירופה וכיום הוא לומד באחת מישיבות הדגל של הציונות הדתית.

במלחמת לבנון השנייה היתה נצרת עילית, שסביבה כמה וכמה מתקנים צבאיים חשובים, בעין הסערה. בעיר הוקמו שני מוקדי לימוד, כדי שאנשים לא יצטרכו להתרחק יותר מדי מבתיהם, וארגון 'מאורות הדף היומי', שהשיעור מסונף אליהם, חילק חומרי עזר. גם סיומי מסכת נערכו בזמן המלחמה, והרב אברהם שפירא בירך את המשתתפים בזמן הסיום מביתו שבירושלים. בהזדמנות אחרת הגיעו אליו המשתתפים לביקור של חג בחול המועד. הרב שפירא התרשם מכך שאנשים שברובם אינם בעלי רקע ישיבתי מצליחים לסיים מסכתות. "אני מקנא בכם", אמר הרב, "שאתם מצליחים ללמוד כל יום דף גמרא". "תורה מגנא ומצלא" אמרו חז"ל, ובעוד שבעיר הסמוכה נצרת הערבית נפלו טילים ונהרגו תושבים, בנצרת עילית לא נפל אפילו טיל אחד. יש תושבים שרואים בשיעורי התורה הללו את הסיבה להצלת העיר.

למרות שרוב דפי הש"ס דנים בעניינים שאינם קשורים ישירות להתנהגות היומיומית של הלומדים, ההשפעה של הלימוד חזקה מאוד. "יש הבדל בין מי שלומד דף יומי בהתמדה לבין מי שאינו לומד", אומר מתי אלוש, "זה מראה משהו ועושה משהו. אנחנו לומדים בחמש בבוקר וזה מאמץ. באופן טבעי לא היינו קמים בשעה הזו. זה משפיע על כל היום בתור הקדמה ליום".

גם הרב יעקב ש. אומר שהשפעת שיעור קבוע היא ידועה. "האדם נראה אחרת לגמרי כאשר הוא לומד תורה בצורה מסודרת, דבר יום ביומו, ומסיים מסכתות. זה משפיע עליו ועל כל משפחתו. השעבוד כל יום בשעה קבועה לשיעור מחייב לסדר את כל היום בהתאם, וזה משליך על כל היום ובדרך כלל גם גורם לאדם להיות מכובד על ידי בני משפחתו כאדם רציני. בדף היומי ישנה עוד עוצמה מיוחדת של להיות חלק מציבור ענק כזה. ללמוד באותו יום יחד עם מאות אלפי יהודים את אותו הלימוד. זו חוויה מיוחדת בפני עצמה".

הרב זולדן מוסיף שיש כאן גם מסר חזק לבית ולמשפחה, "שיש זמן קבוע ומוגדר מדי יום, גם כשלא נוח, ובו הכל נעצר לטובת לימוד תורה. האישה שמאפשרת זאת גם בזמנים לא נוחים, זמן השכבת הילדים לישון וכדומה, גם היא שותפה בהעברת המסר. לומדי הדף היומי מייצבים את עצמם במקום גבוה בחיבור ובקשר לתורה. קביעות יומית שבעה ימים בשבוע היא הרבה יותר מאשר שיעור קבוע פעם בשבוע. באופן אישי אני מאוד מעריך, ממש מעריץ, את מי שקמים מוקדם ללמוד דף יומי כשחושך וקר מאוד בחוץ, או שלאחר יום עבודה יושבים ולא מוותרים על הקביעות".

הרב יעקב ש. מספר כי הוא מלמד כבר שני מחזורים ברציפות, ומעולם לא התבטל לו שיעור, גם לא בערבי שבתות וחגים, ליל יום הכיפורים וערב פסח. כשהיה חולה שלח ממלא מקום. הפעם היחידה בה השיעור בוטל היתה לאחרונה, בהוראת רב השכונה הרב ניסים קרליץ, כדי שהציבור ישתתף בהלוויית הרב אלישיב.

מתי אלוש מביע צער על כך שהוא מאכזב אותי: "אין לי סיפורים פיקנטיים שמתאימים לעיתון. מדובר על לימוד שגרתי יומיומי, יום אחרי יום". אבל נראה שהמשפט הזה הוא בעצם חלק מרכזי מהסוד של הדף היומי.

yoelyya@gmail.com