מזה שנים רבות מסבירים לנו דוברי השמאל כי אנחנו, בימין, לא מבינים. בכל מערכת בחירות מרגע ההכרזה על תוצאות האמת בהן מתברר ניצחון הימין מתחיל שלב ההסגברה. זהו שלב בו השמאל הנאור מסביר לימין הנחות על מה היו הבחירות ומה התכוון הבבון הימני (שפעם הוא היה צ'חצ'ח ופעם אספסוף, לפעמים רפה שכל ובשנים האחרונות ביביסט) כאשר הוא שלשל פתק ימני בקלפי.
מאז התעורר השמאל על הצד הלא נכון של תוצאות הבחירות, אי שם ב-77 ,הוא במאבק פסאדו דמוקרטי להשיג שלטון. הוא עושה זאת באקדמיה, במערכת המשפט ובתקשורת. סוגרים לו דלת והוא בא מהחלון ולא בוחל באמצעים. האמצעי העיקרי הוא הנדסת התודעה עד כדי עיוות מוחלט של אמירות פשוטות וברורות. כאשר נתניהו עומד על המרפסת בכיכר ציון וזועק "לא להגיד בוגד" על רבין ו"לא לאלימות" הם יטענו שהוא מסית. בתקופת ההתנתקות הם דאגו לתייג את הימין כמחרחר מלחמת אחים, למרות ההתנהגות הסופר דמוקרטית
והמאופקת בה הימין פעל.
מאז שהשמאל החליט ש"גנבו לו את המדינה", הוא מעביר את הימין מסע דה לגיטימציה. הבעת פניו של חיים יבין לבשה "פרצוף תשעבאב" (כמו שאמא שלי אומרת) כאשר בישר בטלוויזיה על המהפך. לימים, את הפוזיציה של יבין החליפה יונית. הפרצוף נשאר.
"לא על זה יצאתם להצביע", חוזרים ואומרים לנו מהנדסי התודעה בקשר לרפורמה במערכת המשפט. "זה לא דובר לפני הבחירות, זה הוסתר מהציבור", הם מתעקשים. כאילו שכחנו שרק לפני שנה הם הסגבירו לנו ש"בנט אמר לפני הבחירות הרבה דברים, אבל בואו נתרכז בהבטחה הליבתית", שרק במקרה "ההבטחה" התאימה
בול לפוזיציה. ועכשיו הרפורמה לא באה להם בטוב, אז יאללה, בואו נמחק מן התודעה את כל הראיונות, הספרים והשיחות בנושא הרפורמה. אקסיוזמי? (כדבריה של גילמור קטנה) אנחנו כבר לא במשחק הזה. אני כאן להזכיר לכם את ה-15 שנה האחרונות בהן יריב לוין מדבר על התוכנית שלו. את שמחה רוטמן שכבר לפני 4 שנים כתב ספר בנושא. את התוכנית שהציגו ב"ציונות הדתית" לפני הבחירות ואת עשרות הראיונות בהם הנושא הובלט.
אטמתם את אוזניכם לזעקות שלנו, אנחנו שקופים עד כדי כך שכשאנחנו יושבים אצלכם באולפנים ואומרים את
הדברים בראיונות, באופן הבהיר והברור ביותר, אתם פשוט מתעלמים. הגדיל לעשות העיתונאי ירון אברהם בכתבה לפני מספר ימים, בחדשות 12 ,ממנה השתמע שכל האירוע הרפורמה הוא בכלל המצאה חדשה מהניילון. אממה, לפני הבחירות, אותו אברהם שמע בדיוק את הדברים הללו כשראיין את שר המשפטים לשעבר
אמיר אוחנה כשישב מולו באולפן ותיאר את הרפורמה בדו שיח הבא: "פשוט רוצים פסקת התגברות", אמר אוחנה. ואברהם "לא על זה יצאתם להצביע", חוזרים ואומרים לנו מהנדסי התודעה על הרפורמה במערכת המשפט. "זה לא דובר לפני הבחירות". כאילו שכחנו כיצד הם הלבינו את בנט ו"הבטחותיו הליבתיות"
מקשה: "ברוב של שישים ואחד? אמת, נכון", עונה אוחנה.
"רוב צר כזה יאפשר להפוך החלטה של בית משפט?", מקשה ירון. "כמו בקנדה וכמו במדינות רבות בעולם.
מה שאנחנו אומרים, המילה האחרונה שייכת לציבור באמצעות נבחריו, זו התשובה הדמוקרטית והיא לא יכולה
להיות שייכת לאוליגרכיה שממנה את עצמה", השיב אוחנה.
בהמשך הריאיון הם דנים בכל פרטי הרפורמה, אבל לאברהם, או לכל איש שמאל אחר, זה לא משנה מה אומר
הצ'חצ'ח התורן הרי המדינה היא לא שלו אלא של אהרון ברק.
באדיבות 'שביעי'