תבהלת הכלכלנים מרפורמת תיקון מערכת המשפט מלווה אותנו כבר לא מעט. הכלכלן פרופ' ירון זליכה, בעבר החשב הכללי במשרד האוצר וכיום ראש החוג לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו חיפה, לא מצליח להתרשם מהבהלה הכללית ומספר כי שיח הכלכלנים שיכנע אותו "עד כמה המצב הכלכלי בישראל מחייב שינוי יסודי במערכת המשפט הגם שיש לי ביקורת לגופו של העניין על הרפורמה המוצעת. אין לי ספק שיש צורך ברפורמה משמעותית". על הביקורת שנשמעו לכאורה בימים האחרונים מציין פרופ' זליכה כי בעוד יש המציינים את חוות הדעת של JP מורגן כביקורת על הרפורמה הרי שקריאת עמדתם מלמדת שדבריהם שונים לחלוטין. "הם מזהירים בעיקר משסע חברתי וממרי חברתי ואומרים שאם זה יהיה תהיה פגיעה בכלכלה הישראלית. יש מישהו שחולק על כך? יש מי שלא ברור לו שאם נתפצל לשני עמים הכלכלה הישראלית תיפגע? הם לא מדברים על הרפורמה אלא על כך ששסע והסתה בין שני חלקי העם יגרמו לפגיעה כלכלית. זה מחזק אותי בהבנה שהדיבורים הללו שמסיתים כלכלית וגם פוליטית, חלילה על פגיעה בראש הממשלה, הם דבר איום ונורא שלכשלעצמו מהווה סכנה, אבל הם לא מדברים על הרפורמה". ממשיך זליכה ומתייחס לביקורת שלכאורה השמיעה יועצו הכלכלי של נשיא צרפת, פרופ' פיליפ אגיון, מתמחה בצמיחה. "הוא מדבר על כך שאם נפגע במערכת המשפט באופן שהיא לא תגן עלינו ממונופולים ותחרותיות זה יפגע בסיכויי הצמיחה של ישראל, אבל גם על כך אין מחלוקת. העניין הוא שמערכת בתי המשפט דווקא מגנה על המונופולים הבנקים והיבואנים מפנינו ולא להיפך". דוגמא לדבריו מציג פרופ' זליכא מ"החוקים שחוקקה הכנסת נגד הגבלים עסקיים ובעד תחרותיות הם חוקים מאוד מתקדמים ומותאמות למדינות המתקדמות בעולם, אבל כשמגיעים לבתי המשפט הם מתרוקנים מתוכן, כי בית המשפט מגן על המונופולים וההגבלים העסקיים. וכך אנחנו המדינה הכי לא תחרותית בעולם המערבי. איך זה יכול להיות שיש לנו חוקים טובים כל כך והם לא נאכפים? יש לממשלה אחריות אבל בוודאי שלבתי המשפט יש אחריות כבדה מאוד לעושק שאנחנו נעשקים בו מדי יום". איך מתבצע העושק הזה? זליכה מציין בהקשר הזה את 'עילת הסבירות' ומרחיב בדוגמא: "יש חוק בישראל שהוא העתק מילולי של החוק באירופה ואומר שאסור למונופולים לגבות רווחים מופרזים. החוק נאכף באירופה ומגן על העסקים הקטנים. בישראל הוא לא נאכף כי היועמ"ש פרסם חוות דעת שמדובר בחוק שיש לאכוף אותו רק במקרם מנקרי עיניים מאוד, אבל הוא לא ידע להסביר מה זה. כך קרה שבית המשפט המחוזי פסל תביעה יצוגית שהגשתי נגד תנובה כי הוא טען שהרווחיות אמנם הרבה יותר גבוהה מאירופה, אבל זה לא מספיק מנקר לו את העין. זו הסבירות", אומר זליכה ומחדד: "הגיע הזמן שהשופטים בישראל יהיו רגישים יותר לכל שכבות האוכלוסייה, גם למי שנפגעים מיוקר המחיה. כיום השופטים מגעים ממילייה מאוד מסוים שכנראה יוקר המחיה