
התחלה// נולדה לפני 35 שנים בשכונת גילה בירושלים, החמישית מתוך שמונה אחים ואחיות.
אבא// ציון נמרודי (69), בעל החנות 'סידורי מנצור' לתשמישי קדושה סמוך לשוק מחנה יהודה. "אבא בן אדם חרוץ, ולמרות שהוא בעל ידע נרחב הוא בעל ענווה ומוכן ללמוד מכל אדם. תמיד מתעניין בנו ורוצה לדעת שטוב לנו בחיים".
אמא// אסתר (65), מלמדת תנ"ך למבוגרים ולנשים בשכונתה. "היא יודעת את התנ"ך כמעט בעל פה. אישה מדהימה וחכמה שתמיד מעודדת אותנו ומאמינה בנו".
כולם אהובים// "ההורים שלי חיים לפי 'חנוך לנער על פי דרכו'. יש לי אח חרדי ליטאי ואח אחר חרדי חסידי וכמה אחים דתיים לאומיים. כל אחד מצא את המסלול שלו בחיים והם מקבלים את כולם באהבה גדולה".
אחותי// אחותה הקטנה, בת ה־24, נהרגה בתאונת דרכים לפני שלוש שנים. "אחותי הקטנה, אורה יפה טלי, שתמיד הייתה נחשבת בעינינו לילדה המושלמת של המשפחה, הייתה אכפתית ועזרה לכל מי שצריך בחיוך. איזה אובדן קשה. הגעגועים אליה גדולים".
אינתיפאדה// ביסודי ובחטיבת הביניים למדה בבית הספר חורב בירושלים. באותן שנים פרצה האינתיפאדה השנייה והדבר השפיע עליה עמוקות. "פיגוע רדף פיגוע. הייתה אווירה קשה. כל יום היו תמונות של חלקי יהודים על הכביש. חששנו לנסוע באוטובוס כי אולי לא נחזור הביתה".
מכונן// "אחד האירועים שהשפיעו עליי היה פיגוע בערב פורים בשנת 2000. למחרת היה אמור להיערך שוק פורים באולפנה. הייתה התלבטות עם הצוות החינוכי האם לבטל את האירועים המתוכננים והוחלט שהניצחון על המחבלים יהיה להמשיך את החיים, אז קראנו פרק תהילים והאירוע התקיים כמתוכנן".
ההתפכחות// "השתתפתי באירוע, וכשחזרתי הביתה אמרתי לעצמי: 'הרגע נרצחו יהודים, למה לא יצאנו לרחובות? למה לא הפכנו שולחנות? אנחנו עדיין בגלות, שניצחון מבחינתנו הוא רק להמשיך לשרוד?'. התפרקתי. הבנתי שעולם המבוגרים כנראה חלש ועייף ממאבקים. אני לא שופטת את אנשי החינוך בזמנו, אבל מבחינתי זאת הייתה נקודת שבר".
מחפשת// מאותו יום נשאבה לחיפוש משמעות. "חיפשתי מישהו שיהיה אכפת לו שיהודים נרצחים והוא מאמין שאי אפשר לשתוק על זה". אז התגלגל לידיה עלון של הרב בנימין כהנא הי"ד בשם 'דרכה של תורה'. "קראתי אותו בשקיקה מתחילתו ועד סופו וגיליתי אידאולוגיה שלא משלימה עם מציאות כזאת. אמרתי: אלו האנשים שאני רוצה להיות חלק מהם".
כהנא// שנה אחר כך הצטרפה לתנועת נוער כהנא ונכחה לראשונה באזכרתו השנתית של הרב מאיר כהנא הי"ד. "ההורים שלי הבינו שזה בנפשי וכיבדו את הבחירה שלי, אבל ביקשו שאשמור על עצמי ולא אעשה שטויות".
לומדת// "התחלתי לקרוא את כתבי הרב כהנא ובעיקר את ספרו 'אור הרעיון'. זה ספר שמדבר על איך יהודי צריך להתנהל בעולם. ספר עצום ורב שחידד לי דברים. גיליתי בו המון חוכמה, המון דיוק והמון ביטחון".
