הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה אזרחית בסך 6 מיליון שקל נגד פאינה קירשנבאום ורמי כהן, בה הם נדרשים להשיב למדינה את הכספים שהוצאו מקופתה בעקבות הבטחות השוחד בהן הורשעו. בתביעה שהוגשה ע"י עוה"ד אריאל נתן ושלי קלובסקי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ועו"ד אריאל אררט ועדי אברונין מפרקליטות מחוז ת"א, נתבעת קירשנבאום להשיב כ-5 מיליון שקל, וכהן נתבע להשיב כמיליון שקל. כזכור, במרץ 21' הורשעה השרה לשעבר קירשנבאום בעבירות רבות של שוחד, הלבנת הון, מרמה, עבירות מס, הפרת אמונים ועוד ואילו כהן הורשע בעבירות רבות של שוחד, הלבנת הון ועוד. בהכרעת הדין נקבע שקירשנבאום ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של מפלגת "ישראל ביתנו", ונטלה נטלה מכספי הציבור כ-2 מיליון שקל, ואילו רמי כהן ניצל את קשריו במפלגה ולקח בין היתר שוחד של כ-99 אלף שקל מאיגוד הכדורסל וביקש מעמותה נוספת סכום של 100 אלף שקל. לאחר דיון בערעורים שהגישו, הועמד עונשה של קירשנבאום על 7.5 שנות מאסר בפועל; קנס כספי בסך 500,000 ₪ ועוד. על כהן נגזרו מאסר בפועל למשך 18 חודשים; קנס כספי בסך של 180,000 ₪ ועוד. בימים אלה מרצים הנאשמים את תקופת מאסרם. במסגרת הפרשות בהן הורשעה קירשנבאום נקבע, כי היא הפיקה רווחים כתוצאה מהפרת חובת האמון שלה בדמות כספי השוחד אותם שלשלה לכיסה. על כן, נטען כעת בתביעה הנגררת להרשעה בפלילים, בנסיבות המקרה יש לשלול ממנה רווחים אלה שצמחו לה כפירות באושים מעסקאות השוחד. בנוסף, קירשנבאום התעשרה שלא כדין, תוך ניצול תפקידה ומעמדה הציבורי והפוליטי ובשל כך היא חייבת למסור לידי המדינה את כספי השוחד האסורים. עוד צוין בתביעה, כי קירשנבאום קיבלה כספי שוחד בעבור העברת כספי ציבור, תוך הצגת היצג כוזב כלפי המדינה לפיו פעולתה נעשית משיקולים ענייניים, אולם בפועל פעולתה הוכוונה ע"י מניעים פסולים, כאשר היא יודעת כי המצג אותו היא מציגה הוא שקרי. בתביעה נאמר, כי כתוצאה ממעשיהם של השניים, הוצאו כספים מקופת המדינה שלא כדין ונגרמו למדינה נזקים כבדים. לאור חומרת הפרשיה והנזק שנגרם למדינה, המדינה האמונה על הגנת הקופה הציבורית, מחויבת לפעול להשבת הכספים, לצמצום הנזק שנגרם לה ולהרתעה כלכלית כלפי הנתבעים. עוד צוין בתביעה, כי מדובר באחת מפרשות השחיתות החמורות, רחבות ההיקף והמסועפות ביותר שנודעו במחוזותינו. הנתבעים פעלו באופן שיטתי, מתוחכם וערמומי, במסגרת מספר רב של פרשות, על מנת לקדם את טובתם ורווחתם האישית על חשבון כספי הציבור, תוך רמיסת האינטרס הציבורי והמינהל התקין. בחודש פברואר האחרון קיצר בית המשפט העליון את עונשה של קירשנבאום מ-10 שנות מאסר ל-7.5 שנים, ואת של עונשו של רמי כהן - מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר - הפחית מ-30 חודשי מאסר לשנה וחצי. השופטים יצחק עמית, ענת ברון ואלכס שטיין נימקו את ההקלה בעונשה של קירשנבאום, בכך שיש להתחשב "בעיקרון אחידות הענישה לאור העונשים הקלים בהרבה שהושתו על מעורבים בפרשיות השונות". קירשנבאום חזרה בה מהערעור על ההרשעה, לאחר שהשופטים הציעו לה לדבוק רק בערעור על עונש המאסר שנגזר עליה, ובתמורה ישקלו להפחית אותו. השופטים קבעו כי יש להתחשב בכך שבעת ביצוע העבירות לא היה קיים מנגנון סדור במפלגת ישראל ביתנו לקביעת אופן חלוקת הכספים הקואליציוניים. השופטים הסבירו כי ההיעדר של הנחיות ברורות בנושא תרם "להיווצרות השיטה ולהיקפה של הפרשה".
