מתניהו אנגלמן

מבקר המדינה

התפקיד האפור לכאורה בו מחזיק אנגלמן הוא למעשה אחד התפקידים החשובים ביותר שקיימים בדרגים הפקידותיים בישראל. כמי שבתפקידו לבקר את משרדי הממשלה והרשויות הממלכתיות השונות בישראל, טומן בחובו התפקיד השפעה רבה על הנעשה בזירה הציבורית בישראל. דוחות מבקר המדינה זוכים במשך שנים לתהודה רחבה, גם אם בחלק ניכר מהמקרים אין בהם המלצות אישיות כלפי משרדים, עיריות ובעלי תפקידים.

מינויו של אנגלמן לתפקיד, בשלהי כהונת נתניהו, היה רצוף ויכוחים פוליטיים. הצד השמאלי במפה הפוליטית התנגד למינויו, הן מפני שהיה נחשב כמקורב לנתניהו, והן בגלל גישתו לתפקיד מוסד מבקר המדינה. אנגלמן זכה לביקורות בתחילת כהונתו על כך שהוא מרכך דוחות כנגד נתניהו.

גישתו של אנגלמן מהווה סוג של מהפך לעומת מבקרי המדינה שקדמו לו, שדגלו בהתנהלות אקטיביסטית יותר בתפקיד. כך למשל קרא מבקר המדינה יוסף שפירא ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה ויינשטיין לפתוח מחדש את חקירת פרשת הרפז, מהלך שאכן התרחש. כמו כן פרסם שפירא שתי דוחות, על מחירי הדיור והוצאות מעון ראש הממשלה, סמוך לבחירות 2015. המבקר לינדשטראוס היה אחד הגורמים המרכזיים בסיכול מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל.

אנגלמן לעומתם, מאמין בסוג ביקורת שונה. ראשית, הוא מתנגד לביקורת אירועים בזמן אמת, ושנית, הוא דוגל בביקורת בונה, כלומר ביקורת שמטרתה לשפר את פעילות הגוף המבוקר, כולל ציון התקדמות הגוף משנים קודמות. גישה זו זכתה לביקורת נרחבת בקרב האגפים האקטיביסטיים של מערכת המשפט.

אנגלמן בן ה-55 הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר וישיבת ההסדר הר עציון. בצעירותו היה ממגיהי מהדורת דעת מקרא שבעריכת סבו יהודה קיל. אנגלמן נשוי לאסתר אביגיל ואב לשישה ילדים. מתגורר ביישוב נוף אילון.

לצד הכנסת גישה שמרנית למוסד המבקר, ביצע אנגלמן שורה של שינויים מבניים שכללו שינוי תפקידה של המחלקה לתפקידים מיוחדים מחקר שחיתויות להתמקדות בתחום הסייבר, ביטול החובה שעובדי המוסד יהיו בעלי רישיון עריכת דין או ראיית חשבון, וכן עריכת ביקורת רב שנתית, מהלך שמשום מה לא היה קיים עד היום בישראל, למרות שקיים במוסדות מקבילים רבים ברחבי העולם.

***