עכשיו הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צוהר, מוביל מהלך לחידוש פניה של הרבנות הראשית ברוח ממלכתית, ולא שולל את האפשרות לרוץ לתפקיד הרב הראשי לישראל | התוכנית החדשה שמפיץ ארגונו תקדם הסכמי קדם נישואין וכשרות לכל בית עסק, והכל במטרה "להציל את מדינת ישראל מהתבוללות"

הרב דוד סתיו טרם הזמין לעצמו חליפת פראק רבנית. אמנם לא מן הנמנע שנראה אותו מכהן בקדנציה הבאה כרבה הראשי האשכנזי של מדינת ישראל, אבל בינתיים הוא מקפיד להתנסח בזהירות. את המועמדות שלו לתפקיד הוא כבר הגיש לגוף הבוחר בארגון 'צוהר', ולצידו מתמודדים עוד כמה מרבני הארגון על משבצת מועמד צוהר לרבנות הראשית, בבחירות שצפויות להיערך בקרוב, עם תום הקדנציה של הרבנים המכהנים. מאה רבנים קיבלו מהארגון בקשה להציג מועמדות, וחלקם אכן מתכוונים להתמודד לתפקיד הרב הספרדי או האשכנזי, או על חברות במועצת הרבנות הראשית. כינוס של הגוף הבוחר ייערך כנראה אחרי החגים, על מנת לבחור במועמדים מטעם הארגון. "אחת השאלות שיעסיקו אותי היא מידת הסיכוי להצליח בבחירות לרבנות הראשית", הוא מודה באשר לשאלה האם אכן יתמודד בבחירות. "אם יש סיכוי טוב להיבחר – אלך, אם לא – אז לא. בכלל, צוהר תריץ מועמד משלה רק אם תחשוב שיש לה סיכוי טוב להצליח. אנחנו לא רוצים להתבזות".

"התוכנית טובה גם לחרדים"

אבל מבחינת הרב סתיו, יו"ר ארגון רבני צוהר ורבה של העיר שוהם, הארגון שלו כבר עשה חצי דרך אל היעד של שינוי פניה של הרבנות הראשית. "יש לנו תוכנית, ומדברים עליה בציבור הדתי וגם החרדי". הדברים מכוונים כלפי החוברת המרשימה שהפיץ הארגון לפני מספר שבועות בעשרות אלפי בתי אב דתיים בישראל. החוברת, המכונה 'תכנית ג' באלול', מציגה מעין מצע רעיוני ומעשי לדרכה של הרבנות הראשית "בדרכו של הראי"ה קוק", כך לטענת הכותבים. המטרה היתה "שכל בית דתי לאומי יאמין שיש אפשרות לבנות רבנות ראשית ממלכתית, ושזה צו השעה", מסביר הרב סתיו. אבל למעיין בחוברת, נראה שמדובר לא רק במצע לשיח אידיאולוגי אלא גם במצע לקידום המועמד של 'צוהר' לרבנות הראשית. הרב סתיו שולל את ההשערה מכל וכל: "הייתי מאוד שמח אם כל המועמדים לרבנות הראשית, מכל הקבוצות והחוגים, יגידו 'אנחנו מחויבים לחוברת הזאת'. אני אהיה מאושר". בכלל, הרב סתיו מעיד על עצמו כי הוא והארגון שהוא עומד בראשו מעולם לא נאבקו למען קידום מועמדים חובשי כיפה סרוגה לתפקידי רבנות ודיינות. מבחינתו, לא זה הקריטריון הקובע. "העניין שלי הוא לא צבע הכיפה, אלא אנשים עם גישה כלל ישראלית, עם רגישות לכלל ישראל. יכול להיות אדם שאומר תחנון ביום העצמאות, ויחסו לגרים ולעולים הוא יחס נפלא. התוכנית לא אומרת שצריך מועמד של צוהר, אלא שיש אג'נדה לרבנות הראשית".

אתה אולי לא בוחן את צבע הכיפה, אבל נראה שהתוכנית שלכם, כמו כלל פעילות הארגון, לא בדיוק מכוונת את עצמה גם לציבור החרדי. נראה שעל הכוונת שלכם נמצא הציבור החילוני, באופן שמהווה לעיתים סמרטוט אדום לחרדי הממוצע. וזה, למשל, לא משהו שאפיין את דרכו של הרב קוק.