לא ממש מנקר להם את העין". עוד מציין פרופ' זליכה את החוקים נגד הדרה שאוסרים הדרת ערבים, נשים, מזרחיים וכו', "אז איך זה שלמעלה מתשעים אחוזים מהשופטים הם ממוצא מאוד מסוים?", הוא שואל ומציין כי את השאלה הזו העלה גם בדיון בו השתתף בועדת החוקה של הכנסת והעיר הערות על הרפורמה לאחר דבריה של השופטת פורקצ'ה שטענה שהשופטים נבחרים בצורה מאוד מקצועית ונבחרים רק שופטים עם מזג שיפוטי לכן לא צריך לשנות את השיטה. "שאלתי אם אין שופטים ספרדיים עם מזג שיפוטי. אני מכיר הרבה כאלה גם בעדות המזרח ולא רק במילייה של כבוד השופטת". דוגמא נוספת לאופן שבו בית המשפט מאפשר את עושק הציבור על ידי החברות הגדולות, מציג פרופ' זליכה מתקנות המפקח על הבנקים האוסרות על בנקים לגבות יותר מעמלה אחת על רכישת מט"ח. מול התקנה הזו "הבנקים התחכמו והם מוכרים את הדולר לפי שער שהם קובעים לעצמם, שהוא לא השער היציג, והם מוסיפים עמלה שנייה שהיא עמלת קניה. כך גובים שתי עמלות שרק אחת מהן נקראת עמלה. הוגשה תביעה ייצוגית ובית המשפט התייצב לצידם של הבנקים ודחה את התביעה. יש כאן ברית של הון שלטון גם בבית המשפט. הם מגנים על המונופולים היבואנים והעסקים הגדולים ועושקים אותנו יום אחר יום ומישהו צריך לטלטל את הספינה הזו". ומה באשר לחשש שמא ההייטק ימשוך השקעות מישראל למקומות אחרים? פרופ' זליכה לא נשמע מוטרד כלל. "ההייטקיסטים נשענים על ההון אנושי שלנו, כלומר רמת השכלה, שיעור האקדמאיים, המדע באוניברסיטאות. כלומר שבלעדינו הם ימצאו את עצמם בחו"ל בלי התשתית שעליה הם יכולים לפתח משהו". עם כל זאת, סבור זליכה כי "הרפורמה הזו, צודקת יותר או פחות, חייבת לעבור בהסכמה רחבה כי השסע בעם הוא כן מסוכן. אני מקווה שהרפורמה תהיה מאוזנת ולא מאמין שהיא תפגע בכלכלה הישראלית, אבל שסע בעם כן יפגע בנו. לכן צריך לחתור להסכמה רחבה". לזליכה יש גם הצעות לשינויים מסוימים בסעיפיה של הרפורמה מתוך תקווה שבכך תהיה פשרה בין העמדות: "כרגע לבית המשפט יש סמכות לבטל חוק בכל רוב ובכל הרכב. זה קיצוני בעיניי והצעתי בועדת החוקה שבית המשפט יוכל לבטל בהרכב של כל השופטים וברוב שיהיה בשיעור אחוזי גדול מהרוב שבו החוק התקבל בכנסת, כך שחוק שעבר ברוב של 55 אחוזים מהח"כים בית המשפט בהרכבו המלא יוכל לבטל את החוק ברוב של 56 אחוזים, אבל אז זה חוזר לכנסת ואם היא תמצא רוב של 57 אחוזים היא תפסול את הפסילה וכך הלאה בלי לתת עדיפות לאף רשות על פני רעותה ומי שישיג את הרוב הגדול יותר תהיה הרשות שתגיד אחרונה את דברה". באשר לוועדה לבחירת שופטים סבור פרופ' זליכה כי ראוי להרחיבה כך שלא קליקה מצומצמת בוחרת את השופטים וכך היא בוחרת ממיליה מצומצם, ואת ההרחבה יש לעשות עם נציגי אופוזיציה וקואליציה גם יחד ו"לא שרוב מקרי בפרלמנט יאפשר לממשלה לקבוע באופן בלעדי. גם זה מסוכן. צריכים להיות שינויים אבל מאוזנים".
