לאחר מספר שבועות בהם חלה בנגיף הקורונה הלך לעולמו היום (א') זקן רבני הציונות הדתית הרב חיים דרוקמן (90) בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. הלוויית הרב חיים דרוקמן זצ''ל תצא מחר (ב') בשעה 12:00 בצהריים ממרכז שפירא. הרב ייטמן בבית העלמין במשואות יצחק. ישיבת אור עציון הוציאה הודעת אבל: "נפלה עטרת ראשינו, יחד עם כל בית ישראל, בית הישיבה התיכונית "אור עציון" מבכה מרה את האבידה הגדולה ועלייתו לגנזי מרומים של מורנו ורבנו ראש הישיבה למעלה משישה עשורים, זקן רבני הציונות הדתית וראש ישיבות בני עקיבא אשר העמיד תלמידים הרבה הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"ל המקום ינחם את המשפחה האבלה ואת כולנו בהמשך דרכו בבנין התורה והארץ, ובהצמחת תחיית עם ישראל בארצו, מתאבלים מרה, בית הישיבה". הנהלת המרכז הרפואי הדסה הודיעה בצער רב על פטירתו של הרב דרוקמן, מחנך דורות ומנהיג ציבור גדול ורב. ''הרב אושפז בהדסה עין כרם במצב קשה מאוד וטופל במסירות על ידי צוות היחידה לטיפול נמרץ פנימי בעשרת הימים האחרונים, אך אלו נאלצו לקבוע את מותו הערב. המרכז הרפואי הדסה משתתף בצער המשפחה אותה הוא מלווה בשעה קשה זו ובצערו של הציבור הרחב''. בשבוע שעבר המשפחה ביקשה שלא לבקר את הרב דרוקמן במחלקת טיפול נמרץ: "לאור המצב הרפואי הרגיש, והיות והרב מאושפז ביחידת טיפול נמרץ עם מטופלים נוספים, המשפחה מבקשת לא להגיע לבקר את הרב. ברור לנו שהציבור הרחב רוצה רק לחזק ולתת כח - הן לרב והן לנו. ברור לנו גם שהציבור רואה ברב דמות כלל-ישראלית שהרב היה מחובר לרבים-רבים באופן אישי ממש. יחד עם זאת, אין לנו ברירה אלא לבקש בקשה זאת - וזאת אך ורק על מנת לשמור על בריאותו של הרב ושל שאר המטופלים ביחידה, ולאפשר להם לקבל את הטיפול הרפואי המיטבי בסביבה מיטבית". בפברואר האחרון חלה הרב דרוקמן בקורונה והחלים ממנה. בשנה האחרונה סבל הרב מבעיות רפואיות שבגינן אושפז מספר פעמים בבתי החולים. בשבוע שעבר חש הרב ברע, ובבדיקה שנערכה לו ביום שישי שעבר אומת בשנית לנגיף. מאז הרב שהה בביתו וטופל על ידי הרופאים שהעדיפו לפנותו לבית חולים רק כמוצא אחרון. רק לאחרונה חגג הרב דרוקמן יחד אלפי בני אדם בבנייני האומה בירושלים את יום הולדתו ה-90 באירוע שארגנו מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא ותנועת הנוער בני עקיבא. "תאמינו לי שאני נרגש לראות את כולכם, אבל מצטער על כל הטרחה. לא הייתם צריכים, בסך הכל מלאו לי 90 שנה. אבל אם זה מוסיף לעם ישראל יש לזה ערך", פתח הרב את דבריו בהתרגשות. "אנחנו חיים בשביל עם ישראל. בני עקיבא עשו הרבה טוב לעם ישראל, אני זוכר מציאות שנער שסיים כיתה ח' היה זורק את הכובע שלו (לא הלכו עם כיפות). חבר שלי מנעוריי, פרופסור גאון אמר שהוא חשב שהוא בדור האחרון של מניחי התפילין. הוא אמר ככה כי זאת הייתה המציאות, הכל היה בכיוון של עזיבה". זקן רבני הציונות הדתית הרב חיים דרוקמן (90), ראש ישיבת אור עציון ומוסדותיה וראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, היה מהרבנים המשפיעים ביותר מבחינה פוליטית במגזר הדתי־לאומי, אשר כל ציטוט שלו בהקשר פוליטי אקטואלי גרר כותרות הן בתקשורת המגזרית והן בתקשורת הכללית. למרות שיש למפלגת הציונות הדתית מועצה רבנית, הרב דרוקמן נחשב היה לסמכות העליונה ביותר, והישיבות החשובות של המפלגה מתקיימות אצלו בבית. בבחירות הקודמות