הרב סתיו מתנגד: "אני חושב הפוך, לדעתי התוכנית שלנו טובה גם לציבור החרדי", הוא אומר, ומציין גילויי תמיכה במהלך של צוהר גם ממי שמשתייכים למגזר החרדי. לדבריו, התוכנית החדשה תועיל לאדם החרדי למשל בתחום הכשרות. "זה נושא שבו אנחנו הולכים גם לקראת החרדים, אנחנו רוצים כמה שיותר כשרות. מה קורה היום? רוב רבני הרבנות הראשית לא סומכים על ההכשר של עצמם, המשגיחים לא אוכלים את הכשרות של עצמם. אנחנו מבקשים ליצור מערכת כזו שבה בכל מקום אדם יודע לאיזו רמת כשרות הוא נכנס. חילוני יוכל לקנות בחנות שלא מקפידה על חלב עכו"ם, ולידה תהיה חנות עם כל החומרות האפשריות. הרבנות רק תפקח על רמת הכשרות, אבל הכשרות עצמה תהיה בידי גופים פרטיים, תהיה תחרות חופשית. אני לא רוצה להקל, אני רוצה להחמיר בכך שכל אחד יוכל לאכול כשר. ואז גם מי שרוצה לאכול כשרות מהודרת – יהיה לו את זה תחת פיקוח של הרבנות הראשית". את האבסורד שהיה קיים לדבריו עד היום במערך הכשרות הממלכתי, הוא מדגים באמצעות סיפור על עיר מסוימת שבה לא ניתנו כל השנים הכשרים לחנויות שמכרו קטניות בפסח, כך על פי הוראת רב העיר, שהחמיר בעניין זה. "עכשיו נכנס לשם רב עיר חדש, ולראשונה הרבנות תיתן שם כשרות גם לחנויות של אוכלי קטניות. מי שאוכל כשרות כזו – תהיה לו חנות כשרה. זו רבנות של צוהר!", הוא דופק על השולחן בלהט.

השיתוף עם הציבור החרדי, מוסיף הרב סתיו, נוגע גם בתחום מכוני המחקר ההלכתיים. "הרבנות הראשית תיעזר בעבודתם של מכוני מחקר חרדיים ואחרים, למשל בנושא מצוות התלויות בארץ וכו'. היא תיעזר בהישגים שלהם, כי היא לא יכולה להתעסק בהכל. הגישה שלנו אינה אנטי חרדית אלא כלל ישראלית. אם שירותי הקבורה ייראו יותר טוב, גם החרדים לא יצטערו על כך".

כרגע לא נראה שמועמד משלכם לרבנות הראשית יזכה לתמיכת קולות החרדים. מה הסיכוי שלכם להיבחר?

"אני לא עוסק בנושאים פוליטיים. אבל עתידה היהודי של מדינת ישראל קרוב לליבן של כל המפלגות היהודיות והציוניות. חיבור תורת ישראל לעם ישראל ועתידו מעסיק את ראש הממשלה וכל הח"כים. אני מאמין שכשאנשים יבינו מה עומד על הפרק, הם יבינו שצריך לתמוך בתוכנית הזאת ובמועמדים שייצגו אותה. עתידה של מדינת ישראל תלוי בזהותה היהודית, והרבנות הראשית היא הכלי המרכזי לכך. אם לא תהיה רבנות ממלכתית, תהיה כאן הפרדת דת מהמדינה, התבוללות. זו לא תהיה קריסה של שני רבנים ראשיים, אלא קריסה של כל מערכת היחסים בין מדינת ישראל ליהדות".