הגיבורים// בכיתה י' עברה לאולפנת קריית ארבע. תקופה קצרה אחר כך, בשנת 2002, אירע פיגוע מטלטל בציר המתפללים בחברון. "זה היה פיגוע קשה וכואב שנהרגו בו חיילים וחברי כיתת הכוננות. זו הייתה עוד נקודת מפנה בשבילי. בתגובה לפיגוע ראש הממשלה דאז אריאל שרון אמר: כמענה לטרור תבנו רצף טריטוריאלי מקריית ארבע לחברון".
המענה// השתתפה בהקמת מאחז הגיבורים צמוד לציר המתפללים. "הבאנו מכולות, קרוואנים, גנרטור וכל מה שצריך וחיינו שם. בבוקר הלכתי ללימודים באולפנה ואחר הצהריים חזרתי לשם. זה הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי".
נערת גבעות// "הייתי נערת גבעות, אבל זה ממש רחוק מהסטיגמות שיש על נערי גבעות. כי גם אני וגם שאר הבנות במאחז המשכנו ללמוד באולפנה, יש לי משפחה תומכת ובחיים לא עישנתי כלום. הייתי ילדה טובה שכאבה את המצב ורק רצתה לתרום מעצמה לשינוי המציאות. בכלים שהיו לי קיוויתי להקים יישוב ולהוכיח שעם ישראל שב לארצו. הייתה בזה גאווה יהודית".
נאחזת// "אחרי שלושה חודשים אריאל שרון שלח שוטרים שיבואו לפנות אותנו ומאז התחילו משחקי חתול ועכבר. השתתפתי בכל פינוי ופינוי. בפינוי ה־20 נעצרתי יחד עם קבוצת בנים ובנות גדולה. ביקשו מאיתנו לחתום על הרחקה מהמאחז".
במעצר// "היה לי ברור שלא אחתום מרצוני על התחייבות לא להגיע למקום בארץ ישראל ונשארתי במעצר לבד. באמצע הלילה העבירו אותי לתחנת מעצר בגוש עציון ושמו אותי בחדרון קטן עם דלת ברזל כבדה".
נפגשים// באותם ימים איתמר בן גביר היה רכז נוער כהנא. "הוא שמע שנעצרתי ובא עם עורך דין לחתום על ערבות. הוא הצליח לשחרר אותי. עד אז הכרתי את איתמר מרחוק כרכז נוער, אבל אחרי שהשתחררתי התחלנו לדבר והכרנו יותר". חצי שנה אחר כך הם עמדו מתחת לחופה.
פער// פער השנים ביניהם הוא כמעט 11 שנים. "אם זה היה שידוך סטנדרטי סביר להניח שזה לא היה קורה, אבל כשאתה מכיר את הבן־אדם בהיכרות אישית - הגיל הוא לא אישיו בשום צורה".
החצי השני// עורך דין וחבר כנסת איתמר בן גביר (46), יושב ראש עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי המיועד. "איתמר הוא החבר הכי טוב שלי, בן זוג נפלא, הוא הכול בשבילי. אני אוהבת אותו אהבת נפש ומתפללת שיצליח בשבילו ובשביל כל עם ישראל".
הנחת// שישה. שובאל־צדוק (17), הלל־שושנה (14) , אמונה־אסתר (12), שירה־חדשה (10), דוד־ציון (8), והקטן אורי־צבי (4). "הם החיים. ילדים מתוקים ונפלאים ופשוט אור גדול".
חברון// כזוג צעיר קבעו את ביתם בגבעת האבות, ומאז 18 שנה הם שם. "אתה הולך בחברון ויכול לדמיין את אברהם אבינו צועד ממש כאן. זה חיבור פשוט וטבעי לארץ". ואין פחד? "זה תלוי בתקופות. באופן כללי לאנשים מבחוץ זה אולי נראה מפחיד, אבל בשבילנו זה הבית".
אקדמיה// למדה תואר ראשון במדעי החברה במכללה החרדית לבנות בירושלים. "ממש לא תכננתי להיות מורה, אבל בזמן הלימודים עבדתי כמורה ממלאת מקום וגיליתי עולם מופלא. לכן למדתי תעודת הוראה במכללת הרצוג". בנוסף לכך למדה תואר שני בלשון עברית באוניברסיטה העברית.