הוא אף כיתת רגליו עבור המפלגה במסע ישיבות שסחף אחריו את ההמון, ורבים זקפו לזכותו חלק משמעותי בהצלחת המפלגה. גם מהלכים פוליטיים שנרקמו מאחורי הקלעים עברו דרך ביתו. בלחץ סביבת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, הגיע מנסור עבאס לפגישה בביתו של הרב במרכז שפירא בנוגע לאופציה להקמת ממשלת ימין צרה בתמיכה מבחוץ של מפלגת רע"ם. כמו כן, דיונים על חוקי הגיור והכשרות עברו דרך ביתו. הרב דרוקמן, ניצול שואה שלמד בישיבת כפר הרא"ה ובישיבת מרכז הרב, היה מגדולי מנחילי משנתו של רבו הרב צבי יהודה הכהן קוק. במקביל לתפקידיו הרבניים כיהן גם בתפקידים ציבוריים, החל במספר קדנציות כחבר כנסת ועד לתפקיד ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. היה נשוי לשרה, רופאה במקצועה, אב לתשעה וסב למאות נכדים ונינים. אלפים מתלמידיו מכהנים ברבנות ובתפקידי מפתח בחברה הישראלית. גם בגילו המופלג, הרב דרוקמן המשיך בפעילותו החינוכית והציבורית ושימש כתובת לכל שאלה חינוכית וציבורית, קטנה כגדולה. בשנת תשע"ב זכה בפרס ישראל. בנימוקי הפרס נכתב: "הרב חיים דרוקמן – ראש ישיבת "אור-עציון" ומייסד ישיבת ההסדר והפנימייה הצבאית "אור עציון" – הוא מחשובי הרבנים ואנשי החינוך של הציונות הדתית. בעשרות שנים של פעילות בתנועת "בני עקיבא" ובמוסדות החינוך שהנהיג וייסד, העמיד דור של תלמידים ברוח דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב דרוקמן היה חבר כנסת במשך שנים ארוכות ופעל לקדם אחדות והידברות בעם ישראל. כמו כן עמד בראש מערך הגיור הלאומי, וסייע להשיב עשרות אלפים לחיק היהדות". קריאה מעמיקה בביוגרפיה 'הנני' שכתב אלישיב רייכנר על הרב חיים דרוקמן מעידה שסיפורו של הרב דרוקמן ברמה הציבורית בעשרות השנים האחרונות הוא במידה רבה סיפורה של הציונות הדתית. הוא היה בכל צומת מכריע. שלל התפקידים הפורמליים והלא פורמליים של הרב לא השאירו לרב דקה פנויה למנוחה. הוא עמד בראש הישיבה הגבוהה אור עציון במרכז שפירא, כמו גם בראש הישיבה התיכונית והפנימייה הצבאית שפועלות לצידה. במקביל הוא שימש כיושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, כחבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא וכרב התנועה, וגם כיהן כיושב ראש איגוד ישיבות ההסדר. אין מדובר ברשימה של קרדיטים וכיבודים חסרי משמעות, אלא בכזו המתארת די במדויק את מקומו של הרב דרוקמן בהנהגתו החינוכית של הציבור הדתי־לאומי. "גישתו האופטימית של הרב למציאות, הבחירה המכוונת להתעסק במה שהוא מגדיר 'ריבוי אור' וגם תפיסת המאבק כהכרח אבל לא כמטרה - במבט שטחי יהיו מי שיראו בכך גישה מעט נאיבית או מתפשרת, אבל הרב דרוקמן מחדד שוב שמדובר בהכרעה עקרונית מנומקת, תפיסת עולם סדורה, שלפעמים דורשת הכרעות קשות ומורכבות יותר, הן במתח הפנימי בציונות הדתית והן במערכה הרחבה יותר על זהותה היהודית של המדינה", הגדיר פעם העיתונאי יאיר שרקי בריאיון עם הרב לעיתון 'בשבע'. שרקי שאל את הרב דרוקמן באותו הראיון: כשאתה מסתכל על הביוגרפיה, שהיא במובן מסוים סיכום של כל מה שעשית עד כה, מה חשוב לך שיזכרו ממך, שיהיה החותם שלך? "על זה לא חשבתי בכלל, אודה על האמת", ענה הרב דרוקמן. "כשהציעו לי שיכתבו, מה שהניע אותי זה אם החיים שלי ומה שעבר עליי יביאו אנשים יותר לפעול למען עם ישראל ולהוסיף טוב בעולם, בשביל זה כדאי שיכתבו. אחרת, מה כל כך חשוב לכתוב עליי?".