לא עומדים בקצב הבקשות לחופות הרב סתיו מחתן

"ייבנה המקדש" בגן החילוני

החשש הכן מפני איבוד הזהות היהודית הממלכתית במדינת ישראל מטריד באופן יומיומי את הרב סתיו ואת הארגון שהוא מוביל. אפשר לומר שתחומי העשייה של הרב סתיו, והם לא מעטים, משיקים כולם למטרה הזו של חיזוק הזיקה היהודית בקרב מי שאינם חיים אותה ביומיום. גם בעיר שוהם, עיר שמאוכלסת ברובה בתושבים חילונים, אנשי המעמד הבינוני ומעלה, הוא מקדיש לא מעט מזמנו כרב העיר לחיזוק הקשר עם אותה אוכלוסייה. אל העיר הגיע "בזכות הרב מיכה הלוי", הוא מבקש להדגיש מתוך הכרת הטוב. שניהם ישבו באותו בית מדרש כר"מים בישיבת אור עציון. הרב סתיו כיהן שנים רבות כרב המושב בני דרום, עד שיום אחד פנה אליו הרב הלוי – לשעבר מראשי 'צוהר' וכיום רבה של פתח תקווה – בשאלה "כמה אתה יכול להישאר במושב קטן? אתה צריך לצאת החוצה. שמעתי שמחפשים רב בשוהם, לך תראה". השידוך הצליח, והרב סתיו התמודד בבחירות לתפקיד רב העיר וניצח. מאז, במשך 14 שנים, הוא פה בלשכה הקטנה בתוך בניין המועצה. אין לו מועצה דתית, פקידים או מנהלי אגפים. זה רק הוא, המזכירה, העוזר וחדר מלא ספרים עם מכתבי תודה על הקיר מזוגות חילונים שהשיא.

כששואלים אותו על העשייה בעיר, מציג הרב סתיו משנה סדורה של עקרונות ותחומי פעילות שעומדים אצלו בראש סדר העדיפויות. "נקודת המוצא היא שרב הוא של כולם. שכל ילד וילדה פה, דתי או חילוני, יראו ברב כתובת לבקשותיהם. לכן אני צריך להנגיש את עצמי לאנשים. אני נכנס לבתי ספר, פוגש ילדים והורים. ביום ראשון הקרוב, למשל, יש לי סדנה למורים חילונים בנושא איך צריך להיראות שולחן שבת. השנה יצאתי עם בית הספר של שוהם לפולין, ודיברנו על ההיבטים היהודיים של פולין, השואה, הקמת המדינה". כיום ישנה בעיר מדרשה המופעלת על ידי אברכים, שעוסקים בפעילות השוטפת של לימודי היהדות במוסדות החינוך בעיר. הרב סתיו מגיע רק לאירועים מיוחדים או לקראת תאריכים משמעותיים בלוח השנה, כמו ימי הסליחות הנוכחיים. את ההצלחה בהנגשת היהדות הוא מדגים בסיפוק דרך תיאור ילדי הגן בשוהם "ששרים ייבנה המקדש, וזה לשביעות רצון ההורים".

מוקד עשייה נוסף בעיר הוא תחום הכשרות. "אני עושה מאמץ עילאי לכך שהכל פה יהיה כשר, ומי שרוצה לאכול כשר – יוכל לאכול. בשוהם מאה אחוז מבתי העסק לאכילה כשרים", הוא מפתיע, ומוסיף את הנתון המפתיע אף יותר: "אין פה בית עסק שפתוח בשבת, למרות ששמונים אחוז פה חילונים". למראה מבטינו התמהים, הוא ממהר להוסיף ש"מעולם לא נלחמתי על כך. עשיתי מאמץ שהציבור יבין שזה לא נכון ולא כדאי לו". איך עושים את זה? לדידו של הרב סתיו, לא מדובר בפעולה מסובכת. כאשר בית עסק מסוים רצה לפתוח בשבת, שיגר הרב מכתב לבני קהילתו בעיר, ובו הסביר כי "אני לא נלחם וכופה את דעתי. אובייקטיבית, תדעו שאני לא מפקח ואין כשרות לחנות הזו. לכן גם אי אפשר לאכול שם כל השבוע, אולי הכלים הם טריפה. מי שאוכל שם צריך לדעת גם שהוא מסייע לחילול שבת. הציבור הדתי הבין מיד את המסר, והמסעדה תוך כמה ימים החליטה לסגור בשבת, הם הבינו שאי אפשר". גם הציבור החילוני בעיר, מעיד הרב, רוצה את האווירה הזו. "יש כאן אווירה של אמון מול העולם הדתי והרבני. זו עיר שקטה, אין מקומות בילוי פתוחים בשבת".

ואולי כמעין המשך לסעיף הקודם, נמצאת על סדר יומו של רב העיר גם משימת האחדות בין הקבוצות בעיר וגם בתוכן. "הרב צריך לעדן מחלוקות במקום שבו יש פוטנציאל נפיצות גבוה. לכן יש פה בית ספר דתי אחד, סניף בני עקיבא אחד. מול אלה שטוענים שזה דתי מדי או פחות דתי, אני אומר שלדעתי יש ערך גדול באחדות. אני עושה הכל, גם בציבור הדתי וגם בחילוני, כדי ליצור מכנה משותף רחב, שהכל יהיה מאוחד. שתהיה פה קהילה ולא קובץ של שטיבלך".