מורה בישראל// לאורך השנים לימדה באולפנת נווה חנה וכיום מורה ללשון בישיבת נווה שמואל באפרת. "יש הרבה אתגר בחינוך והוראה כי היום המושגים שהתלמידים גדלים עליהם שונים משלנו, הכול הרבה יותר פתוח אבל גם יותר קרוב ומחבר".
בעל בפוליטיקה// "מדובר באחד המקצועות הכי קשים ומאתגרים שיש. איש ציבור חייב להאמין ברעיון ובמטרה, אחרת יהיה לו מאוד קשה. יש הרבה לחצים ומשלמים כל מיני מחירים. לנו למשל כמעט אין פרטיות. איתמר מאוים, אז יש גם מאבטחים 24 שעות ביממה".
אדוני השר// "אנחנו כמשפחה משתדלים לגבות את איתמר ולתמוך בו כמה שאפשר, ועכשיו כשיהיה שר אפילו יותר. הגדולים שלנו מבינים את גודל האירוע ומשתדלים להיות מעורבים ולעזור במה שאפשר. הבן הבכור מתפעל את הטיקטוק של אבא שלו".
הפגישה// הוזמנה למפגש נשות ראשי הסיעות בקואליציה עם שרה נתניהו. "כשפרסמו את התמונות והיה מי שטרח לסמן בעיגול את האקדח ולהגדיל - הופתעתי. אני מסתובבת עם הנשק שלי כבר שבע שנים וזה לא שאני מחביאה אותו בכיס, אבל כנראה שזה חלק מכללי המשחק החדשים כאשתו של מי שעומד להיות שר". ההחלטה לשאת נשק הגיעה בשנת 2015, באינתיפאדת הסכינים. "בכביש מתחת לבית שלנו דקרו יהודים. הבנתי שאני חייבת להגן עליי ועל המשפחה שלי".
מגינה// "בסופו של דבר הסערה העלתה את המודעות לכך שנשים יכולות להגן על עצמן. אבל זה גם חשף את הצביעות של חלקים בשמאל שהם ליברלים ודוחפים נשים להרוס לעצמן את הבריאות ולהיכנס לטנקים - אבל בסוף כשאישה רוצה להישאר בחיים ולהגן על הילדים שלה, זה לא לגיטימי בעיניהם".
הר הבית// חברה במנהלת הר הבית. "הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי ותמיד ראיתי אותו ככזה. שנים אני עולה להר, אבל הקשר המשמעותי שלי אליו התחיל אחרי שאחותי הקטנה נפטרה, לפני כשלוש שנים. עליתי אחרי השלושים שלה להר, לחפש בתוך השבר הגדול קרבת אלוקים".
ההר הטוב הזה// מאז עולה להר בתדירות גבוהה יחסית. "העליות ברובן המוחלט רגועות ונעימות ומאפשרות להתפלל תפילה מהלב, כולל שמונה עשרה. אבל גם נחשפתי לדברים רבים שעוד חייבים לקדם בהר הטוב הזה. מתוך כך הצטרפתי כחברה למנהלת הר הבית שבה יש אנשים שמוסרים את הנפש על קידום ההר".
אם זה לא היה המסלול// "הייתי כנראה מדריכת טיולים".
במגרש הביתי:
הבוקר שלי// קמה בסביבות שש בבוקר, "קפה מהיר עם איתמר לפני שהוא יוצא מהבית. עובדת כמורה ללשון או לומדת. אחר הצהריים עם הילדים ומהר מאוד מגיע חצות או קצת אחרי - ולמיטה".
פלייליסט// שירים בעברית. "משירי ארץ ישראל דרך שירים חסידיים ועד עידן עמדי".
השבת שלי// "נחת מכל השבוע. טיול חובה עם איתמר בכל מזג אוויר, קריאה ואורחים".
דמות מופת// דוד המלך. "הודה לקב"ה על הטוב ועל הקושי, למרות חיים מלאי טלטלות".
מפחיד אותי// "לאבד אנשים קרובים".
משאלה// "להקים עמותה שתשאיר בעולם מעט מהאור של אחותי ז"ל".
כשאהיה גדולה// "להרחיב את המשפחה, וגם לעשות את שביל ישראל".
לתגובות: rivki@besheva.co.il
***