ב'יד ושם' התקיים ביום חמישי כנס מיוחד משותף למרכז בגין סביב אירועי מרד גטו ורשה.
בין מובילי הכנס היה גם החוקר יוסי סוויד, איש מרכז בגין, חוקר התנועה הרוויזיוניסטית בתקופת השואה המספר על התפנית שחלה בשנים האחרונות כאשר לאחר שנות הדרה ארוכות גם מוסד 'יד ושם' החל מספר את סיפורו של האצ"י במרד.
"שיתוף הפעולה הוא דבר מבורך וטוב שאנחנו מאוד שמחים עליו", אומר סוויד המדגיש כי "עצם קיום הכנס היה בו הרבה מהחדש מבחינת סיפור האמת ההיסטורית. מדובר בצעד חשוב שהתרחש והוא חלק ממגמה כללית בנוגע לחקר והנצחת אצ"י".
הרצאתו של סוויד עצמו בכנס נגעה לגילוים שנחשפו באחרונה סביב חקר פעילות אצ"י והתנועה הרוויזיוניסטית בגטו. על חלק מהדברים הוא מספר ומציין כי לאורך השנים נטען שאין עוד מה לחדש בסוגיה ולנוכח היעדר חקר לאורך השנים אין די מקורות שניתן יהיה להיסמך עליהם, אך הוא וחוקרים כדוגמתו לא קיבלו את הטענה והמשיכו לחקור מתוך אמונה שהכלים החדשים הקיימים וקשרים חדשים שנרקמים ניתן יהיה לחשוף נתונים ופרטים נוספים, ואכן עלה בידם לאסוף כמה שכאלה שהוצגו בכנס.
בין השאר מספר סוויד על "מקבץ תעודות סטודנט מאוניברסיטת ורשה שבהם חשפנו דמויות מרכזיות בבית"ר ובאצ"י, כולל שני ללוחמים שמצאנו את תמונתם לראשונה אחרי שלא ידענו כיצד הם נראים".
תגלית נוספת שלטעמו היא חשובה ונוגעת לכל אחד מאיתנו וגם היא נחשפה לאחרונה נוגעת לדמות דיוקנו של פאבל פרנקל, מפקד אצ"י בגטו, שיתכן מאוד ונחשפה בדרך עקיפה.
סוויד מעיר כי חלוץ המחקר על קורות האצ"י הוא חיים לזר, פרטיזן מוילנא, אך המוכר יותר ומי שחולל את המקפצה המשמעותית ביותר בחקר הסוגיה הוא פרופ' מישה ארנס שהטיל את כל כובד משקלו על המחקר בהיותו שר ביטחון שלעבר. בעקבות מחקרו הוכנסו בשנת 2020 תמונות נוספות לחלל המוקדש לגטו ורשה ביד ושם.
"חרה לארנס שלא נמצאה תמונה של פאבל פרנקל. לכל שאר המנהיגים יש רישום ארכיונאי. לא הייתה תעודה כלשהי שקשורה לפרנקל", אומר סוויד ומספר כי ארנס "הזמין שלושה אנשים שטענו שראו את פרנקל, הושיב אותם לפני גיל ג'יבלי, צייר הקלסתרונים של המשטרה". בהתאם לעדותם של השלושה צייר ג'יבלי קלסתרון שנכנס לתערוכת הקבע של יד ושם ואף עיטר בול מיוחד לזכרו של פרנקל.
באחרונה, הוא אומר "מצאנו עדות חדשה שחושפת את זהותו האפשרית של פאבל פרנקל, עדות של ירמיה הלפרין, מפקד בכיר באצ"ל ובבית"ר, והוא טוען שחניכו יעקב פרנקל, חניך בית הספר הימי של בית"ר באיטליה, הוא פאבל פרנקל. מדובר בדמות מאוד בכירה, ירמיה הלפרין היה מהמפקדים הבכירים של התנועה הרוויזיוניסטית והזיהוי של יעקב כפאבל פרנקל מאוד חזק ומצאנו רישומים בארכיונים של אותו יעקב ומצאנו גם את תמונתו בספרו של ירמיה הלפרין. את התמונה הזו הצגנו כתמונתו האפשרית של פאבל פרנקל".
התמונה הזו הוצגה גם בפני גיל ג'יבלי על מנת לבחון אם יתכן ומדובר באותו אדם ולדברי ג'יבלי הדבר בהחלט אפשרי. משמעות הדברים היא שאדם מהשורה יראה הבדלים רבים בין הקלסתרון לבין תמונתו של יעקב, אך ג'יבלי כאמן שזהו עולם יצירתו מכיר את הניואנסים שבהם יכול מי שמתאר דיוקן לטעות, ובהתאם הוא יכול לשער אם קיים סיכוי שמדובר באותה דמות או לא, ולהערכתו כאמור הדבר בהחלט אפשרי.
כעת, מציין סוויד מחפשים עדות תומכת, כלומר מישהו נוסף שיאמר שיעקב פרנקל הוא פאבל פרנקל, אלא שכל מי שהיה אז בגטו ורשה אינו עוד בין החיים והמשימה הופכת קשה ביותר.
עוד מספר סוויד כי בחפירותיו של יורם חיימי בסוביבור נמצאו בתאי ההפשטה שלפני תאי הגזים סיכת בית"ר וכפתור ממדי ברית החייל שהוא ארגון רוויזיוניסטי של יוצאי צבא פולין, ,זה מלמד שאנשים הגיעו לדרכם האחרונה עם מדי בית"ר וברית החייל", אומר סוויד ומספר כי ידוע שאצ"י שלחו אנשים לחווה חקלאית בה הם נפלו שם בקרבות או נתפסו על ידי הנאצים. מחווה זו ידוע שהנלכדים נשלחו לסוביבור, כך שהפרטים יתכן ומשלימים כפאזל אלה את אלה.