חברותא עם ראש ישיבת 'חברון'

את המושג שטיבלך הרב סתיו מכיר מקרוב, אולי הכי קרוב שאפשר. הרב בעל החזות הסרוגה של היום, אב לתשעה, החל את דרכו כילד בבית חרדי-חסידי בעל ייחוס של ממש. הוא גדל בירושלים לאבא חסיד בעלז, בוגר ישיבת חכמי לובלין ומתלמידי הרב מאיר שפירא זצ"ל. אמו היא בת האדמו"ר מזוועיל. "גדלתי במשפחה מאוד חסידית. בבר מצווה שלי היה האדמו"ר מבעלז, שהיה בן דוד שני, ומורשת אדמו"רי זוועיל היתה דבר משמעותי בבית". ההורים, על אף השתייכותם המגזרית, שלחו אותו לבית ספר 'חורב' ולישיבת 'נתיב מאיר', ולא ראו בכך כל סתירה לדרכם. "דוד שלי, האדמו"ר מזוועיל, למד במרכז הרב. סבא שלי ואביו היו מעריצי הרב הרצוג, תמכו בו נגד החזון אי"ש. ר' שלומק'ה מזוועיל ביקר אצל הרב זצ"ל כל חודש. בימי המלחמה סבי סירב לאכול משחיטות של קבוצות מסוימות, כי הם היו 'מוסרים' לאנגלים. כך שלא הרגשנו שום סטייה מדרך סביי הקדושים בדרך הציונות".

אחיו של הרב סתיו הם כיום תלמידי חכמים בישיבות חרדיות. הוא עצמו היה לומד בצעירותו חברותא עם בן דודו, הרב שלמה כץ, כיום ראש ישיבת 'חברון' הליטאית. אבל ישיבת האם שלו היתה 'מרכז הרב'. כשמזכירים באוזני הרב סתיו את שמו של ר' אברום שפירא זצ"ל, משהו בהבעת הפנים אצלו משתנה, מאיר, נרגש. לא פעם הצהיר כי הרב שפירא הוא רבו המובהק. הוא נזכר בהתעניינות ובסקרנות שאפיינו את ראש הישיבה: "אם הייתי רוצה לפתוח איתו בשיחה, הייתי בא עם ספר. הוא היה רוצה לעיין בו, ואז יכולנו להתחיל לדבר על מה שכתוב שם". את השאלות הראשונות שלו בעולם הרבנות, הפנה הרב סתיו להכרעתו של ר' אברום. את העצה המרכזית שלו בתחום הרבנות מספר הרב סתיו עד היום, לדבריו "בפעם האלף": "הציעו לי רבנות ביישוב מסוים, שהיה שם רב שעדיין מכהן אבל לא רצו אותו. התייעצתי עם הרב שפירא, והוא אמר 'אל תתחיל את הרבנות שלך עם מחלוקת. התפקיד יגיע בבוא הזמן'. את העצה הזו אני לוקח איתי, כמו עוד עצות רבות ממנו".

גם בצילו של הרצי"ה הספיק הרב סתיו להסתופף, לעיתים בסעודה שלישית, בשיחות במוצאי שבת ובתפילות הימים הנוראים. "אני זוכר שיחה בערב ראש השנה, בה דיבר הרב צבי יהודה על השליחות, לא למעול בשליחות שה' נותן לנו". לאחר כשנתיים בישיבה, עבר עם קבוצת חברים למשך שנה לישיבת 'הר עציון'. "קיבלתי שם מהרב ליכטנשטיין המון המון יראת שמיים וענווה, וגם מתודיקה בלימוד תורה. זו אחת הבעיות בלימוד תורה בישיבות, איך להניח את הסוגיה בראש בבהירות, ואצל הרב ליכטנשטיין למדתי איך לנתח סוגיה, עד היום אני לומד כך". קומה נוספת בדרך הלימוד קיבל מאוחר יותר שוב ב'מרכז הרב' מהרב מרדכי שטרנברג, אז ר"מ בישיבה. "למדתי ממנו קומה נוספת, נפלאה. איך מוכיחים מהווה אמינא, מקושיה של התוספות". בישיבת הגוש גילה הרב סתיו גם את לימוד התנ"ך דרך שיעוריו של הרב יעקב מדן, "שאז התחיל לדרוך כוכבו בתחום הזה".

