זכינו שחי בדורנו אחד מגדולי הדורות האחרונים. הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל נולד בליטא בר"ח ניסן תר"ע לזוג הורים ממשפחות מיוחסות.
אביו רבי אברהם לוינסון היה בן למשפחת רבנים ושימש שנים רבות כרבה של העיר הומל שבבלרוס סמוך לגבול אוקראינה, ואמו חיה מושא הייתה בתו של אחד מגדולי המקובלים בדור, רבי שלמה אלישיב.
הזוג היה חשוך ילדים במשך י"ז שנה, ורק אז נולד בנם יחידם בהיותם אצל הסבא בליטא. כבר בילדותו הוכר יוסף שלום כדמות מיוחדת בלמדנותה ובמידותיה ובבגרותה, וכך בגיל 12 הפך לעוזרו ומזכירו של סבו המקובל רבי שלמה אלישיב שמאור עיניו הלך וכבה, הוא כתב את מכתביו וסייע לו בחיבור ספריו.
בשנת תרפ"ד עלתה משפחת אלישיב עם משפחת לוינסון לארץ ישראל בזכות סרטיפיקטים ששלח להם מרן הרב קוק זצ"ל, ולצורך אישור המסמכים שינו בני משפחת לוינסון את שמם לאלישיב כשם הסבא, וכך נשאר שם המשפחה הזה לרב אלישיב ולמשפחתו לדורות. המשפחה קבעה את מגוריה בשכונת מאה שערים בירושלים, ושם התגורר הרב אלישיב כל חייו.
זמן קצר אחרי עלייתם נפטר הרב שלמה אלישיב, והרב אברהם מונה לרב של בית הכנסת ובית המדרש 'תפארת בחורים' בשכונה. הנער הרב אלישיב המשיך ללמוד ביחידות בבתי המדרש שבעיר, והתקרב לגדולי ירושלים. בין השאר היו הוא ומשפחתו מקורבים לרב קוק שהיה ביחסים קרובים עם הסבא הרב שלמה, ובשנת תר"ץ כשהגיע לגיל עשרים שידך לו מרן הרב זצ"ל את בתו של תלמידו וידידו הצדיק הרב אריה לוין זצ"ל הרבנית שיינא חיה, והרב קוק סידר את חופתם ואף היה הסנדק של בנם בכורם.
הרב אלישיב הצעיר היה מקורב גם לרבני ירושלים האחרים – וכך בשנת תרצ"ח הסמיך אותו לרבנות הרב זליג ראובן בנגיס זצ"ל, ראב"ד העדה החרדית, וכמו כן קיבל דרכי פסיקה והוראה מהגאון 'הרב מטפליק' רבי שמשון אהרן פולנסקי זצ"ל. הרב אלישיב המשיך ללמוד בהתמדה, ואחרי פטירת אביו בשנת תש"ג מילא את מקומו כרב בית המדרש 'תפארת בחורים' והעביר שם שיעור יומי בגמרא עד סוף חייו.
הרב אלישיב היה מקורב מאוד גם לרב הראשי הרב הרצוג, והיה מהמשתתפים הבולטים במפגשי יום השישי המפורסמים אצלו שנועדו לפלפולי הלכה עם גדולי ירושלים. מיד אחרי מלחמת השחרור מינה הרב הרצוג את הרב אלישיב כרבה של העיר רמלה, והוא שימש בתפקיד זה כמה חודשים. בשנת תשי"א מונה לדיין בבית הדין הרבני בירושלים, ובשנת תשט"ו בהיותו בן 45 מונה לדיין בבית הדין הגדול, ובתפקיד זה שימש ח"י שנים.
לא הייתה סתירה בעיני הרב אלישיב בין העובדה שהיה מקורב לרב קוק ואחריו לרב הרצוג וכמובן לחותנו הרב אריה לוין, וכיבד מאוד את גדולתם בתורה ואת מעשיהם הרבים לטובת עם ישראל ומדינת ישראל, לבין העובדה שדעותיו בענייני היחס למדינה ולמוסדותיה היו קרובות יותר לדעת החזון איש. נקודה זו מסבירה מדוע החליט להתפטר מבית הדין הגדול כאשר מונה הרב גורן זצ"ל לרב הראשי ולנשיא בית הדין הגדול, והוא חשב שדעותיו והנהגותיו של הרב גורן בנושאים הלכתיים שונים אינן צודקות ואינן ראויות, בעיקר לאחר פרשת 'האח והאחות', ולכן הרב אלישיב לא היה מוכן להיות כפוף לו בבית הדין הגדול.
הוא המשיך להגות בתורה בהתמדה עצומה, ולהשיב בקביעות לשאלות שהופנו אליו בכתב ובעל פה. הוא וידידו הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הוכרו ע"י הציבור כולו כשני גדולי תלמידי החכמים שבירושלים, והם התפרסמו בגדלותם בעולם כולו.
