בית המשפט העליון ביקש מארגוני זכויות הנשים למחוק את העתירה נגד המשרד לשירותי דת על אי מינוי נשים לתפקידים בכירים בשירותי הדת. שופטי בית המשפט הכריעו כי מאז כניסת כהנא לתפקיד השר לשירותי דת ובהמשך סגן השר לשירותי דת, המדיניות השתנתה ולכן לעתירה אין תוקף. מדובר בעתירה שהוגשה במאי 2021 נגד המשרד לשירותי דת על ידי חדו"ש (לחופש דת ושוויון), איתך, המרכז לקידום מעמד האישה, שדולת הנשים בישראל ונעמ"ת (תנועת נשים עובדות ומתנדבות). כבר בתחילת פסק הדין התייחסה השופטת ענת ברון לשינוי במדינות השר שהתחלף מאז הוגשה העתירה, "אקדים ואומר כי לנוכח ההתפתחויות שחלו מאז הגשת העתירה, נראה כי זו מיצתה את עצמה ויש להורות על מחיקתה". בהמשך פסק הדין המשיכו השופטים לציין את השינוי במינוי נשים לתפקידים בכירים בשירותי הדת מאז כניסת כהנא לתפקיד, "קמה הממשלה ה-36 ובראש המשרד לשירותי דת הועמד שר חדש. מדיניותו המוצהרת של השר היתה ועודנה שילוב נשים בתפקידי מפתח במועצות הדתיות; ובמהלך התקופה שחלפה מאז הגשת העתירה ועד להחלטת הממשלה על פיזור הכנסת פעל השר נמרצות לקידום מטרה זו". עוד נכתב כי "השר קצב את כהונתם של ממונים מכהנים שכהונתם לא נקצבה, וחתר למינויים חדשים העונים על דרישת הייצוג המגדרי ההולם. מהנתונים שהוצגו לפנינו עולה כי מתוך 50 מועצות דתיות שבהן מונו ממונים, ב-32 מועצות מכהנות כיום נשים כממונות". "די בנתונים שהובאו כדי ללמד על שינוי מהותי שחל בקצב ובהיקף המינוי של נשים לתפקיד זה; וכפי שכבר צוין, השר מינה 6 נשים לממונות בעלות סמכות הכרעה, תפקיד שקודם לכן מעולם לא אויש על ידי אישה", נכתב.