לאחר הירידה לימית, התגייס הרב סתיו לחיל השריון למשך שמונה חודשים דרך 'הסדר מרכז'. עם נישואיו לאביבה, עזב את 'מרכז הרב' ופנה ללימודי דיינות בכולל שהוקם אז ביישוב פסגות. כאמור, מאז הספיק לכהן גם כרב המושב בני דרום וכר"מ בישיבת אור עציון. תחנה מעניינת בדרך היתה הצעה שהגיעה אליו מאורי אליצור. "זה היה יום הבחירות של שנת 96'. אורי היה יו"ר מטה ההסברה של המפד"ל, ולמרות כל המתח של יום הבחירות, הוא ביקש לקיים איתי פגישה באותו יום. 'אנחנו ננצח', הוא אמר לי 'אבל לא בטוח שנדע מה לעשות עם הניצחון הזה. אם לא יהיה לנו עולם של תקשורת ואמנות ברוח של ארץ ישראל, לא ננצח'. אורי היה אז יו"ר העמותה של בית ספר 'מעלה', וביקש ממני להיות רב בית הספר. באתי לספר לאמא שלי על ההצעה, ואני לא אשכח את המבט החצי מרחם חצי בז שהיא נתנה בי", נזכר הרב סתיו בחיוך, "היא אמרה לי ביידיש עסיסית 'אתה הולך להיות הרב של הארטיסטן (האמנים)?'. זה היה משפט עם הכי הרבה בוז שאפשר לומר". אבל למרות חוסר הנחת של אמו וחוסר ההבנה שלו בקולנוע, כיהן הרב סתיו בתפקיד תקופה קצרה.

מאוחר יותר, במקביל למינויו לרבנות העיר שוהם, יצא עם חבריו הרב יובל שרלו והרב שי פירון למהלך של הקמת ישיבת ההסדר בפתח תקווה. "ההתלבטות בהתחלה היתה האם להקים את הישיבה בפתח תקווה או בעמונה", הוא שוב מפתיע, "הרב שרלו קיבל פנייה להקים ישיבה בעמונה, והרב פירון רצה להקים מוסד דווקא בפתח תקווה. לבסוף נבחרה פתח תקווה, מהסיבה שהיום כולם מבינים שהציבור הדתי והחילוני זקוק לא פחות לעולם של תורה מאשר ההתיישבות ביש"ע. אז, לפני 14 שנה, בקושי נשמע קולה של תורה בערים הגדולות". במשך תקופה מסוימת כיהן הרב סתיו גם כראש הישיבה, אולם בהדרגה נטש את המקום והתמסר לרבנות העיר ולארגון 'צוהר'.

מיליון ורבע יהודים בספק

היו אלה הימים הטרופים שלאחר רצח רבין. הציבור הדתי כולו סבל מהאשמות קולקטיביות על הרצח וחובשי הכיפה חששו להסתובב ברחובות. כמה חודשים לאחר הרצח התכנסו כמה עשרות מרבני המגזר הדתי-לאומי בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, ודנו בשאלה "איך הגענו למצב שהחברה הישראלית כל כך מנוכרת לחברה הדתית", משחזר הרב סתיו. "במשך יומיים ישבנו לחשוב מה עושים. בלי קשר לרצח עצמו, לא שאלנו אם אנחנו אחראים להתרחשותו. רצינו להבין מה מציק לחברה הישראלית בנושא היהדות ואיך אנחנו כרבנים יכולים לעזור להם". הדיונים הממושכים התגלגלו לענייני דת ומדינה, והעלו את המסקנה שהנישואין כדת משה וישראל דרך המערכת הרבנית הפכו לחוויה לא סימפטית עבור לא מעט חילונים, מה שגרם לניכור ויצר סטיגמה כלפי החברה הדתית. "החלטנו לעשות תיקון בעניין הזה, להתחיל בחתונות", מספר הרב סתיו על תהליך הולדתו של 'צוהר', "רצינו ליצור עולם רבני קשוב לשיח הישראלי. זו לא תנועה לחזרה בתשובה, אבל תנועה שביקשה לעסוק בכבוד הדת וחיבת הדת. בהדרגה, הבנו שאנחנו עוסקים בדבר שקדוש יותר מחיבת הדת – זו תנועה להצלת העם היהודי בישראל", הוא קובע.