הרב אלישיב לא עסק כלל בכל השנים האלו בעניינים ציבוריים אלא בענייני הלכה בלבד, אך במשך הזמן, בעיקר לאחר פטירת הרב שך זצ"ל בשנת תשס"ב, הפך בעל כורחו למנהיג הציבור החרדי, שכל עסקי הציבור נחתכו על פיו. דעותיו הציבוריות היו תקיפות יחסית, אך בנושאים שונים התווה דרך מתונה יותר, כמו למשל בעניין הנח"ל החרדי, שלא אישר אותו - אבל גם לא הסכים להכריז שאסור להתגייס אליו, והוא גם לא תמך בלימודים אקדמאיים לגברים ונשים במגזר החרדי - אבל גם לא הסכים להתנגד לכך באופן מוחלט. גם בפסיקת הלכה היה תקיף וחד, וכך התנגד באופן קיצוני להיתר המכירה למרות יחסו המיוחד והמכבד לרב קוק, אך למרות שלא תמך בחידוש התכלת בדורנו לא הסכים להביע דעה נגדו, וכמה מתלמידיו הם מהתומכים הידועים בחידוש התכלת. ואלו כמובן דוגמאות בלבד.
הרב אלישיב לא כתב ספרים, ואף לא טרח לאסוף את תשובותיו הרבות. יתכן שהתמדתו העצומה והבלתי מצויה (הוא היה ישן בקביעות שלוש שעות ביממה) גרמה לכך שלא רצה להשקיע זמן בטיפול בכתביו, אבל כבר בחייו תלמידיו הרבים הוציאו קבצים של פסקיו ותשובותיו וסיכומי שיעוריו, וכן ליקוטים של הנהגותיו ושל תשובות בעל פה שהשיב ועוד.
לרב אלישיב נולדו תריסר ילדים. בנו בכורו היה הרב שלמה, השניה הרבנית בת שבע קנייבסקי אשת הגר"ח זצ"ל, אחריה שרה רחל אשת הרב יוסף ישראל לייזרזון, אחריה דינה אשת הרב אלחנן ברלין, אחריה עליזה שושנה אשתו הראשונה של הרב יצחק זילברשטיין, אחריה לאה אשת הרב עזריאל אוירבך, אחריה הרב משה שירש אותו כראש בית המדרש 'תפארת בחורים', אחריו הרב בנימין, אחריו הרב אברהם, והאחרונה היא הבת גיטה אשת הרב בנימין רימר מבני ברק.
בן נוסף נפטר בילדותו. הוא זכה לדור ישרים מבורך, כך שבאופן מדהים מי שהיה בן יחיד במשפחתו הותיר אחריו בפטירתו בן 102 כ-1400 צאצאים, מהם שניים נכדי-נכדים, שכאשר הראשון שבהם נולד אמר הרב אלישיב שלמרות שהוא יוצא חלציו הוא כשר להעיד לו, מפני שהקירבה המשפחתית ההלכתית לעניין עדות נמשכת רק חמש דורות...
מתלמידיו המפורסמים הם מזכירו ויד ימינו הרב יוסף אפרתי, הרב בן ציון קוק, הרב משה מרדכי קרפ מרבני קרית ספר ומחבר ספרים חשובים, הרב דוד אריה מורגנשטרן רב ברמת שלמה בירושלים, הרב יצחק דרזי מחבר סדרת הספרים 'שבות יצחק', ועוד.
ספריו המפורסמים שנדפסו הם חמישה חלקי 'קובץ תשובות', וסדרת ספרי ה'הערות' על מסכתות הבבלי שנלקטו משיעוריו ב'תפארת בחורים'. נוסף להם קיימים עוד עשרות ספרים שכתבו תלמידיו, ובהם פסקיו והנהגותיו ופירושיו והדרכותיו בכל חלקי התורה.
אין ספק שהרב אלישיב שנפטר לפני עשור, וחתנו הרב קנייבסקי זצ"ל שנפטר לאחרונה, היו מיוחדים במינם בידיעת התורה גם בקנה מידה של דורות. שמעתי פעם מהרב יצחק זילברשטיין שליט"א שהוא ראה באחד מספרי הליקוטים בני ימינו שבימינו אי אפשר לברך את ברכת 'שחלק מחוכמתו ליראיו' כי אין בנמצא תלמידי חכמים שיודעים את התורה כולה, אבל – הרב זילברשטיין - הוא מכיר מקרוב שניים כאלו – חותנו וגיסו...
הרב אלישיב זצ"ל זכה להיות בריא וצלול עד החודשים האחרונים לחייו. הוא נפטר בדיוק לפני עשר שנים בכ"ח בתמוז תשע"ב, והשאיר אחריו חלל גדול. תנצב"ה.