למרות החוק המחייב זאת לא דיווחו עמותות שמאל במועד שנקבע על תרומות שמגיעות אליהן ממדינות זרות. למרות זאת לא ננקטו נגד עמותות אלה צעדי אכיפה כלשהם. כך מדווח אגף המחקר של תנועת 'אם תרצו'. ראש האגף, אלון שוורצר, מספר על הנתונים ועל האכיפה שעדיין אינה קיימת וראשיתם בחקיקה שהחלה בשנת 2008 ותוקנה לאורך השנים על מנת שהדברים לא יסתכמו בשקיפות בדו"ח השנתי לגבי מקורות המימון של העמותות הללו, אלא שהדברים יהיו חשופים לכלל הציבור. "בכל שנה אנחנו רואים עשרות מיליוני שקלים שעוברים ממשלות זרות לארגונים שפועלים בישראל ועיקר הזיהוי שלהם הוא השמאל הרדיקאלי כמו 'בצלם', 'שוברים שתיקה', יש דין' ואחרים. אותן עמותות וארגונים מצליחים להשפיע ולשנות את השיח הציבורי, לעתור לבג"ץ ולשנות מדניות כמו במקרים של הרס בתי מחבלים, ביטול חוק הלאום דרך עתירות. בנוסף אנחנו רואים גם קמפיינים לשינוי התודעה הציבורית. מאחר והתופעה רק הולכת וגדלה היינו צריכים עוד תיקונים לחוק". על חשיבות השקיפות הזו אומר שוורצר כי חשוב שנדע כאשר אנחנו רואים פעולה של עמותה ישראלית אם היא אכן מייצגת אינטרסים ישראלים או אינטרסים של ממשלה זרה. "כש'שלום עכשיו' יוצאים בשילוט חוצות על השלט צריך להיות כתוב שעיקר המימון מגיע ממדינות זרות". ברבים מהמקרים, אומר שוורצר, הנתון לא כתוב על שלטים, סרטונים ואתרים כנדרש בחוק. "בדקנו 41 עמותות וארגונים שמקבלים את המימון הזר ומזוהים עם השמאל הרדיקאלי, בדקנו אם הם עומדים בדרישות החוק ובהתאם הגשנו תלונות ורצינו לראות אם יש אכיפה בנושא. בסוף כל רבעון כל ארגון כזה צריך לדווח בתוך שבוע על הכספים שקיבל מישות זרה. בשנים שבדקנו ראינו ש-74 אחוזים לא עמדו בדרישות החוק. מדובר במעל 5000 דיווחים וממוצע האיחור בדיווח הוא 270 ימים. המשמעות היא שהחוק לא נאכף". שוורצר מדגיש את חשיבות העמידה בחובת הדיווח והשקיפות הן בשל עצם החובה לעמוד בדרישת החוק כפי שאדם עומד מול דרישת דיווח של מס הכנסה או תשלום קנס תעבורה שקיבל, ובנוסף "יש לכך השלכות, כי יש לכך השלכות נוספות כמו חובה לדווח בשילוט ובפעילות בכנסת שהמימון זר, ואם אין את הנתון הזה מרשם העמותות הדברים לא קורים ולא ניתן לדעת אם המימון הוא ממדינות זר וכך עבירה גוררת עבירה". "משרד המשפטים יכול להטיל סנקציות דרך רשם העמותות עד 29,900 שקלים לכל חריגה ואם היו קונסים את כולם היינו מקבלים 150 מיליון שקלים בקנסות", אומר שוורצר. "כל ארגון היה משם קנס של ארבה מיליון שקלים". המשמעות היא "או שהם היו עומדים בדרישות החוק או שהיה לארגון כמו 'יש דין' פחות כסף לפעילות נגד ההתיישבות או ל'עדאללה' פחות כסף כדי לייצג מחבלים ולקדם פעילות נגד חיילי צה"ל בהאג". בדבריו מציין שוורצר כי נתוני המימון אינם מצוינים גם בפעילותם בכנסת למרות שהחובה היא שבראשית כל דיון בכנסת יציין נציג הארגונים הללו את נתוני המימון הזר על מנת שנבחר הציבור יידע אם מי שעומד מולו הוא בעל אינטרס ישראלי או אינטרס זר. "ב-2019 נכתב הדו"ח הראשון ומאז בכל שנה אנחנו מעדכנים אותו. הוגשה למרכז המחקר של הכנסת גם בקשה על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כדי לבדוק אם מיישמים את החוק ורשם העמותות הודה שתלונות שלנו נמצאו נכונות כלומר שלא הוטלה שום סנקציה. ומשרד המשפטים אומר ב-2022 שהחוק לא נאכף מסיבות טכניות של חוסר במפקח וחוסר בתקנות נכונות, מה שכל שר משפטים יכול להוסיף. משרד המשפטים אומר לנו שהוא דווקא יכול לאכוף מול אותן עמותות שמוגדרות לתועלת הציבור, אבל בוחרים שלא לעשות זאת כדי שלא תהיה אכיפה בררנית, למרות שכל ארגון שנרשם ככזה יודע למה הוא נכנס". שוורצר מציין כי ארגונו מברך על הודעת רשם העמותות לפיה הוא פועל להעביר את הסנקציות מהאפיק הפלילי הנמשך לאורך זמן רב יותר, להליך המנהלתי שהזמן בו קצר הרבה יותר ולשם כך מנוסח חוק חדש. האם הוא לא חושש שמדובר בסחבת מכוונת מצד הרשם? שוורצר מבהיר שארגונו אינו תמים ובכוונתו להמשיך לעקוב ולהגיש תלונות. בנוסף הוא קורא לציבור להגיש לרשם העמותות תלונות כאשר הוא פוגש פרסומים של ארגוני שמאל ללא ההבהרה המתחייבת בחוק, בתקווה שלחץ שכזה יביא לזירוז ההליכים החקיקתיים במקביל ללחץ שייווצר על נבחרי הציבור לקראת היום שאחרי הבחירות.