שמירת מוסד הנישואין ההלכתי, סבור הרב סתיו, היא חלק ממתווה כללי שנועד להשאיר את העם בישראל ביהדותו. "אנחנו עומדים בפני סכנה של פיצול העם היהודי לשני חלקים", הוא מתריע, "יהודי על פי ההלכה, וספק יהודי או לא יהודי על פי ההלכה. אם לא נתעשת, תצמחנה פה שתי מדינות, יהודית וגויה. לא נוכל להחזיק מעמד. זה יהיה כמו ממלכות יהודה וישראל", הוא טוען ברגש, ופורש את הנתונים היבשים והמדאיגים: בישראל חיים כיום למעלה ממיליון ורבע אנשים שמעמדם האישי טעון בירור. כאשר יבקשו להינשא – יתבקשו על ידי הרבנות להוכיח את יהדותם, וכאן מתחילה הבעיה: חלק ניכר מאותו פלח אוכלוסייה לא יהיה מוכן לעשות את המאמצים להוכחת מוצאו היהודי, תהליך שיכול להיות מורכב וממושך ככל שההיסטוריה האישית של הפונה לוקה בחוסר תיעוד ומסמכים נדרשים. הללו, ממשיך הרב סתיו, יוותרו על נישואין כדת משה וישראל ויקיימו טקס אלטרנטיבי אזרחי, או בקפריסין וכדומה. "אז המשמעות תהיה שלא ניתן יהיה להוכיח עוד את יהדותם של אותם אנשים. ככל שעובר הזמן יהיה יותר קשה לאתר מסמכים מהדורות הקודמים, וזו סכנה קיומית. כי אותם מיליון איש מתחתנים עם ילדינו".

נתונים נוספים מצביעים על כך שמתוך 47 אלף זוגות הנישאים בשנה בישראל, 9,300 נישאו אזרחית. "כלומר – עוד 9,000 זוגות של נישואי תערובת, או כי הם גויים או כי אי אפשר להוכיח את יהדותם. שורה תחתונה – זו התבוללות, חורבן העם היהודי. לכן כשהקמנו את צוהר חיפשנו אתונות – חיבת הדת, ומצאנו את המלוכה – עתידה של מדינת ישראל".

אבל גם כיום, כמעט עשרים שנה מאז הקמתה, צוהר לא מצליחה לעצור את המגמה.

הרב סתיו משיב בהנהון מתוסכל משהו: "אנחנו לא עומדים בקצב של הבקשות לחופות וסיוע בבירור יהדות. אנחנו אמנם בצמיחה – קרוב לחמשת אלפים זוגות נישאים מדי שנה דרך צוהר, אבל זה לא מספיק. אין מספיק רבנים, אין לנו מספיק מדריכות שלנו בשביל הכלות. זה צוואר הבקבוק".

אחד הסעיפים הבולטים בתוכנית צוהר לרבנות הראשית, הוא בניית הסכם קדם נישואין לכל זוג שמבקש להינשא. הסעיף מעורר תמיהה, שכן עד היום נחשב הסכם מסוג זה למגמה שהובילו הזרמים הליברליים יותר במגזר הדתי ולאו דווקא מקובל בקרב החוגים התורניים. "הרבה זוגות מפחדים להינשא ברבנות בגלל הפחד מתהליך הגירושין שם, שהוא תהליך קשה. לכן אנחנו משקיעים הרבה משאבים בבניית הסכם קדם נישואין שיהיה מקובל על רוב הדיינים והרבנים. הרב יעקב אריאל, נשיא צוהר, ואני נפגשנו עם רבנים בכירים לקידום הנושא הזה. אנחנו רוצים שזה ייכנס לכל בית בישראל, גם אורתודוקסים. כי גם אצלם יש אחוזי גירושין גבוהים ותופעות מכוערות של סרבנות גט. אם הזוגות לא יילכו להסכם שלנו, הם יילכו להסכמים אחרים, הרבה יותר בעייתיים מבחינה הלכתית, למשל כאלה שכוללים הפקעת נישואין וכדומה".

נראה שאתם בונים מערכת שלמה שעניינה הוא 'להסתדר' עם החילוניות. למה לא לעסוק פשוט בהחזרה בתשובה, במקום להנציח מציאות חילונית שהיא בת חלוף?

