החפירות הארכיאולוגיות ביבנה
החפירות הארכיאולוגיות ביבנהצילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לפני מספר ימים פרסמה רשות העתיקות ידיעה על ממצא ארכיאולוגי שנחשף בתל יבנה, קליע רוגטקה ועליו שמות אלים יווניים, אלא שהפרשנות שהוענקה לממצא על ידי מנהלי החפירה קוממה כמה מהגולשים שפנו למערכת ערוץ 7 במחאה על הקביעה לפיה צבאות החשמונאים תקפו את יבנה הפאגנית מתוך שאיפה להקים מדינה הומוגנית וטהורה בהיבט הדתי-פולחני, כלומר הטלת האחריות על המערכה לפתחם של החשמונאים.

אליצור סגל, חוקר בפורום קהלת, הוא אחד המבקרים את הפרשנות שניתנה למציאות ההיסטורית סביב יבנה, ובראיון לערוץ 7 הוא מסביר מדוע, ובעיקר מעניק לנו תמונה היסטורית רחבה יותר המסבירה את מהלכיו של יהודה המכבי בארץ ישראל כולה ובפרט ביבנה לאור אירוע חנוכת המקדש.

"על מנת להבין מה קרה, צריך להבין שאחד הקרבות החשובים ביותר בעולם המערבי היה קרב אמאוס, שבו יהודה המכבי ניצח כוח ממלכתי סלבקי שנשלח מאנטיוכיה", אומר סגל ומזכיר כעדות להשפעתו של הקרב הזה לאורך אלפי שנים, כי את נאום הקרב של יהודה ציטט צ'רצ'יל בנאומו לאומה הבריטית בשעתה האפלה של בריטניה כשהתמודדה מול הנאצים. בנאומו זה קרא גם צ'רצ'יל לבני עמו: "התייצבו והיו לבני חיל והיו נכונים לבוקר למלחמה בגויים האלה אשר נאספו עלינו להשמיד אותנו ואת מקדשנו".

"אחרי הניצחון הזה יהודה חונך את המקדש, וחנוכה זו הבעירה את המזרח התיכון. מיד נפתחו פוגרומים בכל רחבי ארץ ישראל נגד יהודים בחברון, בגלעד, בגליל ובמישור החוף. הקרב ביבנה הוא חלק מקבוצת הפוגרומים האלה", אומר סגל. "מה שקרה הוא שיהודה יצא למסעות עונשין בכל רחבי ארץ ישראל, ראשית דרומה ובהמשך לגלעד והגליל".

"מאחור נשארו כוחות מצב בירושלים. שני המצביאים שישבו בירושלים, לא מצא חן בעיניהם לשבת בשקט אז הם פנו ליבנה, שם הם נחלו תבוסה קשה וחלק גדול מאוד מהכוח נפל בקרב. כשיהודה חוזר הביתה, אחד הדברים הראשונים שהוא עושה כדי להשיג הרתעה, הוא תוקף את יבנה ושורף אותה. לפי מקבים ט' ראו את ענן השריפות עד ירושלים. המטרה הייתה להשיג הרתעה כי תושבי יבנה ניסו לעשות פוגרום ביהודי המקום והתגובה של יהודה הייתה לשרוף את העיר".

ממשיך סגל וקובע כי "כשמוצאים את הקליע היווני עם הכיתוב של האלילים היווניים, מדובר בניסיון היוונים לשחוט את הקהילה היהודית שהייתה ביבנה, וכנראה שהשליכו את הקליעים האלה על כוחותיו של יהודה המכבי שבא לבצע מסע הרתעה".

עוד מוסיף סגל ומספר כי אירוע יבנה לא היה יחיד. גם ביפו היה אירוע דומה: "כשהיוונים שמעו על חידוש המקדש הם הציעו ליהודי יפו להתפנות בשקט דרך הים למקום אחר, כי הם לא יוכלו להבטיח את שלומם. יהודי יפו עלו לאניות והיוונים הטביעו אותם. כתוצאה מכך יהודה יצא לפעולת פוגרום ושרף את יפו. זו הייתה התגובה של יהודה לפוגרומים הללו שהיו בכל רחבי ישראל, בגלעד בגליל וגם ביפו ויבנה. הפוגרומים האלה הם תוצאה מכך שהמקדש נחנך".

סגל רואה קשר ישיר בין האופן שבו התייחסו גויי ארץ ישראל לחנוכת המקדש בתקופת יהודה לאופן בו התייחסו לעליית עזרא וחידוש המקדש בזמנו שלו. יש כאן המשכיות. גם אז ניסו למנוע גויי הארץ את המהלך בפוגרומים ביהודים. ההיסטוריה חוזרת על עצמה".