בספרו החדש 'לא תקין' (הוצאת ידיעות אחרונות) מנתח הרב חיים נבון את תופעת התקינות הפוליטית (הפוליטקלי קורקט), מציג את הפילוסופיה שמאחוריה וגם את המענה של היהדות לתופעה. שוחחנו אתו על מה שנראה כמו תופעה המטלטלת את המערב כולו ובתוכו את ישראל לרבדיה השונים.
"אנחנו שומעים מכל העולם המערבי על דברים שאין להם שום קשר לנימוסים והליכות", אומר הרב נבון בהתייחס לטענה לפיה התקינות הפוליטית לא נועדה אלא לקבוע כללי שיח בלתי פוגעניים בחברה. בהקשר זה הוא מזכיר חברת קוסמטיקה שהסירה מהמדפים סחורה שעליה נכתב שנועדה להבהיר או להלבין את העור, מחשש שיש בכך פגיעה במי שעורו אינו בהיר, וכך גם סמנכ"ל חברת בואינג שנאלץ לעזוב את תפקידו כי לפני למעלה משלושים שנה כתב מאמר שבו טען שנשים לא צריכות להיות טייסות קרב. "איפה זה קשור לנימוסים, כל הסיפור הזה?".
"לתקינות הפוליטית יש שני יסודות. האחד הוא שעמוד השדרה של החברה שלנו הוא מלחמת מעמדות ומאבקי כוח והעיקר השני הוא שעיקר הדיכוי הוא השפה. מכיוון שכך, בוא נסתער על השפה נטהר ונמשטר אותה כדי לגאול את העולם. כיוון שזה לא מצליח נעמיק את הטיהור ונשנה מילים וכך נולדת הטרחנות של התקינות הפוליטית, וכך מלמדים אותנו לא להגיד שחורים אלא אפרו אמריקאים ואחר כך לא להגיד אפרו אמריקאים אלא אפריקאים אמריקאים ועכשיו חוזרים אל המונח שחורים. זה שדה המוקשים שאדם לא יודע שהוא נכנס אליו כשהוא מדבר, אבל זה הסיפור הקטן. הסיפור הגדול הוא היחס החשדני לכל מוסד בריא של החברה שלנו, למשפחה, לקהילה, לעם וכו', כי כולם מבוססים על דיכוי".
מוסיף הרב נבון ומסביר כי כחלק מהמגמה לנפץ את תפיסת הלאום למדים אותנו שעצם התודעה הלאומית היא קנוניה שנועדה לטשטש את העניים ולהשכיח מהם את הדיכוי שלהם. העשירים אומרים נסמם את העניים בפטריוטיות לאומית, שיחשבו שאנחנו עם אחד וישכחו שאנחנו מנצלים אותם. "כל זה מרעיל את היכולת לקיים כאן חברה בריאה".
הכתיבה הרב-מגדרית שהחלה לתפוס מקום בישראל מבקשת לבטא תפיסה לפיה נשים מדוכאות בישראל כי השפה הערבית היא רב-מגדרית, אך הרב נבון מציין כי השפה שבה אין מגדריות כלל ועיקר היא דווקא פרסית, והעובדה היא שנשים פרסיות רחוקות מחיי חירות.
בדבריו מציין הרב נבון דוגמא להשלכה מסוכנת של התקינות הפוליטית והיא במחאת יוצאי אתיופיה. כאשר אלה ביקשו למחות על יחס המשטרה אליהם היו שביקשו להצמיד את מחאתם למחאת השחורים באמריקה על אף שאין בין השניים קשר כלשהו, שהרי השחורים הובאו לאמריקה כעבדים בעוד היהודים יוצאי אתיופיה הובאו מרצונם וכחלק מנס קיבוץ גלויות, בשל אהבתם את הארץ ובשל אהבת העם בישראל אותם, ועם זאת נוצרו חיכוכים מעצם מפגש התרבויות. "כמשנסים לשכנע אותם שמדכאים אותם כי הם שחורים, מנסים לקחת את הסיפור המתוק והנהדר של קיבוץ גלויות לסיפור נורא של דיכוי גזעני וזה להכניס רעל לליבת החברה הישראלית".
הרב נבון מציג בספרו מספר רב מאוד של דוגמאות להשתלטות הפוליטקלי-קורקט על ההוויה התרבותית במגוון רבדים ואפיקים ולדבריו אלו לא מקרים בודדים וקיצוניים אלא אירועים שקורים בהמוניהם בקמפוסים במערב והדברים כבר נמצאים גם כאן בישראל, כאשר מרצים חווים השתקה.
לשאלתנו אם יתכן וכל התקינות הפוליטית אינה אלא פינוק של דור שטוב לו ומחפש במי להיאבק, אומר הרב נבון כי הפסיכולוג האמריקאי ג'ונתן הייד לוקח את העניין לכיוון הפסיכולוגי ובכמה מספריו הוא כותב שנולד כאן דור מפונק שקשה לו לקבל דברים שחורגים מהשקפת עולמו והאוניברסיטאות האמריקאיות מטפחות את ההשקפה הזו. "הוא אומר שמכשירים כאן דור שלא יהיה מסוגל להתמודד עם העולם", אומר הרב נבון ומציין את אותו אירוע בו מרצה טענה בהרצאתה שאין תרבות אונס בארה"ב וכדי לסייע לסטודנטים לשאת את הזעזוע מהדברים הוקם עבורם חדר התאוששות מיוחד ובו מוסיקה מרגיעה, עוגיות, סרטונים מרגיעים, כריות וכיוצא באלה. חדר ההתאוששות הזה לא נועד למי שהיה בהרצאה אלא למי ששמע עליה ורק מכך חש נסער עד עמקי נשמתו. "אלה אנשים שאמורים להנהיג את העולם החופשי בעוד כמה שנים, והם לא מסוגלים להתמודד עם הידיעה שיש מישהו בקמפוס שחושב אחרת מהם".
"נטיית ליבי היא שיש כאן מפנה רעיוני, אבל אי אפשר לשלול את זה שהפסיכולוגיה משחקת כאן תפקיד", אומר הרב נבון שבהמשך הספר מציג את תשובתה של היהדות לתקינות הפוליטית ואת זאת הוא עושה בראש ובראשונה דרך ניתוח פרקי ספר בראשית.
בהקשר זה הוא מזכיר כי אמנם יש בספר ביטויי כוחנות, אבל הוא נפתח בהגדרה של 'ודבק באשתו והיו לאיש אחד' ומסתיים בתיאור המשפחות בפרשת נוח המבטאות הגנה על החלש. "בעיני התורה לא אומרים כמו בנצרות שהאדם מושחת מטבעו ולא שמוסדות החברה כוחניים ונועדו לדכא. התורה אומרת שנקודת המוצא היא טובה. אמנם ללב האדם מתגנבים גם יצרים של כוחנות, ולשם כך נועדו מוסדות החברה, כדי לתת עוגן לחלשים, לנשים וילדים, ואכן במסגרת של נישואין הם מוגנים הרבה יותר. יש גם כוחנו ורוע בעולם אבל הם לא הכול. הם הערת שוליים".
את ספרו חותם הרב נבון בציטוט מספר שמירת הלשון של החפץ חיים הקובע שהאדם צריך להבדיל בין דיבור טוב לדיבור רע בין דברי אמת לדברי שקר, והמשמעות היא שלא כל דיבור הוא רע, שקר וכתם. יש טוב ורע ובעזרת המוסדות וההלכה שלנו יש לנו יכולת להתמודד עם הרע ולהיאבק בו".