"אני לא מקבל את נקודת המוצא של השאלה. אני פונה לקב"ה, לא לחילונים. הקב"ה אומר למסור את הנפש כדי להציל כל יהודי, 'לבל יידח ממנו נידח'. איך אני מקיים את הציווי הזה? מי שעוסקים בהחזרה בתשובה – יבורכו. אבל אי אפשר להחזיר את כולם בתשובה, זה תהליך. אני לא מתפשר ולא מוותר, אלא ממשיך את המסורת של גדולי ישראל, כמו הרב הרצוג, שפעלו על מנת שאנשים ימשיכו להרגיש קשורים ליהדות. אני לא מתפשר אלא מנגיש ומתווך, עושה הכל כדי שהתורה תחדור לכל פינה. כי אם היא לא תחדור - היהודי הזה יהפוך לגוי, ואז ישאלו אותנו בבית דין של מעלה: מה עשית כדי להציל את בניי האבודים? מה אני אענה – הוא לא רצה לחזור בתשובה, ולכן הוא נסע לקפריסין והתבולל?".

אגב, במצע שלכם מוזכרים הראי"ה קוק והרב עובדיה יוסף כמתווי דרכה של הרבנות הראשית. מה עם הרב שפירא, הרב אליהו ואחרים? הם לא מהווים דמויות לחיקוי מבחינת צוהר?

"אנחנו לא צריכים תעודה על הזיקה שלנו לר' אברום ולרב אליהו", מחייך הרב סתיו, "הרעיון היה לסמן את הגדול ביותר ברבנות הראשית שהיה ונפטר, ואת הגדול ביותר שעדיין חי כיום. ודאי שההערצה שלנו לשני הרבנים הללו לא נופלת מזו שכלפי אף אחד מהרבנים האחרים".

עד היום עסקה צוהר ב'חיבת הדת', ודילגה על שדות מוקשים בתחום הדת והמדינה שבהם עוסקת הרבנות הראשית. איך אתם מתכוונים לעסוק בעניינים הפחות סימפטיים אם תיכנסו לרבנות?

"זו שאלה שמעסיקה את הנהלת צוהר כבר שלוש שנים: למה להיכנס לזה? נישאר נחמדים וטובים, נוכל רק להתיפייף. זה יפה לעסוק בחיבת הדת, אך אם לא ננסה להשפיע על מדינת ישראל שלא תהיה דו לאומית, כל מאמצינו הנחמדים יהיו לשווא. לכן קיבלנו החלטה לא פשוטה לעסוק גם בצביון הממלכה – הרבנות".

למה פרשו רבני 'בית הלל'?

אחת הטענות שחזרו ועלו לאחרונה נגד התנהלות 'צוהר', נוגעת לחוסר הדמוקרטיה וחוסר השקיפות שבה מתנהלים הארגון והעומדים בראשו. לא נערכות בחירות מסודרות להנהלה, ולא כל החלטה או התבטאות מתקבלות בהסכמת כל הרבנים מתנדבי הארגון, הנמנים על קשת השקפתית רחבה במגזר הדתי. "צוהר היא עמותה", מדגיש הרב סתיו, "היא קמה כדי לעשות דברים מסוימים ואנשים יודעים את דרכה. מי שרוצה שיהיה חבר, מי שלא – לא". עם זאת, הרב סתיו מספר כי לאחרונה נעשתה בארגון השתדלות גדולה כדי לשנות את פני הדברים. "על רקע זה קם ארגון 'בית הלל'. אלו רבנים שכולם חברים בצוהר, אך הם פרשו כי צוהר נמנעת בעקביות מלעסוק בסוגיות מגזריות שנויות במחלוקת, בגלל בעיות בייצוגיות של חברי ההנהלה את החברים".

בנושאים ציבוריים חשובים עורכת ההנהלה התייעצות עם נשיא הארגון, הרב יעקב אריאל, ועם הרבנים הנוספים שנבחרו להוביל את הארגון – הרב אהרון ליכטנשטיין והרב חיים דרוקמן. "פנינו גם לרב זלמן מלמד ולרב דב ליאור שישתתפו בוועדה הזו, אך הם סירבו. יש לנו גם פורום מייעץ של 70 רבנים שנועצים בו בשאלות משמעותיות, למשל הסכם קדם נישואין". הרב סתיו מסכם באומרו "אנחנו לא מפלגה. יש לנו דרך ממלכתית, מרכזית. מי שרוצה יהיה שייך, מי שלא – לא".